סקירת ספרו של אליעזר בן־שלמה "על ביזיון בית־משפט".

The post אורי שטרוזמן – על ביזיון בית משפט appeared first on המשפט.

סקירת ספרה של שולמית אלמוג "עיר, משפט, סיפור".

The post מיכל אלברשטיין – על מקום המשפט ועגנון כסגנון פרשני appeared first on המשפט.

המשפט והספרות – שתי בריות שונות הן, ובכל זאת, למרות השוני ביניהן, "הן צריכות זו לזו ומשלימות זו את זו". נראה כי על אף שורשיו העמוקים של החיבור בין שתי דיסציפלינות אלה בתולדות התרבות המערבית – החל בדרמה היוונית הקלאסית שהנגידה בין משפט האל למשפט האדם; המשך בכתיבתם המודרנית של דוסטויבסקי, שייקספיר, קפקא וקאמי, על מערכות היחסים המורכבות שתיארו בין האדם ובין מערכת המשפט; וכלה בספרות הפופולרית בת זמננו – קשר זה עדיין אינו מובן מאליו ודורש הסבר, שלא לומר הצדקה רבתי. מה לו למשפט – העוסק במפגיע בכוח פוליטי, והמזוהה במובהק עם חוק – ולספרות, הנתפסת כמי שמתמקדת בתחושותיו של הפרט ובקונפליקטים האישיים שלו? מהו לבו של החיבור בין זה הנתפס כפועל יוצא של הליך רציונלי, מחשבתי ומקצועי, ובין זו המאובחנת לא אחת כפעילות אנושית הנמדדת בקריטריונים אסתטיים, אמנותיים? חיבור זה מהווה הזמנה למעשה שידוכין בין המשפט לספרות, ומטרתו להציג ולמפות את המחקרים החשובים העומדים בבסיסו של שדה מחקר זה, ואף לנסות ולהבין כיצד הוא עשוי להאיר חלקים לא מבוטלים בחיינו – האישיים והמקצועיים. החיבור מחולק, באופן מובחן, לשניים: בחלקו הראשון הוא מביא את התפיסות השונות המוכרות כיום בנוגע לזיקה שבין שתי הדיסציפלינות, מבקש להבין את מהותן, ואף להציג גישות שונות, חלקן ביקורתיות, על אודות זיקה מחקרית זו. בחלקו השני הוא מציג את צדו האחר, המשלים, של המטבע ועוסק בהבנת המשפט באמצעות ספרות, דרכה ובעזרתה. בכגון דא עומד החיבור על ההבנה שלפיה ההוויה המשפטית היא נרטיבית (סיפורית) בבסיסה, וכי לסיפור, מעצם הווייתו, יש כוח רב בהטמעה ובהבנה של נורמות תרבותיות, חברתיות ומשפטיות בחיינו.

The post אסף טבקה – משפט וספרות: למהותה של סינרגיה appeared first on המשפט.

