מאמר זה בוחן אם זכות התביעה בנזיקין של חדל פירעון והפיצויים המגיעים או משולמים בעקבות מימושה אמורים להישאר בידי הקורבן או לעבור לידי הנאמן בהליכי חדלות הפירעון לצורך חלוקה בין הנושים. בפרשת ידידיה נקבע על יסוד פרשנות סעיף 21 לפקודת הנזיקין כי תביעה בגין נזקי גוף ופירותיה נותרים בידי הקורבן, ואילו תביעה בגין נזקי רכוש ופירותיה עוברים לנאמן. בפרשת ג'ינר חולל בית המשפט העליון מהפכה כשקבע כי גם הזכות לפיצוי בגין הפסדי השתכרות במקרים של פגיעה גופנית (עבור התקופה שעד למתן הפטר בהליך חדלות הפירעון) עוברת לידי הנאמן, בניגוד לזכות התביעה בגין ראשי נזק אחרים אשר נותרת בידי פושט הרגל. המאמר טוען שהתוצאה אליה הגיע בית המשפט בפסק הדין המאוחר אמנם נכונה מבחינה משפטית, אולם ההנמקה שגויה. בראש ובראשונה, המאמר מראה כי השינוי שהתחולל בעניין ג'ינר התבסס למעשה על פרשנות בניגוד ללשונה המפורשת של פקודת הנזיקין, פעולה שיפוטית מרחיקת לכת שאמורה להיות נדירה ביותר אף בשיטת הפרשנות המקובלת בישראל, מבלי שהתקיימה אחת הנסיבות החריגות והמיוחדות המצדיקות מהלך כזה. לאחר מכן קורא המאמר תיגר על הנימוקים הפורמליים והמהותיים שהציע בית המשפט העליון בעניין ג'ינר לפרשנות החדשה. לבסוף, המאמר מסביר כי אילולא אבדה אבחנה לשונית חשובה בתרגום הנוסח האנגלי של פקודת הנזיקין לעברית, בתי המשפט היו יכולים לקבוע באופן ברור ומיידי, ללא צורך בלוליינות שיפוטית, כי זכות התביעה בגין פגיעה בכושר ההשתכרות עוברת לידי הנאמן בהליכי חדלות הפירעון.

The post רונן פרי – אבד בתרגום: על זכויות תביעה בנזיקין של חדלי פירעון appeared first on המשפט.

האם הימנעות מעסקה בנייר ערך עשויה לעלות לכדי הפרת האיסור על סחר במידע פנים? תשובתי לשאלה זו שלילית. הימנעות מעסקה בנייר ערך אינה עולה, לשיטתי, כדי סחר אסור במידע פנים, גם כאשר אין ספק שהעסקה לא יצאה אל הפועל בשל מידע פנים. מסקנה זו ראויה מבחינת לשון החוק, מבחינת הגיונו הפנימי ומבחינת תכליתו. בחינת לשון החוק הקובעת את האיסור על סחר במידע פנים, הן בישראל והן בארצות הברית, מעלה כי האיסור נכתב בשפה ברורה, כך שיחול על עסקאות בנייר ערך ולא על מקרים של הימנעות מעסקה בשל מידע פנים. אולם מעבר לכך, בהגדרת האיסור על סחר במידע פנים, המחוקק ובתי המשפט ויתרו באופן מודע על הדרישה לקשר סיבתי בין ביצוע העסקה לבין החשיפה למידע הפנים. גם כאשר מדובר בעסקה שתוכננה ממילא, אין לקיים אותה משקיימת חשיפה למידע פנים. מנגד, וכתמונת מראה, כאשר לא מתבצעת עסקה בנייר ערך, אין מקום לבחון קיומו של קשר סיבתי בין ההימנעות מביצוע העסקה לבין החשיפה למידע, כך שאין הפרה של האיסור גם אם ההימנעות מהעסקה נבעה מאותה חשיפה. הרשימה עוסקת אפוא ברובד הלשוני של החוק, בניתוח קוהרנטי של האיסור על סחר במידע פנים, ובפרשנות תכליתית של האיסור.

The post שרון חנס – האם הימנעות מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים מהווה עבירה? appeared first on המשפט.

