שאול קובובי ודיתה פרוז'ינין – ביקורת בג"צ על בית-הדין הארצי לעבודה – והיה כי יטעה המבקר?

שאול קובובי ודיתה פרוז'ינין – ביקורת בג"צ על בית-הדין הארצי לעבודה – והיה כי יטעה המבקר?

באחרונה פסק בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-דין גבוה לצדק, בשתי עתירות שהדיון בהן אוחד, והמופנות נגד בית-הדין הארצי לעבודה ונגד המוסד לביטוח לאומי. העתירה בבג"צ 111/92 נסבה על פסק-דין של בית-הדין הארצי לעבודה,שבו
נדחה ערעורה של העותרת, אסתר לוסקי, על פסק-דין של בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה. זה האחרון קבע כי אינה זכאית לקבל קצבת תלויים בעקבות התאבדות בעלה המנוח, יעקב לוסקי, במקום עבודתו (להלן – עניין לוסקי). בבג"צ 92 /4118 נדון פסק-דין של בית-הדין הארצי לעבודה ,אשר דחה גם הוא את ערעורו של העותר על פסק-דין של בית-הדין האזורי לעבודה. בעניין זה היה מדובר בתובענה להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה (להלן – עניין טייבר). לשתי העתירות היה מכנה משותף – בשתיהן התעוררה סוגייה משפטית זהה : זכותו של בעל-דין לחקור בחקירה נגדית מומחה-יועץ רפואי שמינה בית-הדין לעבודה על חוות דעתה. ייאמר מיד כי העתירה בעניין משותף זה נדחתה, כלומר נתקבלה עמדתו של בית-הדין הארצי לעבודה, לפיה לא היה מקום לחקור את המומחה, ולא בכך עסקינן. עניינו של מאמר זה בהפיכת הצווים על-תנאי שניתנו בעניין לוסקי ובעניין טייבר לצווים החלטיים.