בחיינו אנו צוברים רכוש, מי מעט ומי הרבה. לצערנו, תוחלת החיים של רכושנו לרוב ארוכה יותר מזו שלנו. רכוש יכול להיות נצחי. לכן כל שיטת משפט קובעת מה יהיה גורלו של רכוש שבעליו מת. השיטה הישראלית קובעת שעם מותנו, יעבור רכושנו ליורשים שלנו על פי הסדר הקבוע בחוק או בצוואה. לא מעט אנשים מעוניינים להעביר את רכושם עוד בחייהם, לרוב לבני משפחתם הקרובים.לכך הסברים רבים ומגוונים. יש העושים זאת כדי לגרום הנאה לבני משפחתם; יש העושים זאת כדי להגביר את הכרת התודה של בני המשפחה אליהם; יש המבקשים להסיר מעליהם עול או למנוע סכסוך בין ילדיהם לאחר מותם. יש העושים זאת מתוך בחירה חופשית ומלאה, ויש העושים זאת בלחץ הילדים. המלך ליר החליט לחלק את רכושו – ממלכתו –בחייו ולהעביר אותה לבנותיו. נחזור אפוא לעסקה של חלוקת הממלכה. ליר מבקש לחלק לבנותיו את ממלכתו תמורת אהבה. בעשותו כן, הוא מציב בפנינו, המשפטנים, אתגר לא פשוט: על איזו עסקה מדובר כאן? האתגר המשפטי שמציב שקספיר ב"המלך ליר" אינו מפתיע. אתגר דומה הציב בפנינו שקספיר גם ב"הסוחר מונציה", מהיצירות ה"חוזיות" המובהקת ביותר שנכתבו אי פעם, שעורר את השאלה כיצד יש להתייחס לחוזה הקובע שבמקרה של אי-פירעון ההלוואה יהיה שיילוק זכאי לליטרת בשרו של אנטוניו. אכן, האזכור של החומר המשפטי במחזותיו של שקספיר בולט במיוחד, עד כי יש כאלה, בעיקר משפטנים, שאולי כדי להוסיף למוניטין המקצוע, הגיעו למסקנה מדעית חד-משמעית, כי לשקספיר הייתה הכשרה משפטית. "המלך ליר" זרוע אזכורים משפטיים, וציר המחזה נסב סביב ה"עסקה" של ממלכה תמורת אהבה, שאת מהותה אנסה לבחון עתה, בעיקר נוכח הקושי שמציב רכיב האהבה בהגדרת העסקה.

The post נילי כהן – על הורים, על ילדים ועל כפיות טובה – העסקה של המלך ליר: ממלכה תמורת אהבה appeared first on המשפט.

החיבור מציג בפני הקוראים ספר בעריכתם של מיכל (שיצר) גל ומנחם פרלמן: ניתוח משפטי וכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים (כרך ראשון). הספר עוסק באופן מעמיק ונרחב בניתוח התאוריה והדין של חוק ההגבלים העיסקיים, התשמ"ח-1988 .החיבור מתמקד בפרקו של ד"ר עדי אייל: "הבסיס הכלכלי לדיני ההגבלים העסקיים". החיבור, בעקבות הפרק, סוקר את המודלים הכלכליים שביסוד דיני ההגבלים העיסקיים – התחרות המשוכללת והמונופול. מתוך הסקירה יוצא החיבור לעיון רחב במושג היעילות הכלכלית, על שתי פניה: היעילות ההקצאתית והיעילות הדינמית. בין שני סוגי היעילות קיים מתח מובנה. השגת אחת מהן עשויה לבוא על חשבון רעותה. מתח זה מודגם באמצעות מוסד הפטנט, שבגדרו מוענקת לממציא "מונופול" על המצאתו. יעדו של הפטנט הוא לקדם תהליכי חדשנות, אך מחירו מתבטא בנגיסה ביעילות ההקצאתית. על כן הפטנט מהווה מקרה מבחן מעניין לעימות בין שני סוגי היעילות. החיבור עומד על שורשיה הרעיוניים של היעילות הדינמית. אין חולק בדבר חשיבותה לצמיחה חברתית. מכאן הצורך לבחון מהו מבנה השוק שבו תושג היעילות הדינמית בדרך מיטבית – תחרות או מונופול. כפי שנראה, הפטנט סוטה ממודל התחרות המשוכללת, על מנת לאפשר לממציא לממן את המצאתו ולהפיק תועלת מפֵרות עמלו. ואולם בה בעת נולד החשש להיווצרותו של מונופול, העלול לאיים גם על המשך התהליך החדשני. דומה כי המנוע לדחיפתם של תהליכי החידוש מצוי באיזון העדין שבין הענקת פטנט לבין שמירה על שוק פתוח ותחרותי.

The post איריס סורוקר – בעקבות הספר: ניתוח משפטי וכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים appeared first on המשפט.