משפט ורפואה Archives | המשפט https://hamishpat.colman.ac.il/?tag=משפט-ורפואה כתב העת של הפקולטה למשפטים - המכללה למנהל Thu, 28 Jul 2022 05:30:01 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://hamishpat.colman.ac.il/wp-content/uploads/2018/07/cropped-hamishpat_header-32x32.jpg משפט ורפואה Archives | המשפט https://hamishpat.colman.ac.il/?tag=משפט-ורפואה 32 32 רונן קריטנשטיין ואליעזר ריבלין – אחריות יחסית בבית ספרנו? העולה כיתה בבית ספרנו? https://hamishpat.colman.ac.il/?p=4052 Sun, 12 Jun 2022 20:02:36 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=4052 רונן קריטנשטיין ואליעזר ריבלין – אחריות יחסית בבית ספרנו? העולה כיתה בבית ספרנו? בפרשת מלול על גלגוליה השונים התגלעה מחלוקת באשר לאפשרות הסטייה מכלל מאזן ההסתברויות. אין ספק כי עניין מלול השני הפך את עניין מלול הראשון, ואם עניין מלול הראשון אפשר סטייה מכלל ההוכחה הרגיל, הרי שעניין מלול השני סגר את הגולל על קביעת […]

The post רונן קריטנשטיין ואליעזר ריבלין – אחריות יחסית בבית ספרנו? העולה כיתה בבית ספרנו? appeared first on המשפט.

]]>
רונן קריטנשטיין ואליעזר ריבלין – אחריות יחסית בבית ספרנו? העולה כיתה בבית ספרנו?

בפרשת מלול על גלגוליה השונים התגלעה מחלוקת באשר לאפשרות הסטייה מכלל מאזן ההסתברויות. אין ספק כי עניין מלול השני הפך את עניין מלול הראשון, ואם עניין מלול הראשון אפשר סטייה מכלל ההוכחה הרגיל, הרי שעניין מלול השני סגר את הגולל על קביעת אפשרות הסטייה, למעט במקרים שבהם ניתן לכונן את מבחן ההטיה הנשנית.

סקירת הפסיקה בערכאות הנמוכות מלמדת על בוקה ומבולקה ביחס להבנת הלכת מלול השני ועוד יותר ליחס שבינה לבין הלכת פאתח. לו נתאר בתמצית את גישת הערכאות דמטה, יש לומר כי יש הכרה באחריות יחסית והיא אינה עולה כלל בקנה אחד עם חילוץ ההלכה מעניין מלול השני ולעיתים אף אינה עולה בקנה אחד גם עם דעת המיעוט בעניין מלול השני התומכת ב"מקרה הבודד" כאפשרות להכרה באחריות יחסית. אי לכך, אין דמיון לא בתוצאה ולא בהנמקה הנורמטיבית לסטייה מכלל מאזן ההסתברויות.

הותרת הלכת פאתח על מכונה בפסק הדין המכונן מלול השני מתבררת בדיעבד כ"אין הצר שווה בנזק המלך". היה ברור, לאור הפסיקה בעניין מלול השני, כי הלכת פאתח אינה יכולה להישאר על כנה. שאלת האחריות היחסית זכתה למענה כולל בעניין מלול השני, נקבעו לה גבולות, הלוא הם גבולות התרחשותה של ההטיה הנשנית, והיא חלה על כל מקרי האחריות היחסית. משאין עוד ולא יכולה להיות מחלוקת כי הפיצוי שנפסק בגין אובדן סיכויי ההחלמה בעניין פאתח אינו אלא פיצוי יחסי, ומששאלת הפיצוי היחסי נפתרה באופן מקיף בפסק דין מלול השני – מתבקשת המסקנה כי הפיצוי בגין אובדן סיכויי החלמה יינתן אך ורק במקום שבו נתמלאו תנאי מבחן ההטיה הנשנית – זאת בכפוף לאופיו הא־סימטרי של הפיצוי היחסי כפי שעוצב מחדש בעניין ל.ד..

