רשימה זו מעלה על נס את תרומתו הגדולה של השופט ריבלין לפיתוחם ולקידומם של דיני הנזיקין בישראל. תרומה זו מומחשת באמצעות תיאור דרך טיפולו היצירתית, החדשנית והערכית בבעיות שהתעוררו בשורה של סוגיות מרכזיות בנזיקין, בעיות שלהן נתן מענה שיטתי, מתוחכם ואף אמיץ.

The post ישראל גלעד – על תרומתו של השופט ריבלין לדיני הנזיקין appeared first on המשפט.

השיפוט הוא עיסוק ייחודי. קשה לדבר עליו רק במונחי מקצוע; אי-אפשר שלא לדבר עליו במונחי שליחות. בהתמנותם על ידי נשיא המדינה מצהירים השופט או השופטת על התחייבותם "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים" (להלן אשתמש לשם הנוחות במונח "שופט", אך כוונתי כמובן גם לשופטת, ובעידן זה כדאי להזכיר כי השפיטה, כמו השירות המשפטי הציבורי בכלל, היא בין תחומי העיסוק שבהם חלקם של נשים גדול; למעלה ממחצית מכלל השופטים בישראל הן נשים, כולל ארבע בבית המשפט העליון).
השפיטה – ואוכל לדבר עליה רק בראשי פרקים ועל קצה המזלג – כוללת את כל מגוון בעיות האנוש; היא מטילה אחריות רבה מאין כמוה; ניתנו בידך עט או מקלדת ואתה מחליט בגורלו של הזולת, לרבות שלילת חירותו לשנים רבות; אתה מכריע בממונו של הזולת, שלפי חכמינו הוא "שמעמידו על רגליו"; אתה מכריע בזכויותיו אל מול השלטון ובדרכי ההתנהלות של השלטון כלפי האזרח, התושב והשוהה בישראל או בשטחים שבשליטתה.

The post אליקים רובינשטיין – "לב שומע" – על מעשה השפיטה appeared first on המשפט.

דברי ברכה לכבוד יציאתו של ספר יורם דנציגר, מאת כבוד השופט בדימוס, אליקים רובינשטיין.

The post דברי ברכה – אליקים רובינשטיין appeared first on המשפט.

שופטי בית המשפט העליון חלוקים בשאלת הדרך הראויה לניתוח ראיות נסיבתיות בפלילים. גישה אחת מציעה מבחן תלת-שלבי, שבמסגרתו הנאשם נושא ב"נטל" להוכיח כי המסקנה המרשיעה אינה המסקנה הסבירה היחידה. גישה שנייה, המסתייגת ממבחן כזה, הביע השופט הנדל. חששו המרכזי היה שהמבחן התלת-שלבי יגרום להטיה לכיוון של הרשעת נאשם גם כשאשמתו לא הוכחה מעבר לספק סביר.

בהערת פסיקה שנכתבה בעקבות המחלוקת נטען כי אין לחשוש להרשעות שווא כתוצאה מניתוח שגוי של ראיות נסיבתיות, לנוכח תופעות פסיכולוגיות שונות המלמדות על נטייה לתת להן משקל חסר. במחקר הנוכחי נערך ניסיון לבחון את הסוגיה באופן אמפירי, תוך השוואת שיעור ההרשעות השגויות לשיעור הזיכויים השגויים בבתי המשפט.

השוואה זו יכולה ללמד אם שופטים נוטים להרשיע בטעות יותר מאשר לזכות בטעות. ממצאי המחקר מלמדים כי שיעור ההרשעות השגויות בבית המשפט המחוזי גבוה במובהק משיעור הזיכויים השגויים בו, באופן שתומך בחששו של השופט הנדל. ברשימה נדונים ההסברים האפשריים לתופעה, וכן מעמדן ואופן ניתוחן הראוי של ראיות נסיבתיות בפלילים.

The post ניל הנדל ומיכאל כהן – ראיה נסיבתית בעניין מעמדן של ראיות נסיבתיות בפלילים – מבט אמפירי על הרשעות שגויות appeared first on המשפט.

הוויכוח הציבורי על הרכבו ופועלו של בית המשפט העליון אינו חדש. חלקו של הוויכוח קשור לדרך בחירת השופטים ולהרכב הוועדה הבוחרת אותם התומכים בהרכב הוועדה. על רקע הדיון הפוליטי בנושא מעמדו של בית המשפט העליון ובנושא הוועדה לבחירת שופטים, אנו מבקשים ברשימה זו להציע שינוי במבנה הוועדה ודרך חדשה לבחירת חבריה. רשימה זו חפה מכל תפיסה פוליטית. היא מתבססת על מחקרים עדכניים בתחומים של תורת המשחקים, אינטליגנציה קבוצתית וחכמת ההמונים.

The post אברהם טננבוים וסיון רצון – על הוועדה לבחירת שופטים תובנות מתורת המשחקים, חכמת ההמונים ואינטליגנציה קבוצתית לשיפור הרכבה ונהליה appeared first on המשפט.