נקודת המוצא של המאמר היא שלפרשנות יש ממד ערכי, ולכן היא עשויה לשמש הן ככלי רגרסיבי והן כאמצעי לתיקון פערי כוחות ולצמצום של אי שוויון. בהתאם לכך המאמר בוחן את תפקידן ותרומתן של בחירות פרשניות המסייעות להעצמתם של צדדים מוחלשים במשפט, ובעיקר לקידומו של ערך השוויון. הדיון מתמקד בשני מקרי מבחן, זה של פרשנות המקדמת עקרונות של צדק חברתי וזה של פרשנות פמיניסטית המכוונת לצמצום של אי שוויון מגדרי. בהמשך נבחנת הדילמה של פרשנויות סותרות, המתעוררת גם במקרים שבהם יש הסכמה על הערכים שביסוד ההליך הפרשני, תוך התמקדות במקרים שבהם ישנן כמה אוכלוסיות מוחלשות בעלות אינטרסים מנוגדים, או באלה שבהם ניתן להתבונן בשאלה הפרשנית מכמה נקודות מבט פמיניסטיות. המאמר אינו מציג פתרון כולל למצבים אלה, אך הוא מצביע על עקרונות שצפויים לסייע בהתמודדות עמם – באמצעות מתן משקל לדפיציט הדמוקרטי (במקרה הראשון) ול"שאלת האשה" (במקרה השני). המאמר מדגיש את חשיבות השימוש בפרשנות לקידום שוויון לנוכח התפקיד המרכזי שיש לה בפיתוח המשפט.

The post דפנה ברק־ארז – פרשנות, שוויון והעצמה appeared first on המשפט.

סקירת ספרה של שולמית אלמוג "עיר, משפט, סיפור".

The post מיכל אלברשטיין – על מקום המשפט ועגנון כסגנון פרשני appeared first on המשפט.

שיטת הפרשנות לחקיקת המס המיושמת כיום בבתי המשפט בעייתית מטעמים שונים. מטרת המאמר היא לבקר את שיטת הפרשנות המקובלת לחקיקת המס, ולתמוך בשיטת פרשנות אחרת, ראויה. הביקורת מתמקדת במשנתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, אשר יישם את שיטת הפרשנות התכליתית. בהתאם לתפיסה פרשנית זאת, נטל על עצמו בית המשפט להילחם בתכנוני מס, בין היתר באמצעות סגירת "פרצות" הקיימות למכביר בחקיקת המס. בשל בעיות רבות בשיטת פרשנות זו, שיטת הפרשנות הראויה בחקיקה בכלל, ובחקיקת המס בפרט, היא הפרשנות המילולית. ראוי היה גם כי שיטת הפרשנות המילולית תלווה בשלושה עקרונות פרשניים מרכזיים: יצירת הרמוניה מיסויית, יישום ההיגיון הכלכלי של דיני המס ופירוש חוקי המס לטובת הנישום.

The post אבי נוב – פרשנות חקיקת מס: בחזרה ללשון החוק appeared first on המשפט.

סוגיות אתיות לא מעטות מאפיינות את תרבות החיים בישראל. מקצתן נדונו ברשימה זו: בעיות בתרבות הדיון; דפוסי נהיגה אגרסיביים; אתיקה עסקית מעורערת; יחס בוטה ומוחצן לנשים, העולה, לעתים, כדי הטרדה מינית – שמקורו במצ'ואיזם צברי; הליכות ונימוסין גסים בין אדם לחברו. מאמר זה מבקש להציג כמה מושגי מפתח סוציולוגיים, המקובלים בספרות המקצועית, וליישמם בניתוח אתי-משפטי. חלקה הראשון של הרשימה עוסק בניסיון לעמוד על שורשיהן של התופעות נשוא הביקורת, והמשכה מוקדש לדיון בשאלת השפעתן על עולם המשפט. האמירה המרכזית של מאמר זה היא כי אמנם התגייסותו הנמרצת של המשפט לשם מילוי לקונות אתיות נראית חשובה ולפעמים אף חיונית, אולם בה בעת לצד אקטיביזם זה חסרונות גדולים, והעיקרי שבהם – החלשת המסד הערכי של החברה ופגיעה ביכולתה לייצר נורמות בלתי כתובות.

The post ארתור בלאייר – כן ירבו פראיירים: משפט, אתיקה ותרבות החיים בישראל appeared first on המשפט.

