המשפט הנוהג בארצות שיטת המשפט האנגלו-אמריקניות, לרבות בישראל, עבר בעשורים האחרונים תמורות משמעותיות שעיקרן מעבר מגישה אדברסרית לגישה שיתופית לניהול ויישוב סכסוכים. הליכים לבירור סכסוכים ופתרונם בגישה שיתופית רווחים בשיטה. תפקידיהם של השופטים ושל עורכי הדין התמלאו בתכנים חדשים שמילוים מצריך ידע ומיומנויות להתנהלות איכותית ויעילה בגישה שיתופית, לעתים טיפולית. לפיכך קיים צורך ממשי בחינוך משפטי הולם אשר יעניק למשפטן מידע על תורת יישוב סכסוכים וכלים הנדרשים להתנהלות מקצועית בגישה שיתופית. יתר על כן, חינוך משפטי להתנהלות בגישה שיתופית טומן בחובו גם הבטחה ליתרונות רבים במישור האישי, הפרופסיונלי והציבורי. למרות האמור לעיל, החינוך המשפטי הרווח לא התעדכן כראוי ולא השכיל להתאים את עצמו לנדרש כיום ולרצוי. הפרדיגמה האקדמית ותרבות הלימוד מציגות עדיין את הגישה האדברסרית לניהול ויישוב סכסוכים באופן כמעט בלבדי. החינוך הרווח פוגם בהכנה ההולמת והראויה למשפטן.

המאמר קורא לעדכון החינוך המשפטי בישראל ולשילוב ממוסד של תחום יישוב הסכסוכים. זאת, בדרכים שונות לרבות על ידי קביעת קורס חובה בתחום, הצעת קורסי בחירה ועדכון פעילות קלינית.

The post קרני פרלמן – יישוב סכסוכים וחינוך משפטי הולם/חלופי למשפטן appeared first on המשפט.

הקליניקות המשפטיות בישראל התפתחו אט אט בתהליך אבולוציוני, שלא מתוך חזון אידאולוגי מגובש או משנה סדורה. על רקע זה, מהותו של החינוך הקליני, ובכללו תפקידו של המורה הקליני, לא זכו לדיון אקדמי או ציבורי משמעותי. מאמר זה דן ביעד החינוכי של הקליניקה ובדרך להגשמתו על ידי המורה הקליני. הדיון מתמקד בעקרונות ובאופן יישומם בעבודה הקלינית המתבצעת עם הסטודנטים ועם ציבור הפונים המסתייעים בקליניקה. הדיון נעשה מתוך התבוננות מקרוב על הפעילות השוקקת היומיומית המתרחשת בקליניקה אשר במרתפי הפקולטה למשפטים. מהאירועים השונים שנחוו בקליניקה – מפגשים, שיחות, דילמות וקשיים, הצלחות ולצדן גם טעויות שנפלו – עולה ומצטיירת תמונה בהירה יותר של תפקיד המורה הקליני ואופן התנהלותו. המאמר נכתב מתוך תקווה לפתח דיון מעמיק לעתיד מקצועי קליני נכון וטוב יותר.

The post יעל אדורם – הקליניקה המשפטית: מהוראה לחינוך. appeared first on המשפט.

המאמר עוסק בשאלה עד כמה ניתן וראוי ליישם תכנים טיפוליים של עבודה סוציאלית בקליניקות המשפטיות. רוב הקליניקות מכוונות לסייע לאוכלוסייה בעלת קשיים סוציאליים רב-מערכתיים, ורוב הקלינאים מעוניינים – במודע או שלא במודע – לטפל בפונים גם בהיבטים שאינם משפטיים גרידא. התכנים התאורטיים של העבודה הסוציאלית עוסקים בחתירה לשוויון וצדק חברתי ולמקסום רווחת הפרט. המשותף שבין תכנים אלו לבין תוכני הקליניקה גורם לרבים מן הקלינאים לחשוב כי הם אכן צריכים ומסוגלים לנהל את התיק לא רק מבחינה משפטית, אלא גם מבחינה סוציאלית. מחשבה זו בעייתית, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם חוסר הניסיון והידע הטיפולי הקלינאי והסטודנטים. בנוסף, החינוך וההכשרה שמקבלים הסטודנטים למשפטים, הן בפקולטה והן בקליניקה, אינם עוסקים באופן נרחב ומספק בהיבטים הסוציאליים של התיקים המשפטיים. עם זאת, אין ספק כי לתכנים של תורת המשפט הטיפולי, אשר מיושמים באמצעות תאוריות ופרקטיקות של עבודה סוציאלית, יש מקום בקליניקה המשפטית.

The post רוני רוטלר – על תבונה ורגישות: קשיים ויתרונות ביישום תכנים טיפוליים בקליניקה appeared first on המשפט.

במאמר זה אבקש לתאר את מערכת היחסים המורכבת בין המשטרה לבין הנשים העוסקות בזנות; את קשיי האכיפה הניצבים בפני השוטרים מחד גיסא, לצד השפעותיה ההרסניות של אכיפה זו על הנשים מאידך גיסא. מאמר זה איננו נשען על מתודולוגיה מחקרית אמפירית קלאסית. בשל אופייה הייחודי של העבודה הקלינית, הוא מתבסס על ממצאיה: עשרות רבות של שיחות עם נשים בזנות, עם שוטרים ועם שחקנים נוספים בשדה המחקר – מקבלי החלטות בשירות המדינה, עורכי דין, עובדות ארגונים ואחרים. במילים אחרות: המחקר העומד בבסיסו של המאמר נערך מתוך הבנת תפקידן של הקליניקות כ"מעבדות לחקר המשפט ולפיתוחו", שבמסגרתן חוקרים הסטודנטים בקליניקה את הדין הקיים ואת דרך יישומו. עקב קשיי התקציב שהם מנת חלקן של כלל הקליניקות, כמו גם קשיים מחקריים רבים הניצבים בדרכם של חוקרים בכל הנוגע לאוכלוסיות שבהן מטפלות הקליניקות השונות, ספק אם ניתן להגיע כיום במסגרתן למחקר אמפירי במובנו הקלאסי. עם זאת, קורפוס הידע העצום הנצבר בקרב הקלינאים יכול ואף חייב להיות מתורגם לכתיבה אקדמית, שאני מקווה כי גיליון זה של "המשפט" הוא רק הסנונית הראשונה שלה. לפיכך, שני החלקים הראשונים של המאמר, העוסקים במשטרה ובזנות, נשענים ברובם על חומרים תאורטיים גרידא.

The post נעמי לבנקרון – מה לה לסטודנטית למשפטים בבית זונות? הרהורים על קליניקות משפטיות, שוטרים ונשים העוסקות בזנות appeared first on המשפט.

בבתי הספר ובפקולטות למשפטים פועלים קליניקות משפטיות וארגונים חברתיים המעניקים סיוע משפטי לשכבות מוחלשות. בחודש מרץ 2008 קיבלו הקליניקות המשפטיות מכתב מוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין המטיל עליהן שורה של מגבלות שאושרו על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החלטת הוועד המרכזי כוללת חמישה סעיפים תמציתיים. אך המסמך שנלווה להחלטה המציג את עמדת ועדת האתיקה הארצית, כמו גם המאמר שפרסם יו"ר הוועדה, פרסו את הגישה והחשיבה העומדת מאחורי מגבלות אלו. הגישה מחילה באופן טכני ודווקני את כללי ייחוד המקצוע על הקליניקות, על הארגונים החברתיים ועל סטודנטים למשפטים. בדרך כלל הופעלו כללים אלה על גופים מסחריים שהוקמו למטרות רווח. גישה זו באה לידי ביטוי אף בכמה החלטות נוספות של ועדת האתיקה הארצית, שנתקבלו לפני ההחלטה האמורה של הוועד המרכזי ולאחריה (החלטות אלו יוצגו בהרחבה במאמר). הנחת המוצא של מאמר זה היא שתרומת הקליניקות לחברה בישראל היא משמעותית, בהיותן מקדמות את נגישות השכבות המוחלשות למשפט,שמהווה חלק מזכות הייצוג החוקתית.

The post לימור זר-גוטמן – אנטומיה של מאבק: לשכת עורכי הדין והקליניקות המשפטיות appeared first on המשפט.

במאמר זה אציע עיון מחודש ביעדי החינוך המשפטי הקליני, אבקש להאיר שני תפקידים חשובים של הקליניקות המשפטיות, שלא זכו עד כה לדיון ולתשומת לב מספיקים. האחד עוסק בהזדמנות לראות בקליניקה המשפטית פלטפורמה לפיתוח רגש האמפתיה. השני עניינו הפוטנציאל הטמון בקליניקות המשפטיות להשפיע לחיוב על רווחתם ועל חוסנם הנפשי של הסטודנטים הנוטלים בהן חלק. כמקרה מבחן תשמש הקליניקה הצרכנית שהקמתי, ואשר פעלה במכללה למינהל בין השנים 2008–2011 מטרתי במאמר כפולה. ראשית, אבקש להקנות למפעילי הקליניקות ולמנחיהן תובנות חיוניות שיסייעו במימוש הפוטנציאל הגלום בעשייה הקלינית-משפטית. שנית, אבקש לקדם דיון עשיר יותר בנוגע לעיצוב הפעילות של הקליניקות המשפטיות בבתי הספר למשפטים ולתפקידן.

The post שמואל בכר – אמפתיה ואושר: עיון מחודש ביעדי החינוך המשפטי-קליני appeared first on המשפט.

למרות פרק הזמן המועט שבו פועלות הקליניקות בישראל, כשני עשורים בלבד, הן חדרו כבר לכל בית ספר למשפטים בישראל. הן יצירתיות, חיוניות ותוססות, והשפעתן על עולם המשפט הישראלי איננה מבוטלת. תורמים לכך הן היד החופשית שהוענקה להן עד היום לבחור את יעדיהן ואת דרכי פעולתן; הן העובדה כי ישראל היא מדינה קטנה שההשפעה בה על מקבלי החלטות פשוטה יותר בהשוואה למדינות גדולות יותר; והן אופיים של הקלינאים העומדים בראש חלק מן הקליניקות. עם זאת, הקליניקות מתמודדות היום עם בעיות לא קלות, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. רבות מן הקליניקות הוקמו כיזמה נקודתית (חשובה כשלעצמה) של אחד מאנשי הסגל האקדמי. בשלב זה לא הוקדשה מחשבה מערכתית ומעמיקה למקומן של הקליניקות בבית הספר למשפטים, למטרותיהן ולצורכיהן. בשלב השני, שלב המיסוד, הציבו המוסדות האקדמיים כמה דרישות – מצומצמות, על פירוב – להפיכת הקליניקות לקורסים מן המניין. פרט לקביעת דרישות מינימום אלה, התעלמו בתי הספר למשפטים מצורכיהן המיוחדים של הקליניקות.

The post נעמי לבנקרון ויוסי נחושתן – דבר העורכים: על חצי הכוס הריקה: הקליניקות בישראל לאן? appeared first on המשפט.

המאמר עוסק בשאלה אם ראוי להחיל את מוסד ההתיישנות המשפטית בעבודת
ועדת האתיקה של מקצוע טיפולי. מדובר במקצוע המבוסס על קשרי אמון
ייחודיים בין איש המקצוע ובין הלקוח, הדורשים מאנשי הטיפול התנהלות
מקצועית בעלת גישה אתית עמוקה וטוהר־מידות גבוה. בפסיכולוגיה, הפרופסיה
המשמשת כמקרה מבחן למאמר זה, ישנם שלושה מנגנונים לשמירה על צביונו
החוקי והאתי של המקצוע. מנגנון סינון המועמדים ללימודי פסיכולוגיה ומנגנון
ההכשרה המקצועית באקדמיה ומחוצה לה יוצגו כשלב ראשון בחינוך לאותו
צביון מקצועי. בהמשך להן יוצג המנגנון העיקרי של הכללים שלאורם עובדים
הפסיכולוגים והרשויות הבאות להדק את הפיקוח על ההיענות לאותם כללים.
הבידול והחפיפה בין הכללים: החוק הכללי; דיני המשמעת המהווים כללי חוק
לפסיכולוגים; וכללי האתיקה יידונו בהרחבה.

The post רבקה רייכר־עתיר – החלת ההתיישנות המשפטית בעבודת ועדת האתיקה של הפסיכולוגים: האומנם מהלך ראוי? appeared first on המשפט.