הוויכוח הציבורי על הרכבו ופועלו של בית המשפט העליון אינו חדש. חלקו של הוויכוח קשור לדרך בחירת השופטים ולהרכב הוועדה הבוחרת אותם התומכים בהרכב הוועדה. על רקע הדיון הפוליטי בנושא מעמדו של בית המשפט העליון ובנושא הוועדה לבחירת שופטים, אנו מבקשים ברשימה זו להציע שינוי במבנה הוועדה ודרך חדשה לבחירת חבריה. רשימה זו חפה מכל תפיסה פוליטית. היא מתבססת על מחקרים עדכניים בתחומים של תורת המשחקים, אינטליגנציה קבוצתית וחכמת ההמונים.

The post אברהם טננבוים וסיון רצון – על הוועדה לבחירת שופטים תובנות מתורת המשחקים, חכמת ההמונים ואינטליגנציה קבוצתית לשיפור הרכבה ונהליה appeared first on המשפט.

עד כמה השפה של פסקי הדין מתייחסת להקשר הפוליטי והחברתי שבמסגרתו פועלים בתי המשפט החוקתיים? כיצד היא משפיעה על התנהגותם של בעלי הדין הציבוריים והפרטיים המופיעים בפניהם? המחקר מתמקד בניתוח פסקי דין חוקתיים בולטים סביב העולם, תוך שילוב ניתוח איכותני וכמותני.

The post סוזי נבות – הנמקה חוקתית appeared first on המשפט.

המאמר יבקש להפנות לעקרון הניהול המשולב של המרחב הימי, שהוא עיקרון דומיננטי במסמכי מדיניות בין לאומיים ובמחקר האקדמי, ולהציג סקירה השוואתית של מודלים שונים ליישומו .לצורך בחינת המודל המוסדי הרצוי לישראל ייסקרו היתרונות והחסרונות של המודלים השונים, ינותחו השיקולים לבחירתו, וישורטטו כיווני חשיבה ליישומו. המאמר הוא קול קורא להמשך דיון באימוץ מדיניות לניהול משולב לחופים ולמרחב הימי בישראל.

The post ציפי איסר איציק – סיכונים סביבתיים במרחב הימי של ישראל – מבט אל האופק הרגולטורי appeared first on המשפט.

המאמר בודק את המושג החזק של האוטונומיה של החולה במשפט האנגלו אמריקאי, במיוחד בהקשר שבו הוא מתנגש עם העיקרון של קדושת החיים, ומשווה אותו עם האופי ההטרונומי של המשפט העברי, ועמדתו הכללית שהיא די כחושה בנוגע לחובת השמירה על חיי אדם, כולל החולה הנוטה למות. אולם בעקבות ניתוח של שתי תשובות של הר 'משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים של המאה ה-20, יש להסיק שלדידו קיים מושג של אוטונומיה חלשה שעל פיו יש לטעון שבמקרים שבהם רצונו של החולה להימנע מטיפול רפואי מציל חיים מתנגש עם חובת השמירה על חייו, תשובת ההלכה היא שרצונו של החולה גובר. גישה זו היוותה בסיס לפשרה בין האוטונומיה החזקה של המשפט המקובל והעיקרון היהודי של קדושת החיים בחוק החולה הנוטה למות. החלק האחרון של המאמר בודק את האפשרות של הרחבת האוטונומיה החלשה של החולה גם בנוגע להפסקת טיפול מאריך חיים.

The post דניאל סינקלר – האוטונומיה של החולה ויהדות ודמוקרטיה בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005 appeared first on המשפט.

המאמר יתמודד עם הבעייתיות הסביבתית הגלומה במינימליות השלטונית המבוססת על הפילוסופיה הליברטריאנית ויתמקד בתאוריה הליברטריאנית של רוברט נוזיק. תוצג ביקורת סביבתית המראה כי הליברטריאניז הוא אנטי סביבתי. לאחר מכן יטען כי בניגוד למה שמקובל לחשוב, מבחינה תאורטית לא רק שניתן לבסס על הליברטריאניז הנוזיקיאני כינון של רגולציה סביבתית מטע המדינה, אלא יש הכרח לפתח רגולציה כזו. המאמר יראה כיצד עקרונות הליברטריאניז של נוזיק מובילי לתמיכה בהתערבות ממשלתית ובפיתוח חקיקה ורגולציה בתחום איכות הסביבה. יהיה בכך כדי להצדיק רגולציה כזו גם במסגרת חשיבה קפיטליסטית המבססת את עצמה על הרעיון הליברטריאני של המדינה המינימלית ומקדשת את הקניין הפרטי.