לטעמנו, אין להגביל דוקטרינה כללית זו לטיפול רפואי בלבד משום שההיגיון של מבחן ההטיה הנשנית אינו תלוי בהקשר הרפואי. ואכן, העובדה שהלכת פאתח מורה על פיצוי יחסי "רגיל" מסבירה גם את הנטייה של חלק מפוסקי הערכאות המבררות להרחיב את אובדן הסיכוי לשטחי חיים אחרים, לבר משטחי הרפואה, כמו, למשל, ההכרה בתביעה נגד עורך דין בגין פגיעה בסיכויי ההצלחה בהליך משפטי. עם זאת, גם תביעה מסוג זה המוגשת בגין אובדן סיכויי הצלחה במשפט נתונה בהכרח למבחן ההטיה הנשנית – אחרת יש בה משום יישום שגוי של הדין.

The post רונן קריטנשטיין ואליעזר ריבלין – אחריות יחסית בבית ספרנו? העולה כיתה בבית ספרנו? appeared first on המשפט.

]]>
דניאל סינקלר – האוטונומיה של החולה ויהדות ודמוקרטיה בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=1073 Thu, 27 Dec 2018 12:46:55 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=1073 דניאל סינקלר – האוטונומיה של החולה ויהדות ודמוקרטיה בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005 המאמר בודק את המושג החזק של האוטונומיה של החולה במשפט האנגלו אמריקאי, במיוחד בהקשר שבו הוא מתנגש עם העיקרון של קדושת החיים, ומשווה אותו עם האופי ההטרונומי של המשפט העברי, ועמדתו הכללית שהיא די כחושה בנוגע לחובת השמירה על חיי אדם, כולל […]

The post דניאל סינקלר – האוטונומיה של החולה ויהדות ודמוקרטיה בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005 appeared first on המשפט.

]]>
דניאל סינקלר – האוטונומיה של החולה ויהדות ודמוקרטיה בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005

המאמר בודק את המושג החזק של האוטונומיה של החולה במשפט האנגלו אמריקאי, במיוחד בהקשר שבו הוא מתנגש עם העיקרון של קדושת החיים, ומשווה אותו עם האופי ההטרונומי של המשפט העברי, ועמדתו הכללית שהיא די כחושה בנוגע לחובת השמירה על חיי אדם, כולל החולה הנוטה למות. אולם בעקבות ניתוח של שתי תשובות של הר 'משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים של המאה ה-20, יש להסיק שלדידו קיים מושג של אוטונומיה חלשה שעל פיו יש לטעון שבמקרים שבהם רצונו של החולה להימנע מטיפול רפואי מציל חיים מתנגש עם חובת השמירה על חייו, תשובת ההלכה היא שרצונו של החולה גובר. גישה זו היוותה בסיס לפשרה בין האוטונומיה החזקה של המשפט המקובל והעיקרון היהודי של קדושת החיים בחוק החולה הנוטה למות. החלק האחרון של המאמר בודק את האפשרות של הרחבת האוטונומיה החלשה של החולה גם בנוגע להפסקת טיפול מאריך חיים.

 

The post דניאל סינקלר – האוטונומיה של החולה ויהדות ודמוקרטיה בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005 appeared first on המשפט.

]]>
תמיר שאנן וגיא אזולאי – יש לך סיגריות? המס עליהן הורג אותי https://hamishpat.colman.ac.il/?p=1038 Thu, 27 Dec 2018 09:46:06 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=1038 תמיר שאנן וגיא אזולאי – יש לך סיגריות? המס עליהן הורג אותי נושא איכות הסביבה זכה בשנים האחרונות למקום של כבוד בסדר היום הציבורי במדינת ישראל. הדיון בנושא זה התמקד על פי רוב בעלויות השליליות שהתנהגויות שונות יוצרות הגורמות לנזקים סביבתיים (עלויות שליליות שהמזיקים או המזהמים נושאים בהן לכל היותר באופן חלקי). עם זאת, למרות […]

The post תמיר שאנן וגיא אזולאי – יש לך סיגריות? המס עליהן הורג אותי appeared first on המשפט.