מאמר זה מתמקד בבחינת המניעים שהביאו את השופטים, המכהנים בבתי משפט השלום והמחוזי בישראל, לרצות לכהן בתפקיד השיפוטי. המאמר מבוסס על ניתוח אמפירי של דיווח השופטים עצמם לגבי המניעים שהניעו אותם להתמנות, ובכך הוא ייחודי וראשוני מסוגו.

The post משה בר ניב ורן לחמן – "צדק תרדוף" מניעי השופטים בישראל להתמנות לכהונת שופט appeared first on המשפט.

עד כמה השפה של פסקי הדין מתייחסת להקשר הפוליטי והחברתי שבמסגרתו פועלים בתי המשפט החוקתיים? כיצד היא משפיעה על התנהגותם של בעלי הדין הציבוריים והפרטיים המופיעים בפניהם? המחקר מתמקד בניתוח פסקי דין חוקתיים בולטים סביב העולם, תוך שילוב ניתוח איכותני וכמותני.

The post סוזי נבות – הנמקה חוקתית appeared first on המשפט.

חרף האפשרות להעלות לא רק טיעונים עובדתיים בתיקם, אלא גם טיעונים משפטיים שמשליכים על האפשרות להרשיעם, נאשמים רבים מודים בבית המשפט. תגובתו המיידית של בית המשפט היא הרשעתם, אף שייתכן למשל שיסודות העבירה אינם עולים מכתב האישום. התנהלות כזו היא מגמה רחבה , תופעה שהמאמר מכנה "משפט פלילי פיקטיבי". כשאדם מודה ומורשע בעבירה שיסודותיה אינם משתקפים מכתב האישום, עולות בעיות שונות. המאמר מזהה את התופעה ומציע לה פתרונות מכיוונים שונים: התנהלות סנגוריאלית אסטרטגית, רפורמה חקיקתית, מודעות שיפוטית ותשומת לב אקדמית. על מערכת המשפט לעצב את הדין כעניין נורמטיבי ערכי ולא כתוצאה של מומנטום ודינמיקה ביון תביעה לבין סניגורים.

The post אסף הרדוף – פסיביזם שיפוטי ומשפט פלילי פיקטיבי: על הרשעות בלתי יסודיות ובעיית השקר המשפטי appeared first on המשפט.

תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 יצר לראשונה הבניה של שיקול הדעת השיפוטי בענישה מתוך מגמה לצמצם את פערי הענישה. המחוקק קבע את שיקולי הענישה והמדרג ביניהם וכן העניק את מעמד הבכורה לעקרון ההלימה. מאמר זה בוחן את יישומו של תיקון 113 הלכה למעשה על ידי הערכאות השיפוטיות באמצעות ראיונות של תובעים וסנגורים, שאלונים לשופטים, תצפיות בבתי משפט וניתוח גזרי דין.

The post הדר מסורי – תיקון 113 – מצליח לתקן? appeared first on המשפט.

The post דבר העורכת לימור זר־גוטמן appeared first on המשפט.

מלאכה נעימה עבורי להודות לכל מי שעבד והשקיע כדי שגיליון זה יראה אור. תודה ראשונה לכל כותבי המאמרים, שזיכו אותנו במחקרים מרתקים ופורצי דרך. תודה גדולה לשני עורכי המשנה המצוינים על השקעתם ושקידתם לאורך חודשים רבים. תודה מיוחדת גם לחברי המערכת, תלמידי בית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס ,החוקרים ומשפרים בעבודתם כל מאמר ומאמר מרגע הגשתו למערכת ועד רדתו לדפוס .קריאה מהנה ומחכימה.

The post כרך כד שופטים ושפיטה – דברי פתיחה appeared first on המשפט.

רשימה זו עוסקת בסוגיה של הגשת בקשת רשות ערעור במקום שבו קיימת למערערים זכות לערער, בין אם בשגגה ובין אם מטעמי נקיטה באמצעי זהירות. הכלל הקבוע בתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 149(9) לתקנות החדשות) קובע כי בית המשפט רשאי לדון בבקשת רשות ערעור שהוגשה בטעות משום שלמערער הייתה זכות ערעור, כבכתב ערעור. הרשימה מתמקדת בעניין בלס, שבו קבע השופט דנציגר שכאשר מתדיין טעה והגיש בקשת רשות ערעור אף שהייתה לו זכות לערער, הרי ששופט דן יחיד רשאי לפעול לפי הטעות שעשה בעל הדין, ולא לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור אלא לדחות את הבקשה לגופה מבלי להעבירה להכרעת מותב תלתא. באותו עניין השופט דנציגר כדן יחיד פעל על פי הגשת בקשת רשות הערעור ולא העביר את הדיון למותב של שלושה שופטים אלא דן בו לגופו. רשימה זו מתייחסת לזיקה הקיימת בין פסק דין בלס למגמות שונות בפסיקה, כגון המעבר מכללים לסטנדרטים, צמצום היקף מתן הזכות לערער ויעילות כחלק אינהרנטי מסדרי הדין, וכן מציגה את היתרונות והחסרונות בהחלטתו של השופט דנציגר.

The post ד"ר ערן טאוסיג – ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור – זו השאלה appeared first on המשפט.

