המאמר דן באפן האופטימלי שבו ינהל עורך דין חברתי פרדה מלקוחותיו, בנסיבות של סיום עבודה בארגון או בקליניקה שבמסגרתה פעל. המאמר עושה שימוש בתובנות ממחקרים בתחומים טיפוליים (פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית) על מנת להאיר דרכים מיטביות לסיום הקשר כך שהרגשות השליליים, הן של הלקוח והן של עורך הדין יהיו מזעריים, וזאת לצד השאת הרגשות החיוביים של השניים נוכח הפרידה. בנוסף, מדגיש המאמר את החשיבות לאפשר פרדה מסודרת של סטודנטים מלקוחות הקליניקה, עם סיום לימודיהם.

The post יובל לבנת – פרדה מלקוח – המקרה של סיום מאולץ של יחסי הייצוג בתחום עריכת הדין החברתית appeared first on המשפט.

הורים נתבעים לקבל החלטות קשות ואחראיות בנושא בריאות ילדיהם. קבלת החלטות אלה קשה במיוחד במשפחות שבהן ההורים מצויים במחלוקת, בין שנפרדו ובין שלא. לעתים המחלוקות נובעות מתפיסות, מהשקפות ומאמונות שונות של ההורים בנוגע לטיפול הרפואי בילדיהם. מצב זה עלול לעתים לגרום למצוקה רגשית, לעכב טיפול רפואי או למנעו, ובמצבים מסוימים אף להוביל להתנגדויות מצד הילד עד כדי סירוב לשתף פעולה. מאמר זה מציג את המאפיינים הייחודיים של טיפול רפואי בילד להורים המצויים במחלוקת, ומדגים את הפתרונות האפשריים, ובכללם:
1) במצבי מחלוקת ואי-הסכמות בין ההורים בנוגע לטיפול הרפואי בילד, יש להעניק משקל גובר לדעותיו, לעמדותיו, לרגשותיו, לתחושותיו ולניסיונו של הילד. חובת הגורם האחראי להתחקות אחר רצונותיו של הילד, ללא תלות בגילו הכרונולוגי, ולהעניק להם משקל גובר בהתאם ליכולותיו ולכישוריו המתפתחים. לגישתנו, ישנם מצבים מסוימים שבהם צריך פסיכולוג לקבוע את בגרותו הנפשית של הילד.
2) לחדד ולהטמיע את ההכרה במעמדו של הילד בקרב גורמי רפואה בעניין הליכים רפואיים הנוגעים לו. יש להתחשב בדעת שני ההורים במקרה של פרדה וגירושים, ולא רק בדעת ההורה המשמורן, גם כאשר מדובר בטיפול רפואי שאינו דחוף או אינו שגרתי. לעניין זה, חשוב ליידע גם את מערכת החינוך.
3) בהסכמי הורות, פירוד או גירושים יש לפרט מהו ההליך שיינקט במקרי אי-הסכמה בין ההורים בנוגע לטיפול הרפואי בילד, ולציין מיהו הגורם המוסכם שאליו יפנו ההורים במקרים כאלו – בית משפט, ועדת אתיקה או כל אדם אחר. במצבי מחלוקת המלצתנו היא להיעזר ב"מתאם הורי" שישמע את שני ההורים ויסייע בהליך קבלת ההחלטה. "מתאם הורי" שיגשר בין ההורים בנושאי רפואה, עשוי להקל את ההליך הפרוצדורלי, כמו גם למנוע חלק ניכר מהמתחים ומהשפעתם על בריאות הילד. לבסוף, ברצוננו להדגיש – הפתרונות המוצעים במאמר זה עשויים להתאים גם להורים נשואים החלוקים בדעותיהם בנוגע לטיפול הרפואי בילדיהם.

The post עדי ניב־יגודה ועדנה כצנלסון – היבטים משפטיים ופסיכולוגיים של קבלת החלטות בנוגע לטיפול רפואי בילדים במצבי מחלוקת בין ההורים appeared first on המשפט.

