המאמר מציג את המסגרת המשפטית הכללית לטיפול בתופעה של דברי גזענות והגינוי שלהם. מסגרת זו כוללת את החוק הפלילי האוסר הסתה לגזענות, את הקוד האתי של מועצת העיתונות המוסיף על כך ואת חוק איסור לשון הרע. לאחר מכן, מחבר המאמר בוחן את המצב המשפטי ואת יישום הוראות חוק איסור לשון הרע על דברי הגזענות עצמם ועל ביטויי הגינוי והביקורת על דברי הגזענות. נוסף על כך, המחבר סוקר את גישתם של בתי המשפט לתופעה של תביעת לשון הרע נגד המבקרים את הגזען; לדידו, נראה כי עדיין לא גובשה עמדה אחידה בנושא, וייתכן שמי שיזכה בסופו של היום לסעד ולפיצוי יהיה דווקא הדובר הגזען. לבסוף, מציע המחבר הצעה לפרשנות חוק איסור לשון הרע במטרה להתמודד עם התופעה הנסקרת ולאפשר למבקרים של דברי הגזענות חופש ביטוי של ממש והגנה מפני תביעות לשון הרע של הדובר הגזען.

The post יובל קרניאל – גזענות, תקשורת ולשון הרע – האם מותר לומר על גזען שהוא "נאצי"? appeared first on המשפט.

רשימה זו מטרתה להציג היבטים משפטיים והיסטוריים בהסדר אי-אכיפת חוק שירות ביטחון על קהילת המיעוט הערבי. בחלק הראשון תוצג המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית להסדר אי-גיוס קהילות המיעוטים לשירות ביטחון. לאחר מכן יוצגו היבטים היסטוריים בהסדר אי-גיוס המיעוט הערבי לצה"ל כפי שגובש בראשית ימי המדינה (בהתבסס על מסמכים אותנטיים מארכיון צה"ל) וכפי שהוא תקף בשינויים מסוימים עד ימינו. כמו כן, יוצגו טעמיו השונים של הסדר זה מנקודת מבט מוסדית-ביטחונית ומנקודת המבט של המיעוט הערבי בישראל, וכן ניסיונות לשינוי מצב דברים זה לרבות מספר עתירות שהוגשו לבג"ץ . לבסוף יוצג רינן קצר באשר לתוקפו המשפטי של הסדר אי-גיוס קהילת המיעוט הערבי לשירות ביטחון, לאור ניתוח הדין המשפטי.

The post ליאב אורגד – המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון appeared first on המשפט.

המאמר מציע תרגיל מחשבתי שעניינו שינוי בתפיסה החברתית כלפי תופעת נפגעות העברה. כיום, נפגעות נתפסת כמאפיין זהות מכונן חולשה וממקמת את נפגעי העברה נמוך בהייררכיה החברתית. באמצעות תאוריית הצמתים הדנה בריבוד חברתי הנובע מקיומם של צירי וצומתי זהות, נציע קריאה שונה של ציר הנפגעות: לא כציר חולשה וקורבנות המהווה קרקע להדרה ולהפליה, אלא כציר חוזק המעניק כוח אישי וחברתי לממוקמים עליו. כך, זיהוי נפגעות עברה כמאפיין זהות שממוקם על ציר גבוה יותר בהייררכיה החברתית, יאפשר לנפגעים להשפיע על עיצוב כלים ומוסדות חברתיים, לפתח מסלולי העצמה ולערוך אדפטציה חברתית לחוויית הנפגעות, בדמות יצירת מנגנוני תמיכה.

The post הדר דנציג־רוזנברג ונועה יוסף – נפגעות עברה בראי תיאוריית הצמתים appeared first on המשפט.