]]>
תמיר שאנן וגיא אזולאי – יש לך סיגריות? המס עליהן הורג אותי

נושא איכות הסביבה זכה בשנים האחרונות למקום של כבוד בסדר היום הציבורי במדינת ישראל. הדיון בנושא זה התמקד על פי רוב בעלויות השליליות שהתנהגויות שונות יוצרות הגורמות לנזקים סביבתיים (עלויות שליליות שהמזיקים או המזהמים נושאים בהן לכל היותר באופן חלקי). עם זאת, למרות ההשלכות החמורות של עישון על איכות הסביבה, הדיון הציבורי בעישון מוצרי טבק התמקד דווקא בנזקים הבריאותיים שמסב העישון על המעשנים. רשימה זו סוקרת בקצרה את הנזקים הסביבתיים והבריאותיים הנובעים מעישון והמטילים עלויות נכבדות על הציבור בישראל. למרות זאת, בדומה למחוקקים במדינות רבות אחרות, גם המחוקק בישראל בחר שלא לאסור לחלוטים עישון של מוצרי טבק. חלף זאת, בחר המחוקק להגביל את העישון בספרה הציבורית ולהטיל מסים ייעודיים שיגרמו להעלאת מחיר מוצרי הטבק, בין היתר, כדי לצמצם את היקף התופעה. ברשימה זו ננסה לבחון עד כמה מסים המוטלים על מוצרי טבק המכונים "מסים מאחים" או "מסים פיגויאנים" או "פיגוביאנים" מסייעים בצמצום היקף התופעה, או לכל הפחות בהטלת עלויות על המזהמים ובכך להפנמת נזקיהם. עוד נדון בהשלכות החלוקתיות הנובעות ממסים אלה.

The post תמיר שאנן וגיא אזולאי – יש לך סיגריות? המס עליהן הורג אותי appeared first on המשפט.

]]>
עדי אייל ורונן הראובני – המאבק המשפטי בקרינה סלולרית: העדפת פרוצדורה על מהות – וכישלונה https://hamishpat.colman.ac.il/?p=1036 Thu, 27 Dec 2018 09:42:20 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=1036 עדי אייל ורונן הראובני – המאבק המשפטי בקרינה סלולרית: העדפת פרוצדורה על מהות – וכישלונה השימוש בתקשורת הסלולרית נסמך על שידור וקליטה של אותות אלקטרו-מגנטיים, שהשפעתן הבריאותית נחקרת כבר שנים רבות. באשר לחשיפה ממכשירים סלולריים, הדעות חלוקות, ואילו באשר לקרינה מאתרי הבסיס קיימת הסכמה מדעית נרחבת כי מדובר ברמות חשיפה נמוכות ביותר, ולפיכך האפשרות לקיומם […]

The post עדי אייל ורונן הראובני – המאבק המשפטי בקרינה סלולרית: העדפת פרוצדורה על מהות – וכישלונה appeared first on המשפט.

]]>
עדי אייל ורונן הראובני – המאבק המשפטי בקרינה סלולרית: העדפת פרוצדורה על מהות – וכישלונה

השימוש בתקשורת הסלולרית נסמך על שידור וקליטה של אותות אלקטרו-מגנטיים, שהשפעתן הבריאותית נחקרת כבר שנים רבות. באשר לחשיפה ממכשירים סלולריים, הדעות חלוקות, ואילו באשר לקרינה מאתרי הבסיס קיימת הסכמה מדעית נרחבת כי מדובר ברמות חשיפה נמוכות ביותר, ולפיכך האפשרות לקיומם של נזקים בריאותיים נמוכה מאוד. עם זאת, הקמתם של אתרי בסיס סלולריים באזורי מגורים בכלל, ובאזורים הנתפסים כרגישים בפרט, מעוררת לא אחת התנגדות ציבורית. התנגדות זו באה לידי ביטוי במחאות ציבוריות, בפנייה לערכאות, ולא אחת גם בצעדים אלימים. במחקר זה אספנו וניתחנו את כל פסקי הדין בערכאות השונות, שעסקו בקרינה סלולרית. התמונה המצטיירת היא של התנגדות ציבורית חריפה להצבת אנטנות ולהפעלתן, תוך שימוש אינטנסיבי בערכאות מנהליות ובטענות פרוצדורליות כדי להשיג תוצאה מהותית – הרחקת אנטנות ממקומות מגורים. ברוב המקרים, ההתנגדויות נכשלות בהשגת מטרתן. עדיין יש ריבוי תביעות, מיעוט הצלחות והתעסקות מוגברת דווקא באנטנות הסלולריות, המהוות מקור חשיפה הרבה פחות משמעותי מאשר הטלפונים הסלולריים עצמם. המאמר סוקר את הממצאים האמפיריים ומשמעותם, ומאפשר הצצה לקרבי המערכת המשפטית והאינטרסים השונים שהיא מייצגת.

