כל אחת משלוש הכלכלות המובילות – ארצות-הברית, גרמניה ויפן – נבדלת מחברתה בפרמטרים מרכזיים כגון מבנה הבעלות בהון, אתוס סוציאלי, מערך פוליטי, תשתית תרבותית ועוד. סביר להניח כי צורתו של המשטר והמבנה הנהוג בחברות עסקיות בכל אחת ממדינות אלו קשורה לפרמטרים הייחודיים לה. הקוראים של מאמר זה, המודעים למציאות הכלכלית והחברתית בישראל, מוזמנים אפוא לבחון את המודלים שיוצגו להלן בעין ישראלית הרגישה לדומה ולשונה בינינו ובין המודלים הללו. במאמר זה, הפרק הראשון עוסק בהקדמה לקראת המשך המאמר. בפרק השני והשלישי יוצגו המודל הגרמני-אירופי והמודל היפני. בפרק הרביעי תוצג התמונה הכוללת ואת השלכותיה. בפרק החמישי כותב המאמר יציג את הרהורים באשר לסיכויי האחדת המודלים השונים עקב תהליך הגלובליזציה.

The post ידידיה שטרן – כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים – דיני חברות במבט השוואתי ולגלובלי appeared first on המשפט.

אכן, גל הטרור הפלסטיני הנוכחי מול מדינת ישראל שפרץ בספטמבר 2000, אף כי הוא כעל תחולה גאוגרפית אזורית, אינו אלא חלק ממאמץ טרור מקיף עולם, שהמשכו בפיגוע הרצחני בארצות-הברית ב-9.11.2001 המאבק הפך להיות בין העולם החופשי לבין ארגוני הטרור האיסלאמיים. ישראל כחלק מהאומות הדמוקרטיות מציבה אתגר בפני ארגונים אלו לנסות להכחידה. קצרה היריעה במאמר זה מלחקור את ההיבטים הגלובליים של תופעת הטרור, אך יש לראות את המתרחש באזורנו בראייה רחבה יותר, והתשובות שישראל נותנת למאבקה בטרור יונקות מכללי המשפט הבינלאומי וממשפטה הפנימי. המאבק בטרור הוא בעל צביון מיוחד. שלא כמאבק מזוין אחר, בין עמים או אומות, המוסדר בכללי המשפט הבינלאומי, אין המלחמה בטרור מוסדרת בכללים מיוחדים של המשפט הבינלאומי. אף שהמשפט הבינלאומי לא צפה מאבק מזוין של ארגוני טרור נגד אומות דמוקרטיות ולכן לא נערך בהתאם, רואות עצמן האומות הדמוקרטיות בעולם כבולות למגבלות של כללי המלחמה כפי שגובשו בכללי המשפט הבינלאומי המנהגי וההסכמי.

The post עמנואל גרוס – מאבקה של ישראל בטרור שנת 2002 – היבטים משפטיים אגב מצבע "חומת מגן" appeared first on המשפט.

בחיבור זה אבחן תחילה את תחולת המשפט הבינלאומי החוקתי בישראל באופן כללי, ואחר כך אתמקד בשדה המשפטי הרלוונטי ביותר למצבה של מדינת ישראל דהיום – המשפט ההומניטרי הבינלאומי. בדבריי להלן אתייחס בעיקר לאופן שבו מתקבל המשפט הבינלאומי על ידי הגורם השני שהזכרתי לעיל – השופטים ובתי המשפט. מטרתי תהיה מצומצמת וממוקדת: לבחון עד כמה נכונים בתי המשפט לקלוט עקרונות וכללים של המשפט הבינלאומי החוקתי.

The post מיכאל ספרד – ליטיגציה בינלאומית בבית המשפט המקומי: בין דילול משפטי לבדלנות שיפוטית – תמונת מצב appeared first on המשפט.