The post איתי אליאב – דיני הסביבה בעידן של קפיטליזם: האם ניתן לפתח את הרגולציה הסביבתית בהתבסס על טעמים ליברטריאניים, ואם כן – כיצד? appeared first on המשפט.

חברות רבות מתנערות ממחויבויותיהן לזכויות אדם באמצעות מיקור חוץ והעברת הבעיות למשטרים שלא בהכרח רואים בהן בעיות, אלא הזדמנויות. למשל, ייבוא מוצרים זולים ממדינות בלתי־מפותחות הוא תופעה עולמית רחבה. אף שניתן לטעון ערכית נגדה, יש בה היגיון כלכלי ופוליטי. שונים הדברים באשר למיקור חוץ שפותר בעיה של מחויבות לא לזכויות אדם, אלא לזכויות בעלי חיים, ובאופן קונקרטי – לזכותם שהאדם לא יתעלל בהם. האם החברה יכולה להתנער ממחויבות להגן על בעלי חיים מאכזריות אנושית באמצעות העברת הפרקטיקות האכזריות לחו״ל? המאמר גורס שמבחינה דוקטרינרית, יבוא תוצרי התאכזרות בחו״ל עשוי להיחשב צורה נגזרת של עברה; ואילו מבחינה נורמטיבית, אין היגיון ואין ערך בדיכוטומיה האמורה. אין לעודד בשיטתיות את מיקור החוץ של מה שאסור לעשות לבעלי חיים בגבולות ישראל. אכזריות היא רעה כשהיא נעשית במישרין באופן מקומי; מימון האכזריות בחו״ל וצריכת מוצריה רעים באותה מידה, מוסרית ומשפטית. המאמר קורא להפסקה מוחלטת של היבוא האמור, כדי לעודד אפקט של מרוץ לפסגה וכדי לתת למדינות אחרות תמריץ לשיפור חוקיהן ולגילוי חמלה לבעלי החיים שבשטחן.

The post אסף הרדוף – רחוק מהעין, רחוק מהמצפון: מימון ישראלי לאכזריות זרה לבעלי חיים appeared first on המשפט.

הכלל הידוע לפיו "מצווה לקיים דבר המת" ניצב בבסיס דיני הצוואות. השאלה אם יש לאפשר לאדם להכתיב, ללא כל הגבלה, באיזה אופן יחולק רכושו לאחר מותו העסיקה הוגים ושופטים מאז ומקדם. חרף המשקל שראוי להעניק לרצונו של המצווה, בשל זכותו לחירות ולאוטונומיה, ניתן להצביע על טעמים המצדיקים הטלת מגבלות על חירות זו, בשל פגיעה בעקרונות אוניברסליים אחרים של צדק ומוסר. מקרה פרטי של השאלה הרחבה בדבר זכותו של המצווה לנסח את צוואתו ללא כל מגבלה היא השאלה אם ראוי לתת תוקף לתנייה בצוואה אשר מדירה יורש הפונה לערכאות כנגד הצוואה (תניית סילוקין). שאלה זו, שהיא בעלת היבטים עיוניים ומעשיים, עומדת בבסיסה של רשימה זו. באמצעות סקירת הדין המשווה, מוצגים ארבעה מודלים שונים לאיזון בין זכותו של המצווה לקבוע תניית סילוקין לבין זכותו של נהנה לפנות לערכאות כנגד הצוואה. בהמשך המאמר נערך ניתוח של הפסיקה הישראלית בסוגיה זו לאור המודלים העיוניים ומוצעת דרך חדשה לסווג את תניות הסילוקין כתניות סילוקין "צרות" או "רחבות".

The post יורם רבין ואלון רודס – תניות סילוקין בצוואה appeared first on המשפט.

האם הימנעות מעסקה בנייר ערך עשויה לעלות לכדי הפרת האיסור על סחר במידע פנים? תשובתי לשאלה זו שלילית. הימנעות מעסקה בנייר ערך אינה עולה, לשיטתי, כדי סחר אסור במידע פנים, גם כאשר אין ספק שהעסקה לא יצאה אל הפועל בשל מידע פנים. מסקנה זו ראויה מבחינת לשון החוק, מבחינת הגיונו הפנימי ומבחינת תכליתו. בחינת לשון החוק הקובעת את האיסור על סחר במידע פנים, הן בישראל והן בארצות הברית, מעלה כי האיסור נכתב בשפה ברורה, כך שיחול על עסקאות בנייר ערך ולא על מקרים של הימנעות מעסקה בשל מידע פנים. אולם מעבר לכך, בהגדרת האיסור על סחר במידע פנים, המחוקק ובתי המשפט ויתרו באופן מודע על הדרישה לקשר סיבתי בין ביצוע העסקה לבין החשיפה למידע הפנים. גם כאשר מדובר בעסקה שתוכננה ממילא, אין לקיים אותה משקיימת חשיפה למידע פנים. מנגד, וכתמונת מראה, כאשר לא מתבצעת עסקה בנייר ערך, אין מקום לבחון קיומו של קשר סיבתי בין ההימנעות מביצוע העסקה לבין החשיפה למידע, כך שאין הפרה של האיסור גם אם ההימנעות מהעסקה נבעה מאותה חשיפה. הרשימה עוסקת אפוא ברובד הלשוני של החוק, בניתוח קוהרנטי של האיסור על סחר במידע פנים, ובפרשנות תכליתית של האיסור.

