פרנסס רדאי – שביתות פוליטיות ושינוי יסוד במבנה הכלכלי של מקום העבודה
לאחרונה, חלה בבתי-הדין לעבודה מהפכה בגישה המשפטית לשביתה. בתי-הדין
לעבודה קבעו, בשלושה מקרים – בעניין תיאגוד בתי-החולים על-פי החלטת
שר-הבריאות, בעניין העברת השליטה בבנק המזרחי ובעניין הצעת-החוק לצמצם את
המונופול של בזק – כי שביתות בעניין שינוים במבנה הכלכלי של מקום העבודה הינן
לגיטימיות. הרקע לשביתה והבסיס שניתן בפסק-הדין ללגיטימיות שלה השתנו ממקרה
למקרה. עם זאת, עוברת בפסקי-דין אלה, כחוט השני, ההכרה בזכות העובדים להיאבק
באמצעות השביתה נגד השינוי המבני או לפחות נגד תוצאותיו. בשלושת המקרים, טענו
המעבידים ששביתות אלה הן "פוליטיות" ולכן לא זכאים השובתים להגנות המוענקות
במשפט העבודה על חופש השביתה. בכל שלושת המקרים, טענה זו נדחתה פה אחד,
מלבד בעניין בזק, שם סבר השופט אדלר אחרת בדעת מיעוט. ברשימה זו, אבחון את
פסקי-הדין וההלכה הנובעת מהם על רקע ההבחנה המושגית בין שביתות "כלכליות"
לבין שביתות "פוליטיות".