מאמר זה עוסק בשאלה "האם מוטלת חובה אתית או אחריות חברתית על עורך הדין כאשר לנגד עיניו מתרחשת מהפכה?" מאמר זה מציג את התפיסה המסורתית שלפיה הפרופסיה המשפטית היא שמרנית, ומכאן מצופה מעורכי דין להתנגד למחאות שמטרתן לערער על הסדר המשפטי־חברתי. כדוגמה לתפיסה זו נביא את היעדרם של עורכי הדין ממחאת קיץ 2011 בישראל. בהמשך המאמר נבקש לערער את התפיסה המשרנית של עורכי הדין, ולהציג תפיסה שלפיה עורכי דין יכולים להיות מהפכניים, להתנגד לסדר הקיים ולהיאבק למען קידום זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. נמחיש תפיסה זו באמצעות סקירת מעורבותם של עורכי הדין באירועי "האביב הערבי", מעורבות שהקנתה לגיטימציה לקריאה המהפכנית. לבסוף, נטען כי עתות מהפכה מציגות בפני עורך הדין דילמה בין החובה להגן על שלטון החוק ולשמר את הסדר המשפטי, העשויה להיות כרוכה בהתנהגות אנטי־מהפכנית, ובין האחריות החברתית לקדם את שלטון החוק ולשפר את הסדר המשפטי, שעשויה להיות כרוכה בקידום המפכה, בייחוד כשמדובר במהפכה דמוקרטית. בבסיס המאמר מובאת הטענה כי יש לזנוח את התדמית השמרנית של עורכי הדין ולהכיר בכך שיכולה להיות להם גם תדמית אקטיביסטית בעלת אחריות חברתית, ואשר מוסריות החוק ושלטון החוק, במובנו המהותי, הם שולחיהם, לא פחות מלקוחותיהם.

The post יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן – עריכת דין מהפכנית appeared first on המשפט.

בתפקידו המסורתי, עורך הדין משמש "נמל מבטחים" ללקוחו. מזה כמה שנים מקדם משרד המשפטים הצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון, המבקשת להחיל חובות שונות על עורך הדין בכובעו כנותן שירות עסקי, לרבות חובת דיווח על פעילות חשודה של לקוחו. החוק בנוסחו הסופי הטיל על על עורך הדין חובת זיהוי והכרת הלקוח בלבד. אולם מגמה זו מעוררת את השאלה אם ההיגד על היות עורך הדין "נמל מבטחים" – עדיין תקף, וכך גם השיח הציבורי בעניין הטלת אחריות על עורך הדין כ"שומר סף", היכול למנוע ביצוע עברות. יתר על כן, מימוש מגמות אלה עשוי להביא לכך שעורך הדין יעמוד בפני דילמה אתית לא פשוטה: האם הוא "שומר סף" – עבור הלקוח והציבור? האם הוא "שוטר סף" – עבור רשויות האכיפה? האם יוכל למלא נאמנה את תפקידו כמייצג הלקוח? מאמר זה בוחן את המתח המובנה בין חובתו של עורך הדין לבדוק את הלקוח, לבין היותו מייצג הלקוח, על כל החובות הכרוכות בך. במאמר תיבחן השאלה אם במסגרת המאבק בהלבנת הון, ראוי למנות את עורך הדין "שומרי הסף" ולהטיל עליו חובות לזיהוי הלקוח והערכה של מידת הסיכון בפועלותיו? עוד נבחן אם ראוי הדבר, כיצד ראוי שייעשה? במאמר יוצעו פתרונות שונים, והם ייבחנו בראי חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי לקוחו.

The post אביה אלף – עורך הדין – שומר סף או שוטר סף? הכר את הלקוח ע"פ חוק איסור הלבנת ההון – רעידת אדמה ביסודות עריכת הדין? appeared first on המשפט.

