טשטוש הגבולות בין המרחב הפרטי לציבורי מתבטא, בין היתר, בהתערבות בתי המשפט בתוצרים הסכמיים שמקורם בהליכי גישור. המאמר בוחן את התייחסות השופטים להסדרי פשרה וגישור המובאים לפניהם לשם אישורם כפסקי דין ואת המידה והאופן של ההתערבות במרחב המתגבש בנקודת הממשק שבין סמכות להסכמה. זאת, באופן המחייב בחינה עצמית והדדית של תפקידי השופט והמגשר ביישוב המחלוקת.

פעמים בוחרים הצדדים לחזק את תניות ההסדר הפרטי באמצעות אישורו כפסק דין, ואילו הסדרים מסוימים מחויבים באישור בית המשפט מכוח הוראות חוק ספציפיות. הסדרים ייחודיים אלה יאפשרו לנו לבחון עילות התערבות קיימות ולנסות לגזור מהן קריטריונים לבחינת הסדרי גישור כלליים. כך, ננסה להבין האם קיים שוני בין התייחסות בתי המשפט להסדרי פשרה שנכרתו בסיוע מגשר לבין כאלה הנעדרים מעורבות של מיישב סכסוך חיצוני. מצאנו כי על דרך הכלל נוטים בתי המשפט לאשר הסדרי גישור כלליים ללא בחינה או ביקורת על תוכנם. אולם, קיימת נטייה להתערב מקום בו קיימת אי־חוקיות העולה לכאורה, פגיעה בתקנת הציבור, הסדרים למראית עין, סוגיות של חיסיון, פגמים צורניים היורדים לשורש ההסדר, פגיעה בזכויות צד ג', חשש להיעדר גמירות דעת והסכמות אשר תכליתן אינה ניתנת לאכיפה.

לא קיימת הסדרה בדין הישראלי של הכללים או החובה להתערבות שיפוטית, וזו נתונה לשיקול דעתו של השופט על פי תפיסתו את ייחודיות ההסכמה וחשיבותה בכלל, ותפקיד המגשר בעיצובה בפרט. מפסקי הדין שנבדקו לא ניתן להצביע על קריטריונים אחידים לבחינת ההסדר, וההתנהלות השיפוטית מראה כי על פי רוב המגשר אינו נתפס כמי שתפקידו לבחון אינטרסים ציבוריים בהסדר הנרקם, כאלה שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הפרטי של הצדדים שלפניו.

לטענתנו, קיים צורך להסדיר קריטריונים ברורים לבחינת הסדרי פשרה, המתבססים, בין היתר, על אלה הנהוגים בהתערבות בהסדרים ייחודיים, בשים לב לסוג ההליך הגישורי ואפיונו, כמו גם תפיסת מקומו של המגשר בו. קביעת כללים בהירים והתנהלות שיפוטית עקבית יובילו לעיצוב התנהלות המגשר בהסדרים כלליים ויצרו אצלו חובה להחלת נורמות ציבוריות בהסדר פרטי, אשר הצדדים לו חפצים, כאינטרס מובנה בהסכמותיהם, לאשרו כפסק דין ביודעם שאלה יובאו בחשבון על ידי בית המשפט כתנאי לאישור ההסדר.

The post עמוס גבריאלי ומיכל אלברשטין – התערבות שיפוטית בהסדרי גישור appeared first on המשפט.

במאמר זה אטען כי פתרון סכסוכים בדרכים חלופיות יכול להיות פתרון אפקטיבי לסכסוכים צרכניים רבים. לביסוס טענה זו אציג את השפעת מקורות החולשה של האינטרס הצרכני על מימוש הזכות המשפטית. לאחר מכן אדון בהליכים המרכזיים ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות, אגב בחינת יישום הליכים אלה בתחום הצרכנות בבריטניה. לבסוף אציע מודל ליישוב סכסוכים צרכניים בדרכים חלופיות בישראל ,תוך התחשבות במגבלות אכיפה ובשיקולי מדיניות רלוונטיים.

The post עידן יהודה – האומנם "אין מוצא" ? על יישוב סכסוכים צרכניים בדרכים חלופיות appeared first on המשפט.

במאמר זה נבחן תחילה את ההסדר החוקי שאומץ בהקשר זה בישראל. בהמשך נדון בשאלה אם ישנה הצדקה להתערבות באופן קביעת שכר טרחת המגשר. נטען כי הסדר זה אינו יעיל מבחינה כלכלית, עלול לשמש גורם המרתיע בעלי דין בסכסוך כספי לפנות להליך הגישור ואף עלול להפעיל לחץ על המתדיין להסכים לפתרון הסכסוך וכך לפגוע בזכויותיו להליך הוגן. כך, בצד סקירת יתרונות ההסדר נציג גם את חסרונותיו : (א) יכולתו של הצד החזק לעשות שימוש לרעה בהליך הגישור ככלי להתשת הצד החלש ; (ב) קיומו של חשש לכריתת הסכמים תחת לחץ ומתוך אילוץ. לבסוף נציג את מסקנתנו שלפיה לאור יתרונות שיטת השכר המותנה יש לתקן את ההסדר החוקי בישראל, באופן שזה יאפשר למגשר לגבות שכר מותנה, תוך יצירת מערכת איזונים ובלמים נאותה. אנו סבורים כי בתיקון זה יהיה כדי לעודד מתדיינים בסכסוכים כספיים לפנות להליך גישור.