The post שרון חנס – האם הימנעות מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים מהווה עבירה? appeared first on המשפט.

כל אחת משלוש הכלכלות המובילות – ארצות-הברית, גרמניה ויפן – נבדלת מחברתה בפרמטרים מרכזיים כגון מבנה הבעלות בהון, אתוס סוציאלי, מערך פוליטי, תשתית תרבותית ועוד. סביר להניח כי צורתו של המשטר והמבנה הנהוג בחברות עסקיות בכל אחת ממדינות אלו קשורה לפרמטרים הייחודיים לה. הקוראים של מאמר זה, המודעים למציאות הכלכלית והחברתית בישראל, מוזמנים אפוא לבחון את המודלים שיוצגו להלן בעין ישראלית הרגישה לדומה ולשונה בינינו ובין המודלים הללו. במאמר זה, הפרק הראשון עוסק בהקדמה לקראת המשך המאמר. בפרק השני והשלישי יוצגו המודל הגרמני-אירופי והמודל היפני. בפרק הרביעי תוצג התמונה הכוללת ואת השלכותיה. בפרק החמישי כותב המאמר יציג את הרהורים באשר לסיכויי האחדת המודלים השונים עקב תהליך הגלובליזציה.

The post ידידיה שטרן – כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים – דיני חברות במבט השוואתי ולגלובלי appeared first on המשפט.

"החוקה החיה" – אחד הכינויים לחוקה האמריקנית – אינה מסמך תאורטי בלבד, אלא מסגרת לחיים משותפים, גורם מלכד, של קבוצות שונות בחברה האמריקנית בימים עברו וגם כיום. בנוסף, החוקה האמריקנית הנה החוקה הוותיקה בעולם, והיחידה אשר נמצאת בשימוש רצוף מן המאה השמונה־עשרה ועד היום. שני ספרים שראו אור לאחרונה עוסקים בחוקה האמריקנית משתי נקודות מבט שונות על ציר הזמן: הראשון, הפדרליסט הוא קובץ מאמרים שנכתבו לפני יותר ממאתיים שנים כחלק מן הוויכוח שקדם לכינון החוקה של ארצות־הברית, שהתקיים בשנים 1787–1788. השני, הדמוקרטיה האמריקנית – הממשי, המדומה והכוזב הוא אסופת מאמרים מהעת הזו בעריכתו של פרופ׳ א׳ גוטפלד, פרי עטם של חוקרים מישראל בני זמננו. קריאה בשני הספרים מהווה ניסיון מענין לעמוד על התקוות והמיתוסים שנקשרו בשמה של החוקה האמריקנית בעבר לבין הפעלתה הלכה למעשה בסבך העתים ובעת הזו.

The post יורם רבין – "החוקה החיה" – החוקה האמריקנית בין עבר להווה appeared first on המשפט.

במהלך העשור האחרון התפתחו ברחבי העולם סוגים שונים של הכרה משפטית בבני זוג מאותו המין כ"משפחה". בניגוד למשפט הישראלי, המכיר בזוגיות הומוסקסואלית באופן נקודתי בלבד במספר מצומצם של תחומי משפט, ניתן למצוא במשפט המשווה הכרה סטטוטורית מקיפה בקשרי הזוגיות החד-מינית. עקב מחקר שערכתי בנוגע לסטטוס המשפטי של זוגות חד-מיניים במשפט המשווה, מצאתי לנכון לסווג הסדרים אלו לארבע קטגוריות רחבות של הכרה משפטית בזוגיות הומוסקסואלית ולמספר קטגוריות משנה המיוחדות באופיין למדינה זו או אחרת.

The post יובל מרין – נישואין בין בני זוג מאותו המין והכשל שבאלטרנטיבות לרגולציה משפטית של זוגיות חד-מינית appeared first on המשפט.

