תמיר שאנן – מיסוי משפחות בישראל במאה העשרים-ואחת מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את המודל למיסוי תאים משפחתיים בישראל נוכח התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו במשקי הבית למן הקמת המדינה ועד ימינו. המודל למיסוי בני זוג התייחס במקור למשפחות שחיו בתקופה הוויקטוריאנית בבריטניה. מאז חקיקתו תוקן טלאי על טלאי במשך שנים ארוכות, יצר שעטנז בין מודל […]
עו"ד מ. שקל ורו"ח א.אלעד – מס הכנסה על הכנסות שמקורן בחו"ל מאמר זה סוקר מספר היבטים ביחס לשאלה האם ובאילו תנאים הכנסות שנצמחו בחו"ל לחברה זרה או הכנסות שמקורן בהכנסות כאמור עלולות להיות בנות חיוב במס בישראל, וזאת בנסיבות בהן המחזיקים במניות החברה הזרה, כולן או חלקן, הינם תושבי ישראל.
ד"ר דליה אבן־להב – כינוס נכסים לשם גביית חוב מס אשתקד, בוצע תיקון בפקודת המסים (גביה), באמצעות חוק ההוצאה לפועל, לפיו יכול נציב מס הכנסה או מנהל המכס ומע"מ, למנות כונס נכסים לנכסי חייב לגביית חובות מסים המגיעים ממנו. עד לתיקון היתה הסמכות נתונה לראש ההוצאה לפועל ולבתי המשפט בלבד. מסירת סמכות יוצאת דופן זו […]
ד"ר דן ביין – "מחיר" תכנון מס שנכשל רשימה זו מבוססת על הרצאה שד"ר דן ביין נשא בכנס רואי החשבון בישראל שנערך בטבריה ביום 21.2.92. השאלה של האבחנה בין "הימנעות ממס" הנחשבת לגיטימית ו"השתמטות ממס" הנחשבת כפסולה, נידונה בהרחבה בפסיקה ובספרות הן במישור העקרוני והן במישור הקונקרטי יותר של יצירת מבחנים לעניין השימוש בסמכות לסווג מחדש […]
דורון לוי ויורם עדן – גביית מס ערך מוסף בישראל האם בסיסי המס שבשיטות הגבייה השונות זהים או שונים? ב. מהי המשמעות הכלכלית (עודף נטל מס) של השוני? ג. האם בשל קיומן של שתי שיטות גבייה שונות במקביל לא נוצר מצב שבו על אותו ערך מוסף מוטל מס פעמיים? לחילופין, האם לא נוצר מצב לפיו […]
יוסף אדרעי – על חקיקת מיסים: חקיקה ראשית, חקיקה מנהלית וחקיקה שיפוטית בישראל חקיקתו של תיקון מספר 94 לפקודת מס הכנסה , הידוע גם כ"חוק המיזוגים והפיצולים, והסערה שהתעוררה סביב ביטול הפטור על רווח הון ממכירת ני"ע בבורסה שבו וחידדו את בעיית דרכי החקיקה של חוקי המס בישראל. ראוי לבחון איכותה של חקיקה, בשני מישורים: […]
אבי נוב – פרשנות חקיקת מס: בחזרה ללשון החוק שיטת הפרשנות לחקיקת המס המיושמת כיום בבתי המשפט בעייתית מטעמים שונים. מטרת המאמר היא לבקר את שיטת הפרשנות המקובלת לחקיקת המס, ולתמוך בשיטת פרשנות אחרת, ראויה. הביקורת מתמקדת במשנתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, אשר יישם את שיטת הפרשנות התכליתית. בהתאם לתפיסה פרשנית […]