The post עדי אייל ורונן הראובני – המאבק המשפטי בקרינה סלולרית: העדפת פרוצדורה על מהות – וכישלונה appeared first on המשפט.

]]>
משה טלגם – הטיפול בחולה "הנוטה למות" וניסיונות החקיקה https://hamishpat.colman.ac.il/?p=922 Mon, 03 Dec 2018 17:19:03 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=922 משה טלגם – הטיפול בחולה "הנוטה למות" וניסיונות החקיקה. שמו של המאמר לקוח מהצעות החוק שהוגשו לכנסת ה- 15, בהן נקטו בכינוי "נוטה למות" לגבי החולה באחרית ימיו; הביטוי "חולה סופני" נדחה משום שבמחשבה שנייה – הרי כולנו סופניים, ומשעת לידתנו אנו פוסעים בנתיב שסופו קבוע מראש; מי שחולה במחלה סופנית עשוי להאריך ימים במחלתו, […]

The post משה טלגם – הטיפול בחולה "הנוטה למות" וניסיונות החקיקה appeared first on המשפט.

]]>
משה טלגם – הטיפול בחולה "הנוטה למות" וניסיונות החקיקה.

שמו של המאמר לקוח מהצעות החוק שהוגשו לכנסת ה- 15, בהן נקטו בכינוי "נוטה למות" לגבי החולה באחרית ימיו; הביטוי "חולה סופני" נדחה משום שבמחשבה שנייה – הרי כולנו סופניים, ומשעת לידתנו אנו פוסעים בנתיב שסופו קבוע מראש; מי שחולה במחלה סופנית עשוי להאריך ימים במחלתו, ועניינו של החוק נוגע לחולים שמותם קרוב ממש, בטווח צפוי של חצי שנה. חשוב לציין שבדיון בטיפול פליאטיבי, יש התייחסות מיוחדת ל"חולה הסופני", מושג רחב יותר מ"החולה הנוטה למות".

The post משה טלגם – הטיפול בחולה "הנוטה למות" וניסיונות החקיקה appeared first on המשפט.

]]>
יוסי גרין – "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (יבמות ס"ט, ב) – האומנם היתר להשמדת ביציות מופרות? https://hamishpat.colman.ac.il/?p=921 Mon, 03 Dec 2018 17:13:57 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=921 יוסי גרין – "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (יבמות ס"ט, ב) – האומנם היתר להשמדת ביציות מופרות? מטרת מאמר זה כפולה: להוכיח כי אין בהיגד בדבר היות העובר עד ארבעים יום "מיא בעלמא" ולא כלום כדי לבסס היתר להשמיד ביציות מופרות ולהתיר או לאסור מחקר בתאי נבט, ובד בבד, למצוא את הבסיס ההלכתי, ככל שהוא […]

The post יוסי גרין – "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (יבמות ס"ט, ב) – האומנם היתר להשמדת ביציות מופרות? appeared first on המשפט.

]]>
יוסי גרין – "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (יבמות ס"ט, ב) – האומנם היתר להשמדת ביציות מופרות?

מטרת מאמר זה כפולה: להוכיח כי אין בהיגד בדבר היות העובר עד ארבעים יום "מיא בעלמא" ולא כלום כדי לבסס היתר להשמיד ביציות מופרות ולהתיר או לאסור מחקר בתאי נבט, ובד בבד, למצוא את הבסיס ההלכתי, ככל שהוא קיים, להתיר את המחקר לאור הסיכוי הגדול הטמון בגידול רקמות לצורך השתלה.

The post יוסי גרין – "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (יבמות ס"ט, ב) – האומנם היתר להשמדת ביציות מופרות? appeared first on המשפט.