בחלק הראשון של הרשימה אציג את הגורמים הכלליים להתגברות ההשפעה של החינוך המשפטי האמריקני על המשפט בישראל. בחלקה השני של הרשימה אציג את האופן שבו הרקע האמריקני של מורי המשפט מוביל לשינוי במרכז הכובד המחקרי מן המקומי אל הזר והאוניברסלי. אסביר מדוע שינוי זה מדאיג. בחלק השלישי אסקור את האופן שבו החינוך המשפטי הזר מזרים ערכים ותפיסות עולם שנוצרו ברקע צפון אמריקני למשפט הישראלי. אדגים כמה מקרים בתחום התמחותי, תחום המקרקעין, הממחישים את השפעתם של ערכים מיובאים על מקרים ישראליים ייחודיים. אציע להציב הערת אזהרה בדבר הסכנה שבקליטת ערכים מיובאים בזירה הישראלית ללא בחינה זהירה ומוקדמת של מידת התאמתם לזירה זו.

The post חיים זנדברג – קולוניאליזם תרבותי: האמריקניזציה של החינוך המשפטי בישראל. appeared first on המשפט.

כיום צרכנים ניחנים במודעות גבוהה באשר לאופן שבו משפיעות החלטותיהם הצרכניות על הסביבה, עד כי יש הרואים בכך את היווצרותו של צרכן מזן חדש – הצרכן האתי. התאגידים, שבאופן מסורתי לא מיהרו להציב את האתיקה בראש סדר עדיפויותיהם, החלו גם הם להבין שמדובר ביותר מאופנה חולפת, בייחוד כאשר נוכחו לדעת כי הצרכנים למדו להשתמש בנשק רב עצמה שבאמתחתם – חרם הצרכנים. חרם צרכנים הוא מקרה פרטי של אתיקה צרכנית, והוא אמצעי יעיל בידי הצרכנים לשם העברת מסר חד וברור לתאגידים. ואכן, סיפורי חרמות מרחבי העולם יכולים להעיד על עצמתו. אולם, באשר לצרכן הישראלי, קשה לומר בנחרצות שהחרם הוא סיפור הצלחה. במאמר זה נבקש להבין מהי אתיקה צרכנית, מהו הבסיס הפילוסופי לה וכיצד היא קשורה לחרם צרכנים. נראה גם כיצד מגדירים חרם מוצלח, מדוע ניתן לומר שבישראל טרם נתקלנו בחרם כזה והאם יש לזה קשר למציאות המשפטית הצרכנית המקומית. לבסוף, נבדוק אילו עצות בנוגע לארגון חרמות ניתן לייבא מסיפור הצלחתן בחו"ל.

The post יניב מנו – חרם צרכנים: כלי הנשק האתי של הצרכנים appeared first on המשפט.

המאמר בוחן מחקרית והשוואתית את חשיבותם של עורכי דין בישראל לשיח הציבורי ולביקורת חברתית-פוליטית. המאמר מסביר את חשיבותם העקרונית של עורכי דין למשטרים פוליטיים ובמיוחד לדמוקרטיות. בנוסף, המאמר מציג לראשונה נתונים השוואתיים מקוריים, שמלמדים כי בישראל שיעור עורכי הדין הגבוה בעולם הדמוקרטי ביחס לגודל האוכלוסייה. בעקבות זאת מנסה המאמר לנתח מהי המשמעות של עורכי הדין הישראלים – יהודים וערבים-פלסטינים – להתפתחות דמוקרטיה בישראל ושיח ציבורי בה. המאמר מלמד כי אמנם עורכי הדין בישראל תרמו מאוד לקידום נאו-ליברליזם, במיוחד כלכלי, הרי דווקא בתחום של זכויות אדם הייתה תרומתם של מוגבלת מאוד באופן יחסי. המאמר אינו רק תורם מידע חשוב על מקצוע עריכת הדין בישראל, על בסיס נתונים ראשוניים ומקוריים, ולא רק מציב את עורכי הדין בישראל באור השוואתי, אלא גם מראה כי שתיקתם החברתית-פוליטית של עורכי הדין בישראל בתחומים של הפרות של זכויות אדם בולטת דווקא בהשוואה לפעילותם בתחום הכלכלי-חברתי הנאו-ליברלי.

The post גד ברזילי – השפה הדו-ערכית של עורכי דין בישראל: פוליטיקה ליברלית, כלכלה ליברלית, שתיקה והתנגדות appeared first on המשפט.

