אייל כתבן – טיפול שורש: תהליך הדה-פמיניזציה של רפואת השיניים בארץ-ישראל וחקיקה בין מזרח למערב

מאמר מאת: אייל כתבן

אייל כתבן – טיפול שורש: תהליך הדה-פמיניזציה של רפואת השיניים בארץ-ישראל וחקיקה בין מזרח למערב

ההסדרה של עיסוקים שונים בישראל החלה כבר בתקופה העותמאנית, והתפתחה עוד יותר בתקופת המנדט. במאמר זה אבקש לבחון פרופסיה שסיפורה כמעט שאינו מתועד במחקר – לא ההיסטורי ולא המשפטי. כוונתי לעיסוק ברפואת שיניים. יש הטוענים כיום כי גם פרופסיה זו עוברת הליך של פמיניזציה. מעטים, אם בכלל, מודעים לכך שלא מדובר בהליך של פמיניזציה, אלא אולי בהליך של רה-פמיניזציה. במילים אחרות, העיסוק ברפואת שיניים היה בעבר (עד תחילת שנות השלושים של המאה הקודמת) עיסוק נשי. שינויים בהרכב העלייה לארץ ישראל כמו גם חקיקת פקודת רופאי השיניים בשנת 1926 הביאו לשינוי גם בנוף המגדרי של הפרופסיה, בהליך של דה-פמיניזציה. עם זאת, אינני טוען שהליך החקיקה היה מכוון להדרת נשים, אך בהחלט ניתן להבחין כיצד החקיקה המנדטורית שינתה ועיצבה את הפרופסיה. במובן זה, כל חקירה של שורשי העיסוק ברפואת שיניים מחייבת מבט מגדרי והבנה שגם תהליך הפרופסיונליזציה קשור קשר הדוק לשאלות של מגדר, משפט והיסטוריה.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן