ישראל צבי גילת ויהושע (שוקי) שגב – מה קרה להביאס קורפוס? על משמרת החירות בבג"ץ
בחינת מצבם העדכני של צווי ההביאס קורפוס במשפט הישראלי מראה על דעיכתם. דעיכה זו בולטת במיוחד לאור תפקידם החשוב בשלבים שבהם צעד המשפט הישראלי את צעדיו הראשונים, והשימוש שעשה בהם בג"ץ לביסוס עליונות שלטון החוק ולהכפפתם של פרטים וגופים למרותו. דעיכה זו אינה מקרית ומשקפת העדפה מערכתית ומתודולוגית. במרכזו של המאמר יעמדו שלושה גורמים, שהובילו לדלותם של צווי ההביאס קורפוס: (א) התפתחות אלטרנטיבות סטטוטוריות להביאס קורפוס; (ב) פסיקה קזואיסטית הנעדרת ייחוד פרוצדורלי או מהותי; (ג) המהפכה החוקתית ואימוצה של הביקורת השיפוטית על חקיקה ראשית. המשותף לכל הגורמים הוא העדפה של הנדסה חוקתית גרנדיוזית – אם על ידי המחוקק ואם על ידי בתי המשפט – של מרחב חירות האדם.