]]>
דניאל סינקלר – הזרעה מלאכותית והפריה חוץ-גופית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים https://hamishpat.colman.ac.il/?p=920 Mon, 03 Dec 2018 17:10:00 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=920 דניאל סינקלר – הזרעה מלאכותית והפריה חוץ-גופית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים. מאמר זה ידון בחלקו הראשון בהזרעה מלאכותית, ובחלקו השני בהפריה חוץ-גופית. הדיון יתמקד ביחס שבין המשפט למוסר בתחום רגיש זה, ובמסגרת זו אציג את ההבדל העקרוני כין גישת המשפט העברי ובין גישתה של הכנסייה הקתולית לרבייה מלאכותית; אבחן את סוגיית הנטורליזם (Naturalism), […]

The post דניאל סינקלר – הזרעה מלאכותית והפריה חוץ-גופית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים appeared first on המשפט.

]]>
דניאל סינקלר – הזרעה מלאכותית והפריה חוץ-גופית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים.

מאמר זה ידון בחלקו הראשון בהזרעה מלאכותית, ובחלקו השני בהפריה חוץ-גופית. הדיון יתמקד ביחס שבין המשפט למוסר בתחום רגיש זה, ובמסגרת זו אציג את ההבדל העקרוני כין גישת המשפט העברי ובין גישתה של הכנסייה הקתולית לרבייה מלאכותית; אבחן את סוגיית הנטורליזם (Naturalism), דהיינו האמונה שאסור לסטות מההסדרים הטבעיים של מעשה בראשית; אדון בהרחבה בהתמודדות המתודולוגית של ההלכה עם טכנולוגיית הפריון, ואף אצביע על האופן שבו משפיעה העמדה ההלכתית בנוגע להזרעה מלאכותית והפריה חוץ-גופית, על המשפט הישראלי, בעניינים כמו עקרון האנונימיות של תורם הזרע ובחירת אם פונדקאית על פי חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, תשנ"ו- 1996.

The post דניאל סינקלר – הזרעה מלאכותית והפריה חוץ-גופית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים appeared first on המשפט.

]]>
נחום קריתי, טניה ברסקי, אור גלרט ויובל לנדאו – קניין גופני ולמידה עמוקה https://hamishpat.colman.ac.il/?p=569 Sun, 11 Nov 2018 10:35:04 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=569 נחום קריתי, טניה ברסקי, אור גלרט ויובל לנדאו – קניין גופני ולמידה עמוקה לצורך פיתוח טכנולוגיות רפואיות מתקדמות, נדרשת לחוקרים גישה לנתוני עתק רפואיים, לרבות תמונות דימות ותכנים נוספים המצויים ברשומות רפואיות של מטופלים. מאגרי רשומות רפואיות מוחזקים בידי קופות חולים, בתי חולים ומוסדות רפואיים אחרים. כללי האתיקה הרפואית ודיני זכויות החולה והפרטיות מסייגים את […]

The post נחום קריתי, טניה ברסקי, אור גלרט ויובל לנדאו – קניין גופני ולמידה עמוקה appeared first on המשפט.

]]>
נחום קריתי, טניה ברסקי, אור גלרט ויובל לנדאו – קניין גופני ולמידה עמוקה

לצורך פיתוח טכנולוגיות רפואיות מתקדמות, נדרשת לחוקרים גישה לנתוני עתק רפואיים, לרבות תמונות דימות ותכנים נוספים המצויים ברשומות רפואיות של מטופלים. מאגרי רשומות רפואיות מוחזקים בידי קופות חולים, בתי חולים ומוסדות רפואיים אחרים. כללי האתיקה הרפואית ודיני זכויות החולה והפרטיות מסייגים את השימוש המחקרי בתכנים הנמצאים ברשומות הרפואיות ובכך מקשים על מיצוי התועלת הטמונה במידע. לאור התפתחותן של שיטות מחקר המבוססות על נתוני עתק, הצפויות להביא לפריצות דרך ברפואה, חיוני לשחרר את צוואר הבקבוק. במאמר זה נמפה את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, נעיין בשאלת הקניין במידע הרפואי האישי בכלל ובתמונות דימות בפרט, ונציע מודל חדש להנגשת מידע רפואי לחוקרים. המודל מתאפיין בשליטה של המטופל במידע הרפואי המתייחס אליו, ובהכרה בזכותו להנאה כלכלית מהשימוש המשני במידע למחקר ופיתוח. המודל המוצע משוחרר מפגמים הטבועים במנגנונים הקיימים להעברת מידע רפואי לשימוש מחקרי ומסחרי.

