השיפוט הוא עיסוק ייחודי. קשה לדבר עליו רק במונחי מקצוע; אי-אפשר שלא לדבר עליו במונחי שליחות. בהתמנותם על ידי נשיא המדינה מצהירים השופט או השופטת על התחייבותם "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים" (להלן אשתמש לשם הנוחות במונח "שופט", אך כוונתי כמובן גם לשופטת, ובעידן זה כדאי להזכיר כי השפיטה, כמו השירות המשפטי הציבורי בכלל, היא בין תחומי העיסוק שבהם חלקם של נשים גדול; למעלה ממחצית מכלל השופטים בישראל הן נשים, כולל ארבע בבית המשפט העליון).
השפיטה – ואוכל לדבר עליה רק בראשי פרקים ועל קצה המזלג – כוללת את כל מגוון בעיות האנוש; היא מטילה אחריות רבה מאין כמוה; ניתנו בידך עט או מקלדת ואתה מחליט בגורלו של הזולת, לרבות שלילת חירותו לשנים רבות; אתה מכריע בממונו של הזולת, שלפי חכמינו הוא "שמעמידו על רגליו"; אתה מכריע בזכויותיו אל מול השלטון ובדרכי ההתנהלות של השלטון כלפי האזרח, התושב והשוהה בישראל או בשטחים שבשליטתה.

The post אליקים רובינשטיין – "לב שומע" – על מעשה השפיטה appeared first on המשפט.

במשפט הפלילי, תחולת הדין המהותי וסמכות השיפוט מבוססות, בדרך כלל, על אחד העקרונות הבאים: העיקרון הטריטוריאלי, דהיינו יש סמכות שיפוט לבתי המשפט של המדינה שבה בוצע המעשה או שבה חלו תוצאותיו; התחולה הפרסונלית-אקטיבית, דהיינו, מדינת האזרחות או התושבות של החשוד מוסמכת לדון אותו; התחולה הפרסונלית-פסיבית, עקב אזרחותו או תושבותו של הקרבן; התחולה הפרוטקטיבית ("עקרון החסות" בלשון פסקי הדין, שניתנו במסגרת משפט אייכמן), מכוח האינטרס של המדינה שנפגעה; וזיקת הייצוג, כאשר מדינה בעלת סמכות שפיטה מעבירה את הטיפול למדינה אחרת. גם אם לא קיימת אף אחת מן הזיקות הללו, לעתים המדינה מפעילה סמכות שיפוט, וזאת כאשר מדובר בפשע נגד המשפט הבינלאומי, דהיינו, פגיעה בערכים הבסיסיים המשותפים לקהילת המדינות. סמכות זו נקראת "סמכות אוניברסלית".

The post רות לפידות ודורון וויץ – סמכות השיפוט האוניברסלית בישראל appeared first on המשפט.

כידוע, ישראל חתמה על חוקת רומא ביום 31 בדצמבר 2000( מספר דקות לפני שפג המועד האחרון לחתימה על החוקה), אך לא אשררה אותה. למרות זאת, לחוקת רומא יש השלכות מרחיקות לכת בנוגע למדינת ישראל. כפי שאטען ברשימה זו, לחוקה פוטנציאל השפעה רב על מערכת היחסים הבינלאומיים, בכלל, ועל המשפט הבינלאומי, בפרט. מכאן, שישראל עשויה להיות מושפעת בעקיפין, כחברה בקהילה הבינלאומית, מהשינויים ומהתהליכים שיתרחשו כתוצאה מכניסתה של החוקה לתוקף. מעבר לכך, כפי שאראה בחלק מאוחר יותר של רשימה זו, הרי קיימת אפשרות של ממש כי אזרחים ישראלים יהיו חשופים לסכנת העמדה לדין בפני ה-ICC ,על אף שישראל לא הצטרפה לחוקה. באופן דומה, אטען גם כי ישראל יכולה לעשות שימוש "אופנסיבי" בחוקה, אף שהיא אינה צד לה , כדי להוביל להעמדה לדין של טרוריסטים פלסטינים בפני ה-IfJC .מסקנתי זו כדבר תחולת החוקה בנוגע למאורעות המערבים אזרחים ישראלים למרות אי-הצטרפות ישראל אליה מתכססת בעיקר על הערכתי כי ה-ICC יבחר בשיטת הפרשנות האפקטיבית, המרחיבה את תחולת סעיפי סמכות השיפוט שלו, ויקבע כי יש לו סמכות לדון , בתנאים מסוימים, בעברות שבוצעו בשטחים שכבשה ישראל בשנת 1967. הואיל וחוקת רומא קובעת כי העברת אוכלוסיית המדינה הכובשת אל השטח הכבוש על ידה מהווה פשע מלתמה (להלן : "סעיף ההתנחלויות"), הרי שמסקנתי זו חושפת, באופן תאורטי, מספר רב של ישראלים המעורבים ב"מפעל ההתיישבות" בשטחים שנכבשו על ידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים לסכנת העמדה לדץ בפני ה '-ICC. למרות זאת, אנסה להראות כי בפועל החשש מפני העמדה לדין של מספר גדול של ישראלים הנו מופרז וכי אין להניח שבית הדין החדש יתמקד בהפרות קלות יחסית של הדין (במיוחד במקרים בהם ספק אם הפרות בוצעו לאחר כניסת החוקה לתוקף, כנדרש על ידה).