מאמר זה עוסק בתחום שכמעט שאינו עומד לבחינה אקדמית ביקורתית בישראל: דיני התעמולה. תכלית דיני התעמולה היא להתוות את גבולות המותר והאסור מבחינה נורמטיבית בכל הנוגע לפעילות הפוליטית של המפלגות והפוליטיקאים. דיני התעמולה ומערכות הבחירות בישראל מתנהלים בהתאם לחוק ארכאי משנת 1959, ולכן, נשיא המדינה ויו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-20 (הח"מ), מינו ועדה ציבורית בראשות נשיאת בית המשפט העליון בדימ' השופטת דורית ביניש, שפרסמה לאחרונה דוח המציע רפורמה נרחבת בדיני התעמולה. במאמר זה בוחנים הכותבים את האיזון העקרוני שביסוד דיני התעמולה, וכן את האיסורים המרכזיים שבדין בכל הנוגע לתעמולת בחירות. בחינת האיזון העקרוני והאיסורים הפרטניים נעשית במאמר בשני מישורים: במישור העבר וההווה (הדין המצוי) הכותבים מתארים – תוך הסתמכות על החלטות שהתקבלו בעיקר במהלך כהונתו של השופט ג'ובראן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 – כיצד ניתן ונכון לעשות שימוש בחוק הקיים כדי להגשים את תכליות דיני התעמולה. במישור העתיד (הדין הרצוי) הכותבים מציגים בתמצית את המלצות ועדת ביניש בעניין הנדון.

The post סלים ג'ובראן וגיא רוה – דיני תעמולת בחירות: עבר, הווה, עתיד appeared first on המשפט.

מאמר זה יסודו במחקר של המדיניות המיושמת על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (להלן: "בית הדין") בכל הנוגע להוצאת צווי מניעה נגד שובתים (להלן: "המדיניות" או "צווי מניעה"). המדיניות נחקרת במאמר לגבי שתי שנות משפט: 1993 – 1994 ו-1996 – 1997 (להלן: "תקופת המחקר"). הטענות העיקריות, על בסיס ממצאי המחקר, הנן כי המדיניות שיושמה על ידי בית הדין בתקופת המחקר הייתה מוטית, וזאת לטובת המעבידים; וכי היה קיים פער משמעותי בין המדיניות המוצהרת של בית הדין, לבין המדיניות שיושמה על ידו הלכה למעשה. בית הדין התגלה בבירור כ"בית דין של משפט", הפועל באופן פורמלי ודווקני ליישום הוראות הדין, ולא כ"בית דין של יחסי עבודה" – הפועל על פי עקרון הדמוקרטיה התעשייתית כמתווך המסייע לצדדים להגיע בהסכמה לפתרון
מחלוקותיהם. בתקופה האחרונה נשמעות טענות, מפי באי כוח של מעבידים, שלפיהן מערכת בית הדין לעבודה נטתה, בזמנו של נשיא בית הדין הארצי גולדברג, להיות מאוזנת, ואילו כעת, בזמנו של הנשיא אדלר, היא נוטה לטובת העובדים. תקופת המחקר מתייחסת לתקופתו של הנשיא גולדברג. לכן ניתן, על בסיס המאמר, לבדוק אם לחלק הראשון של הטענה אכן יש ביסוס אמפירי, לפחות בכל הנוגע למדיניות הנידונה לגבי צווי מניעה נגד שביתות.

The post רפי נץ – מדיניות בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בנוגע לצווי מניעה נגד שביתות appeared first on המשפט.

חיים כהן היה אחד. אחד, יחיד ומיוחד. חיים כהן היה איש רוח, גם אם את מרב עתותיו בילה במעשה. עיסוקו העיקרי היה במשפט, ואולם לו ביקש לו עיסוק אחר, היה חיים כהן מכונן עצמו גם בו כאחד ויחיד. כי חיים כהן זכה באוצר שאך יחידי סגולה זוכים בו: בקרן-אור מאור הגנוז. ואור זה ששכן בו קרן ממנו כל העת. מעיינות אור וחום וחוכמה שהיו בגופו זרמו וכיסו על כל סביבותיו, וכל מי שהיה כחברתו או קרא ככתביו , זכה גם הוא, ולו לרגע. האמת הפנימית שבקעה מדבריו, הלשון השוטפת והמתגלגלת מעצמה, ההומור הדק-מכל-דק שדבריו בכתב ועל-פה טבלו בו, המקוריות והיחידאות שהיו בדבריו. על כל אלה ועל עוד סופר ויסופר.

The post מישאל חשין – אמון הציבור בבית המשפט – תגובה למאמרו של השופט חיים כהן ז"ל ולהרהורי הכפירה שלו במושג אמון הציבור appeared first on המשפט.

בחיבור זה אבחן תחילה את תחולת המשפט הבינלאומי החוקתי בישראל באופן כללי, ואחר כך אתמקד בשדה המשפטי הרלוונטי ביותר למצבה של מדינת ישראל דהיום – המשפט ההומניטרי הבינלאומי. בדבריי להלן אתייחס בעיקר לאופן שבו מתקבל המשפט הבינלאומי על ידי הגורם השני שהזכרתי לעיל – השופטים ובתי המשפט. מטרתי תהיה מצומצמת וממוקדת: לבחון עד כמה נכונים בתי המשפט לקלוט עקרונות וכללים של המשפט הבינלאומי החוקתי.

