מאמר זה עוסק בהחלטת בית המשפט העליון בעניין יחידת הסייבר, אשר מצטייר ממנה כי ביטויים שמקורם בבוטים אינם זכאים להגנה חוקתית במסגרת הזכות לחופש הביטוי. ניתוח ביקורתי של החלטה זו מעלה כי יש מקום לשקול מחדש את הקביעה לאור שלוש ההצדקות המרכזיות לחופש הביטוי: הגשמה עצמית, חשיפת האמת ושמירה על הדמוקרטיה. המאמר טוען כי ביטויים שמקורם בבוטים יכולים לתרום לחשיפת האמת על ידי העלאת רעיונות ונתונים חדשים, על אף אתגרים כמו תופעת ה"הזיות" בבינה מלאכותית. בנוסף, בוטים עשויים לקדם את השיח הדמוקרטי על ידי הפצת מידע ביקורתי וחיזוק שקיפות שלטונית. מעבר לכך, בוטים יכולים לשמש כלי להגשמה עצמית עבור מפתחיהם, המבטאים דרכם רעיונות והשקפות אישיות, וכן לאפשר לציבור הרחב גישה למגוון רחב של תכנים ודעות. המאמר מציע כי יש להכיר עקרונית באפשרות להעניק הגנה חוקתית לביטויי בוטים, תוך בחינה פרטנית של המקרים, במקום לנקוט גישה של שלילה גורפת כפי שנקבע בפסק הדין.

The post אדיר קינגסלי – חופש הביטוי של משתמשים אוטומטיים (בוטים) – בעקבות בג"ץ 7846/19 עדאלה נ' יחידת הסייבר appeared first on המשפט.

מאמר זה דן בפעולה האנונימית במובנים תיאוריים ונורמטיביים. תקומתה של רשת האינטרנט יצרה תשתית לביצוע פעולות אנונימיות באופן מקוון. האנונימיות בעולם הגשמי ככלל, ובעולם הווירטואלי בפרט, מאפשרת במידה רבה לבצע פעולה מבלי שניתן לייחס אותה לעושה הפעולה. במישור המשפטי, קישור הפעולה לעושה הפעולה הוא קישור יסודי אשר באמצעותו ניתן לזקוף חובות או זכויות לפרטים ולצדדים להליך המשפטי. לזכותה של האנונימיות ייאמר כי היא מאפשרת, בין היתר, הבעת דעות, שאלמלא האנונימיות לא היו צפות לשיח החברתי, וכן האנונימיות מגינה על חירותנו בהיותה מקשה על מעקב אחר פעולותינו. מנגד, האנונימיות מסייעת למעוולים לבצע פעולות עוולתיות מבלי שניתן לאתר את זהותם. כיום, בתחומים רבים במשפט האזרחי אין הסדר חקיקתי או פסיקתי המאפשר לחשוף את זהותם של מעוולים אנונימיים. המאמר קורא אפוא לעשות שימוש בסעדים הצהרתיים על מנת לחשוף את זהותם של מעוולים אנונימיים.

The post דניאל שולמן – הפעולה האנונימית במרחב המקוון ובמישור המשפטי appeared first on המשפט.