The post נחום קריתי, טניה ברסקי, אור גלרט ויובל לנדאו – קניין גופני ולמידה עמוקה appeared first on המשפט.

]]>
עדי ניב־יגודה ועדנה כצנלסון – היבטים משפטיים ופסיכולוגיים של קבלת החלטות בנוגע לטיפול רפואי בילדים במצבי מחלוקת בין ההורים https://hamishpat.colman.ac.il/?p=525 Thu, 08 Nov 2018 11:40:11 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=525 עדי ניב־יגודה ועדנה כצנלסון – היבטים משפטיים ופסיכולוגיים של קבלת החלטות בנוגע לטיפול רפואי בילדים במצבי מחלוקת בין ההורים הורים נתבעים לקבל החלטות קשות ואחראיות בנושא בריאות ילדיהם. קבלת החלטות אלה קשה במיוחד במשפחות שבהן ההורים מצויים במחלוקת, בין שנפרדו ובין שלא. לעתים המחלוקות נובעות מתפיסות, מהשקפות ומאמונות שונות של ההורים בנוגע לטיפול הרפואי בילדיהם. […]

The post עדי ניב־יגודה ועדנה כצנלסון – היבטים משפטיים ופסיכולוגיים של קבלת החלטות בנוגע לטיפול רפואי בילדים במצבי מחלוקת בין ההורים appeared first on המשפט.

]]>
עדי ניב־יגודה ועדנה כצנלסון – היבטים משפטיים ופסיכולוגיים של קבלת החלטות בנוגע לטיפול רפואי בילדים במצבי מחלוקת בין ההורים

הורים נתבעים לקבל החלטות קשות ואחראיות בנושא בריאות ילדיהם. קבלת החלטות אלה קשה במיוחד במשפחות שבהן ההורים מצויים במחלוקת, בין שנפרדו ובין שלא. לעתים המחלוקות נובעות מתפיסות, מהשקפות ומאמונות שונות של ההורים בנוגע לטיפול הרפואי בילדיהם. מצב זה עלול לעתים לגרום למצוקה רגשית, לעכב טיפול רפואי או למנעו, ובמצבים מסוימים אף להוביל להתנגדויות מצד הילד עד כדי סירוב לשתף פעולה. מאמר זה מציג את המאפיינים הייחודיים של טיפול רפואי בילד להורים המצויים במחלוקת, ומדגים את הפתרונות האפשריים, ובכללם:
1) במצבי מחלוקת ואי-הסכמות בין ההורים בנוגע לטיפול הרפואי בילד, יש להעניק משקל גובר לדעותיו, לעמדותיו, לרגשותיו, לתחושותיו ולניסיונו של הילד. חובת הגורם האחראי להתחקות אחר רצונותיו של הילד, ללא תלות בגילו הכרונולוגי, ולהעניק להם משקל גובר בהתאם ליכולותיו ולכישוריו המתפתחים. לגישתנו, ישנם מצבים מסוימים שבהם צריך פסיכולוג לקבוע את בגרותו הנפשית של הילד.
2) לחדד ולהטמיע את ההכרה במעמדו של הילד בקרב גורמי רפואה בעניין הליכים רפואיים הנוגעים לו. יש להתחשב בדעת שני ההורים במקרה של פרדה וגירושים, ולא רק בדעת ההורה המשמורן, גם כאשר מדובר בטיפול רפואי שאינו דחוף או אינו שגרתי. לעניין זה, חשוב ליידע גם את מערכת החינוך.
3) בהסכמי הורות, פירוד או גירושים יש לפרט מהו ההליך שיינקט במקרי אי-הסכמה בין ההורים בנוגע לטיפול הרפואי בילד, ולציין מיהו הגורם המוסכם שאליו יפנו ההורים במקרים כאלו – בית משפט, ועדת אתיקה או כל אדם אחר. במצבי מחלוקת המלצתנו היא להיעזר ב"מתאם הורי" שישמע את שני ההורים ויסייע בהליך קבלת ההחלטה. "מתאם הורי" שיגשר בין ההורים בנושאי רפואה, עשוי להקל את ההליך הפרוצדורלי, כמו גם למנוע חלק ניכר מהמתחים ומהשפעתם על בריאות הילד. לבסוף, ברצוננו להדגיש – הפתרונות המוצעים במאמר זה עשויים להתאים גם להורים נשואים החלוקים בדעותיהם בנוגע לטיפול הרפואי בילדיהם.

