יהושוע (שוקי) שגב – בג"ץ בשירות הצדק: המסורת ואובדנה.
מטרתה של רשימה זו היא לבחון איזה אידיאל של צדק בחר בג"ץ לקדם ומה היו הדרכים בהן בחר בג"ץ לקידומו של אידיאל הצדק. תחילה, אבחן את הטענה, כי בשלושת העשורים הראשונים נצמד בג"ץ לתפישת העולם של הפורמליזם המשפטי ובעזרתה קידם צדק, דמוקרטיה וזכויות אדם (פרק ב). לאחר מכן, אנתח ואבקר את התיזה בדבר היות בג"ץ "זר תרבותי" בעשורים אלה. תיזה זו, המתלווה, לעתים קרובות, לפרדיגמת השימוש בפורמליזם המשפטי בעשורים הראשונים, סוברת, כי באימוץ שיח זכויות פעל בג"ץ כ"זר תרבותי" בניגוד לתרבות הקולקטיבית, ששררה במדינת ישראל בשנותיה הראשונות (פרק ג). על אף שאדחה את תיזת "הזר התרבותי", אטען, כי ניתן לזהות קיומה של מסורת ליברלית דמוקרטית של צדק בפסיקת בג"ץ של העשורים הראשונים (פרק ד), ואדגים כיצד היא באה לידי ביטוי בבג"ץ ברגמן (פרק ה). לאחר מכן, אבחן את הגישה השיפוטית החדשה שאותה נקט בית המשפט למן שנות השמונים (פרק ו), ואדגים כיצד היא באה לידי ביטוי בפרשת בנק המזרחי (פרק ז). לבסוף, אדון בגורמים לזניחתה של מסורת הצדק והדמוקרטיה של בג"ץ (פרק ח).