התמורות הרבות שעברו על המשפט הבינלאומי הפלילי בשנים האחרונות עוררו תהודה בעולם בכלל ובישראל בפרט. תמורות אלו, ששיאן בהקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי ובהפעלת סמכות שיפוט אוניברסלית על ידי מספר מדינות, דומה שערערו את הנחת היסוד של הסדר הקיים, שעל פיה המתרחש בתוך מדינה ריבונית – לא כל שכן מדינה המגדירה עצמה כדמוקרטית – אינו עניין למדינות אחרות לתת דעתן עליו, וכי היא לבדה הנה השופטת הראויה בענייניה. המתח המתקיים בין ריבונותה של מדינה מזה, לבין ההגנה על זכויות אדם של אנשים הנתונים תחת סמכותה – הגנה העשויה להיות מושטת הן על ידי מדינות זרות והן על ידי הקהילה הבינלאומית בכללה – מזה, אכן דורש בחינה מחודשת. טענתנו ברשימה זו היא כי ההתפתחויות בשיח המשפטי הגלובלי, נועדו דווקא לקדם – ולא לקעקע – את השיח המשפטי המדינתי: המדינה ומוסדותיה השיפוטיים נתפסים עדיין כגורם המרכזי שלו זכות הראשונים לדון ולהכריע במקרים של הפרות חמורות של זכויות אדם העולות כדי פשעים על פי המשפט הבינלאומי הפלילי. רק הימנעותה של המדינה הרלוונטית מלאכוף את החוק, תהווה הזמנה למוסדות שיפוטיים של הקהילה הבינלאומית או של מדינות זרות הפועלות כסוכנותיה תוך הפעלת סמכות שיפוט אוניברסלית, לתקן את העוול ולהעמיד לדין חשודים בביצוע פשעים אלה. השימוש בסמכות שיפוט אוניברסלית או בינלאומית נועד אפוא להשלים שיטה לאומית כושלת ולהמריצה לפעול כראוי בעתיד. משכך, מערך הכוחות השיפוטי הגלובלי בנוי לעודד מדינות להפעיל את סמכות השיפוט שלהן. הוא מיועד לאותת לבתי המשפט הלאומיים כי בהפעילם סמכות שיפוט על חשודים בהפרות חמורות של זכויות אדם, הם מקדמים, ולא מסכנים, את האינטרס הלאומי. על בתי המשפט הישראליים לראות בהתפתחות זו הזדמנות שיש לקבלה בברכה. רשימה זו עוסקת כביסוס הטענה לעיל ככל שהיא נוגעת לסמכות השיפוט האוניברסלית. פרק ב', סוקר בקצרה נקודות ציון מרכזיות בהתפתחות המשפט הבינלאומי הפלילי בעשור האחרון ואת עמדת ישראל בנוגע אליהן. פרק ג' מתמקד בסמכות השיפוט האוניברסלית, מגדירה, ודן באופן שבו היא מופעלת רק לאחר מתן זכות ראשונים להכרעות שיפוטיות של בתי המשפט של המדינה בעלת מרב הזיקות לפורע על פני הכרעות של בתי משפט זדים. פרק ד' חותם את הרשימה תוך דיון בשיקולים הפרגמטיים והנורמטיביים שבבסיס העדיפות המוקנית לבתי משפט לאומיים וממשיך להצביע על יתרונותיו של הליך שיפוטי מדינתי מנקודת מבט של משפט ומדיניות כאחד.

The post ארנה בן־נפתלי וקרן מיכאלי – סמכות השיפוט האוניברסלית והשיח המשפטי המדינתי appeared first on המשפט.

ניתן לשאול מדוע וכיצד תומך הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (להלן: "ICRC") – ארגון הומניטרי המתבסס על עקרונות של ניטרליות והיעדר משוא פנים – בהקמתו של בית דין קבוע שישפוט אנשים בגין רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה ? במאמר זה אנסה לענות על כך.

The post אנה סגל – מדוע וכיצד תומך הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בהקמתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי appeared first on המשפט.

ב- 1998, בטקס חגיגי שנערך ברומא, חתמו 120 מדינות על חוקת רומא – אמנה בינלאומית המכוננת את בית הדין הפלילי הבינלאומי. לראשונה בהיסטוריה האנושית הוחלט להקים בית דין בינלאומי קבוע אשר תהיה לו סמכות שיפוט על יחידים אשר נחשדו בביצוע פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, רצח עם או פשעי תוקפנות אין ספק כי הפוליטיזציה אשר השפיעה על עיצוב חוקת רומא, כבד גדמה להחלשת בית הדין, וליצירת דה-לגיטימציה מסוימת לגביו, לפחות בעיני חלק מהמדינות. זאת ועוד, אין ספק כי עתה המדינות יעקבו בדריכות אחר תהליך בחירת השופטים, התובע והמסייעים לו ואחר פעולותיהם ותהליך השפיטה לכשיתבצע. כל אינדיקציה לפוליטיזציה באחד מאלה, הגרום להמשך החלשת המנגנון. לעומת זאת, התנהגות ראויה, שכולה, מרוסנת והגונה של בית הדין, עשויה, בעתיד, לאפשר לאלו המתנגדים לו כיום, לשקול אפשרות תמיכה בו. מאמר זה נועד לסקור בקצרה את אופיו של בית הדין הפלילי הבינלאומי וסמכויותיו, ולהציג את הבעייתיות הכרוכה בהקמת בית הדין במתכונתו הנוכחית, כפי שזוהתה על ידי ישראל וארצות-הברית.

