האם קיימת זכות לייצוג על-ידי עורך-דין בהליכי משמעת? ואם כן – מה היקפה ובאילו מצבים ראוי להכיר בה? שאלות אלה מלוות את המשפט הישראלי תקופה ארוכה, ודומה שעדיין לא ניתנו להן תשובות סופיות מחייבות בכל ההקשרים. ברשימה זו אבקש לבחון את סוגיית הזכות לייצוג בהקשר המיוחד של הליכי משמעת בתחום הספורט. הבחינה תיעשה בעיקרה באספקלריה של פסק הדין בעניין בן-הרוש – שהכריע בשאלת הזכות לייצוג בהליכי משמעת במוסדות להשכלה גבוהה – ומשמש מאז אבן דרך מרכזית לדיון בסוגיית הזכות לייצוג בדין המשמעתי. הטיעון המרכזי ברשימה הוא שבכל הנוגע למוסדות המשמעת של איגודי ספורט ראוי לבכר את עמדת המיעוט של כב' השופט דנציגר בעניין בן-הרוש, התומכת בזכות גורפת לייצוג, בניגוד להסדר הנוהג כיום.

The post ירון קובו – חור בהגנה: על הזכות לייצוג בהליכי משמעת של איגודי ספורט (בעקבות ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' בן-הרוש (30.12.2012)) appeared first on המשפט.

התובענה הייצוגית היא כלי משפטי ייחודי במובן זה שהיא מערערת את חלוקת התפקידים הקלאסית שבין עורך דין לבית לקוחו. ישנה תמימות דעים בעולם המשפט בישראל, כי בתובענה ייצוגית מערכת יחסים שבין עורך הדין לבין התובע דומה יותר לשותפות מאשר לייצוג. במוקד רשימה זו תיבחן השאלה אם אדנותם המשותפת של עורך הדין המייצג והתובע הייצוגי מצדיקה חלוקת אחריות ביניהם לתוצאותיה של תובענה ייצוגית שנדחתה. נוכח הרציונליים שעליהם אעמוד, אציע לעשות שימוש חדשני בכלי אחריות מוכָר על מנת לצמצם את חוסר האיזון הכפול במערך התמריצים להגשת תובענות ייצוגיות.

The post רועי פדל – אחריותם של שני אדונים – מודלים לחלוקת אחריות אופקית בין התובע הייצוגי לעורך הדין המייצג, ככלי לצמצום חוסר האיזון הכפול בתמריצים להגשת תובענות ייצוגיות appeared first on המשפט.