המאמר מתאר שינוי במשטר ההסדרה של עורכי דין בישראל המתרחש החל משנות ה-90 של המאה הקודמת. עד תקופה זו הנורמות הפרופסיונליות – מבנה המוסדות, תנאי כניסה למקצוע ונורמות מהותיות המחייבות עורכי דין – נקבעו על ידי לשכת עורכי הדין כמעט באופן בלעדי. בשני העשורים האחרונים גורמים נוספים, כגון הכנסת, רשויות מִנהל ובתי המשפט, החלו להסדיר נושאים שהיו בשליטה כמעט בלעדית של מוסדות הפרופסיה. תהליך זה מנותח על רקע גישות מנוגדות הפועלות בעולם ובישראל. מחד גיסא, מגמות גלובליות המבקשות להסיר חסמים בפני זרימת ידע ושירותים, ובכלל זה שירותים משפטיים, והרואות במשפט "מוצר" שיש לספק לצרכן באופן איכותי ונגיש. מאידך גיסא, גישות הרואות במשפט ובעורכי דין משאבים ציבוריים ודורשות מהם לפעול על פי נורמות של אחריות חברתית וציבורית. המאמר מסביר את ההקשר המקומי שבו פועלות מגמות אלו בישראל ואת האופן שבו הן משפיעות הן על עורכי הדין והן על המשפט.

The post נטע זיו – רגולציה של עורכי דין ישראלים: מאוטונומיה מקצועית לרגולציה רב-מוסדית appeared first on המשפט.

במאמר זה תידון סוגיית המבוא לחוקה. תחילה יוצגו היבטים תאורטיים באשר למבוא לחוקה ותכניו בכמה מדינות. לאחר מכן יוצגו תפקידיו הלא משפטיים של המבוא לחוקה במדינות אחדות בעולם. בהמשך יוצגו שלושה מודלים באשר למעמדו המשפטי: מעמד טקסי-סימבולי, מעמד פרשני ומעמד חוקתי – מקור עצמאי מחייב לזכויות אדם ולערכי יסוד. ולבסוף יידונו השאלות אם למדינת ישראל יש מבוא לחוקה; אם ראוי שהכרזת העצמאות תשמש כמבוא לחוקה; מהו המעמד המשפטי הראוי שיהיה למבוא לחוקה לכשיחוקק.

The post אמנון רובינשטיין וליאב אורגד – המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל appeared first on המשפט.

במאמר זה, בפרק ב' ייסקרו כמה הבחנות מושגיות עקרוניות הממפות את תחום הביקורת לסוגיו. בפרק ג' ייבחנו באופן השוואתי מנגנוני ביקורת שונים על התנהגות שופטים והתנהלותם הקיימים בעולם וימופו על פי ההבחנות המושגיות הנ"ל. לבסוף, יוצגו מנגנוני הביקורת הקיימים בישראל, ובראשם נציבות תלונות הציבור על שופטים, שתוצג לאור המאפיינים המושגיים והממצאים ההשוואתיים שיידונו במאמר.

The post טובה שטרסברג-כהן ומורן סבוראי – מנגנוני ביקורת על הרשות השופטת המקרה של נציבות תלונות הציבור על שופטים – סקירה השוואתית appeared first on המשפט.

ביתר פירוט, אעסוק בנושאים הבאים: ראשית, אבהיר את המונח "אכיפה פרטית", וכן אבהיר מדוע אין די באכיפה פלילית או מנהלית בתחום ההגבלים העסקיים, ומדוע האכיפה הפרטית, חרף קיומן המקביל של האכיפה הפלילית והמנהלית, היא כה חשובה. לאחר מכן אסקור סוגים שונים של אכיפה פרטית: תביעות פרטיות; תובענות ייצוגיות ; ותביעות פרטיות או תובענות ייצוגיות שמוגשות בעקבות הליכים פליליים או מנהליים (Follow-On-Actions). אסקור את מעמדה של האכיפה הפרטית של דיני ההגבלים העסקיים בארצות-הברית(Antitrust) ושל דיני התחרות באיחוד האירופי (שם הייתה בעניין זה רפורמה משמעותית בשנת 2003) ולסיום, אציע כמה הצעות לשדרוג ולעידוד האכיפה הפרטית של הוראות חוק ההגבלים העסקיים בישראל. כאמור, מטרתו המרכזית של חיבור זה, היא להקיץ את האכיפה הפרטית בתחום ההגבלים העסקיים מהתרדמה העמוקה שבה היא שרויה.

The post יצחק (צחי) יגור – אכיפה פרטית של דיני ההגבלים העסקיים-פוטנציאל לא ממומש! appeared first on המשפט.