The post מיכאל ספרד – ליטיגציה בינלאומית בבית המשפט המקומי: בין דילול משפטי לבדלנות שיפוטית – תמונת מצב appeared first on המשפט.

עניינו של מאמר זה בהתנהלות היומיומית של שופטים אל מול עורכי הדין המופיעים בפניהם. במחקר זה ביקשנו לבחון כיצד מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במישור היחסים שבין עורכי הדין ובין השופטים מנקודת מבטם של השופטים; עד כמה השופטים חווים התנהגויות של עורכי הדין שהן התנהגויות אשר מכבידות על ניהול ההליך השיפוטי; כן ביקשנו לבחון מה תגובת השופטים להתנהגויות אלו; ואת המאפיינים המשפיעים על חווית השיפוט. מאמר זה מבוסס על חקירה אמפירית, קרי – על שאלון שהועבר בקרב כלל השופטים בישראל. במובן זה מדובר במחקר פורץ דרך בכל הקשור למערכת השיפוט בישראל בכלל ולבחינת תרבות הדיון בבתי המשפט בפרט. ממצאי מחקר זה מלמדים כי השופטים אכן חשים שהם שהם מתמודדים עם התנהגות מכבידה של עורכי הדין באולמות. חווית השיפוט בקרב שופטים בתחומים אזרחיים נעימה פחות מאשר אצל שופטים שעוסקים בתחומים מעורבים, וחווית השיפוט של שופטים בתחומים פליילים נעימה יותר מאשר בקרב העוסקים בתחומים מעורבים. השופטים סבורים כי יש לפעול בנחישות נגד התנהגויות מכבידות. הם גם סבורים כי הדרך שבה לשכת עורכי הדין מטפלת בתלונות של שופטים אינה מספקת. עם זאת, רק חלק קטן יחסית מהשופטים נוקט בפועל אמצעים חמורים כדי להתמודד עם התנהגויות מכבידות. ממצאים אלא הם כאמור ראשונים מסוגם, הן בארץ והן בעולם, ויש בהם כדי לשמש בסיס אמפירי לקביעת המדיניות הנאותה לשם שיפור הדרך שבה מתנהלים ההליכים השיפוטיים.

The post חמי בן-נון, בועז שנור ואייל כתבן – "תיקון אולם": התנהגויות מכבידות וכבוד בית המשפט appeared first on המשפט.

אליטה היא קבוצת אנשים בצמרת. היא כוללת אנשים שהגיעו אל המקום הגבוה ביותר, אפשר לומר המצטיין ביותר, בתחום מסוים של פעילות אנושית. ברשימה זו ייבחן הכותב את הרכב האליטה המשפטית בשני מישורים: ראשית, במישור המוסדי, כלומר על פי השתייכותם של חברים באליטה למוסד או למגזר מסוים, כגון על פי השתייכות למערכת בתי המשפט; שנית, במישור האישי, כלומר על פי המאפיינים האישיים של החברים באליטה, כגון ארץ מוצא והכשרה מקצועית.

The post יצחק זמיר – האליטה המשפטית appeared first on המשפט.

תהליך מעניין מסתמן בעת האחרונה אצל שופטי בית המשפט העליון, בכל הנוגע לסוגיית דיני ההפקעות. תמצית הטענה היא שבית המשפט העליון, שבאופן מסורתי היה במשך שנים "חלוקתי" מאוד, קרי אפשר למדינה ליטול מקרקעין בקלות יחסית ולחלק אותם מחדש, עמד להחליף, בעקבות חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובהתאם לרוחות שנשבו מכיוון האקדמיה, את כסותו ה"חלוקתית", שנראתה כשמרנית מדי, ולהמיר אותה בכסות אחרת, ליברלית-קפיטליסטית, פחות חלוקתית ויותר "קנייניסטית", קרי מגנה על קניין הפרט. והנה עוד בטרם התרגלו השופטים לכסותם החדשה, כבר בחרו כמה מהם לחזור אל כור מחצבתם החלוקתי, אפשר משום שחשו, גם בעקבות רוח שנשבה מכיוון האקדמיה, כי האפנה החדשה אף היא – שמרנית. שבים הם אפוא אל הסגנון החלוקתי, אך הפעם החלוקתיות עצמה היא הבון-טון, היא "הדבר". וכמו בענייני אפנה, יש כאלה שמובילים את האפנות החדשות עוד בטרם אחרים הסתגלו לאפנות הישנות. כפי שנראה להלן, אנו נמצאים כיום בעיצומו של ויכוח בין שתי האסכולות באשר למשקל שיש
לייחס לכל אחת מהן בפסיקת בית המשפט.

The post חיים זנדברג – הפקעות, אחריות חברתית והגנת הקניין הפרטי בעיני בית המשפט העליון. אגב דין וחשבון הועדה הבינמשרדית לשינוי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 appeared first on המשפט.

