מאמר זה עוסק בשאלה "האם מוטלת חובה אתית או אחריות חברתית על עורך הדין כאשר לנגד עיניו מתרחשת מהפכה?" מאמר זה מציג את התפיסה המסורתית שלפיה הפרופסיה המשפטית היא שמרנית, ומכאן מצופה מעורכי דין להתנגד למחאות שמטרתן לערער על הסדר המשפטי־חברתי. כדוגמה לתפיסה זו נביא את היעדרם של עורכי הדין ממחאת קיץ 2011 בישראל. בהמשך המאמר נבקש לערער את התפיסה המשרנית של עורכי הדין, ולהציג תפיסה שלפיה עורכי דין יכולים להיות מהפכניים, להתנגד לסדר הקיים ולהיאבק למען קידום זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. נמחיש תפיסה זו באמצעות סקירת מעורבותם של עורכי הדין באירועי "האביב הערבי", מעורבות שהקנתה לגיטימציה לקריאה המהפכנית. לבסוף, נטען כי עתות מהפכה מציגות בפני עורך הדין דילמה בין החובה להגן על שלטון החוק ולשמר את הסדר המשפטי, העשויה להיות כרוכה בהתנהגות אנטי־מהפכנית, ובין האחריות החברתית לקדם את שלטון החוק ולשפר את הסדר המשפטי, שעשויה להיות כרוכה בקידום המפכה, בייחוד כשמדובר במהפכה דמוקרטית. בבסיס המאמר מובאת הטענה כי יש לזנוח את התדמית השמרנית של עורכי הדין ולהכיר בכך שיכולה להיות להם גם תדמית אקטיביסטית בעלת אחריות חברתית, ואשר מוסריות החוק ושלטון החוק, במובנו המהותי, הם שולחיהם, לא פחות מלקוחותיהם.

The post יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן – עריכת דין מהפכנית appeared first on המשפט.

עורכי דין ברחבי העולם מושפעים מכוחות מנוגדים. מצד אחד גישות שוק תחרותיות מבקשות לראות בעורכי דין נותני שירותים כמו כל סקטור אחר – רואי חשבון, אדריכלים, רוקחים ומהנדסים. לפי גישה זו "אין שום דבר מיוחד בעורכי דין", ועליהם לספק את השירות שבמומחיותם באופן המאפשר תחרות חופשית ללא חסמים וללא מנגנוני סגירות תוך שמירה על איכות השירות לצרכן. מן הצד האחר, יש המבקשים מעורכי דין לפעול באופן המחזק את מחויבותם הציבורית: להנגיש את המשפט לקבוצות חלשות, לגלות אחריות להגנה על זכויות אדם ושלטון החוק – וכל זאת מכיוון שהמשאב שבו הם עוסקים הוא משפט – משאב ציבורי חיוני להגנה על שלטון החוק והדמוקרטיה. הרשימה מתארת את הגישות השונות ואת האופן שבו הן פועלות על מקצוע עריכת הדין בישראל בשני העשורים האחרונים.

The post נטע זיו – עריכת דין בעידן גלובלי: מה צופן העתיד לעורכי דין? appeared first on המשפט.

המאמר מתחקה אחר קורות משפט אשר הסעיר את המדינה בשנתה השנייה, משפטו של דוד יעקובוביץ, אשר ידוע בציבור כפרשת האונס והרצח בגן מאיר. אח ואחות למחצה שוטטו בגן מאיר בלילה והותקפו על ידי זר. האח ברח ומת מאוחר יותר מפצעיו. האחות הותקפה ונאנסה אונס ברוטלי, אך הצליחה להניס את התוקף למרות פציעותיה הקשות. יעקובוביץ, אשר הזעיק את המשטרה, הואשם ברצח האח בלבד, והאחות הפכה לעדת תביעה מרכזית. תחילה, הואשם יעקובוביץ ברצח, ונגזר עליו עונש מוות. פחות מחודשיים לאחר ערעורו לבית המשפט העליון, זוכה יעקובוביץ מאשמת הרצח, הורשע בהריגה והושת עליו עונש מאסר. המאמר מציע מסע מרתק שבמרכזו ניתוח חדשני של פסק הדין, הפותח צוהר לקריאה ייחודית של פסק הדין, הפורצת מגבולות העולם הפלילי, ומלמדת אודות חשיבותו כפסק דין "מכונן זכרון", המבסס את עקרון שלטון החוק. קרב האיתנים שנחשף בפסק הדין, בין הגיון המשפט המצדד בשקיפות ואור, לבין הגיון הגן הדורש סוד והסתרה, מלווה את עיצובו של עקרון שלטון החוק במשפט הישראלי הצעיר.

The post ליאורה בילסקי – "לפני זה לא עברנו על גדרות": העיר, האישה והמשוטט במשפט יעקובוביץ appeared first on המשפט.

מטרתי העיקרית במאמר היא לנסות ולקבוע קריטריונים להזמנת תסקיר מעצר. לגישתי, על מנת להבטיח שוויון בפני החוק, מן הראוי הוא לקבוע קריטריונים בעניין. זאת, על מנת שההחלטה אם להזמין תסקיר אם לאו, לא תיקבע לפי זהות השופט או מהות העניין. הניסיון לקבוע קריטריונים יתבסס על מחקר, שיפורט במאמר, בעניין החלטות שבהן הורה בית המשפט העליון על הזמנת תסקיר. אך
בטרם נפנה לתיאור המחקר ולקביעת הקריטריונים, נציג בקצרה את המסגרת המשפטית בסוגייתנו.

The post חיה זנדברג – תסקיר מעצר appeared first on המשפט.

בחינת מצבם העדכני של צווי ההביאס קורפוס במשפט הישראלי מראה על דעיכתם. דעיכה זו בולטת במיוחד לאור תפקידם החשוב בשלבים שבהם צעד המשפט הישראלי את צעדיו הראשונים, והשימוש שעשה בהם בג"ץ לביסוס עליונות שלטון החוק ולהכפפתם של פרטים וגופים למרותו. דעיכה זו אינה מקרית ומשקפת העדפה מערכתית ומתודולוגית. במרכזו של המאמר יעמדו שלושה גורמים, שהובילו לדלותם של צווי ההביאס קורפוס: (א) התפתחות אלטרנטיבות סטטוטוריות להביאס קורפוס; (ב) פסיקה קזואיסטית הנעדרת ייחוד פרוצדורלי או מהותי; (ג) המהפכה החוקתית ואימוצה של הביקורת השיפוטית על חקיקה ראשית. המשותף לכל הגורמים הוא העדפה של הנדסה חוקתית גרנדיוזית – אם על ידי המחוקק ואם על ידי בתי המשפט – של מרחב חירות האדם.

The post ישראל צבי גילת ויהושע (שוקי) שגב – מה קרה להביאס קורפוס? על משמרת החירות בבג"ץ appeared first on המשפט.