ספרה של השופטת פרופ' דפנה ברק-ארז "לקרוא משפטים בתנ"ך" פונה אל התנ"ך כאל מקור השראה לחשיבה על המשפט. עיונה בתנ"ך, שנעשה מתוך חיבה עמוקה למקורות, אינו עיון דתי אלא היסטורי, ספרותי, מוסרי ומעל לכל, משפטי. בכתיבתה דולה ברק-ארז מן התנ"ך את מערכת הכללים והנורמות העולות מהפרשות התנכיות, לעיתים במפורש ולעיתים במשתמע, ומשווה אותה למערכת הכללים […]
ניל הנדל ומיכאל כהן – ראיה נסיבתית בעניין מעמדן של ראיות נסיבתיות בפלילים – מבט אמפירי על הרשעות שגויות שופטי בית המשפט העליון חלוקים בשאלת הדרך הראויה לניתוח ראיות נסיבתיות בפלילים. גישה אחת מציעה מבחן תלת-שלבי, שבמסגרתו הנאשם נושא ב"נטל" להוכיח כי המסקנה המרשיעה אינה המסקנה הסבירה היחידה. גישה שנייה, המסתייגת ממבחן כזה, הביע השופט […]
הדר מסורי – תיקון 113 – מצליח לתקן? תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 יצר לראשונה הבניה של שיקול הדעת השיפוטי בענישה מתוך מגמה לצמצם את פערי הענישה. המחוקק קבע את שיקולי הענישה והמדרג ביניהם וכן העניק את מעמד הבכורה לעקרו ן ההלימה. מאמר זה בוחן את יישומו של תיקון 113 הלכה למעשה על ידי הערכאות השיפוטיות […]
ד"ר אלקנה לייסט – על כללי התנהגות, כללי שיפוט, ועל קיום משפטי זוטא לבחינת קבילות ראיות חפציות – קריאה חדשה בדנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נגד שמש המאמר יציע קריאה חדשה בדנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נ' שמש, על ידי ההבחנה התאורטית הקלסית שפיתח מאיר דן כהן בין כללי התנהגות לכללי שיפוט. המאמר יראה שההבחנה האמורה מתאימה […]
אסף הרדוף – דין פלילי בלתי-מוסמך: עקרון חוקיות המנהל פוגש את המשפט הפלילי עקרון חוקיות המנהל קובע ברירת-מחדל עבור הרשות המנהלית: מותר לה לעשות רק מה שהותר לה במפורש בחוק. זהו הכלל הבסיסי במשפט המנהלי, בה"א הידיעה, "יסוד היסודות", והוא מתחדד כשהפעולה המנהלית פוגעת בזכויות אדם. העקרון מקדם מטרות מגוונות כהפרדת רשויות והגבלת כוח, קידום […]
יניב ואקי – סיכוי סביר להרשעה – סבירותו של סיכוי העמדה לדין היא החלטה בעלת השלכות גורליות. היא מטילה אחריות כבדה על התביעה הכללית, אשר לה נתונה סמכות שיקול הדעת בנושא. הגשת כתב אישום קובעת את גורלו של הנאשם ומשפיעה על נפגע העבירה ועל הציבור כולו. המאמר דן בשאלת הרף הראייתי שללא קיומו לא ניתן […]
חאלד גנאים – כמה ביקורות על תחולתם, הצדקתם והיקפם של הסייגים לאחריות פלילית (על הספר "דיני עונשין" של יורם רבין ויניב ואקי). המערכת השיפוטית רשאית לפתח סייגים חדשים ולהרחיב היקף סייגים קיימים במשפט הפלילי. בקיומה של חובה לעמוד בסכנה או באיום, החברה מצפה ודורשת מן האדם החייב לעמוד בסכנה שלא יסבה על הזולת, ולכן הרציונל של […]
אלן גופשטיין – אלימות מינית כלפי מהגרות עבודה בישראל בראי ההליך הפלילי. תופעת האלימות המינית כלפי מהגרות העבודה בישראל היא תופעה שממדיה האמתיים טרם נחשפו. זאת, אף שמדי שנה מצטרפות מהגרות עבודה נוספות למעגל נפגעות התקיפה המינית. מספרן של המהגרות אינו ידוע, אבל מאפייניהן ברורים. מדובר בקבוצת נשים חלשה, שבדומה לכלל אוכלוסיית מהגרי העבודה בישראל, ממעטת […]
מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא – מודל חדש לענישה משמעתית בעברות פליליות שיש בהן קלון במדינת ישראל ישנן למעלה מארבעים ערכאות סטטוטוריות שונות של דין משמעתי. כל פרופסיה עוסקת בדין המשמעתי של חבריה. אולם, כאשר חבר פרופסיה עובר עבירה פלילית, הוא עשוי לעמוד לדין פעמיים. בפעם הראשונה, בפני בית משפט פלילי ובפעם השנייה, בפני בית […]
אלונה חגאי־פריי – על הדרה ופשעים יוצאים מן הכלל: פשעי מין, מגדר והמשפט הבין-לאומי הפלילי לאורך ההיסטוריה כולה נחשב אונס נשים בזמן מלחמה לתוצאה בלתי-נמנעת של אירועי הקרב. מאמר זה בוחן את האופן שבו עוגנו פשעי המין והמגדר במשפט הבין-לאומי הפלילי, ומבחין בין כמה תקופות משפטיות שונות, החל ברגעי היווצרות המשפט הבין-לאומי הפלילי ועד לנוסחו […]