חיים כהן היה מוכן ומזומן לתת פומבי לרעותיו בענייני ציבור, במיוחד בענייני שלטון תקין, זכויות אדם וצדק חברתי. הוא אפילו ראה עצמו מחויב מבחינה חברתית להשמיע את קולו כל אימת שסבר כי יש צורך להתריע על תקלה או להזהיר מסכנה. לא פלא שהוא נעשה, לאחר שפרש מבית המשפט, מוקד עלייה לרגל. הרדיו והטלוויזיה חיזרו אחריו ושמחו לראיין אותו. קולו, דמותו ודעותיו נעשו, כביכול, בני בית אצל רבים. אנשים רבים מרחבי הארץ , לא פעם אנשים שלא הכיר כלל, היו מתקשרים אליו ומבקשים לשטוח בפניו בעיות אישיות או שאלות עקרוניות. הוא היה נוהג להשיב להם בכתב ידו היפה או לקבל את פניהם בביתו. לתשובות שנתן הייתה סמכותיות נדירה שנבעה לא רק ממעמדו אלא גם מאישיותו. אנשים נטו לאמץ את דבריו ולהסתמך עליו. אם יש רבי חילוני , דומה לרבי של חסידים, חיים כהן היה רבי כזה.

The post יצחק זמיר – השופט חיים ה' כהן האיש והרוח appeared first on המשפט.

שתי החלטותיו של בית המשפט העליון, בעניין פסילת שופט מלדון במשפט שבו מופיע עורך דין שהוא חברו וידידו הקרוב ממשיכות להכות גלים. דבר זה לא צריך להפתיע לאור תחושת אי-הנוחות, שגורמת החלטה שלפיה אין כל פגם בכך ששני חברים טובים ייפגשו באולם בית המשפט, האחד עותר ומבקש, והשני בעמדה של מחליט וקובע; החלטות אלה ניתנו בניגוד לאמור בכללי אתיקה שיפוטית שפרסם נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר. נוסף על כך, החלטת השופטים שכללי אתיקה שיפוטית אינם בבחינת כללים המחייבים את שופטי המדינה, אף היא – בלשון המעטה – טוב היה לה אילו לא ניתנה משניתנה . כאמור, שתי ההחלטות של בית המשפט העליון בפרשת הורכיץ ובפרשת יצחק, יותר משפתרו מחלוקת נקודתית שהתעוררה באותם הליכים, יצרו בעיה עקרונית קשה בנושא של קביעת כללים להתנהגות שופטים. המסקנה המצערת העולה מהן היא שבמקום להמשיך ולפתח את השפיטה וכלליה ולתת כלים טובים בידי השופטים במדינה, הותירו אחריהן שתי ההחלטות "חלל משפטי".

The post השופט (בדימוס) מרדכי בן־דרור – על שום מה התערבה הכנסת בקביעת כללים להתנהגות השופטים? אגב חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין)(תיקוני חקיקה),תשס"ד – 2014 appeared first on המשפט.

במאמר זה, בפרק ב' ייסקרו כמה הבחנות מושגיות עקרוניות הממפות את תחום הביקורת לסוגיו. בפרק ג' ייבחנו באופן השוואתי מנגנוני ביקורת שונים על התנהגות שופטים והתנהלותם הקיימים בעולם וימופו על פי ההבחנות המושגיות הנ"ל. לבסוף, יוצגו מנגנוני הביקורת הקיימים בישראל, ובראשם נציבות תלונות הציבור על שופטים, שתוצג לאור המאפיינים המושגיים והממצאים ההשוואתיים שיידונו במאמר.

The post טובה שטרסברג-כהן ומורן סבוראי – מנגנוני ביקורת על הרשות השופטת המקרה של נציבות תלונות הציבור על שופטים – סקירה השוואתית appeared first on המשפט.

מאמר זה לא בא להצביע על הכלל, אלא דווקא על היוצא מל הכלל. מאמר זה גם לא בא לחלק ציונים לשבח או להעביר ביקורת על  שופטים אלה או אחרים שנקטו פתרונות שיפוטיים יצירתיים. מטרת המאמר היא להציג לפני הקורא את "ארגז הכלים" של השופט, את השימוש שנעשה ב"כלים" אלה ואת השפעתם של שיקולי הצדק והיושר על ההליך השיפוטי בכמה נושאים, בניסיון לבחון מתי ניתן לעשות בהם שימוש, באיזו צורה ולאיזו תוצאה ניתן להגיע בעזרתם, ולהעמיד לרשות הקהילייה המשפטית והציבור הרחב מידע וידע לגבי האפשרות לעשות שימוש ב"כלים" האמורים, על החסרונות והיתרונות שבכך. נוסף לכך, הדוגמאות המובאות במאמר הן דוגמאות בלבד שאינן ממצות את הסוגיות המשפטיות שבהן עושה בית המשפט שימוש בשיקולי צדק ויושר. יש להדגיש, שכיוון שמדובר ב"כלים" חריגים ומיוחדים בחלקם, נודעת חשיבות דווקא לשימוש המצומצם והזהיר שייעשה בהם, לא כדבר שבשגרה אלא לשם מציאת פתרון צודק במקרים מיוחדים וחריגים. מאמר זה יבחן ויציג את השפעת שיקולי הצדק והיושר על ההליך השיפוטי האזרחי, ואת יישומם במספר נושאים בולטים.

The post קובי ורדי – השפעת שיקולי צדק ויושר על ההליך השיפוטי האזרחי appeared first on המשפט.