The post יחיאל שמיר וליעד שהם – שכר טרחת מגשר בסכסוכים כספיים appeared first on המשפט.

עבודת יחידות הסיוע עם בתי המשפט לענייני משפחה היא זירה מרתקת לבחינת המפגש שבין השדה המשפטי לטיפולי. במאמר זה יוצגו עיקרי הממצאים שעלו מעבודת מחקר מעמיקה בנושא. חידושה המרכזי הוא בחשיפת מרחב חדש, המרחב ה"משפטיפולי", שנוצר במרוצת שנות העבודה המשותפות של הפרופסיות. המרחב מורכב ממופעים משפטיפוליים המתרחשים בנקודות זמן שונות ובמינונים משתנים של משפטי וטיפולי. המפגשים מראים, כי החיבור הבינתחומי במרחב הוא חיבור מיטיב אף לא אחיד, ונע על רצף. הבנת איכויות הקשר הבינתחומי במרחב עשויה לסייע להמשך פיתוחו הראוי, תוך יצירת מתווים, הסדרים ומודלים ייחודיים נוספים שיגשימו את הרעיון המרכזי שעמד בבסיס הקמת ערכאת המשפחה כערכאה החותרת ליישוב סכסוכים באופן העולה בקנה אחד עם רווחת הצדדים.

The post הילה מלר־שלו – המרחב ה"משפטיפולי": מופעי המפגש בין ה"משפטי" ל"טיפולי" בעבודת יחידות הסיוע ובתי המשפט לענייני משפחה appeared first on המשפט.

המאמר מבקש לתאר ולהגדיר, לראשונה, פרקטיקה גישורית ייחודית – היא הגישור הסמכותי. השיטה העומדת בבסיס פרקטיקה זו פותחה על ידי אחד מכותבי המאמר והיא מתאפיינת בטיפול וביישוב סכסוכים במחלוקות רבות משתתפים וברמת מורכבות גבוהה, המופנות על ידי בית המשפט או הצדדים ובאי כוחם. הגישור הסמכותי מתנהל באופן מעריך, דן במטריה המשפטית לעומקה ועדיין משלב שיח רך המתייחס לרגשות ולאינטרסים ומביא את הצדדים לכדי הסדר, לרוב בתום ישיבת גישור ממושכת אחת.

המאמר בוחן את מאפייני הסמכות הייחודיים להליך בהתבסס על שילוב של תצפיות שנערכו בחדר הגישור ושיקוף של המגשר עצמו ביחס להתפתחות השיטה ורכיביה ומציע שני היבטים חדשים להבנת הסמכות: הראשון, הבאת הצדדים להסכמה ברמת מסוימות ומחויבות גבוהה לסיים את ההליך בהסדר. השני, גיבוש מושג חדש של "סמכות יחסים" (relational authority), הקשורה הן ביחסי הכפיפות בין בעל הסמכות למציית לה, שהם פחות פורמליים ואינם מוסדרים על פי כללים, אלא מתפתחים במהלך האינטראקציה הבין-אישית בין המגשר לצדדים והן בין הצדדים לבין עצמם, כנגזרת של השפעת המגשר בהליך.

הגישור הסמכותי נבחן על רקע שתי תופעות מרכזיות בעולם הגישור והמשפט: הראשונה, מיסוד שיטות הגישור הקיימות לצד כישלונן להביא לסיומם של תיקים רבים המופנים לפתחן. השנייה, תופעת המשפט הנמוג ומעורבותם ההולכת וגדלה של שופטים בסיום תיקים בדרך של הסדר. מאפייניו הייחודיים של הגישור הסמכותי, כך נטען, מייצרים תפיסה חדשה ביחסים שבין גישור לשפיטה, הנבדלת מהגישור הקלאסי מחד גיסא, ומהאופן בו שופטים מנהלים הליכים מוכווני הסדר בצל סמכותם השיפוטית, מאידך גיסא.

The post עמוס גבריאלי, נורית צימרמן ומיכל אלברשטיין – הגישור הסמכותי: משפט בצל הגישור appeared first on המשפט.

שפיטה בגישת פתרון בעיות, היא שפיטה טיפולית, רואה בהליך השיפוטי תהליך בר השפעה על עיצוב תפיסות רגשיות של צדדים לסכסוך ועל התנהגותם. שפיטה זו מתייחסת לרווחתו הרגשית של המתדיין ופועלת להשגת תוצאות חיוביות, מאחות ומשקמות. שפיטה זו רלוונטית ליישום בעת בירור סכסוכים אזרחיים ופליליים כאחד.