The post יובל שני – ישראלים על ספסל הנאשמים? – השלכות כניסתה לתוקף של חוקת רומא מבחינת מדינת ישראל appeared first on המשפט.

ב- 1998, בטקס חגיגי שנערך ברומא, חתמו 120 מדינות על חוקת רומא – אמנה בינלאומית המכוננת את בית הדין הפלילי הבינלאומי. לראשונה בהיסטוריה האנושית הוחלט להקים בית דין בינלאומי קבוע אשר תהיה לו סמכות שיפוט על יחידים אשר נחשדו בביצוע פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, רצח עם או פשעי תוקפנות אין ספק כי הפוליטיזציה אשר השפיעה על עיצוב חוקת רומא, כבד גדמה להחלשת בית הדין, וליצירת דה-לגיטימציה מסוימת לגביו, לפחות בעיני חלק מהמדינות. זאת ועוד, אין ספק כי עתה המדינות יעקבו בדריכות אחר תהליך בחירת השופטים, התובע והמסייעים לו ואחר פעולותיהם ותהליך השפיטה לכשיתבצע. כל אינדיקציה לפוליטיזציה באחד מאלה, הגרום להמשך החלשת המנגנון. לעומת זאת, התנהגות ראויה, שכולה, מרוסנת והגונה של בית הדין, עשויה, בעתיד, לאפשר לאלו המתנגדים לו כיום, לשקול אפשרות תמיכה בו. מאמר זה נועד לסקור בקצרה את אופיו של בית הדין הפלילי הבינלאומי וסמכויותיו, ולהציג את הבעייתיות הכרוכה בהקמת בית הדין במתכונתו הנוכחית, כפי שזוהתה על ידי ישראל וארצות-הברית.

The post שביט מטיאס ומירי שרון – בית הדין הפלילי הבינלאומי appeared first on המשפט.

כותרת הסימפוזיון – ישראל והגלובליזציה של המשפט הבינלאומי הפלילי – מתייחסת לשני תהליכים מרכזיים המתרחשים באחת בשיח המשפטי : האחד, הוא כניסתה לתוקף , ב- 1 ביולי 2002, של חוקת רומא המקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC – International Criminal Court) כמוסד המוסמך להפעיל סמכות שיפוט בינלאומית על יחידים החשודים בעברות נגד המשפט הבינלאומי המנויות בחוקתו; השני, הוא מגמה המסתמנת במדינות שונות להקנות לבתי המשפט שלהן סמכות שיפוט על אנשים החשודים בביצוע עברות נגד המשפט הבינלאומי, ולהפעלתה של זו על ידי בתי המשפט. המיוחד בסמכות שיפוט זו, הידועה כסמכות שיפוט אוניברסלית, הוא היעדר זיקה כלשהי כין המדינה המפעילה סמכות שיפוט לבין העברה, העבריין או הקרבן, כאשר ההצדקה להפעלת סמכות השיפוט מצויה באופיין הנתעב של העברות שבהן מדובר: מעשים ה"מפרים ערכי מוסר אוניברסליים ועקרונות הומניטריים", כדברי בית המשפט העליון בישראל בע"פ 61/336 אייכמן נ' הי"מ.

The post ארנה בן־נפתלי ויובל שני – בפתח הסימפוזיון appeared first on המשפט.