The post עדי ניב־יגודה ועדנה כצנלסון – היבטים משפטיים ופסיכולוגיים של קבלת החלטות בנוגע לטיפול רפואי בילדים במצבי מחלוקת בין ההורים appeared first on המשפט.

]]>
אומי לייסנר – רפואה מגדרית: האם היא טובה לנשים? https://hamishpat.colman.ac.il/?p=506 Thu, 08 Nov 2018 09:35:56 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=506 אומי לייסנר – רפואה מגדרית: האם היא טובה לנשים? במשך שנים טיפלה הרפואה בנשים על בסיס מידע אשר הופק מתוך מחקר קליני שבו רק גברים השתתפו. בנסיבות אלה, בסביבות שנת 1990 ,נולדה "הרפואה המגדרית", שמטרתה להכיר בייחוד הביולוגי של נשים על מנת להעניק להן את הטיפול הרפואי הנאות המגיע להן. המאמר הנוכחי מבקש להכיר לקורא […]

The post אומי לייסנר – רפואה מגדרית: האם היא טובה לנשים? appeared first on המשפט.

]]>
אומי לייסנר – רפואה מגדרית: האם היא טובה לנשים?

במשך שנים טיפלה הרפואה בנשים על בסיס מידע אשר הופק מתוך מחקר קליני שבו רק גברים השתתפו. בנסיבות אלה, בסביבות שנת 1990 ,נולדה "הרפואה המגדרית", שמטרתה להכיר בייחוד הביולוגי של נשים על מנת להעניק להן את הטיפול הרפואי הנאות המגיע להן. המאמר הנוכחי מבקש להכיר לקורא הישראלי את "הרפואה המגדרית", בעיקר בגרסתה הישראלית, ולנתחה מנקודת מבט פמיניסטית מוצהרת. השאלה הנשאלת היא: "האם הרפואה המגדרית טובה לנשים?" שאלה זו מתעוררת, ראשית, לאור הגיבוי ההיסטורי שנתן הממסד הרפואי להפליית נשים באמצעות מגוון של "הוכחות מדעיות" בדבר ההבדלים הפיזיולוגיים שבין המינים; וכן על בסיס תובנות פמיניסטיות שלפיהן עצם החלוקה של בני אדם לשני מינים, לא כל שכן שני מגדרים, היא פרי הבניות תרבותיות- חברתיות, לא אחת דכאניות. השאלה נשאלת גם בעקבות המסחור ההולך וגדל של הרפואה המודרנית, והיא מעלה את האפשרות שמא מדובר בעיקר בהרחבת מעגל הלקוחות של המקצוע ובפיתוחו של עוד אגף רפואי שיפיק רווחים מגופן של נשים.

The post אומי לייסנר – רפואה מגדרית: האם היא טובה לנשים? appeared first on המשפט.

]]>
אייל כתבן – טיפול שורש: תהליך הדה-פמיניזציה של רפואת השיניים בארץ-ישראל וחקיקה בין מזרח למערב https://hamishpat.colman.ac.il/?p=494 Thu, 08 Nov 2018 08:32:56 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=494 אייל כתבן – טיפול שורש: תהליך הדה-פמיניזציה של רפואת השיניים בארץ-ישראל וחקיקה בין מזרח למערב ההסדרה של עיסוקים שונים בישראל החלה כבר בתקופה העותמאנית, והתפתחה עוד יותר בתקופת המנדט. במאמר זה אבקש לבחון פרופסיה שסיפורה כמעט שאינו מתועד במחקר – לא ההיסטורי ולא המשפטי. כוונתי לעיסוק ברפואת שיניים. יש הטוענים כיום כי גם פרופסיה זו […]

The post אייל כתבן – טיפול שורש: תהליך הדה-פמיניזציה של רפואת השיניים בארץ-ישראל וחקיקה בין מזרח למערב appeared first on המשפט.