דיני התחרות הם בעלי חשיבות גבוהה הל בכלכלות מפותחות והן בכלכלות מתפתחות. בדיני התחרות יש כדי לתרום רבות לפיתוחן הכלכלי של מדינות ולהשגת "איזון" במישור הסוציו-כלכלי והסוציו-פוליטי. למרות זאת, במשך השנים נוצר מצב של אי-שוויון בנוגע למידת ההתפתחות של דיני התחרות במדינות שונות: בעת שהמדינות המפותחות חוו "חיזוק" והרחבה בניסיונן בתחום, הרי ברוב המדינות המתפתחות, אם לא בכולן, לא נראו חיזוקים והרחבות שכאלו. מצב דברים שכזה, בין השאר, תומך בדעה שמן הראוי ללמוד מניסיונן של מדינות מפותחות בתחום דיני התחרות, במיוחד בעניין אימוץ חקיקה חדשה או רפורמה של דיני התחרות הפנימיים. מטרת מאמר זה היא לדון בהתפתחויות בדיני התחרות באיחוד האירופי, ובהיבטים של דיני התחרות המאפשרים ללמוד מניסיונה של הקהילה האירופית. נפתח בסקירה כללית של מערכת דיני התחרות באיחוד האירופי, נסביר מדוע נכון לדון ולהתחשב במערכת הדינים באיחוד האירופי, ולאחר מכן נעבור לדון בדבר הלקחים שאנו בישראל יכולים ללמוד מהניסיון האירופי.

The post מאהר דבאח – בדרך לרפורמה – סוגיות בדיני ההגבלים העסקיים מה אפשר ללמוד מן הרפורמה בדיני התחרות באיחוד האירופי? appeared first on המשפט.

תמחור טורפני הוא אחת מן הדרכים שעשוי לנקוט גוף, בעל כוח שוק, לשם סילוקו של מתחרה או לשם מניעת כניסתו של מתחרה חדש לשוק שהוא פועל בו. המושג "תמחור טורפני" מוכר בכמה שיטות משפט, אך ההתייחסות אליו אינה אחידה. אנו נציג כמה גישות לתופעה זו ונבחן לאורן את גישת חוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח- 1988 (להלן: "החוק הישראלי"). ההזדקקות לשיטות משפט אחרות, מקורה בעובדה שכמעט אין פסיקה ישראלית המפרשת את סעיפי החוק הרלוונטיים, אשר בהם עצמם אין כדי להנחות את התנהגותם של אנשי עסקים. המושג "תמחור טורפני" נוגע לאסטרטגיית תמחור מוצרים או שירותים שמטרתה לפגוע במתחרים קיימים בשוק ולסלקם או למנוע כניסתם של מתחרים חדשים על ידי הפחתה חדה במחירים. כאשר המתחרה הנוקט אמצעי זה מצליח
במשימתו, הוא עשוי להחזיר לעצמו את שהפסיד בשל ההפחתה במחירים (הפחתה שנועדה לגרום הפסד למתחרה ולאלצו להסתלק מן השוק), באמצעות העלאת המחירים לרמה חדשה. הדיון בסוגיית התמחור הטורפני במשפט האמריקני ובדיני הקהילייה האירופית עוסק כשאלה מתי יכול תמחור כזה להיחשב ניצול לרעה של כוח שוק המהווה עברה על דיני ההגבלים העסקיים.

The post מאיר חת – גישות שונות לסוגיית התמחור הטורפני appeared first on המשפט.

מחקרו של פרופ' טריינור (Treanor) בוחן את התפתחות הביקורת השיפוטית ארצות-הברית מן ההיבט ההיסטורי, ומוביל למסקנה כי הסברה המקובלת באשר למקור היווצרותה של הביקורת השיפוטית אינה נכונה. להשקפתו, השימוש בכלי השיפוטי של ביקורת שיפוטית, נעשה עוד בתקופת המהפכה האמריקנית, והבסיס להחלטות שניתנו על ידי בתי המשפט אינו אנטי-דמוקרטי כלל. ממחקרו עולה שהבסיס לביקורת השיפוטית בפסיקה הוא הרעיון שהחוקה מהווה ביטוי חזק יותר לרצון העם מאשר לחוקי הקונגרס. קיים רצף בין ההחלטות שהתקבלו בפסיקה בתקופת המהפכה, להחלטות שהתקבלו בפסיקה בתקופת הרפובליקה המוקדמת. שתי התקופות
אופיינו באקטיביזם שיפוטי הבא לידי ביטוי בנכונות בית המשפט להשתמש ככוחו לשם הבטחת זכויות יסוד חוקתיות. ההצדקות שעמדו בבסיס ההחלטה שניתנה בפסק דין Marbury v. madison על ידי אב בית הדין, השופט מרשל, מהוות המשך  המגמה שהחלה בתקופת המהפכה ושהמשיכה בתקופת הרפובליקה המוקדמת. בקביעתו כי ה-1789 Act Judiciary בטל, בהיותו בניגוד לחוקה, נתן בית המשפט ביטוי לעליונות החוקה על חוקי הקונגרס.