המאמר בוחן את הפוטנציאל הטמון בחשיבה הפמיניסטית לצורכי פרשנות משפטית. בעבר, גישות מפלות וסטראוטיפים הותירו חותמם על המסורת המשפטית, ובכלל זה על הפרשנות המשפטית. כיום, החשיבה הפמיניסטית יכולה לשמש משקל נגד למסורת זו. פרשנות היא אחת הדרכים המרכזיות שבאמצעותן המשפט מתפתח, ולכן היא אמורה לשמש אמצעי רב-ערך לתיקונן של הטיות לא צודקות שקיימות בו. המאמר בוחן את האתגר של פרשנות פמיניסטית מתוך מודעות לריבוי הפנים בחשיבה הפמיניסטית. מוצגות בו דוגמאות לדגשים פרשניים שונים שצפויים לנבוע מיישומן של גישות פמיניסטיות שונות (חתירה לפרשנות שתתמוך בניטרליות מגדרית מנקודת המבט של הפמיניזם הליברלי; חתירה לפרשנות שתנטרל את היתרון הנובע מהכפפה חברתית מנקודת המבט של הפמיניזם הרדיקלי ועוד). בהמשך לכך, המאמר דן במתחים שעשויים לנבוע מיישומן של גישות פמיניסטיות שונות בהקשרים פרשניים, תוך הדגמה מפסקי דין בולטים של בית המשפט העליון. לבסוף, המאמר מתמקד בגישה פרשנית שהשימוש בה עשוי לעמעם את הצורך בבחירה בין התפיסות הפמיניסטיות השונות. גישה זו מבוססת על "שאלת האישה", היינו על בחינת ההשפעה של כלים משפטיים נוהגים על מצבן של נשים בחברה, וקוראת להעדפתה של פרשנות שאינה כרוכה בהטלת נטל חברתי לא-פרופורציוני על נשים.

The post דפנה ברק־ארז – פרשנות פמיניסטית appeared first on המשפט.

רשימה זו מבוססת על הרצאה שנישאה באקדמיה הלאומית למדעים וכן בכנס על "זיכרון" שנערך בשנת 2005 על ידי חרמונה שורק ודורון מנדלס במסגרת המכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית. היא פורסמה באיגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, יולי 2005. הרשימה הנוכחית כוללת שינויים אחדים.

The post נילי כהן – זיכרון, שכחה ותקדים appeared first on המשפט.

כל תורה פרשנית משפטית חייבת לכלול מענה לשתי רמות שונות של שאלות: מהן התכליות שבאה הפרשנות המשפטית לקדם ומהו המשקל שיש לתת לתכליות אלה במסגרת הפרשנות, כאשר הן מתנגשות זו בזו. לפיכך, בחלק הראשון של המאמר אעסוק בשלב איתור התכליות שהפרשנות המשפטית באה לקדם. יוצג בו הוויכוח בין דוורקין לבין רז בעניין זה. בחלק השני של המאמר אעסוק בשלב מתן המשקל לתכליות, שבאה הפרשנות המשפטית לקדם. הוויכוח הסוער שנלווה להלכת אפרופים נוגע בדיוק בכך. תיבחן בו הגישה המילולית, האובייקטיבית והסובייקטיבית לפרשנות החוזית. הגישה הפרשנית הסובייקטיבית, שאינה מציבה תנאים מוקדמים לקבילות ראיות, היא הראויה במקומותינו, דווקא נוכח היותה של מדינת ישראל מדינה רב-תרבותית. הוויכוח הנלווה להלכת אפרופים מראה עד כמה חסרה הגותו הפרשנית של רז בכל הנוגע לשלב מתן המשקל לתכליות הפרשניות. בחלק השלישי והאחרון של המאמר אבחן שאלה עיונית עמוקה יותר. דווקא לאור עושר התכליות שבאה הפרשנות המשפטית להגשים, ודווקא לאור מורכבות האיזון בין התכליות הללו, עולה השאלה אם ניתן לפתח תורה פרשנית אחידה, החלה על כל הטקסטים המשפטיים כולם, פרטיים וציבוריים כאחד. נראה שתשובתו של רז היא בשלילה, ואילו ברק הראה כי מהלך כזה הוא אפשרי, שכן גם פרשנות החוזים, למשל, כוללת תכלית אובייקטיבית של קידום ערכי היסוד של השיטה וזכויות חוקתיות. אך תכלית זו אינה מתאימה לכל החברות הדמוקרטיות, וודאי שלא לחברות רב-תרבותיות שסועות כמו החברה הישראלית. ערכים אלה ראוי שיוחדרו למערכת היחסים החוזית "מבחוץ" ולא באמצעות פרשנות. בכך מוצבים גבולות ראויים למה שהפרשנות החוזית יכולה להשיג, ולמה שאין להרכיב על גבה, בחברה רב-תרבותית שסועה.

The post גרשון גונטובניק – מחשבות על אודות פרשנות, פרשנות חוזים וגבולותיה appeared first on המשפט.