זכותו של אדם להליך הוגן היא אחת מזכויות היסוד במדינת חוק. הגישה המקובלת כיום היא כי חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו מכיר בזכות הפנייה לבית המשפט, הכוללת את הזכות להליך הוגן, כזכות חוקתית. זכות היסוד להליך הוגן נקבעה בכמה הצהרות בינלאומיות הקובעות מה נכלל בזכות זו. זכותו של אדם להליך הוגן הוכרה הן לעניין משפטים פליליים והן לעניין משפטים אזרחיים. הזכות להליך הוגן כוללת הליך שיישמע בפני בית משפט בלתי תלוי ועצמאי. כדי להגשים זאת נקבעו הוראות הנוגעות לאי-תלותו של השופט ולעצמאותו בחוק-יסוד : השפיטה. אי-תלות שיפוטית מאפשרת לשופטים להגן על זכויות האדם ולאכוף אותן ללא חשש מהרשות המחוקקת או המבצעת. על כן אי-התלות השיפוטית אינה פריבילגיה של השופט, היא נועדה להגן על האזרחים, שרק שופט בלתי תלוי ועצמאי יכול להגן עליהם השופטים במלחמתם על אי-תלותם ועצמאותם אינם מגנים על כבודם, הם מגנים על הדמוקרטיה. הם מגנים על זכויות האדם בכלל ועל זכותו של אדם למשפט הוגן בפרט.

The post מיכל אגמון־גונן – אי-תלות שיפוטית? האיום מבפנים? appeared first on המשפט.

המאמר מבקש לתאר ולהגדיר, לראשונה, פרקטיקה גישורית ייחודית – היא הגישור הסמכותי. השיטה העומדת בבסיס פרקטיקה זו פותחה על ידי אחד מכותבי המאמר והיא מתאפיינת בטיפול וביישוב סכסוכים במחלוקות רבות משתתפים וברמת מורכבות גבוהה, המופנות על ידי בית המשפט או הצדדים ובאי כוחם. הגישור הסמכותי מתנהל באופן מעריך, דן במטריה המשפטית לעומקה ועדיין משלב שיח רך המתייחס לרגשות ולאינטרסים ומביא את הצדדים לכדי הסדר, לרוב בתום ישיבת גישור ממושכת אחת.

המאמר בוחן את מאפייני הסמכות הייחודיים להליך בהתבסס על שילוב של תצפיות שנערכו בחדר הגישור ושיקוף של המגשר עצמו ביחס להתפתחות השיטה ורכיביה ומציע שני היבטים חדשים להבנת הסמכות: הראשון, הבאת הצדדים להסכמה ברמת מסוימות ומחויבות גבוהה לסיים את ההליך בהסדר. השני, גיבוש מושג חדש של "סמכות יחסים" (relational authority), הקשורה הן ביחסי הכפיפות בין בעל הסמכות למציית לה, שהם פחות פורמליים ואינם מוסדרים על פי כללים, אלא מתפתחים במהלך האינטראקציה הבין-אישית בין המגשר לצדדים והן בין הצדדים לבין עצמם, כנגזרת של השפעת המגשר בהליך.

הגישור הסמכותי נבחן על רקע שתי תופעות מרכזיות בעולם הגישור והמשפט: הראשונה, מיסוד שיטות הגישור הקיימות לצד כישלונן להביא לסיומם של תיקים רבים המופנים לפתחן. השנייה, תופעת המשפט הנמוג ומעורבותם ההולכת וגדלה של שופטים בסיום תיקים בדרך של הסדר. מאפייניו הייחודיים של הגישור הסמכותי, כך נטען, מייצרים תפיסה חדשה ביחסים שבין גישור לשפיטה, הנבדלת מהגישור הקלאסי מחד גיסא, ומהאופן בו שופטים מנהלים הליכים מוכווני הסדר בצל סמכותם השיפוטית, מאידך גיסא.

The post עמוס גבריאלי, נורית צימרמן ומיכל אלברשטיין – הגישור הסמכותי: משפט בצל הגישור appeared first on המשפט.

שפיטה בגישת פתרון בעיות, היא שפיטה טיפולית, רואה בהליך השיפוטי תהליך בר השפעה על עיצוב תפיסות רגשיות של צדדים לסכסוך ועל התנהגותם. שפיטה זו מתייחסת לרווחתו הרגשית של המתדיין ופועלת להשגת תוצאות חיוביות, מאחות ומשקמות. שפיטה זו רלוונטית ליישום בעת בירור סכסוכים אזרחיים ופליליים כאחד.

שפיטה טיפולית נוהגת במסגרת בתי משפט פותרי בעיות, עליהם נמנה גם בית משפט ליוצאי הצבא האמריקני. המתכונת בה פועל בית משפט זה מעוררת חשיבה על אפשרויות להחלתה של שפיטה זו בסכסוכים שונים שיסודם בשירות הצבאי.