ייצוג לקוחות זקנים שחלה ירידה בהבנתם וביכולתם להביע דעה ורצון עקב מחלה מציב בפני עורכי הדין אתגר מקצועי ייחודי ושלל דילמות אתיות. בכללי האחריות המקצועית מופיעים מושגים רחבים המחייבים פרשנות, כמו חובת ה"נאמנות"; וסעיפים צרים, קטגוריים, כמו חובת ה"סודיות". הללו אינם מותאים לדינמיקה של ייצוג לקוחות זקנים, בשל מאפיינים יחודיים, כמו מעגלי תמיכה, קשרים במשפחה וכיוצא באלו. לעורכי הדין אין הנחיה כיצד לנהוג עם לקוחה מבולבלת, המעידה בפגישה שנייה ש"אינה זוכרת" את תוכן הפגישה הראשונה או את השירות המשפטי המבוקש.

כללי האחריות המקצועית של עורכי הדין אינם מנחים כיצד להתמודד במקרים מורכבים של מצבים "אפורים", שבהם היעדר תובנה אצל לקוח זקן אינו גורף, אלא ניכרים סימנים שיש ליתן עליהם את הדעת. הכללים מניחים מערכת יחסי עורך דין –לקוח "נורמלית" או "סטנדרטית". הם אינם לוכדים, עקב כך, את העושר המושגי ואת המציאות המורכבת של נסיבות החיים, לרבות שינויים ביולוגיים או אחרים היכולים להשפיע על מידת ההבנה.

במאמר אעמוד על דילמת הכשרות בייצוג לקוחות זקנים, ואציע המשגה מחודשת של מושג "הכשרות המשפטית". אבחין בין מושג זה לבין מושג ה"מסוגלות", שהערכתה שואבת מדיסציפלינות אחרות, ואשר מתייחסת ליכולת להבין או להביע דעה, להבדיל מ"כשרות" שהיא סטטוס משפטי. המסקנות כוללות הצעה למודל תלת-שלבי להתמודדות מקצועית עם "דילמת הכשרות". המודל מפרט דרך התנהלות מקצועית בתהליך מובנה, מרגע זיהוי הירידה ביכולת ההבנה אצל הלקוח הזקן ומרחיב את האחריות המקצועית של עורכי הדין ל"זירת המסוגלות". ירידה ביכולת להבין או להביע דעה גוררת חובות אקטיביות כחלק מסטנדרט מקצועי גבוה ומקוד אתי מוצע. המאמר עומד גם על מסגרת אתית ייחודית, בינתחומית, למפגש עם אנשי מקצוע מדיסציפלינות נוספות, כחלק מהתהליך בעניין כשרותו המשפטית של לקוח. עורכי הדין נדרשים אפוא למעורבות פעילה מתוך מודעות להיבטיה הרחבים של דילמת הכשרות, על מנת לייצג באופן מקצועי וראוי את לקוחותיהם, אשר יש חשש בנוגע למידת הבנתם.

The post מיטל סגל־רייך – דילמת הכשרות המשפטית בייצוג לקוחות זקנים – אתיקה מקצועית של עורכי הדין בזירת המסוגלות appeared first on המשפט.

עורכי דין המייצגים אנשים החיים במצבי עוני עשויים להיתקל בדילמות אתיות שונות. בחלק מן המקרים עשויות הדילמות לנבוע ישירות מהבעיות המשפטיות הייחודיות למצבי עוני. אולם במקרים אחרים, כגון מקרים של הפרת הדין על ידי הלקוח, הדילמות האתיות אינן ייחודיות דווקא למצבי עוני. במאמר זה נטען כי אף שהדילמות האתיות המתעוררות כשהלקוח מפר את הדין אינן שונות כשלעצמן בייצוג לקוחות עניים, בכל זאת יש מקום שעורכי דין ישקלו, במסגרת השיקולים האתיים, גם את הנסיבות הספציפיות הכרוכרות במצב העוני שהביאוהו לידי כך.

