דניאל פרידמן – עיסוק בזוטות
יש והעיסוק בעקרונות נשגבים גולש, אולי בלי משים, לזוטות. פסק-דינה של
השופטת דורנר, בדעת הרוב, מוקדש בעיקרו לחופש הביטוי. אך הדיון, שנפתח
ברעיון נעלה, הסתיים במתן הוראה לרשות השידור לשדר פרסומת בלשון "לך
תצטיין". צדק השופט מ' חשין בדעת המיעוט, באומרו שמדובר בנושא פעוט וקל
ערך (בלשונו : להושיבי קטנטני-ארץ עם נפילים), שאין הוא מסוג העניינים שבג"צ
צריך לעסוק בהם. אפשר, אומנם, להפוך כל נושא לנושא עקרוני, בבחינת דין
פרוטה כדין מאה. אפשר גם לפתוח את שערי הבג"צ בפני כל אזרח, שיבקש
להתלונן על כך שתפקיד רשות ציבורית לא דיבר איתו בנימוס או נתן לו להמתין
שעה או שעתיים, שהרי מדובר בנושא "עקרוני" בדבר מנהל תקין, ובמובן מסוים
אכן כך הדבר. אולם ברור שמאחורי הלבוש העקרוני מסתתר עניין שדרגת
חשיבותו איננה מצדיקה דיון בבג"צ.