מאמר זה עוסק בבחינת תכלית החברה על ציר חדלון הפירעון. הבחינה נעשית מתוך התייחסות לחוק החברות, התשנ"ט–1999 ולחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 והשוואה ביניהם. המאמר מתמודד עם נקודות המבט השונות, המתח בין החוקים ושאלת תכליתה של החברה על ציר חדלות הפירעון באמצעות הצגת מודל חדש – "מודל קיימות החברה". מודל קיימות החברה מציע להבחין בין חדלות פירעון פורמלית לחדלות פירעון מוחלטת. בהתבסס על ההפרדה בין המצבים, מודל קיימות החברה מציע, לראשונה, שעל החברה ובעל התפקיד לפעול על ציר חדלות הפירעון כאשר הם מחויבים רק להיטיב עם החברה, וזאת עד הנקודה הסינגולרית של חדלות הפירעון. כמו כן, המאמר מפרט את הקשר בין המודל לבין מטרותיו של חוק חדלות פירעון והוראותיו.

The post איל בן זקן – תכלית החברה על ציר חדלות הפירעון appeared first on המשפט.

מאמר זה בוחן בראייה ביקורתית את הליך עיקול המיטלטלין בהוצאה לפועל, ועומד על הפוטנציאל הגבוה הטמון בו לפגיעה בצדדים שלישיים תמימים. עיקול מיטלטלין הוא אמצעי גבייה מרכזי במערכת ההוצאה לפועל בישראל, ונעשה בו שימוש נרחב על ידי נושים ובאי כוחם, על אף העלויות הגבוהות שבהן הוא כרוך. מדובר בהליך הטומן בחובו פוטנציאל גבוה לפגיעה בזכויות אדם, באשר הוא כרוך בכניסה כפויה לחצרים ובתפיסה בכוח של מיטלטלין והוצאתם למכירה. לפיכך נקבעו בדין תנאים והגנות שנועדו להבטיח כי צדדים שלישיים תמימים לא ייפגעו בשגגה מעיקול מיטלטלין. ברם, ניתוח נתונים אשר נצברו במחקר שערכה הקליניקה לדיני הוצאה לפועל, בצד נתונים שפורסמו על ידי רשות האכיפה והגבייה, מצביע על כך שההגנות שבדין אינן מספיקות, וכי פגיעה בצדדים שלישיים במהלך עיקול מיטלטלין הפכה חזון נפרץ. המאמר מנתח את הסיבות לכך ועומד, בין היתר, על העובדה שהרציונל המקורי של ההליך – תפיסת מיטלטלין יקרי ערך לשם מכירתם – אינו תקף עוד, וכי הטעם העיקרי שבבסיס ההליך כיום הוא הפעלת לחץ על החייב ועל בני משפחתו. לבסוף מציע המאמר דרכים לתיקון הדין הקיים באופן שיקנה הגנה מספקת לצדדים שלישיים תמימים מפני פגיעה מיותרת בזכויותיהם.

The post אסף דרעי – בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה? זכות הקניין של צדדים שלישיים בהליכי עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל appeared first on המשפט.

תחום חדלות הפירעון של פרטים הוא תחום אשר כמעט אינו מסוקר וזוכה להתייחסות מועטה יחסית, זאת בניגוד לחשיבותו, להשלכות הרוחב ולאחוז הפרטים באוכלוסייה אשר חוסים בצלו. מערך גביית החובות בישראל הוא מבוזר ואינו אחיד, על גופים שונים חלים חוקים שונים וזכויות החייבים משתנות בהתאם. מאמר זה יתמקד בשני הליכי חדלות פירעון, פשיטת רגל והליכי הפטר וגבייה בהוצאה לפועל ויבקש לבחון, באופן ביקורתי, את המצב הנתון של הליכי חדלות פירעון, את השינויים שנעשו וההצעות הקיימות, בכפוף לשתי שאלות יסוד: "מה המדינה רוצה?"  ו"מה המענה ההולם לחדלי הפירעון?" המאמר עוסק בהצגת אופן הטיפול המצוי כיום בתיקי חדלות פירעון של יחידים, ובוחן את התחום על רבדיו, תוך בחינה אמפירית ודיון בפער בין המצב המצוי לרצוי.

The post נטע נדיב – סיפור של חדלות פירעון: רפורמות פוגשות את ההליך השיפוטי appeared first on המשפט.

בדברינו נשתדל להבהיר מהי "חקירת יכולת נאותה" שעל פיה אפשר לקבוע, ברמת ההוכחה הנהוגה במשפט האזרחי, את יכולתו הכלכלית האמיתית של החייב. לחקירת היכולת שתי תכליות עיקריות : האחת, להכשיר את הקרקע למתן צו תשלומים נגד החייב לפי יכולתו המוכחת, והשנייה, להשיג מידע מפורט ורחב ככל שיהיה על קיומם של נכסים מהסוג שאפשר לגבות מהם את החוב הפסוק באמצעות הליכים של עיקול ומכירה.

The post דוד בר־אופיר ומאיר גלבוע – חקירת יכולת – תפקיד ראש ההוצאה לפועל בזירת ההתמודדות בין הזוכה לחייב appeared first on המשפט.