The post דניאל סינקלר – ראשית דרכה של הביקורת השיפוטית במשפט החוקתי האמריקני appeared first on המשפט.

לשאלה מי ראוי להיות עורך דין יש השפעה מכרעת על אופייה של המערכת המשפטית בכללותה. מאמר זה מציג את המודל הקיים בישראל תוך השוואתו לארצות אחרות, ומסקנתו היא כי יש לערוך רפורמה מקיפה בדין הישראלי, ביחס למגבלות הכניסה לפרופסיית עריכת הדין. המאמר עוסק בשיקול הדעת הקיים בחוק, המאפשר שלא להסמיך מועמדים – על אף עמידתם בדרישות הפורמליות, אם הם אינם ראויים להיות עורכי דין. לשכת עורכי הדין בישראל היא הגוף לו מוענקת הסמכות להפעיל את שיקול הדעת. אולם, ההחלטות מתקבלות בלא כללים מנחים ובלא שקיפות. החוק אינו מנוסח באופן ברור, ומותיר את שיקול הדעת עמום וסובייקטיבי. מסקנת המאמר היא כי ישנה חשיבות רבה לקיומן של מגבלות לכניסה לפרופסיה, אולם לאור הפגמים במודל מוצע מודל חדש.

The post מיכל עופר צפוני – מי ראוי להיות עורך דין? הסדרתה של הקבלה לפרופסיית עריכת הדין: המצוי והרצוי appeared first on המשפט.

מאמר זה מבקש לבחון את ההתפתחות הנוכחית של משפט העבודה על ציר הזמן ההיסטורי, תקופה שתכונה במאמר ״עידן הגלובליזציה״. תקופה זו מאופיינית בעיקר בהתפתחויות מואצות בתחום הטכנולוגיה, ובשינויים אידאולוגיים, כלכליים וחברתיים. התפתחויות אלו, כך נטען במאמר, השפיעו באופן ישיר גם על אופיו של שוק העבודה המודרני, ועל מעמדו ותפיסתו של משפט העבודה. המאמר מבקש לעמוד על התמורות הרבות שהתחוללו בשוק העבודה המודרני בעשורים האחרונים בעולם בכלל ובישראל בפרט, ואשר עיצבו מחדש את אופיו. מאפייניו החדשים של שוק העבודה המודרני, כך אטען, השפיעו בצורה בלתי-נמנעת גם על מערכת יחסי העבודה בין העובד למעסיק במקום העבודה. מטרתו של המאמר היא אפוא לעמוד על הקשיים שעימם מתמודדים העובדים בשוק העבודה המודרני, אשר הפך אותם לחשופים ולפגיעים יותר. אחת ממסקנות המאמר היא ששוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה מסתמן כשוק רעוע, אשר מתקשה לספק לעובד ביטחון תעסוקתי כבעבר. שוקי המסחר מתנהלים על פי ערכים של יעילות כלכלית וגמישות ניהולית, כל זאת על חשבון פגיעה בזכויות העובדים בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט.

The post יוסי רחמים – שוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה, והשפעתו על משפט העבודה appeared first on המשפט.

הגישור הפלילי הוא הליך שבו מתקיים דיון בפני שופט מגשר, שאינו השופט שדן בתיק העיקרי, ובמסגרתו הצדדים מנסים להגיע להסדר טיעון, בסיוע בית המשפט. לפני למעלה מתריסר שנים החלה להתפתח בבתי המשפט בישראל פרקטיקה של הליכי גישור פלילי, אשר נערכים בפני שופט מכהן. פרקטיקה זו הלכה והתעצמה בשנים האחרונות, ואף קיבלה פעמים רבות גושפנקה מבית המשפט העליון.

המחבר, אשר במסגרת כהונתו כשופט שימש מגשר פלילי בתיקים רבים בשנים האחרונות, מביא במאמר את ניסיונו בנושא, ואת הבנתו בנוגע לאופיו המיוחד של הליך זה, על יתרונותיו וחסרונותיו. בהליכי הגישור גילה את החשיבות שבשיח גלוי ופתוח של הצדדים, אשר חושף את האינטרסים והעמדות האמיתיים של הצדדים, לאחר שהם מסירים מעצמם את מעטה הלוחמנות האדברסרי.