החלתה של שפיטה טיפולית אינה מוגבלת לבתי משפט מיוחדים. מתוך קריאה להרחיב את היקף השימוש בה ניתן להצביע על יתרונות הטמונים בה, כמו גם על אתגרים וחששות הנלווים ליישומה.  בהתאם למגמה מתפתחת בארצות שיטת המשפט האנגלו-אמריקניות כמו גם בישראל לבחינת הרחבת הטמעתה בשיטת המשפט, עוסק המאמר בהצעת יישומה של שפיטה טיפולית בעת בירור תובענות שמקורן בשירות הצבאי בישראל.

המאמר מציע את החלתה של שפיטה טיפולית ורכיבים נוספים הנלמדים ממתכונת פעולתו של בית משפט פותר בעיות בבירור סכסוכים שעילתם היעדרות מן השירות. הללו עשויים להתוות דרך חדשה, איכותית ויעילה להתמודדות המערכת הצבאית עם סכסוכים אלו. בהקשר אחר,  מוצע להחיל שפיטה טיפולית בעת בירור תובענות להכרה בנכות ולקבלת זכויות מכח חוק הנכים (תגמולים ושיקום). שפיטה זו הולמת לעצב הליך מתחשב ומפגין הוקרה למי שנפגע במהלך השירות הצבאי.

The post קרני פרלמן – שפיטה בגישת פתרון בעיות והחלתה על בירור סכסוכים שמקורם בשירות הצבאי בישראל appeared first on המשפט.

הגישור הפלילי הוא הליך שבו מתקיים דיון בפני שופט מגשר, שאינו השופט שדן בתיק העיקרי, ובמסגרתו הצדדים מנסים להגיע להסדר טיעון, בסיוע בית המשפט. לפני למעלה מתריסר שנים החלה להתפתח בבתי המשפט בישראל פרקטיקה של הליכי גישור פלילי, אשר נערכים בפני שופט מכהן. פרקטיקה זו הלכה והתעצמה בשנים האחרונות, ואף קיבלה פעמים רבות גושפנקה מבית המשפט העליון.

המחבר, אשר במסגרת כהונתו כשופט שימש מגשר פלילי בתיקים רבים בשנים האחרונות, מביא במאמר את ניסיונו בנושא, ואת הבנתו בנוגע לאופיו המיוחד של הליך זה, על יתרונותיו וחסרונותיו. בהליכי הגישור גילה את החשיבות שבשיח גלוי ופתוח של הצדדים, אשר חושף את האינטרסים והעמדות האמיתיים של הצדדים, לאחר שהם מסירים מעצמם את מעטה הלוחמנות האדברסרי.

עיון בספרות האקדמית מעלה כי בניגוד להליכי הגישור בתחום האזרחי ובניגוד לדרכים החלופיות ליישוב סכסוכים בהליך הפלילי, הרי נושא הגישור הפלילי אינו מוכר דיו, וטרם זכה לדיון אקדמי ממצה. מכאן נולד הצורך בכתיבת מאמר זה, אשר ינסה לתאר את שיטת הגישור הפלילי, לעמוד על מאפייניה המרכזיים ועל יתרונותיה וחסרונותיה, ולבסוף להמליץ על דרכים לשפר את השיטה בעתיד.

המאמר מציע מסקנות והמלצות לאופן ניהול ראוי של הגישור הפלילי. כך, למשל, השופט המגשר רשאי לעיין בכל חומר רלוונטי ולהציע הצעות לסיום ההליך, לרבות לענישה; נדרשת הפרדה מלאה בין שופט ההוכחות לשופט המגשר; במישור הניהולי על בית המשפט להקצות זמן מספיק לכל ישיבת גישור; במישור השיפוטי יש להבטיח שמירה על הגינות ההליך ולמנוע הפעלת לחץ על הצדדים באופן שעלול להוביל להודאת שווא של נאשמים או לפגיעה באינטרס הציבורי; על מערכת המשפט להקפיד על יצירת הכשרות מתאימות לשופטים בנושא; במבט לעתיד נראה כי השלב הבא בעניין הגישור הפלילי הוא הסדרתו בחוק; יש ליצור סטנדרטיזציה והבניה של השיטה; במישור האקדמי נראה כי קיים צורך במחקר אמפירי בנושא.

הגישור הפלילי, אשר צמח בערכאות הדיוניות, ובהמשך קיבל לגיטימציה והכרה בפסיקת בית המשפט העליון, צבר תאוצה במהלך השנים, וכיום הוא רכיב מוכר ומשמעותי בהליך הפלילי. ניהול מושכל ונכון של הליך הגישור, על פי כללים ברורים, עשוי לתרום ליעילות הדיון, להגינות ההליך ולעשיית הצדק.

The post עמי קובו – הגישור הפלילי appeared first on המשפט.

