עדי ניב־יגודה ועדנה כצנלסון – היבטים משפטיים ופסיכולוגיים של קבלת החלטות בנוגע לטיפול רפואי בילדים במצבי מחלוקת בין ההורים

עדי ניב־יגודה ועדנה כצנלסון – היבטים משפטיים ופסיכולוגיים של קבלת החלטות בנוגע לטיפול רפואי בילדים במצבי מחלוקת בין ההורים

הורים נתבעים לקבל החלטות קשות ואחראיות בנושא בריאות ילדיהם. קבלת החלטות אלה קשה במיוחד במשפחות שבהן ההורים מצויים במחלוקת, בין שנפרדו ובין שלא. לעתים המחלוקות נובעות מתפיסות, מהשקפות ומאמונות שונות של ההורים בנוגע לטיפול הרפואי בילדיהם. מצב זה עלול לעתים לגרום למצוקה רגשית, לעכב טיפול רפואי או למנעו, ובמצבים מסוימים אף להוביל להתנגדויות מצד הילד עד כדי סירוב לשתף פעולה. מאמר זה מציג את המאפיינים הייחודיים של טיפול רפואי בילד להורים המצויים במחלוקת, ומדגים את הפתרונות האפשריים, ובכללם:
1) במצבי מחלוקת ואי-הסכמות בין ההורים בנוגע לטיפול הרפואי בילד, יש להעניק משקל גובר לדעותיו, לעמדותיו, לרגשותיו, לתחושותיו ולניסיונו של הילד. חובת הגורם האחראי להתחקות אחר רצונותיו של הילד, ללא תלות בגילו הכרונולוגי, ולהעניק להם משקל גובר בהתאם ליכולותיו ולכישוריו המתפתחים. לגישתנו, ישנם מצבים מסוימים שבהם צריך פסיכולוג לקבוע את בגרותו הנפשית של הילד.
2) לחדד ולהטמיע את ההכרה במעמדו של הילד בקרב גורמי רפואה בעניין הליכים רפואיים הנוגעים לו. יש להתחשב בדעת שני ההורים במקרה של פרדה וגירושים, ולא רק בדעת ההורה המשמורן, גם כאשר מדובר בטיפול רפואי שאינו דחוף או אינו שגרתי. לעניין זה, חשוב ליידע גם את מערכת החינוך.
3) בהסכמי הורות, פירוד או גירושים יש לפרט מהו ההליך שיינקט במקרי אי-הסכמה בין ההורים בנוגע לטיפול הרפואי בילד, ולציין מיהו הגורם המוסכם שאליו יפנו ההורים במקרים כאלו – בית משפט, ועדת אתיקה או כל אדם אחר. במצבי מחלוקת המלצתנו היא להיעזר ב"מתאם הורי" שישמע את שני ההורים ויסייע בהליך קבלת ההחלטה. "מתאם הורי" שיגשר בין ההורים בנושאי רפואה, עשוי להקל את ההליך הפרוצדורלי, כמו גם למנוע חלק ניכר מהמתחים ומהשפעתם על בריאות הילד. לבסוף, ברצוננו להדגיש – הפתרונות המוצעים במאמר זה עשויים להתאים גם להורים נשואים החלוקים בדעותיהם בנוגע לטיפול הרפואי בילדיהם.