סוגיות אתיות לא מעטות מאפיינות את תרבות החיים בישראל. מקצתן נדונו ברשימה זו: בעיות בתרבות הדיון; דפוסי נהיגה אגרסיביים; אתיקה עסקית מעורערת; יחס בוטה ומוחצן לנשים, העולה, לעתים, כדי הטרדה מינית – שמקורו במצ'ואיזם צברי; הליכות ונימוסין גסים בין אדם לחברו. מאמר זה מבקש להציג כמה מושגי מפתח סוציולוגיים, המקובלים בספרות המקצועית, וליישמם בניתוח אתי-משפטי. חלקה הראשון של הרשימה עוסק בניסיון לעמוד על שורשיהן של התופעות נשוא הביקורת, והמשכה מוקדש לדיון בשאלת השפעתן על עולם המשפט. האמירה המרכזית של מאמר זה היא כי אמנם התגייסותו הנמרצת של המשפט לשם מילוי לקונות אתיות נראית חשובה ולפעמים אף חיונית, אולם בה בעת לצד אקטיביזם זה חסרונות גדולים, והעיקרי שבהם – החלשת המסד הערכי של החברה ופגיעה ביכולתה לייצר נורמות בלתי כתובות.

The post ארתור בלאייר – כן ירבו פראיירים: משפט, אתיקה ותרבות החיים בישראל appeared first on המשפט.

לימודי התואר השני במגמות הקליניות בחוגים לפסיכולוגיה באוניברסיטאות בישראל הם תחילתו של מסלול הכשרה לעיסוק בטיפול פסיכולוגי. המאמר עוסק בהיעדרן המוחלט כמעט של פרספקטיבות מגדריות ביקורתיות במהלך ההכשרה, ובהשלכות של היעדר זה על עבודתם של אנשי מקצוע. באופן ספציפי, המאמר מדגים את הרלוונטיות של פרספקטיבות אלו לגישות טיפול פסיכודינמיות, המבוססות על תאוריה פסיכואנליטית ומהוות כיום חלק נכבד מתכנית הלימודים ומן הגישות הטיפוליות הרווחות בשטח. בחלקו הראשון של המאמר נדונות כמה סוגיות תאורטיות וטיפוליות מפרספקטיבות מגדריות ביקורתיות. בחלק השני מוצגות תוצאות סקירה של תכניות הלימודים במגמות הקליניות באוניברסיטאות, שמהן ניתן ללמוד על המידה המזערית שבה נחשפים סטודנטים לפרספקטיבות מגדריות ביקורתיות. הסקירה כוללת נתונים על שיעור הנשים בסגל האקדמי במגמות הקליניות, ומלמדת על היבטים נוספים של מגדור המקצוע באוניברסיטאות. חלקו השלישי של המאמר מתאר שני מרכזים טיפוליים שבהם מיושמות פרספקטיבות מגדריות ביקורתיות הלכה למעשה, ומעלה את הבעייתיות שבפער הקיים בין הצרכים המעשיים בביקורת המגדר וחשיבותה בעבודתם של מטפלים, לבין היעדר נגישות לתכנים, לגישות טיפוליות ולמחקר רלוונטיים בתחום, במהלך ההכשרה הקלינית. סיכום המאמר דן בפערזה ומציע דרכים להתמודדות עמו ולהקטנתו.

The post מיה מוכמל – לא בבית ספרנו: על חסרונן של פרספקטיבות מגדריות ביקורתיות בלימודי הפסיכולוגיה הקלינית באוניברסיטאות בישראל appeared first on המשפט.