הפרת הדין על ידי הלקוח עשויה להתעורר בהקשרים שונים. במאמר זה נתרכז במצבים שהבם הייעוץ או הייצוג המשפטי ניתן בהקשר של עברה המבוצעת בהווה, או צפויה להתבצע בעתיד או שמדובר בעברה נמשכת. ננתח את המצבים על רק הכללים המוכרים בדבר סודיות וחיסיון: כלל 19 לכללי האתיקה מחייב את עורך הדין "לשמור בסוד" כל דבר המגיע לידיעתו תוך כדי מילוי תפקידו; ס' 48 לפקודת הראיות מעניק לו חיסיון (כלומר פטור מהחובה להציג כראיה) על דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבי הלקוח שיש להם "קשר ענייני לשירות המקצועי"; וחוק לשכת עורכי הדין מטיל חובה לטעון לחיסיון בנסיבות המתאימות. מכיוון שכללי האתיקה בישראל "רזים" ואינם כוללים הנחיות מפורטות כיצד על עורכי דין לפעול במצבים כגון אלה, הטיעון שלנו במאמר נעזר בכללי המודל של לשכת עורכי הדין האמריקנית (American Bar Foundation, Model Rules of Professional Conduct).

הניתוח במאמר נעשה על רקע מקרה מבחן היפותטי של לקוחה הפועלת להקים עסק זעיר לצורכי פרנסה. הלקוחה מעמידה בפני עורכת הדין המטפלת בעניינה דילמות אתיות שונות, למשל כאשר היא נמנעת מלדווח על הכנסות או למשל כאשר היא פועלת ללא רישיון עסק כדין. במצב זה על עורכת הדין לבחון את גבולות חובת הנאמנות ללקוח, להפעיל שיקול דעת ולאזן בין אינטרסים נוגדים וחובות נאמנות סותרות, ולעצב עמדה אתית בהתאם להקשר הייצוג ולנסיבותיו. כל זאת, כאשר לתהליך מתווסף רכיב נוסף, המביא בחשבון את נסיבות חייה של לקוחה ענייה, לרבות הניסיון להבין את המניע והמקורות להפרת הדין מנקודת מבטם של אנשים החיים בעוני וכן את מאפייני ההתנהלות של אנשים החיים בעוני במסגרת הכלכלה הבלתי־פורמלית.

The post נטע זיו וגליה פיט – דילמות אתיות בייצוג לקוחה הפועלת (בשלב זה) מחוץ לגבולות החוק appeared first on המשפט.

המאמר דן באפן האופטימלי שבו ינהל עורך דין חברתי פרדה מלקוחותיו, בנסיבות של סיום עבודה בארגון או בקליניקה שבמסגרתה פעל. המאמר עושה שימוש בתובנות ממחקרים בתחומים טיפוליים (פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית) על מנת להאיר דרכים מיטביות לסיום הקשר כך שהרגשות השליליים, הן של הלקוח והן של עורך הדין יהיו מזעריים, וזאת לצד השאת הרגשות החיוביים של השניים נוכח הפרידה. בנוסף, מדגיש המאמר את החשיבות לאפשר פרדה מסודרת של סטודנטים מלקוחות הקליניקה, עם סיום לימודיהם.

The post יובל לבנת – פרדה מלקוח – המקרה של סיום מאולץ של יחסי הייצוג בתחום עריכת הדין החברתית appeared first on המשפט.

במדינת ישראל ישנן למעלה מארבעים ערכאות סטטוטוריות שונות של דין משמעתי. כל פרופסיה עוסקת בדין המשמעתי של חבריה. אולם, כאשר חבר פרופסיה עובר עבירה פלילית, הוא עשוי לעמוד לדין פעמיים. בפעם הראשונה, בפני בית משפט פלילי ובפעם השנייה, בפני בית דין או ועדה משמעתיים. כפילות ההליכים יוצרת שורה ארוכה של בעיות. במאמר אנו מציעים מודל חדש לענישה משמעתית. עברות משמעת שהן תוצאות של מעשים פליילים שיש בהן קלון, יידונו בפני בית המשפט במסגרת ההליך הפלילי. ההערכאה הפלילית תוכל לצרף סנקציות משמעתיות, נוסף על העונש מהתחום הפלילי שהיא משיתה. מודל זה מנטרל את הבעיות הקיימות כיום, ועשוי להביא לשיפור משמעותי במערכת כולה. המודל אינו פוגע בתכלית הדין המשמעותי, ועולה בקנה אחד עם תפקידו של ההליך הפלילי. המאמר שם דגש מיוחד על ערכאת המשמעת של לשכת עורכי הדין. אולם, בשל תמורות ותהליכים שונים שאירועו בעשור האחרון, אנו סבורים כי בשלה השעה ליישום מודל זה לגבי כל ערכאות המשמעת.