עיון בספרות האקדמית מעלה כי בניגוד להליכי הגישור בתחום האזרחי ובניגוד לדרכים החלופיות ליישוב סכסוכים בהליך הפלילי, הרי נושא הגישור הפלילי אינו מוכר דיו, וטרם זכה לדיון אקדמי ממצה. מכאן נולד הצורך בכתיבת מאמר זה, אשר ינסה לתאר את שיטת הגישור הפלילי, לעמוד על מאפייניה המרכזיים ועל יתרונותיה וחסרונותיה, ולבסוף להמליץ על דרכים לשפר את השיטה בעתיד.

המאמר מציע מסקנות והמלצות לאופן ניהול ראוי של הגישור הפלילי. כך, למשל, השופט המגשר רשאי לעיין בכל חומר רלוונטי ולהציע הצעות לסיום ההליך, לרבות לענישה; נדרשת הפרדה מלאה בין שופט ההוכחות לשופט המגשר; במישור הניהולי על בית המשפט להקצות זמן מספיק לכל ישיבת גישור; במישור השיפוטי יש להבטיח שמירה על הגינות ההליך ולמנוע הפעלת לחץ על הצדדים באופן שעלול להוביל להודאת שווא של נאשמים או לפגיעה באינטרס הציבורי; על מערכת המשפט להקפיד על יצירת הכשרות מתאימות לשופטים בנושא; במבט לעתיד נראה כי השלב הבא בעניין הגישור הפלילי הוא הסדרתו בחוק; יש ליצור סטנדרטיזציה והבניה של השיטה; במישור האקדמי נראה כי קיים צורך במחקר אמפירי בנושא.

הגישור הפלילי, אשר צמח בערכאות הדיוניות, ובהמשך קיבל לגיטימציה והכרה בפסיקת בית המשפט העליון, צבר תאוצה במהלך השנים, וכיום הוא רכיב מוכר ומשמעותי בהליך הפלילי. ניהול מושכל ונכון של הליך הגישור, על פי כללים ברורים, עשוי לתרום ליעילות הדיון, להגינות ההליך ולעשיית הצדק.

The post עמי קובו – הגישור הפלילי appeared first on המשפט.

המאמר סוקר התפתחות של מהלך מתודולוגי ייחודי המכוון להבנת תופעות המתרחשות באולמות בתי המשפט. שאלת המחקר, העומדת בבסיס המהלך, נגזרה מנתונים לגבי ההליך המשפטי הנמוג ומהעובדה שפסק דין מנומק ניתן בפחות מעשרה אחוזים מהתיקים המוגשים לערכאה ראשונה בישראל. מטרת המחקר היא להבין את מקומן של הפשרות בתהליך השיפוט ואת תפקידו של השופט כמציע וכמייצר פשרות, שבמידה רבה מייתרות מתן החלטה שיפוטית.

המחקר נערך בשלוש מדינות: איטליה, אנגליה וישראל, כשעיקר המחקר התבצע בישראל אשר בה היו מרוכזים מרב המשאבים. המחקר מומן על ידי ה– (ERC (European Research Council ונמשך חמש שנים.

תהליך בניית כלי התצפית המקורי בו נעשה שימוש במחקר, נפרס על פני השנה הראשונה של המחקר, כאשר כלי תצפית הותאם לצרכי המחקר ולמאפייני השדה. החוקרות בצוות שהוקם הגיעו מדיסציפלינות שונות ומתחומי ידע מגוונים, והן שילבו מתודולוגיות איכותניות וכמותניות בצורה היברידית. ידע מסוגים שונים נאסף ונותח בשיטות מגוונות. המאמר מוקדש לתהליך בניית המתודולוגיה הספציפית למחקר בעל היקף כזה, הנערך בזירת ייחודית, שהיא אולם בית משפט, בשלוש ארצות בהן נהוגות שלוש שיטות משפט שונות. מבנה הזירה, "השחקנים" השונים, החקיקה והתקדימים, ההקשר החברתי והתרבותי שמשפיע על הנעשה באולם, כל אלה יוצרים זירה עשירה בתופעות, שהמתודולוגיה המשולבת אשר נבנתה בתהליך המפורט במאמר זה מאפשרת לפענח ולזקק לכדי תובנות רבות פנים.

The post עידית רונן, נורית צימרמן, מיכל רון, מיכל אלברשטיין ורונית כהן – תצפיות על פעילויות שופטים באולם בית המשפט: דיון מתודולוגי מפרספקטיבה איכותנית appeared first on המשפט.