רשימה זו עוסקת בסוגיה של הגשת בקשת רשות ערעור במקום שבו קיימת למערערים זכות לערער, בין אם בשגגה ובין אם מטעמי נקיטה באמצעי זהירות. הכלל הקבוע בתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 149(9) לתקנות החדשות) קובע כי בית המשפט רשאי לדון בבקשת רשות ערעור שהוגשה בטעות משום שלמערער הייתה זכות ערעור, כבכתב ערעור. הרשימה מתמקדת בעניין בלס, שבו קבע השופט דנציגר שכאשר מתדיין טעה והגיש בקשת רשות ערעור אף שהייתה לו זכות לערער, הרי ששופט דן יחיד רשאי לפעול לפי הטעות שעשה בעל הדין, ולא לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור אלא לדחות את הבקשה לגופה מבלי להעבירה להכרעת מותב תלתא. באותו עניין השופט דנציגר כדן יחיד פעל על פי הגשת בקשת רשות הערעור ולא העביר את הדיון למותב של שלושה שופטים אלא דן בו לגופו. רשימה זו מתייחסת לזיקה הקיימת בין פסק דין בלס למגמות שונות בפסיקה, כגון המעבר מכללים לסטנדרטים, צמצום היקף מתן הזכות לערער ויעילות כחלק אינהרנטי מסדרי הדין, וכן מציגה את היתרונות והחסרונות בהחלטתו של השופט דנציגר.

The post ד"ר ערן טאוסיג – ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור – זו השאלה appeared first on המשפט.

בדברינו נשתדל להבהיר מהי "חקירת יכולת נאותה" שעל פיה אפשר לקבוע, ברמת ההוכחה הנהוגה במשפט האזרחי, את יכולתו הכלכלית האמיתית של החייב. לחקירת היכולת שתי תכליות עיקריות : האחת, להכשיר את הקרקע למתן צו תשלומים נגד החייב לפי יכולתו המוכחת, והשנייה, להשיג מידע מפורט ורחב ככל שיהיה על קיומם של נכסים מהסוג שאפשר לגבות מהם את החוב הפסוק באמצעות הליכים של עיקול ומכירה.

The post דוד בר־אופיר ומאיר גלבוע – חקירת יכולת – תפקיד ראש ההוצאה לפועל בזירת ההתמודדות בין הזוכה לחייב appeared first on המשפט.

"זכות הגישה לערכאות", במובנה הרחב, הנה זכותו של האדם לפנות אל בית המשפט ולקבל סעד, ללא סירוב, ללא עיכוב וללא משוא פנים. שלא כמו זכויות יסודיות אחרות, כגון : חופש הביטוי, חופש העיסוק, הזכות לקניין והזכות לפרטיות, לא זכתה "זכות הגישה לערכאות", על אף חשיבותה הרבה, לכל התייחסות מחקרית מעמיקה בטרם חקיקתו של חוק־יסוד : כבוד האדם וחירותו. גם בית המשפט העליון לא נדרש לדיון יסודי ומיוחד בזכות זו. היעדר זה, הן בפסיקה והן בספרות, בולט לאור ההתעסקות הרבה בזכויות יסוד אחרות. ביום 15.7.1997 נתן בית המשפט העליון את פסק דינו בפרשת ארפל אלומיניום. בערעור זה נדרש בית המשפט העליון לשאלה, האם מוסמך בית המשפט המחוזי לדון כערכאה דיונית בבקשה לביטול מדגם שנרשם בפנקס המדגמים . לצורך ההכרעה בשאלה נדרש בית המשפט העליון לדיון חוקתי ראשוני ומרתק בזכות הגישה לערכאות. עניינה של רשימה זו בתרומתה של פרשת ארפל אלומיניום לביסוסה של זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית במשפט הישראלי.

The post יורם רבין – זכות הגישה לערכאות – מזכות רגילה לזכות חוקתית (בעקבות ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ) appeared first on המשפט.

ביום 31.05.05 תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), משפורסמו ברשומות תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3) התשס"ה- 2005 (להלן: תיקון מס' 3 ; התיקון). תיקון מס' 3 חולל שינוי עקרוני בסדרי-הדין הנוגעים לעדויות מומחים, עניין המעסיק את בתי-המשפט בדרגה ראשונה כדבר שבשגרה. התיקון עוסק בהגשת חוות-דעת מומחים מטעם הצדדים בעניין שאינו רפואי, בהגשת חוות-דעתו של מומחה שמונה מטעם בית-המשפט (בין בעניין רפואי ובין בעניין שאינו רפואי) ובשמיעת המומחים. התיקון קובע בהקשר זה את מועדי ההגשה של חוות-הדעת, את דרכי הגשתן ואת האופן בו ייחקרו המומחים מקום שבו מונה גם מומחה מטעם בית-המשפט. כמו כן נכללה בו הוראה שעניינה בחובת מתן הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת. עניינים אלה מצויים, כאמור, בלב העשייה השיפוטית, ומכאן חשיבותו של העיון בתיקונים שנעשו בהקשרם ובשאלות הדיוניות השונות הכרוכות בהם. אלא שהעניין שמעורר תיקון מס' 3 בכל הקשור בסוגיית המומחים חורג מן ההקשר הדיוני גרידא הוא נעוץ בטעם נוסף, הקשור בשאלת היחס שבין הוראות התיקון לבין פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1971 (להלן: פקודת הראיות) 3 וכן בהיבטים החוקתיים של התיקון העלולים לעורר השגות. על חלקן של השגות אלה ועל עיקר השאלות הדיוניות והמהותיות שמעורר תיקון מס' 3, נבקש להשיב במסגרת רשימה זו, המוקדשת לזכרו של השופט ד"ר עדי אזר ז"ל.

The post אורי גורן ועופר דרורי – עדויות מומחים לאחר תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3) התשס"ה-2005: היבטים דיוניים ומהותיים appeared first on המשפט.

מאמר זה יתמקד באפיקים המשפטיים המחזירים את הייון לנקודת ההתחלה שלו, לאחר שהגיע לשלב מתקדם או סופי (כגון בפרק הזמן לאחר שפסק הדין בעניין זה או אחר הפך לחלוט), ובפרוצדורות השונות הקיימות להחזרת הדיון כאמור. ננסה לבחון מהם אותם הבקיעים בחומת סופיות הדיון, המאפשרים את פתיחת הדיון מחדש, ומהם אותם המצבים שבהם נסוג עקרון "מעשה בית דין" מפני "עקרונות של צדק". אגב כך ננסה לגלות מגמות חדשות בתפישת יציבות המשפט, אחידותו,סופיותו והבקעת המחסומים הפרוצדורליים לפתיחתו מחדש.

The post חמי בן-נון – משפט חוזר אזרחי ופלילי, הדין הנוהג ומגמות חדשות appeared first on המשפט.