עד כמה השפה של פסקי הדין מתייחסת להקשר הפוליטי והחברתי שבמסגרתו פועלים בתי המשפט החוקתיים? כיצד היא משפיעה על התנהגותם של בעלי הדין הציבוריים והפרטיים המופיעים בפניהם? המחקר מתמקד בניתוח פסקי דין חוקתיים בולטים סביב העולם, תוך שילוב ניתוח איכותני וכמותני.

The post סוזי נבות – הנמקה חוקתית appeared first on המשפט.

בשנת 2009 אישרה הכנסת את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009. על פי החוק, יונפקו לאזרחי ישראל תעודות זהות חכמות ודרכונים עם שבב אלקטרוני, הכוללים נתוני זיהוי ביומטריים שיישמרו במאגר מידע מרכזי. המאמר מסביר מהי מערכת ביומטרית ומהם הסיכונים והאתגרים שהיא מציבה לזכויות היסוד של האזרחים, ובעיקר הזכות לפרטיות. הוא סוקר את הוראות החוק במבט ביקורתי, המטיל ספק בנחיצות הקמתו של מאגר מידע ביומטרי לצורך קיום המטרות המוצהרות של החוק, ומתריע בפני הסכנות החמורות הנובעות ממאגר כזה. המאמר מפרט מדוע החוק יתקשה לעבור מעל המשוכה החוקתית שעשויים להציב בדרכו עותרים שונים; הן מבחינה פרוצדורלית, לנוכח חקיקתו כ"חוק על תנאי" המותנה באישורו של שר; והן מבחינה מהותית, מאחר שנחקק לתכלית לא ברורה תוך יישומו של אמצעי לא מידתי להשגתה. המאמר מפרט גם את המנגנונים הטכנולוגיים, הארגוניים והמשפטיים שהחוק מעמיד לצורך הגנה על פרטיות האזרחים ואבטחת המידע האישי שלהם. הטענה היא, כי חרף הבעייתיות של החוק בכללותו, קיימים בו כמה מנגנונים, המכונים כיום Privacy by Design, שראוי היה ליישם גם ביזמות חקיקה נוספות העלולות להשפיע על פרטיות המידע האישי של אזרחי ישראל.

The post עומר טנא – חוק המאגר הביומטרי: סיכונים והזדמנויות appeared first on המשפט.

אנו מסכימים עם דבריהם של אמנון רובינשטיין וליאב אורגד במאמרם "המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל", כי יש לדון על עקרונות יסוד לחוקה, וכי ה"מבוא" הוא מקומו הטבעי של הללו. כמו כן אנו מסכימים עמם כי על עקרונות היסוד של החוקה לסייע בידה למלא את תפקידיה: לחנך, לייצב את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולאפשר צמיחת סולידריות לאומית. בדמוקרטיות המערביות, הידועות גם כמדינות הלאום הנורמליות, מוסכם גם כי אין דמוקרטיה מתוקנת וסולידריות לאומית טובה ללא שני עקרונות אלו – עקרון ההבחנה בין קהילה לאומה, מזה, ועקרון ההפרדה בין הרשות הקהילתית והרשות הלאומית, מזה.

The post חן יחזקאלי ויוסף אגסי – חוקה לישראל תגובה לא' רובינשטיין ול' אורגד "המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל" appeared first on המשפט.

תהליך מעניין מסתמן בעת האחרונה אצל שופטי בית המשפט העליון, בכל הנוגע לסוגיית דיני ההפקעות. תמצית הטענה היא שבית המשפט העליון, שבאופן מסורתי היה במשך שנים "חלוקתי" מאוד, קרי אפשר למדינה ליטול מקרקעין בקלות יחסית ולחלק אותם מחדש, עמד להחליף, בעקבות חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובהתאם לרוחות שנשבו מכיוון האקדמיה, את כסותו ה"חלוקתית", שנראתה כשמרנית מדי, ולהמיר אותה בכסות אחרת, ליברלית-קפיטליסטית, פחות חלוקתית ויותר "קנייניסטית", קרי מגנה על קניין הפרט. והנה עוד בטרם התרגלו השופטים לכסותם החדשה, כבר בחרו כמה מהם לחזור אל כור מחצבתם החלוקתי, אפשר משום שחשו, גם בעקבות רוח שנשבה מכיוון האקדמיה, כי האפנה החדשה אף היא – שמרנית. שבים הם אפוא אל הסגנון החלוקתי, אך הפעם החלוקתיות עצמה היא הבון-טון, היא "הדבר". וכמו בענייני אפנה, יש כאלה שמובילים את האפנות החדשות עוד בטרם אחרים הסתגלו לאפנות הישנות. כפי שנראה להלן, אנו נמצאים כיום בעיצומו של ויכוח בין שתי האסכולות באשר למשקל שיש
לייחס לכל אחת מהן בפסיקת בית המשפט.

The post חיים זנדברג – הפקעות, אחריות חברתית והגנת הקניין הפרטי בעיני בית המשפט העליון. אגב דין וחשבון הועדה הבינמשרדית לשינוי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 appeared first on המשפט.

בחלקה הראשון של רשימה זו יטען הכותב כי מיקוד הביקורת השיפוטית במובן הפורמלי של מבחני המידתיות, הולם את כישוריו של בית המשפט בבירור עובדות ובניתוח קשרים סיבתיים. הוא מתיישב עם העיקרון הדמוקרטי שלפיו החלטות בעלות אופי ראשוני אמורות להיקבע קודם כול על ידי נציגים המבטאים את הרצון של מרבית האזרחים, והוא משרת את המטרה הדמוקרטית בשקיפות מניעים שלטוניים. מוצדק להחיל את המובן המהותי של מבחני המידתיות(ואף זאת באופן מוגבל) רק על אותם מקרים שבהם נפגעות זכויות יסודיות, ורק לאחר שהחלה קפדנית של מבחני המידתיות במובן הפורמלי לא הובילה לפסילת המדיניות השלטונית. חלקה השני של רשימה זו ייוחד לקריאה ביקורתית של פסק הדין בעניין בית מוריק. ברוח העמדה המוצעת על ידי הכותב בחלק הראשון, יטען שבית המשפט שגה בהתמקדו במובן המהותי של מבחני המידתיות. העמימות של מבחני האיזון עלולה להוביל לכך שהכרעות שיפוטיות תהיינה סובייקטיביות ובכך ייפגע העיקרון הדמוקרטי שלפיו הכרעות חיוניות אמורות להיקבע על ידי נבחרי העם.

The post משה כהן־אליה – המובן הפורמלי והמובן המהותי של מבחני המידתיות בפסיקת בג"ץ בעניין גדר הביטחון appeared first on המשפט.

במאמר זה תידון סוגיית המבוא לחוקה. תחילה יוצגו היבטים תאורטיים באשר למבוא לחוקה ותכניו בכמה מדינות. לאחר מכן יוצגו תפקידיו הלא משפטיים של המבוא לחוקה במדינות אחדות בעולם. בהמשך יוצגו שלושה מודלים באשר למעמדו המשפטי: מעמד טקסי-סימבולי, מעמד פרשני ומעמד חוקתי – מקור עצמאי מחייב לזכויות אדם ולערכי יסוד. ולבסוף יידונו השאלות אם למדינת ישראל יש מבוא לחוקה; אם ראוי שהכרזת העצמאות תשמש כמבוא לחוקה; מהו המעמד המשפטי הראוי שיהיה למבוא לחוקה לכשיחוקק.

The post אמנון רובינשטיין וליאב אורגד – המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל appeared first on המשפט.