The post מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא – מודל חדש לענישה משמעתית בעברות פליליות שיש בהן קלון appeared first on המשפט.

מטרה מרכזית של הדין המשמעתי החל על עורכי הדין היא להגן על הציבור מפני עורכי דין בלתי־ראויים. לשכת עורכי הדין משמשת בהליכי הדין המשמעתי חוקרת, תובעת ושופטת כאחד. אולם, בצד תפקיד זה, הלשכה היא גם איגוד מקצועי לעורכי הדין, ומרבית התפקידים בה מאוישים על ידי בחירות הנערכות בקרבם. לכן היא חסרה את הפרספקטיבה החיצונית והכללית הנדרשת בעניין הנוגע באופן כה מהותי לציבורי כולו, ומתעורר חשש לניגוד עניינים. מכאן שקיימת חשיבות עצומה לשאלת מידת התערבות בתי המשפט באופן פעולת הלשכה בכל הקשור לדין המשמעתי. מחקר זה הוא מחקר אמפירי ראשון המודד מידת התערבות זו. מסקנת המחבר היא כי מערכת בתי המשפט הכלליים, הן כערכאות ערעור על פסיקות בתי הדין המשמעתיים של הלשכה והן כבית משפט לעניינים מנהליים, אינה מנכנון ביקורת אפקטיבי על קביעת הדין המשמעתי והפעלות על ידי לשכת עורכי הדין. אמנם בערעורים בזכות על פסיקת בין הדין המשמעתי בין המשפט מתערב יוצר מהמצופה, אם עיקר התערבותו היא בקביעת מידת העונש והתערבותו בנוגע להכרעות הדין עצמן היא מעטה מאוד. ערעורים ברשות כלל אינם מתקבלים. באשר לעתירות מנהליות נמצא כי בית המשפט המנהלי מבקר את פעולת הלשכה בנוגעל דין המשמעתי באופן צר מזה המופעל בדרך כלל על גופים סטטוטוריים אחרים, ועתירות מנהליות העוסקות בדין המשמעתי מתקבלות לעיתים נדירות. גוף סטטוטורי המחזיק בידיו מכוח החוק אוטונומיה כה רחבה המשפיעה מהותית על כלל הציבור אינו יכול לפעול כנדרש ללא פיקוח ממשי, אמתי ואפקטיבי. ללא הביקורת ישנה סכנה משמעותית לכך שאופן פעולותו לא יהלום את האינטרס הציבורי.

The post מיכל עופר צפוני – מידת התערבות בתי המשפט בפסיקת בתי הדין המשמעתיים בלשכת עורכי הדין appeared first on המשפט.

מחקר זה בוחן באופן אמפירי את עמדותיהם של כ-2,800 עורכי דין על הגידול העצום שחל במספר חברי פרופסיית עריכת הדין בישראל. המחקר סוקר גם את תפיסותיהם על השלכות הגידול על הפרופסיה ועל מערכת המשפט בכללותה, וכן את דעתם על התערבות בעצירת גידול זה. התופעה נבחנת על רקע התאוריות העוסקות בפרופסיות, ובהשוואה לגידול במספר עורכי הדין גם במדינות אחרות. מהממצאים עולה כי למעשה כמעט כל עורכי הדין אינם רואים בגידול תופעה חיובית, ומחצית מהם רואים בה תופעה שלילית והרסנית למקצוע. נמצא גם כי לדעת רוב עורכי הדין יש צורך בהתערבות רגולטורית כדי לעצור את המשך הגידול. כמו כן, נבחנות במאמר עמדות עורכי הדין לגבי השלכות אפשריות של תופעת הגידול על הפרופסיה, על מערכת בתי המשפט ועל השירות המשפטי שניתן ללקוחות. המאמר דן במסקנות העולות מממצאים אלה ועוסק בשאלות יישומיות ותאורטיות כאחד.

