מאיר חת – נאמנים לאיגרות-חוב בישראל – המצב הקיים והצעות לתיקונו
איגרות-חוב הן מכשיר לקבלה מילוות על-ידי חברות. קיימת אפשרות שחברה תוציא
איגרת-חוב יחידה להבטחת מילווה שהיא מקבלת מבנק או מוסד כספי אחר, אך
כמכשיר מימון חשובות יותר איגרות-חוב המונפקות בסדרות, נמכרות למשקיעים
ונרשמות למסחר בבורסה. ערכן של איגרות-החוב הרשומות למסחר הגיע בסוף חודש
אוקטובר 1993 ל- 91.5 מיליארד ש"ח, רובן איגרות-חוב ממשלתיות. איגרות-חוב של
מנפיקים אחרים הסתכמו בסך 11.1 מיליארד ש"ח .
עד שנת 1985 היה שוק איגרות-החוב בשליטה בלעדית כמעט של המדינה. רק לאחר
הנהגת הרפורמה בשוק ההון בשנת 1986 החלו חברות להנפיק איגרות-חוב בהיקף
מהותי, ובשנים 1986 עד 1990 גויסו בהנפקות אלה סכומים של כ-1.8 מיליארד,
בממוצע שנתי (מחירי סוף שנת 1992) הגיאות בשוק המניות בשנים 1991 ואילך היפנתה את
מרבית מגיסי ההון לשוק זה, אך אין ספק כי לאורך זמן יהיה שוק איגרות-החוב מכשיר
רב-חשיבות לגיוס כספים על-ידי חברות וגופים אחרים.
מטעם זה יש עניין לבחון את המנגנון המשפטי הקשור בהליכי ההנפקה של
איגרות-חוב על-ידי חברות, ובמיוחד את תפקידם של הנאמנים לאיגרות-החוב
המונפקות.