"אמיקוס קוריה" (curiae amicus) הוא "ידיד בית המשפט" בלטינית, במתכונתו המקורית אכן היה מדובר בידיד של בית המשפט ולא של איש מהצדדים המתדיינים – היה זה צופה ניטרלי מן הצד, שלא נטל חלק בסכסוך הנדון, ואשר הציע לבית המשפט סיוע, בהסתמך על הידע האישי שלו, בעניינים שבחוק או שבעובדה. ה"ידיד" של היום מצטרף להליך משפטי שלא הוא יזם, אך הוא גורם מעורב, תומך בגלוי באחד מהצדדים, הוא אינטרסנטי באופן מובהק ומשתמש בכלי זה כלוביסט משפטי. בית המשפט העליון האמריקני מקבל בפועל כמעט כל בקשת אמיקוס קוריה (וזאת כאשר הצדדים עצמם אינם מאשרים את צירופו). הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי יחידים, גופים ממשלתיים ולא ממשלתיים, קבוצות אינטרסים שונות ובקיצור כל אחד. כיום אין ספק כי "אמיקוס קוריה" בארצות-הברית הוא הכלי העיקרי של פעילות בשדה המשפטי של הקבוצות והארגונים המייצגים את האינטרס הציבורי. האמיקוס קוריה, ה"ידיד", עלה באופן מהוסס למדינת ישראל , ונקלט עד כה על ידי הפסיקה בלבד, ואף זאת קליטה חלקית מאוד. מטרתו של חיבור זה היא לבחון את השאלה אם ראוי וכדאי לאמץ את מודל "הידיד האמריקני", ואם יש לפעול לפיתוח הכלי הזה לקידום אינטרסים ציבוריים במערכת המשפט בישראל.

The post מיכל אהרוני – הידיד האמריקני – קווים לדמותו של ה- Curiae Amicus(ידיד בית המשפט) appeared first on המשפט.