The post שביט מטיאס ומירי שרון – בית הדין הפלילי הבינלאומי appeared first on המשפט.

תהליכי אינדיבידואליזציה וגלובליזציה מגבירים את ההסתברות שישראלים יהודים יבחרו כבני זוג בלא ישראלים לא יהודים ויחיו עמם בישראל. מאמר זה עוסק במשפחות של זוגות אלו, החוצות גבולות דתיים, לאומיים, תרבותיים וגזעיים. בעזרת ראיונות עומק עם בני זוג מרובי עירובים, מיננטיות של דפוס משפחתי המקדם זהות קולקטיבית יהודית-ישראלית של הילדים, ההופכת את הממצאים בנוגע למשפחות חוצות המאמר חושף את נסיבות המפגש ביניהם ואת ההכרעות הכרוכות בעיצוב הזהות הדתית-תרבותית-לאומית של ילדיהם. ממצאי המחקר חושפים דובולות בישראל לתמונת העיסוק האמפירי במשפחות חוצות גבולות בישראל תורם לדיון המשפטי- הראי של ממצאים באשר למשפחות בין-דתיות של יהודים מחוץ לישראל. ציבורי בזכות למשפחה במדינת ישראל לאור הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

The post דפנה הקר ורוני ליברזון – משפחות חוצות גבולות בישראל: בין האתנוס לאינדיבידואליזם ולגלובליזציה appeared first on המשפט.

תיירות הדיבה היא תופעה שהתפתחה בשנים האחרונות והגיעה לממדים ניכרים. תיירי הדיבה הם תובעים פוטנציאליים המבקשים להגן על שמם הטוב שלטענתם נפגע על ידי פרסום משמיץ שנעשה על ידי הנתבע. הם מחפשים בית משפט ידידותי מבחינת כללי הסמכות הבין-לאומית ומבחינת הדין המהותי שבו יוכלו למנוע את הפרסום הפוגע ואף לקבל פיצוי על הנזק שנגרם להם, לטענתם, על ידו. קיומו של מגוון אפשרויות לבחירת הפורום המתאים מבין כמה מדינות שונות נובע מהגלובליזציה של אמצעי הפרסום, ההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים, בתחום התקשורת בעיקר, עליית האינטרנט והתפשטות השימוש בשפה האנגלית. כל אלו מייצרים בסיס נרחב לקיומה של סמכות בין-לאומית ועניינית של מדינות שונות שחלקן ידידותיות יותר וחלקן ידידותיות פחות לתובע המבקש מזור לפגיעתו. ידידותיותם של דיני הדיבה האנגלים – מבחינת סמכות ומבחינת תוכן – הפכו את לונדון לבירה המובהקת של תיירות הדיבה. מרביתם של הנתבעים, מנגד, הם אזרחים ואמצעי תקשורת אמריקניים. דיני הדיבה האמריקניים, בהשוואה לאלו האנגליים, מקדשים את חופש הביטוי, וסיכוייהם של תיירי הדיבה לזכות בתביעתם בארצות-הברית פחותים באופן משמעותי. ריבוי המקרים שבהם הוטלה באנגליה אחריות על עיתונאים וחוקרים אמריקנים ועל אמצעי תקשורת אמריקנים שפרסמו תכנים פוגעים לטובת תובעים שהקשר בינם לבין אנגליה הוא רופף ביותר – מקרים שברור שבית משפט אמריקני לא היה מטיל בהם אחריות כלל – גרר אימוץ אמצעים קיצוניים יחסית של המחוקקים המדינתיים והמחוקקים הפדרליים בארצות-הברית, והם הכריזו מלחמה על תיירות הדיבה. גם דעת הקהל האנגלית המונעת על ידי מספר גדל והולך של משפטנים ואנשי ציבור אנגלים שאינם רואים בעין יפה את השימוש שעושים תיירי הדיבה במערכת המשפט האנגלית, הולידה נכונות לעשות שינויים בדיני הדיבה שחלקם יאומצו באנגליה בעתיד הקרוב. השוואתם של דיני הדיבה האנגליים והאמריקניים לדין המסדיר את ההגנה על השם הטוב בישראל מלמד כי ברמה ההצהרתית המחויבות לחופש הביטוי בארץ משקפת קרבה רעיונית דווקא לתיקון הראשון של החוקה אמריקנית, ואילו הוראות החוק וההלכה המפרשת אותן דומות באופן לא מבוטל לדין האנגלי. עם זאת, נראה לנו כי לדין הישראלי יש כלים אפקטיביים המתאימים להתמודדות אמיתית עם התופעות שהולידו את תיירות הדיבה האנגלית. הן פרשנותם של כללי הסמכות וההוראות הנוהגות בנושא צווי מניעה, והן ובעיקר הפרשנות העצמאית הישראלית של האיזון הראוי בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, ייצרו מארג ערכי של כללים המאפשרים התמודדות הרבה יותר מידתית ונכונה עם המאבק התמידי בין שתי זכויות היסוד היחסיות – הזכות לשם טוב וחופש הביטוי –הנאבקות כאן על הבכורה. עם זאת, לדעתנו, שינויים מסוימים הם הכרחיים. המאמר מציע לנסות להעביר את מרכז הכובד של ההגנה על השם הטוב אל מגרשם של כללי האתיקה העיתונאית; לזרז חקיקת SLAPP-Anti המיועדת לשמור על ויכוח חופשי ושוטף בעניינים בעלי היבטים ציבוריים; להעמיק את השימוש בסמכויות עזר של מערכת המשפט: הוצאות משפט, חובת התנצלות וכדומה; לסגור את המערכת בפני תביעות סרק אזוטריות;ולהיזהר מאימוץ קל ומסוכן של תיקוני חקיקה קיצוניים בחוק איסור לשון הרע, ובעיקר חקיקה המקדמת העלאה בלתי מבוקרת של סכומי הפיצויים בכלל ופיצויים ללא הוכחת נזק בפרט.