]]>
אייל כתבן – טיפול שורש: תהליך הדה-פמיניזציה של רפואת השיניים בארץ-ישראל וחקיקה בין מזרח למערב

ההסדרה של עיסוקים שונים בישראל החלה כבר בתקופה העותמאנית, והתפתחה עוד יותר בתקופת המנדט. במאמר זה אבקש לבחון פרופסיה שסיפורה כמעט שאינו מתועד במחקר – לא ההיסטורי ולא המשפטי. כוונתי לעיסוק ברפואת שיניים. יש הטוענים כיום כי גם פרופסיה זו עוברת הליך של פמיניזציה. מעטים, אם בכלל, מודעים לכך שלא מדובר בהליך של פמיניזציה, אלא אולי בהליך של רה-פמיניזציה. במילים אחרות, העיסוק ברפואת שיניים היה בעבר (עד תחילת שנות השלושים של המאה הקודמת) עיסוק נשי. שינויים בהרכב העלייה לארץ ישראל כמו גם חקיקת פקודת רופאי השיניים בשנת 1926 הביאו לשינוי גם בנוף המגדרי של הפרופסיה, בהליך של דה-פמיניזציה. עם זאת, אינני טוען שהליך החקיקה היה מכוון להדרת נשים, אך בהחלט ניתן להבחין כיצד החקיקה המנדטורית שינתה ועיצבה את הפרופסיה. במובן זה, כל חקירה של שורשי העיסוק ברפואת שיניים מחייבת מבט מגדרי והבנה שגם תהליך הפרופסיונליזציה קשור קשר הדוק לשאלות של מגדר, משפט והיסטוריה.

 

The post אייל כתבן – טיפול שורש: תהליך הדה-פמיניזציה של רפואת השיניים בארץ-ישראל וחקיקה בין מזרח למערב appeared first on המשפט.

]]>
פבלו לרנר – אצל מי תישאר הכלבה? ההתחשבות ב"טובת החיה" במקרה של סכסוך משפחתי https://hamishpat.colman.ac.il/?p=464 Wed, 07 Nov 2018 07:34:59 +0000 https://hamishpat.colman.ac.il/?p=464 פבלו לרנר – אצל מי תישאר הכלבה? ההתחשבות ב"טובת החיה" במקרה של סכסוך משפחתי בתי המשפט החלו לבדוק באילו נסיבות ניתן להרוג בעלי חיים; עד כמה מוצדק לגרום סבל לבעל החיים; והאם מותר להאכיל חתולי רחוב. אף התקבלו החלטות באשר לשימוש בכלבים לצורך אימון רופאים. לבסוף הגיע גם תור הדיון במעמד בעלי החיים במשפחה, וזאת […]

The post פבלו לרנר – אצל מי תישאר הכלבה? ההתחשבות ב"טובת החיה" במקרה של סכסוך משפחתי appeared first on המשפט.

]]>
פבלו לרנר – אצל מי תישאר הכלבה? ההתחשבות ב"טובת החיה" במקרה של סכסוך משפחתי

בתי המשפט החלו לבדוק באילו נסיבות ניתן להרוג בעלי חיים; עד כמה מוצדק לגרום סבל לבעל החיים; והאם מותר להאכיל חתולי רחוב. אף התקבלו החלטות באשר לשימוש בכלבים לצורך אימון רופאים. לבסוף הגיע גם תור הדיון במעמד בעלי החיים במשפחה, וזאת כאשר בית המשפט נדרש לפסוק בגורלם של בעלי חיים השייכים לבני זוג שנפרדו. למיטב ידיעתנו, זו הפעם הראשונה שבה בית משפט בישראל דן בצורה מעמיקה בסוגיה כגון זו.

The post פבלו לרנר – אצל מי תישאר הכלבה? ההתחשבות ב"טובת החיה" במקרה של סכסוך משפחתי appeared first on המשפט.

]]>