שפיטה טיפולית נוהגת במסגרת בתי משפט פותרי בעיות, עליהם נמנה גם בית משפט ליוצאי הצבא האמריקני. המתכונת בה פועל בית משפט זה מעוררת חשיבה על אפשרויות להחלתה של שפיטה זו בסכסוכים שונים שיסודם בשירות הצבאי.

החלתה של שפיטה טיפולית אינה מוגבלת לבתי משפט מיוחדים. מתוך קריאה להרחיב את היקף השימוש בה ניתן להצביע על יתרונות הטמונים בה, כמו גם על אתגרים וחששות הנלווים ליישומה.  בהתאם למגמה מתפתחת בארצות שיטת המשפט האנגלו-אמריקניות כמו גם בישראל לבחינת הרחבת הטמעתה בשיטת המשפט, עוסק המאמר בהצעת יישומה של שפיטה טיפולית בעת בירור תובענות שמקורן בשירות הצבאי בישראל.

המאמר מציע את החלתה של שפיטה טיפולית ורכיבים נוספים הנלמדים ממתכונת פעולתו של בית משפט פותר בעיות בבירור סכסוכים שעילתם היעדרות מן השירות. הללו עשויים להתוות דרך חדשה, איכותית ויעילה להתמודדות המערכת הצבאית עם סכסוכים אלו. בהקשר אחר,  מוצע להחיל שפיטה טיפולית בעת בירור תובענות להכרה בנכות ולקבלת זכויות מכח חוק הנכים (תגמולים ושיקום). שפיטה זו הולמת לעצב הליך מתחשב ומפגין הוקרה למי שנפגע במהלך השירות הצבאי.

The post קרני פרלמן – שפיטה בגישת פתרון בעיות והחלתה על בירור סכסוכים שמקורם בשירות הצבאי בישראל appeared first on המשפט.

הגישור הפלילי הוא הליך שבו מתקיים דיון בפני שופט מגשר, שאינו השופט שדן בתיק העיקרי, ובמסגרתו הצדדים מנסים להגיע להסדר טיעון, בסיוע בית המשפט. לפני למעלה מתריסר שנים החלה להתפתח בבתי המשפט בישראל פרקטיקה של הליכי גישור פלילי, אשר נערכים בפני שופט מכהן. פרקטיקה זו הלכה והתעצמה בשנים האחרונות, ואף קיבלה פעמים רבות גושפנקה מבית המשפט העליון.

המחבר, אשר במסגרת כהונתו כשופט שימש מגשר פלילי בתיקים רבים בשנים האחרונות, מביא במאמר את ניסיונו בנושא, ואת הבנתו בנוגע לאופיו המיוחד של הליך זה, על יתרונותיו וחסרונותיו. בהליכי הגישור גילה את החשיבות שבשיח גלוי ופתוח של הצדדים, אשר חושף את האינטרסים והעמדות האמיתיים של הצדדים, לאחר שהם מסירים מעצמם את מעטה הלוחמנות האדברסרי.

עיון בספרות האקדמית מעלה כי בניגוד להליכי הגישור בתחום האזרחי ובניגוד לדרכים החלופיות ליישוב סכסוכים בהליך הפלילי, הרי נושא הגישור הפלילי אינו מוכר דיו, וטרם זכה לדיון אקדמי ממצה. מכאן נולד הצורך בכתיבת מאמר זה, אשר ינסה לתאר את שיטת הגישור הפלילי, לעמוד על מאפייניה המרכזיים ועל יתרונותיה וחסרונותיה, ולבסוף להמליץ על דרכים לשפר את השיטה בעתיד.

המאמר מציע מסקנות והמלצות לאופן ניהול ראוי של הגישור הפלילי. כך, למשל, השופט המגשר רשאי לעיין בכל חומר רלוונטי ולהציע הצעות לסיום ההליך, לרבות לענישה; נדרשת הפרדה מלאה בין שופט ההוכחות לשופט המגשר; במישור הניהולי על בית המשפט להקצות זמן מספיק לכל ישיבת גישור; במישור השיפוטי יש להבטיח שמירה על הגינות ההליך ולמנוע הפעלת לחץ על הצדדים באופן שעלול להוביל להודאת שווא של נאשמים או לפגיעה באינטרס הציבורי; על מערכת המשפט להקפיד על יצירת הכשרות מתאימות לשופטים בנושא; במבט לעתיד נראה כי השלב הבא בעניין הגישור הפלילי הוא הסדרתו בחוק; יש ליצור סטנדרטיזציה והבניה של השיטה; במישור האקדמי נראה כי קיים צורך במחקר אמפירי בנושא.

הגישור הפלילי, אשר צמח בערכאות הדיוניות, ובהמשך קיבל לגיטימציה והכרה בפסיקת בית המשפט העליון, צבר תאוצה במהלך השנים, וכיום הוא רכיב מוכר ומשמעותי בהליך הפלילי. ניהול מושכל ונכון של הליך הגישור, על פי כללים ברורים, עשוי לתרום ליעילות הדיון, להגינות ההליך ולעשיית הצדק.

The post עמי קובו – הגישור הפלילי appeared first on המשפט.