(אי) גיוס בחורי ישיבות – סיפורה של ביקורת שיפוטית' בעקבות בג"צ 97/3267 רובינשטמן נ' שר הביטחון
שאלת הסדר דחיית השירות בצה"ל של בחורי ישיבות מלווה את החברה הישראלית ואת המשפט הישראלי מזה עשרות שנים. במסגרת זו הדיון יתרכז בארבעה נושאים : ראשית, עימות הנמקת פסק הדין עם טענות העותרים ותשובת המדינה, בעל פה ובכתב. חוסר התאמה כמעט מוחלט בין הנמקת פסק הדין לבין הטענות שנטענו בכתב ונדונו בעל פה, יסמן את נקודת המוצא לדיון שמטרתו להסביר נתון זה. שנית, ראיית פסק הדין כ "סיפור" הבא לשכנע כלפי חוץ וכתוצר של פשרה כלפי פנים. שלישית, שלילת נימוק "ההסדרים הראשוניים" (Doctrine Nondelegation The) המהווה את הכסות המשפטית לתוצאת פסק הדין. רביעית, ביקורת הסעד שניתן, תוך ניסיון להסביר מדוע ניתן . בסופו של יום, הטענה אותה אנסה לבסס, וכזהירות המתבקשת, היא זו : הנמקת
פסק הדין אינה יותר מאשר פיקציה משפטית