קרן ילין־מור – הטיות על רקע גזעי בהחלטות שיפוטיות ומערכות תומכות החלטה לשופטים
המאמר עוסק בסוגיה שעניינה אם ובאיזו מידה מערכות תומכות החלטה לשופטים יכולות לסייע בצמצום ההשפעה של הטיות על רקע גזעי בפסיקה. על אף הקושי להוכיח את ההשפעה של הטיות גזעיות בפסיקת בתי המשפט, מחקרים רבים מראים כי הגזע של "השחקנים" השונים בהליך המשפטי – בעלי הדין, הנפגע בהליך הפלילי, עורכי הדין והשופטים – משפיע פעמים רבות על תוצאת ההליך. פסיקות משפטיות המושפעות משיקולי מוצא וגזע פוגעות, כמובן, בשוויון ובצדק. המאמר מציע כלי חדשני, שממבט ראשון נראה כפתרון הולם לבעיה של הטיות גזעיות, והוא השימוש של שופטים במערכות תומכות החלטה. מערכות ממוחשבות אלה, אשר מסייעות לשופטים בקבלת החלטה בתיק שבו הם דנים, אינן מושפעות כשלעצמן מהטיות אנושיות, ולכן סביר להניח כי הן תסייענה לקבלת החלטות שאינן מוטות כלל. אולם, כפי שמראה המאמר, ישנו חשש ממשי כי גם כאשר שופטים ייעזרו במערכות תומכות החלטה, ההשפעה של הטיות על רקע גזעי תחלחל להחלטותיהם. השפעה שכזו עשויה להתרחש במקרה בו עיצוב המערכות והמידע עליו הן מבוססות יהיה מוטה, הן דרך הממשק בין השופטים למערכת תומכת ההחלטה והן באמצעות הסטת ההטיות לשלבים אחרים של ההליך המשפטי. בעקבות כך, המאמר מציע מספר אמצעים היכולים לסייע במניעת ההשפעה של הטיות בעת השימוש במערכות או בצמצומה, ובכלל זה הטמעת כלי של העדפה מתקנת במערכות, אשר יתקן את ההשפעה הקיימת של הטיות.