חיים גנז – כללים מחייבים וטעמים מוציאים
מאמר זה דן במושג שיצר יוסף רז כדי להסביר כללים מחייבים, מושג הטעמים המוציאים, ובטיעוניו של רז לכך שבכללים מחייבם הם טעמים מוציאים. טעמים מוציאים הם טעמים לא לבצע פעולות על יסוד סוגים מסוימים של טעמים אחרים. חלקו הראשון של המאמר מציג את הסבריו של רז למושג ואת טיעוניו לכך שכללים מחייבים הם טעמים כאלה. מדובר בארבעה טיעונים: הטיעון על יסוד ההצדקות לכללים, הטיעון על בסיס ההשוואה בין כללים ובקשות, הטיעון על בסיס ההשוואה בין כללים והחלטות והטיעון המבוסס על הפנומנולוגיה הפסיכולוגית הנלווית להתנגשות בין כללים מחייבים לטעמים רגילים. אחר כך בא החלק הגדול של המאמר, העוסק בביקורת הטיעונים האלה. חלקו האחרון מוקדש לביקורת על עצם רעיון הכללים המוציאים. ביקורת זו נסבה על עמימותו ומידת התועלת שבו. מושג הטעם המוציא, כך נטען בחלק האחרון, מטשטש את ההבחנה בין טעמים לא לבצע בדיקה עובדתית בדבר נוכחותם של טעמים לפעולה, טעמים לא לשקול טעמים אלה כנגד טעמים אחרים, וטעמים לא לנהוג בהאם לטעמים לאחר שנשקלו. בשתי משמעויותיו הראשונות אין הטעם המוציא אלא טעם מסדר ראשון לא לבצע פעולות מנטליות של בדיקה ושקילה. במשמעותו השלישית הוא כמו כל טעם מסדר ראשון הגובר על טעם אחר, שהוא בהכרח גם טעם לא לפעול לפי הטעם האחר.