The post תמר גדרון – מפת תיירות הדיבה העולמית ודיני לשון הרע בישראל appeared first on המשפט.

תרבות המערב בת ימינו מתנשפת בכבדות בתקופה האחרונה. מאחורי צעדיה הנמרצים והגדולים אל עולם טכנולוגי , סלולרי , מסחרי ומפותח יותר, יש מי שנושף בעורפה ומאיים לנצל את כל חולשותיה ויתרונותיה עד כי לא תוכל להמשיך. אלו הם הפשיעה המאורגנת וארגוני הטרור, ההולכים ומתחזקים יחד עמה, הן במישור הגלובליזציה ההולכת ומתפתחת, והן במישור התמורות העולמיות השונות
הגורמות לתולדת הפשע המאורגן והטרור הבין-לאומי. במישור הגלובליזציה, התסריט אולי נשמע טוב – חופש תנועה וקלות יחסית שבה מיליוני נוסעים טסים וסחורות נעות ברחבי תבל, בשילוב עם טכנולוגיית תקשורת סלולרית ומחשבים זמינים , זולים וקלים לתפעול, ההופכים את העולם לכפר ענקי ומאפשרים גלובליזציה כלכלית עצומת ממדים. אך יתרונות אלה הם גם נקודות החולשה המנוצלות בתחכום רב על ידי גורמים עוינים, פליליים טרוריסטיים ואיטיות התגובה של תרבות המערב הליברלית והנאורה בחקיקה, באכיפתה, באיסוף ראיות ובחילופי מידע( מנוצלת על ידם בתחכום רב. במישור התמורות העולמיות נוצרה מציאות חברתית וכלכלית חרשה. בין השינויים העולמיים אפשר למנות את השינוי החריף שהתרחש במזרח אירופה – קריסת המשטר הקומוניסטי, הליברליזציה והפתיחות היחסית בסין , אירועי הטרור העלולים להפוך לאיום אסטרטגי על מדינות רבות במערב, ובעיקר ארצות-הברית, וכן הפלישה האמריקנית לאפגניסטן ולעיראק לאחר אירועי ספטמבר 2001. כל התמורות הללו מהוות כר נרחב ונוח ליצירת ארגוני פשיעה וטרור. על מנת שמדינות אלה לא ייפלו קרבן למציאות חדשה , יש להיערך באופן עדכני בפן החקיקתי והאכיפתי (למשל לארגן מחדש את מנגנוני המוריעין והמשטרה) כדי שלשלטון החוק אכן יהיו שיניים. התמורות העולמיות והגלובליזציה השפיעו גם על ישראל שבמשך שנים רבות התלבטה בשאלה המכרעת אם אמנם ארגוני פשיעה פועלים בה, ואף הכחישה את קיומם. המציאות הקשה של השנים האחרונות – מלחמת הכנופיות, חיסולים הדדיים , פגיעה בחפים מפשע, חשיפת כנופיות ישראליות ובין-לאומיות וקשרים בין
חשודים בפלילים לפוליטיקאים ולאנשי חוק – חייבה מתן מענה חיובי לשאלה, והוכחה לכך אפשר למצוא בחוק החדש לטיפול בארגוני הפשע המאורגן בישראל. לנוכח התפתחות הפשיעה המאורגנת בעולם והצטרפותה של ישראל למועדון המפוקפק של המדינות אשר בהן היא פועלת, אבחן תחילה את תופעת הפשע המאורגן בעולם ואת מאפייניה, ולאחר מכן אנסה להציג כמה כלים בולטים העשויים לסייע בהתמודדות עם הפשיעה המאורגנת, הן ברמה הארצית והן ברמה הבין-לאומית בפן המשפטי-אכיפתי.