המאמר עוסק בסוגיה שעניינה אם ובאיזו מידה מערכות תומכות החלטה לשופטים יכולות לסייע בצמצום ההשפעה של הטיות על רקע גזעי בפסיקה. על אף הקושי להוכיח את ההשפעה של הטיות גזעיות בפסיקת בתי המשפט, מחקרים רבים מראים כי הגזע של "השחקנים" השונים בהליך המשפטי – בעלי הדין, הנפגע בהליך הפלילי, עורכי הדין והשופטים – משפיע פעמים רבות על תוצאת ההליך. פסיקות משפטיות המושפעות משיקולי מוצא וגזע פוגעות, כמובן, בשוויון ובצדק. המאמר מציע כלי חדשני, שממבט ראשון נראה כפתרון הולם לבעיה של הטיות גזעיות, והוא השימוש של שופטים במערכות תומכות החלטה. מערכות ממוחשבות אלה, אשר מסייעות לשופטים בקבלת החלטה בתיק שבו הם דנים, אינן מושפעות כשלעצמן מהטיות אנושיות, ולכן סביר להניח כי הן תסייענה לקבלת החלטות שאינן מוטות כלל. אולם, כפי שמראה המאמר, ישנו חשש ממשי כי גם כאשר שופטים ייעזרו במערכות תומכות החלטה, ההשפעה של הטיות על רקע גזעי תחלחל להחלטותיהם. השפעה שכזו עשויה להתרחש במקרה בו עיצוב המערכות והמידע עליו הן מבוססות יהיה מוטה, הן דרך הממשק בין השופטים למערכת תומכת ההחלטה והן באמצעות הסטת ההטיות לשלבים אחרים של ההליך המשפטי. בעקבות כך, המאמר מציע מספר אמצעים היכולים לסייע במניעת ההשפעה של הטיות בעת השימוש במערכות או בצמצומה, ובכלל זה הטמעת כלי של העדפה מתקנת במערכות, אשר יתקן את ההשפעה הקיימת של הטיות.

The post קרן ילין־מור – הטיות על רקע גזעי בהחלטות שיפוטיות ומערכות תומכות החלטה לשופטים appeared first on המשפט.

המאמר ממקד את הדיון בהטיות אשר מבוססות על מגדר. הוא בוחן, ראשית, אם מגדר השופט משפיע על האופן שבו נתפסת הכרעתו, לאמור: האם הכרעות שיפוטיות של שופטים נתפסות באופן שונה מהכרעות שיפוטיות של שופטות; ושנית, האם מגדר המתבונן משפיע על האופן שבו הוא תופס את ההכרעה השיפוטית, דהיינו האם הכרעות שיפוטיות נתפסות באופן שונה על ידי גברים ונשים. יתר על כן, המאמר ממקד את הדיון בהקשר המיוחד של הכרעות בעלות נגיעה מגדרית (תיקי אונס). הוא בוחן אם תפיסת הכרעות שיפוטיות זהות בעניין בעל נגיעה מגדרית מושפעת ממגדר השופט, ממגדר המתבונן (במערכת המשפט) או משילוב של השניים. לצורך בדיקת ההשערות השתמשנו במערך מחקר ניסויי, כאשר שני המשתנים הבלתי-תלויים הם מגדר השופט ומגדר המתבונן או המעריך, והמשתנים התלויים הם תפיסות המתבוננים לגבי מאפיינים שונים של ההכרעה השיפוטית.

The post רונן פרי, אורן גזל-אייל וחן טובול – הטיות מגדריות בתפיסת הכרעות שיפוטיות appeared first on המשפט.

המאמר סוקר התפתחות של מהלך מתודולוגי ייחודי המכוון להבנת תופעות המתרחשות באולמות בתי המשפט. שאלת המחקר, העומדת בבסיס המהלך, נגזרה מנתונים לגבי ההליך המשפטי הנמוג ומהעובדה שפסק דין מנומק ניתן בפחות מעשרה אחוזים מהתיקים המוגשים לערכאה ראשונה בישראל. מטרת המחקר היא להבין את מקומן של הפשרות בתהליך השיפוט ואת תפקידו של השופט כמציע וכמייצר פשרות, שבמידה רבה מייתרות מתן החלטה שיפוטית.

המחקר נערך בשלוש מדינות: איטליה, אנגליה וישראל, כשעיקר המחקר התבצע בישראל אשר בה היו מרוכזים מרב המשאבים. המחקר מומן על ידי ה– (ERC (European Research Council ונמשך חמש שנים.

תהליך בניית כלי התצפית המקורי בו נעשה שימוש במחקר, נפרס על פני השנה הראשונה של המחקר, כאשר כלי תצפית הותאם לצרכי המחקר ולמאפייני השדה. החוקרות בצוות שהוקם הגיעו מדיסציפלינות שונות ומתחומי ידע מגוונים, והן שילבו מתודולוגיות איכותניות וכמותניות בצורה היברידית. ידע מסוגים שונים נאסף ונותח בשיטות מגוונות. המאמר מוקדש לתהליך בניית המתודולוגיה הספציפית למחקר בעל היקף כזה, הנערך בזירת ייחודית, שהיא אולם בית משפט, בשלוש ארצות בהן נהוגות שלוש שיטות משפט שונות. מבנה הזירה, "השחקנים" השונים, החקיקה והתקדימים, ההקשר החברתי והתרבותי שמשפיע על הנעשה באולם, כל אלה יוצרים זירה עשירה בתופעות, שהמתודולוגיה המשולבת אשר נבנתה בתהליך המפורט במאמר זה מאפשרת לפענח ולזקק לכדי תובנות רבות פנים.

The post עידית רונן, נורית צימרמן, מיכל רון, מיכל אלברשטיין ורונית כהן – תצפיות על פעילויות שופטים באולם בית המשפט: דיון מתודולוגי מפרספקטיבה איכותנית appeared first on המשפט.