The post משה בר ניר, רן לחמן ורויטל אלטברגר – הגידול במספר עורכי הדין בישראל: עמדות עורכי הדין כלפי התופעה והשלכותיה appeared first on המשפט.

העלייה הדרמטית במספר עורכי הדין בישראל החלה בשנת 1995 והיא עדיין נמשכת. המאמר מתאר בעזרת נתונים אמפיריים את הגידול הדרמטי במספר המוסמכים לעריכת דין בכל שנה, מה שהוביל לגידול במספר עורכי הדין עד כדי
הכפלת הפרופסיה את מספרה בכל עשור. אף שהשיח על "הצפת המקצוע" מתקיים שנים רבות, עדיין לא נערכה בדיקה
עמוקה ובחינה אמפירית של ההשפעות שיש לעלייה זו. המאמר בא למלא חלל זה ולהציג באופן אובייקטיבי ואמפירי, היכן שניתן, את ההשפעות שהיו ועדיין יש לריבוי עורכי הדין בישראל. המאמר חושף ומנתח את ההשפעות בשלושה מישורים. הראשון, השפעות על הפרופסיה עצמה. כאן התגלו השפעות עמוקות שהביאו לשינוי פני הפרופסיה. מישור שני, שלו הוקדש פרק נפרד, עוסק בהשפעות על הפרקטיקה המשפטית. חלק מההשפעות המוצגות במישור זה נובעות גם מגורמים נוספים. מישור שלישי שגם לו הוקדש פרק נפרד, בחן את ההשפעה על התנהגותם האתית של עורכי הדין. באופן מפתיע, לגבי המישור האחרון התגלתה השפעה חלשה או כזו שעדיין לא נוצרה.

The post לימור זר־גוטמן – השפעות העלייה הדרמטית במספר עורכי הדין appeared first on המשפט.

עניינו של מאמר זה בהתנהלות היומיומית של שופטים אל מול עורכי הדין המופיעים בפניהם. במחקר זה ביקשנו לבחון כיצד מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במישור היחסים שבין עורכי הדין ובין השופטים מנקודת מבטם של השופטים; עד כמה השופטים חווים התנהגויות של עורכי הדין שהן התנהגויות אשר מכבידות על ניהול ההליך השיפוטי; כן ביקשנו לבחון מה תגובת השופטים להתנהגויות אלו; ואת המאפיינים המשפיעים על חווית השיפוט. מאמר זה מבוסס על חקירה אמפירית, קרי – על שאלון שהועבר בקרב כלל השופטים בישראל. במובן זה מדובר במחקר פורץ דרך בכל הקשור למערכת השיפוט בישראל בכלל ולבחינת תרבות הדיון בבתי המשפט בפרט. ממצאי מחקר זה מלמדים כי השופטים אכן חשים שהם שהם מתמודדים עם התנהגות מכבידה של עורכי הדין באולמות. חווית השיפוט בקרב שופטים בתחומים אזרחיים נעימה פחות מאשר אצל שופטים שעוסקים בתחומים מעורבים, וחווית השיפוט של שופטים בתחומים פליילים נעימה יותר מאשר בקרב העוסקים בתחומים מעורבים. השופטים סבורים כי יש לפעול בנחישות נגד התנהגויות מכבידות. הם גם סבורים כי הדרך שבה לשכת עורכי הדין מטפלת בתלונות של שופטים אינה מספקת. עם זאת, רק חלק קטן יחסית מהשופטים נוקט בפועל אמצעים חמורים כדי להתמודד עם התנהגויות מכבידות. ממצאים אלא הם כאמור ראשונים מסוגם, הן בארץ והן בעולם, ויש בהם כדי לשמש בסיס אמפירי לקביעת המדיניות הנאותה לשם שיפור הדרך שבה מתנהלים ההליכים השיפוטיים.

The post חמי בן-נון, בועז שנור ואייל כתבן – "תיקון אולם": התנהגויות מכבידות וכבוד בית המשפט appeared first on המשפט.