The post גדי אשד – הפשיעה המאורגנת בישראל ובעולם – מגמות ותהליכים appeared first on המשפט.

במאמר זה אצביע על ההכרעות הנורמטיביות הגלומות בכל מעבר לשימוש בטכנולוגיה חדשה (פרק ב') ועל האתגרים העיקריים של התאמת המשפט המנהלי למציאות האלקטרונית (פרק ג'). בפרקים הבאים אדון בפירוט בכל אחד מאתגרים אלה: במישור של שירות וקשר עם גורמים מחוץ לרשויות (פרק ד'), במישור הניהול הפנימי של המנהל הציבורי (פרק ה'), במישור של הספקת מידע ושקיפות (פרק ו') ובמישור של שיתוף הציבור (פרק ז'). בהמשך לכך, יידונו השלכותיה של מהפכת המחשוב (לחיוב ולשלילה) על נגישותן של הרשויות (פרק ח'), וייבחנו הדרכים האפשריות להנהגת רפורמה בתחום זה (פרק ט'). כסיכום (פרק י') אחזור ואדון בפוטנציאל הטמון במהפכת המחשוב מבחינת כיווני ההתפתחות של המשפט המנהלי בעתיד ואדרש להשפעותיה האפשריות על הנחות היסוד של המשפט המנהלי.

The post דפנה ברק-ארז – המשפט המנהלי בעידן המדינה האלקטרונית appeared first on המשפט.

מאמר זה מבקש לבחון את ההתפתחות הנוכחית של משפט העבודה על ציר הזמן ההיסטורי, תקופה שתכונה במאמר ״עידן הגלובליזציה״. תקופה זו מאופיינית בעיקר בהתפתחויות מואצות בתחום הטכנולוגיה, ובשינויים אידאולוגיים, כלכליים וחברתיים. התפתחויות אלו, כך נטען במאמר, השפיעו באופן ישיר גם על אופיו של שוק העבודה המודרני, ועל מעמדו ותפיסתו של משפט העבודה. המאמר מבקש לעמוד על התמורות הרבות שהתחוללו בשוק העבודה המודרני בעשורים האחרונים בעולם בכלל ובישראל בפרט, ואשר עיצבו מחדש את אופיו. מאפייניו החדשים של שוק העבודה המודרני, כך אטען, השפיעו בצורה בלתי-נמנעת גם על מערכת יחסי העבודה בין העובד למעסיק במקום העבודה. מטרתו של המאמר היא אפוא לעמוד על הקשיים שעימם מתמודדים העובדים בשוק העבודה המודרני, אשר הפך אותם לחשופים ולפגיעים יותר. אחת ממסקנות המאמר היא ששוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה מסתמן כשוק רעוע, אשר מתקשה לספק לעובד ביטחון תעסוקתי כבעבר. שוקי המסחר מתנהלים על פי ערכים של יעילות כלכלית וגמישות ניהולית, כל זאת על חשבון פגיעה בזכויות העובדים בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט.

The post יוסי רחמים – שוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה, והשפעתו על משפט העבודה appeared first on המשפט.