סוזי נבות – הנמקה חוקתית

סוזי נבות – הנמקה חוקתית עד כמה השפה של פסקי הדין מתייחסת להקשר הפוליטי והחברתי שבמסגרתו פועלים בתי המשפט החוקתיים? כיצד היא משפיעה על התנהגותם של בעלי הדין הציבוריים והפרטיים המופיעים בפניהם? המחקר מתמקד בניתוח פסקי דין חוקתיים בולטים סביב העולם, תוך שילוב ניתוח איכותני וכמותני.

עומר טנא – חוק המאגר הביומטרי: סיכונים והזדמנויות

עומר טנא – חוק המאגר הביומטרי: סיכונים והזדמנויות. בשנת 2009 אישרה הכנסת את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009. על פי החוק, יונפקו לאזרחי ישראל תעודות זהות חכמות ודרכונים עם שבב אלקטרוני, הכוללים נתוני זיהוי ביומטריים שיישמרו במאגר מידע מרכזי. המאמר מסביר מהי מערכת ביומטרית ומהם הסיכונים והאתגרים שהיא […]

חן יחזקאלי ויוסף אגסי – חוקה לישראל תגובה לא' רובינשטיין ול' אורגד "המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל"

חן יחזקאלי ויוסף אגסי – חוקה לישראל תגובה לא' רובינשטיין ול' אורגד "המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל" אנו מסכימים עם דבריהם של אמנון רובינשטיין וליאב אורגד במאמרם "המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל", כי יש לדון על עקרונות יסוד לחוקה, וכי ה"מבוא" הוא מקומו הטבעי של הללו. כמו כן אנו מסכימים עמם […]

חיים זנדברג – הפקעות, אחריות חברתית והגנת הקניין הפרטי בעיני בית המשפט העליון. אגב דין וחשבון הועדה הבינמשרדית לשינוי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943

חיים זנדברג – הפקעות, אחריות חברתית והגנת הקניין הפרטי בעיני בית המשפט העליון. אגב דין וחשבון הועדה הבינמשרדית לשינוי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 תהליך מעניין מסתמן בעת האחרונה אצל שופטי בית המשפט העליון, בכל הנוגע לסוגיית דיני ההפקעות. תמצית הטענה היא שבית המשפט העליון, שבאופן מסורתי היה במשך שנים "חלוקתי" מאוד, קרי אפשר […]

משה כהן־אליה – המובן הפורמלי והמובן המהותי של מבחני המידתיות בפסיקת בג"ץ בעניין גדר הביטחון

משה כהן־אליה – המובן הפורמלי והמובן המהותי של מבחני המידתיות בפסיקת בג"ץ בעניין גדר הביטחון בחלקה הראשון של רשימה זו יטען הכותב כי מיקוד הביקורת השיפוטית במובן הפורמלי של מבחני המידתיות, הולם את כישוריו של בית המשפט בבירור עובדות ובניתוח קשרים סיבתיים. הוא מתיישב עם העיקרון הדמוקרטי שלפיו החלטות בעלות אופי ראשוני אמורות להיקבע קודם […]

אמנון רובינשטיין וליאב אורגד – המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל

אמנון רובינשטיין וליאב אורגד – המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל במאמר זה תידון סוגיית המבוא לחוקה. תחילה יוצגו היבטים תאורטיים באשר למבוא לחוקה ותכניו בכמה מדינות. לאחר מכן יוצגו תפקידיו הלא משפטיים של המבוא לחוקה במדינות אחדות בעולם. בהמשך יוצגו שלושה מודלים באשר למעמדו המשפטי: מעמד טקסי-סימבולי, מעמד פרשני ומעמד חוקתי – מקור […]

דילוג לתוכן