המאמר מציע דיאלוג בין תאוריות פוסט-מודרניות של מגדר לתאוריות פסיכואנליטיות התייחסותיות בנוגע לסובייקטיביות האימהית. הוא משתמש בביקורתה של ג'ודית באטלר על המגדר כקטגוריה מהותית ובלתי-ניתנת לשינוי, על מנת לבחון את הצימוד הבלתי-מאותגר: סובייקטיביות אימהית, נשיות ומין ביולוגי, ולאפשר התחלה של חשיבה מחדש על "אימהות" כקטגוריית זהות אפשרית גם בעבור גברים. ראשיתו של המאמר בחווייתי האישית של "להיות אימא". מנקודת מוצא זו ומתוך בחירה של שתי פרספקטיבות – הפסיכואנליזה ההתייחסותית ותאוריות מגדר פוסט-מודרניות – נוצר דיאלוג בין שני סוגי שיח לגבי מהותה של הסובייקטיביות האימהית. הבחירה בשני שיחים אלו מעידה על התובנות המשמעותיות שיש בעיניי לסוגי השיח השונים על העולם הנפשי ועל ההקשרים התרבותיים, החברתיים והמשפחתיים שבו מובנה עולם זה.
במהלך המאמר ארתום את מושג ה"פרפורמטיביות" של ג'ודית באטלר, על מנת לפרק את מושג האימהות המקובל וכמה מההנחות שקשורות אליו באופן "טבעי". לאחר מכן אדון בבעיית הפעלנות (agency) שעולה מהשימוש בהמשגתה של באטלר לגבי המגדר. דיון זה עוסק בשאלה אם אדם הופך לסובייקט כזה או אחר, וכיצד. שימוש בתובנות של הפסיכואנליזה ההתייחסותית מאפשר חשיבה על פעלנות מחד גיסא, ועל מוטיבציה מאידך גיסא. כך מתחיל להיווצר מרחב לסובייקטיביות אימהית חדשה.סובייקטיביות שלא נובעת באופן מחייב והכרחי מהביולוגיה, אך גם כזו שאינה מייתרת לחלוטין את קטגוריית האימהות. לבסוף אטען שעמדה של דיאלוג בין שתי הגישות מאפשרת את כינונה של סובייקטיביות אימהית, שהיא גם פיקטיבית וגם אמיתית, גם כפויה וגם יצירתית, גם נטועה בגוף וגם מרוחקת ממנו. מטרתי להציע סובייקטיביות אימהית שהיא פרדוקסלית וקונפליקטואלית, נטועה ביחסים הבין-אישיים המתקיימים ומכוננים במרחבים של השפה, התרבות והחברה. גישה זו מאפשרת את קיומה של עמדה פסיכואנליטית משחררת; גישה אשר אינה דוחה כל משמעות, רק משמעות אפריורית שקודמת להיווצרות הסובייקט ולהיותו בעולם (המשפחתי, חברתי, תרבותי, מגדרי); גישה אשר אינה שוללת את קיומו של עצמי, אלא את המושג של עצמי קשיח, קבוע ומתוחם אשר מבודד מההקשר שבו הוא קיים ומיחסיו עם אחרים;גישה אשר אינה דוחה הבנה ומשמעות, אלא רק הבנה ומשמעות שנקבעים מראש על ידי תאוריה.

The post לוסיאן לאור – מחשבות על פרפורמטיביות אימהית appeared first on המשפט.

מטרת המחקר הייתה לבחון אם מגע עם מהגרות עבודה יקטין תפיסות סטראוטיפיות ומרחק חברתי כלפיהן. נבדקה ההשערה, שנשים ישראליות שאינן מעסיקות מהגרות עבודה יהיו בעלות תפיסות סטראוטיפיות וחוסר נכונות לקרבה חברתית עם מהגרות עבודה בהשוואה לנשים ישראליות שמעסיקות מהגרות עבודה. במחקר השתתפו 168 נבדקות, שהתבקשו לענות על שאלון "מדד המרחק החברתי" ועל שאלון הערכה של סטראוטיפים. באשר למרחק חברתי נמצא, כי מעסיקות ולא מעסיקות אינן נבדלות במרחק החברתי שלהן כלפי מהגרות עבודה. באשר לתפיסות סטראוטיפיות נמצא, כי מעסיקות ולא מעסיקות, העריכו את הישראליות כמתנהגות טוב יותר מאשר מהגרות עבודה.

The post ריבה זיו – מעסיקות ישראליות מול מהגרות עבודה: תפיסות סטראוטיפיות ומרחק חברתי בין נשים ישראליות ובין מהגרות עבודה appeared first on המשפט.

 אבל הספרות שעוסקת בסמכות לא השכילה לראות בסמכות מקרה פרטי של התופעה שאני מכנה מתן טעמים במובן החזק, סוג מתן הטעמים שמעורב גם במקרים של בקשות והבטחות. במאמר זה, אני ממקם את הדיון בסמכות בהקשר של תאוריה כללית של מתן טעמים במובן החזק שאני מפתח במקום אחר, וממנה אני גוזר מסקנות למקרה הפרטי של סמכות. בפרט, אני מראה מדוע סמכות אינה תופעה מסתורית מבחינה מטפיזית, ואיך – בקווים כלליים – סמכות ניתנת להצדקה. אני גם דן באופן ביקורתי בתאוריית הסמכות המשפיעה של יוסף רז, ומכליל את מושגי הטעם המוציא והטעם המוגן שהוא הכניס לספרות זו. אני גם מציע הסבר מקעקע של המחשבה שלסמכות יש זכות לשלוט, במובן זה שהנתינים של סמכות מוצדקת חבים את חובת הציות שלהם לסמכות עצמה.

The post דוד אנוך – סמכות ומתן-טעמים appeared first on המשפט.