מיטל פינטו – פגיעה ברגשות או פגיעה בזהות תרבותית?

מאמר מאת: מיטל פינטו

מיטל פינטו – פגיעה ברגשות או פגיעה בזהות תרבותית?

בניגוד למערכות משפט אחרות בעולם המערבי, מערכת המשפט הישראלית מכירה בפגיעה ברגשות כעילה עצמאית המצדיקה הגבלת התנהגות או ביטוי. במאמר זה אצדד בדוקטרינה זו, אך אטען כי הבסיס המושגי-נורמטיבי שלה שגוי. במקרים רבים הפגיעה ברגשות מתווכת על ידי ערכים תרבותיים או דתיים המרכזיים לזהות הנפגע. במקרים אלו טענות על פגיעה ברגשות אינן מבקשות הגנה מפני גרימת רגשות כואבים ככאלה, אלא מבקשות להגן על שלמות זהותו התרבותית של אדם. לכן, כאשר בית המשפט שוקל טענות על פגיעה ברגשות במקרים אלו, עליו לבחון את עצמת הפגיעה בזהות התרבותית או הדתית של האדם הנפגע ולא את עצמת הפגיעה ברגשותיו. במאמר זה אציע את עקרון פְּגִיעוּת הזהות התרבותית שלפיו ככל שהמעמד החברתי של זהות תרבותית נתונה הוא נמוך יותר, כך הטענה על פגיעה בשלמותה חזקה יותר. עקרון פגיעות הזהות התרבותית הוא עיקרון חשוב, אולם אינו מכריע. יש לאזן בינו ובין שיקולים אחרים.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן