מהי ההשפעה של עומס שיפוטי על הליכי קבלת החלטות שיפוטיות? המחקר יבקש להתמודד עם שאלה זו ולבחון, בין היתר, האם וכיצד עומס שיפוטי משפיע על קבלת החלטות שיפוטיות בתיקים שהסתיימו במתן פסק דין או בפשרה. כדי להתמודד עם שאלה זו יתבסס המחקר על מאגר נתונים ייחודי ונרחב של תיקי תביעות קטנות, שמאפייניו אפשרו בחינה ובידוד של ממד העומס שיוצרת התביעה עצמה כדי להעמיק ולעמוד על האופן שבו העומס השיפוטי משפיע ומושפע מההליך עצמו. המחקר בוחן כיצד ניתן להתמודד באופן מיטבי עם העומס השיפוטי בתיקים אלה, הכוללים מגוון של תחומים משפטיים והוראות נורמטיביות. בחינה זו מאפשרת להעריך את תפקיד השופט והשפעתו על תפקודו של בית המשפט, כמכלול של אפקטיביות ההליך ובית המשפט.

מחקר זה מאפשר דיון בתחום המנהל השיפוטי אגב תאוריות בתחום של קבלת החלטות ויש בו תרומה לדיון לעניין תיקים אזרחיים אחרים, שגם לגביהם ניתן להסיק מסקנות מתחולת הממצאים במחקר זה. המאמר מתבסס על מחקר של קבלת החלטות שיפוטית בבתי משפט השלום, שבהם נשמעות מרבית המחלוקות המשפטיות, ודן ביישומו על מערכת המשפט.

The post נטע נדיב – השפעת העומס השיפוטי על החלטות שיפוטיות לסיום התובענה בתיקי תביעות קטנות appeared first on המשפט.

מאמר זה מבקש לדון בתוצאותיו המטרידות של מחקר אמפירי ייחודי שנערך לאחרונה, שהמחברת הייתה שותפה לו, אשר הראה כי ישנה קורלציה בין שוני אתני, לאומי ומגדרי לבין גובה פסיקות בית משפט הנוגעות לאובדן הכנסות עתידיות בתיקים של תאונות דרכים בישראל (להלן: "המחקר האמפירי"). המחקר השתמש לראשונה בכלים אמפיריים כדי לבחון את תוצאות הפעלתו של מנגנון הפיצויים הנזיקי בתיקי תאונות דרכים ובתוך כך חשף את אי־השוויון בפיצויים לרעת אוכלוסיות מופלות. תוצאות המחקר האמפירי מראות כי קיים אי־שוויון בגובה הפיצוי הנפסק לתובעים מקבוצות שונות עבור ראש הנזק של אובדן הכנסה עתידי שנגרם בשל תאונת דרכים: גברים מפוצים יותר מנשים; יהודים יותר מערבים; ואשכנזים יותר ממזרחים. במאמר הנוכחי טוענת המחברת שתוצאותיו המובהקות של המחקר האמפירי מהוות הוכחה לקיומה האפשרי של הטיה שיפוטית־נזיקית בפסיקות אלה. משמע, שהפיצוי בראש נזק זה אינו רק משקף את אי־השוויון שמתקיים ממילא מחוץ לדיני הנזיקין, בשוק העבודה הישראלי, אלא נשען עליו ומעמיק אותו במהלך נזיקי־שיפוטי־פנימי נוסף. בכך מועלית סוגיה שאינה נחקרת דיה בדבר קיומה האפשרי של הטיה בלתי חוקתית – גם אם לא מודעת – בפסיקותיהם של שופטים בישראל בכלל, ובדיני הנזיקין בפרט. המאמר גם מציע דרכים למיגור הטיה זו.

The post יפעת ביטון – "פגיעה" מינוס "הפליה" שווה "הטיה": על הטיה והפליה בפיצוי נפגעי תאונות דרכים בישראל appeared first on המשפט.

אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון הוא ליצור הלכות מחייבות. כאשר בית המשפט העליון מכריע בסכסוכים העומדים לפניו בלא ליצור הלכות מחייבות, הדבר מביא לחוסר ודאות אצל בתי המשפט הדיוניים ואצל צדדים עתידיים וכך מסבך תביעות עתידיות ומונע פשרות, פוגע בשוויון ויוצר תחושה של חוסר צדק אצל מי שתביעותיהם נדחות. למרות זאת, ניתן לאתר סוגיות נזיקיות רבות שבהן אין כרגע הלכה מחייבת. המאמר ממפה את הגורמים למצב שאינו רצוי זה, תוך דיון בסיבות שהביאו אליו. ניתן לאתר שישה גורמים שונים להיעדר הלכה: מחלוקת מתמשכת בין שופטי העליון; דיון בהרכב מורחב שבו נחלקו השופטים ליותר משתי דעות ולא ניתן לאתר רוב לאף אחת מהן; מקרים שנדונים באופן חוזר רק לפני דן יחיד; הרכב שבו שני שופטים מביעים דעות שונות והשופט השלישי אינו מכריע ביניהם; השארת סוגיה בצריך עיון על ידי בית המשפט; וסוגיות שטרם הגיעו לבית המשפט העליון. המאמר דן ביתרונות ובחסרונות של היעדר ההלכה ומציע כמה דרכים שבהן השופטים יכולים לנהוג כדי להגביר את הוודאות.

The post בועז שנור – הלכה שנפסקה? על פסיקה נזיקית ללא הלכה appeared first on המשפט.

בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב במדיה חברתית על ידי הציבור כמו גם על ידי מוסדות השלטון השונים. מחקרים רבים בעבר ובהווה התמקדו בניתוח דפוסי השימוש במדיה חברתית של גופים ציבוריים, נבחרי ציבור והציבור עצמו, אך עדיין קיים פער תאורטי ביחס לקיומו של קשר בין דעת קהל המבוטאת במדיה חברתית לבין תהליך המדיניות. מחקר זה בוחן זאת באמצעות בדיקת התנאים והנסיבות שבגדרם תכנים שנכתבים על ידי הציבור במדיה החברתית נוכחים בסדר יומם המקצועי של קובעי מדיניות. במסגרת המחקר בוצע ניתוח טקסט כמותני, על בסיס ציר זמנים, של חשבונות פייסבוק של 109 נבחרי ציבור מקומיים וכן של פרוטוקולים של ישיבות מועצות הערים. הממצאים הצביעו על קשר מובהק בין נוכחותם של תכנים, שנכתבו על ידי הציבור בחשבונות הפייסבוק של הפוליטיקאים, בסדר יומם המקצועי של נבחרי הציבור לבין מאפיינים אישיים של הפוליטיקאים ומאפיינים מבניים של הרשויות המקומיות. ממצאים אלה מרמזים על יעילותה המותנית של מעורבות הציבור בתהליך המדיניות בעידן חוכמת ההמונים הדיגיטלית.

The post טליה גורן ואיתי בארי – דעת קהל במדיה חברתית ואג'נדה של נבחרי ציבור מקומיים: נגזרת של מאפיינים אישיים ומבניים appeared first on המשפט.

שופטי בית המשפט העליון חלוקים בשאלת הדרך הראויה לניתוח ראיות נסיבתיות בפלילים. גישה אחת מציעה מבחן תלת-שלבי, שבמסגרתו הנאשם נושא ב"נטל" להוכיח כי המסקנה המרשיעה אינה המסקנה הסבירה היחידה. גישה שנייה, המסתייגת ממבחן כזה, הביע השופט הנדל. חששו המרכזי היה שהמבחן התלת-שלבי יגרום להטיה לכיוון של הרשעת נאשם גם כשאשמתו לא הוכחה מעבר לספק סביר.

בהערת פסיקה שנכתבה בעקבות המחלוקת נטען כי אין לחשוש להרשעות שווא כתוצאה מניתוח שגוי של ראיות נסיבתיות, לנוכח תופעות פסיכולוגיות שונות המלמדות על נטייה לתת להן משקל חסר. במחקר הנוכחי נערך ניסיון לבחון את הסוגיה באופן אמפירי, תוך השוואת שיעור ההרשעות השגויות לשיעור הזיכויים השגויים בבתי המשפט.

השוואה זו יכולה ללמד אם שופטים נוטים להרשיע בטעות יותר מאשר לזכות בטעות. ממצאי המחקר מלמדים כי שיעור ההרשעות השגויות בבית המשפט המחוזי גבוה במובהק משיעור הזיכויים השגויים בו, באופן שתומך בחששו של השופט הנדל. ברשימה נדונים ההסברים האפשריים לתופעה, וכן מעמדן ואופן ניתוחן הראוי של ראיות נסיבתיות בפלילים.

The post ניל הנדל ומיכאל כהן – ראיה נסיבתית בעניין מעמדן של ראיות נסיבתיות בפלילים – מבט אמפירי על הרשעות שגויות appeared first on המשפט.

מאמר זה מתמקד בבחינת המניעים שהביאו את השופטים, המכהנים בבתי משפט השלום והמחוזי בישראל, לרצות לכהן בתפקיד השיפוטי. המאמר מבוסס על ניתוח אמפירי של דיווח השופטים עצמם לגבי המניעים שהניעו אותם להתמנות, ובכך הוא ייחודי וראשוני מסוגו.

The post משה בר ניב ורן לחמן – "צדק תרדוף" מניעי השופטים בישראל להתמנות לכהונת שופט appeared first on המשפט.

מאמר זה מנתח את החוקים והנהלים החלים בישראל בנושא הגנת עצים במרחבים עירוניים. כללי המשפט הנוגעים לעצים בעיר מעוגנים בפקודת היערות המנדטורית משנת 1926 ובחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965. המאמר מתמקד בתיקוני חקיקה שבוצעו בחוקים אלו ב- 2008 ו-2012 שמכוחם הוענקה הגנה לעצים בשלב התכנון של תכנית בנייה חדשה ובשלב הענקת רישיון כריתה או העתקה על ידי פקיד היערות. המאמר מנתח את פרטי ההסדר החקיקתי ומעמדו של פקיד היערות, ובודק את דרך יישום תיקוני החקיקה בחיי המעשה. ממצאי בדיקה אמפירית לגבי השנים 2014-2010 מצביעים על עלייה בכמות העצים שנכרתים ועל קושי בשימור עצים באמצעים ביורוקרטיים של חובת קבלת רישיון. המאמר יבקש להסביר את הממצאים בהתייחסות לקונפליקטים שמתקיימים בזירות הפעולה השונות של פקיד היערות. בשנת 2014 שונו לרעה הסדרי החקיקה לגבי עצים. המאמר ינתח את המציאות המשפטית החדשה ויציע אפשרויות לפעול בזירת השלטון המקומי ובתחום המודעות הציבורית על מנת לייצר דפוסי פעולה איכותיים להגנת עצים.

The post יפעת הולצמן־גזית – ארץ, עיר, צומח: הסדרי המשפט בתחום ההגנה על עצים במרחב העירוני appeared first on המשפט.

תחום חדלות הפירעון של פרטים הוא תחום אשר כמעט אינו מסוקר וזוכה להתייחסות מועטה יחסית, זאת בניגוד לחשיבותו, להשלכות הרוחב ולאחוז הפרטים באוכלוסייה אשר חוסים בצלו. מערך גביית החובות בישראל הוא מבוזר ואינו אחיד, על גופים שונים חלים חוקים שונים וזכויות החייבים משתנות בהתאם. מאמר זה יתמקד בשני הליכי חדלות פירעון, פשיטת רגל והליכי הפטר וגבייה בהוצאה לפועל ויבקש לבחון, באופן ביקורתי, את המצב הנתון של הליכי חדלות פירעון, את השינויים שנעשו וההצעות הקיימות, בכפוף לשתי שאלות יסוד: "מה המדינה רוצה?"  ו"מה המענה ההולם לחדלי הפירעון?" המאמר עוסק בהצגת אופן הטיפול המצוי כיום בתיקי חדלות פירעון של יחידים, ובוחן את התחום על רבדיו, תוך בחינה אמפירית ודיון בפער בין המצב המצוי לרצוי.

The post נטע נדיב – סיפור של חדלות פירעון: רפורמות פוגשות את ההליך השיפוטי appeared first on המשפט.

מחקר זה בוחן באופן אמפירי את עמדותיהם של כ-2,800 עורכי דין על הגידול העצום שחל במספר חברי פרופסיית עריכת הדין בישראל. המחקר סוקר גם את תפיסותיהם על השלכות הגידול על הפרופסיה ועל מערכת המשפט בכללותה, וכן את דעתם על התערבות בעצירת גידול זה. התופעה נבחנת על רקע התאוריות העוסקות בפרופסיות, ובהשוואה לגידול במספר עורכי הדין גם במדינות אחרות. מהממצאים עולה כי למעשה כמעט כל עורכי הדין אינם רואים בגידול תופעה חיובית, ומחצית מהם רואים בה תופעה שלילית והרסנית למקצוע. נמצא גם כי לדעת רוב עורכי הדין יש צורך בהתערבות רגולטורית כדי לעצור את המשך הגידול. כמו כן, נבחנות במאמר עמדות עורכי הדין לגבי השלכות אפשריות של תופעת הגידול על הפרופסיה, על מערכת בתי המשפט ועל השירות המשפטי שניתן ללקוחות. המאמר דן במסקנות העולות מממצאים אלה ועוסק בשאלות יישומיות ותאורטיות כאחד.

The post משה בר ניר, רן לחמן ורויטל אלטברגר – הגידול במספר עורכי הדין בישראל: עמדות עורכי הדין כלפי התופעה והשלכותיה appeared first on המשפט.

עניינו של מאמר זה בהתנהלות היומיומית של שופטים אל מול עורכי הדין המופיעים בפניהם. במחקר זה ביקשנו לבחון כיצד מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במישור היחסים שבין עורכי הדין ובין השופטים מנקודת מבטם של השופטים; עד כמה השופטים חווים התנהגויות של עורכי הדין שהן התנהגויות אשר מכבידות על ניהול ההליך השיפוטי; כן ביקשנו לבחון מה תגובת השופטים להתנהגויות אלו; ואת המאפיינים המשפיעים על חווית השיפוט. מאמר זה מבוסס על חקירה אמפירית, קרי – על שאלון שהועבר בקרב כלל השופטים בישראל. במובן זה מדובר במחקר פורץ דרך בכל הקשור למערכת השיפוט בישראל בכלל ולבחינת תרבות הדיון בבתי המשפט בפרט. ממצאי מחקר זה מלמדים כי השופטים אכן חשים שהם שהם מתמודדים עם התנהגות מכבידה של עורכי הדין באולמות. חווית השיפוט בקרב שופטים בתחומים אזרחיים נעימה פחות מאשר אצל שופטים שעוסקים בתחומים מעורבים, וחווית השיפוט של שופטים בתחומים פליילים נעימה יותר מאשר בקרב העוסקים בתחומים מעורבים. השופטים סבורים כי יש לפעול בנחישות נגד התנהגויות מכבידות. הם גם סבורים כי הדרך שבה לשכת עורכי הדין מטפלת בתלונות של שופטים אינה מספקת. עם זאת, רק חלק קטן יחסית מהשופטים נוקט בפועל אמצעים חמורים כדי להתמודד עם התנהגויות מכבידות. ממצאים אלא הם כאמור ראשונים מסוגם, הן בארץ והן בעולם, ויש בהם כדי לשמש בסיס אמפירי לקביעת המדיניות הנאותה לשם שיפור הדרך שבה מתנהלים ההליכים השיפוטיים.

The post חמי בן-נון, בועז שנור ואייל כתבן – "תיקון אולם": התנהגויות מכבידות וכבוד בית המשפט appeared first on המשפט.

תהליכי אינדיבידואליזציה וגלובליזציה מגבירים את ההסתברות שישראלים יהודים יבחרו כבני זוג בלא ישראלים לא יהודים ויחיו עמם בישראל. מאמר זה עוסק במשפחות של זוגות אלו, החוצות גבולות דתיים, לאומיים, תרבותיים וגזעיים. בעזרת ראיונות עומק עם בני זוג מרובי עירובים, מיננטיות של דפוס משפחתי המקדם זהות קולקטיבית יהודית-ישראלית של הילדים, ההופכת את הממצאים בנוגע למשפחות חוצות המאמר חושף את נסיבות המפגש ביניהם ואת ההכרעות הכרוכות בעיצוב הזהות הדתית-תרבותית-לאומית של ילדיהם. ממצאי המחקר חושפים דובולות בישראל לתמונת העיסוק האמפירי במשפחות חוצות גבולות בישראל תורם לדיון המשפטי- הראי של ממצאים באשר למשפחות בין-דתיות של יהודים מחוץ לישראל. ציבורי בזכות למשפחה במדינת ישראל לאור הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

The post דפנה הקר ורוני ליברזון – משפחות חוצות גבולות בישראל: בין האתנוס לאינדיבידואליזם ולגלובליזציה appeared first on המשפט.

המאמר בוחן מחקרית והשוואתית את חשיבותם של עורכי דין בישראל לשיח הציבורי ולביקורת חברתית-פוליטית. המאמר מסביר את חשיבותם העקרונית של עורכי דין למשטרים פוליטיים ובמיוחד לדמוקרטיות. בנוסף, המאמר מציג לראשונה נתונים השוואתיים מקוריים, שמלמדים כי בישראל שיעור עורכי הדין הגבוה בעולם הדמוקרטי ביחס לגודל האוכלוסייה. בעקבות זאת מנסה המאמר לנתח מהי המשמעות של עורכי הדין הישראלים – יהודים וערבים-פלסטינים – להתפתחות דמוקרטיה בישראל ושיח ציבורי בה. המאמר מלמד כי אמנם עורכי הדין בישראל תרמו מאוד לקידום נאו-ליברליזם, במיוחד כלכלי, הרי דווקא בתחום של זכויות אדם הייתה תרומתם של מוגבלת מאוד באופן יחסי. המאמר אינו רק תורם מידע חשוב על מקצוע עריכת הדין בישראל, על בסיס נתונים ראשוניים ומקוריים, ולא רק מציב את עורכי הדין בישראל באור השוואתי, אלא גם מראה כי שתיקתם החברתית-פוליטית של עורכי הדין בישראל בתחומים של הפרות של זכויות אדם בולטת דווקא בהשוואה לפעילותם בתחום הכלכלי-חברתי הנאו-ליברלי.

The post גד ברזילי – השפה הדו-ערכית של עורכי דין בישראל: פוליטיקה ליברלית, כלכלה ליברלית, שתיקה והתנגדות appeared first on המשפט.

במאמר זה נבקש לשרטט את מתווה השינויים שחלו במרוצת השנים ביחסים שבין עורכי הדין לתקשורת ואת ההתפתחות ביחסה של הפסיקה לתמורות אלה. המאמר מתבסס על שני מקורות מידע: ראיונות עומק עם 32 עורכי דין (תובעים וסנגורים) ותיקים וצעירים וניתוח פסיקה העוסקת בניהול ההליך המשפטי בתקשורת. ממצאי המחקר מעידים על תהליך שינוי המעצים את מהלכיו של הפרקליט בזירה התקשורתית, לעתים גם במחיר הפגיעה בלקוח, ועל הפער הגדל בין הביקורת השיפוטית לבין יחסי הגומלין העכשוויים שבין שתי הפרופסיות. הדיון בממצאים יתמקד בהשלכות האפשריות של התפשטות תפקיד הפרקליט לזירה התקשורתית על תפיסת ההליך המשפטי ועל תדמיתה של כלל הפרופסיה המשפטית בציבור הישראלי.

The post ענת פלג ורינה בוגוש – "הפרקליט כדובר": השינוי ביחסם של עורכי הדין העוסקים בפלילים לתקשורת בישראל appeared first on המשפט.

מטרת המחקר הייתה לבחון אם מגע עם מהגרות עבודה יקטין תפיסות סטראוטיפיות ומרחק חברתי כלפיהן. נבדקה ההשערה, שנשים ישראליות שאינן מעסיקות מהגרות עבודה יהיו בעלות תפיסות סטראוטיפיות וחוסר נכונות לקרבה חברתית עם מהגרות עבודה בהשוואה לנשים ישראליות שמעסיקות מהגרות עבודה. במחקר השתתפו 168 נבדקות, שהתבקשו לענות על שאלון "מדד המרחק החברתי" ועל שאלון הערכה של סטראוטיפים. באשר למרחק חברתי נמצא, כי מעסיקות ולא מעסיקות אינן נבדלות במרחק החברתי שלהן כלפי מהגרות עבודה. באשר לתפיסות סטראוטיפיות נמצא, כי מעסיקות ולא מעסיקות, העריכו את הישראליות כמתנהגות טוב יותר מאשר מהגרות עבודה.

The post ריבה זיו – מעסיקות ישראליות מול מהגרות עבודה: תפיסות סטראוטיפיות ומרחק חברתי בין נשים ישראליות ובין מהגרות עבודה appeared first on המשפט.

המאמר ממקד את הדיון בהטיות אשר מבוססות על מגדר. הוא בוחן, ראשית, אם מגדר השופט משפיע על האופן שבו נתפסת הכרעתו, לאמור: האם הכרעות שיפוטיות של שופטים נתפסות באופן שונה מהכרעות שיפוטיות של שופטות; ושנית, האם מגדר המתבונן משפיע על האופן שבו הוא תופס את ההכרעה השיפוטית, דהיינו האם הכרעות שיפוטיות נתפסות באופן שונה על ידי גברים ונשים. יתר על כן, המאמר ממקד את הדיון בהקשר המיוחד של הכרעות בעלות נגיעה מגדרית (תיקי אונס). הוא בוחן אם תפיסת הכרעות שיפוטיות זהות בעניין בעל נגיעה מגדרית מושפעת ממגדר השופט, ממגדר המתבונן (במערכת המשפט) או משילוב של השניים. לצורך בדיקת ההשערות השתמשנו במערך מחקר ניסויי, כאשר שני המשתנים הבלתי-תלויים הם מגדר השופט ומגדר המתבונן או המעריך, והמשתנים התלויים הם תפיסות המתבוננים לגבי מאפיינים שונים של ההכרעה השיפוטית.

The post רונן פרי, אורן גזל-אייל וחן טובול – הטיות מגדריות בתפיסת הכרעות שיפוטיות appeared first on המשפט.

המאמר סוקר התפתחות של מהלך מתודולוגי ייחודי המכוון להבנת תופעות המתרחשות באולמות בתי המשפט. שאלת המחקר, העומדת בבסיס המהלך, נגזרה מנתונים לגבי ההליך המשפטי הנמוג ומהעובדה שפסק דין מנומק ניתן בפחות מעשרה אחוזים מהתיקים המוגשים לערכאה ראשונה בישראל. מטרת המחקר היא להבין את מקומן של הפשרות בתהליך השיפוט ואת תפקידו של השופט כמציע וכמייצר פשרות, שבמידה רבה מייתרות מתן החלטה שיפוטית.

המחקר נערך בשלוש מדינות: איטליה, אנגליה וישראל, כשעיקר המחקר התבצע בישראל אשר בה היו מרוכזים מרב המשאבים. המחקר מומן על ידי ה– (ERC (European Research Council ונמשך חמש שנים.

תהליך בניית כלי התצפית המקורי בו נעשה שימוש במחקר, נפרס על פני השנה הראשונה של המחקר, כאשר כלי תצפית הותאם לצרכי המחקר ולמאפייני השדה. החוקרות בצוות שהוקם הגיעו מדיסציפלינות שונות ומתחומי ידע מגוונים, והן שילבו מתודולוגיות איכותניות וכמותניות בצורה היברידית. ידע מסוגים שונים נאסף ונותח בשיטות מגוונות. המאמר מוקדש לתהליך בניית המתודולוגיה הספציפית למחקר בעל היקף כזה, הנערך בזירת ייחודית, שהיא אולם בית משפט, בשלוש ארצות בהן נהוגות שלוש שיטות משפט שונות. מבנה הזירה, "השחקנים" השונים, החקיקה והתקדימים, ההקשר החברתי והתרבותי שמשפיע על הנעשה באולם, כל אלה יוצרים זירה עשירה בתופעות, שהמתודולוגיה המשולבת אשר נבנתה בתהליך המפורט במאמר זה מאפשרת לפענח ולזקק לכדי תובנות רבות פנים.

The post עידית רונן, נורית צימרמן, מיכל רון, מיכל אלברשטיין ורונית כהן – תצפיות על פעילויות שופטים באולם בית המשפט: דיון מתודולוגי מפרספקטיבה איכותנית appeared first on המשפט.