במאמר זה אבחן את התרחיש שבו ממצאי תחקיר צבאי או בירור שנעשה על ידי מפקד בצבא עשויים להיזקף כנגד חייל בהליך משפטי פלילי – ואם המשפט נותן מענה במצב שבו נפגעות זכויות החייל בשל כך. כמו כן, אבחן אם יש לנקוט אמצעים כדי למזער פגיעה אפשרית בזכויות החייל. מפקד בצבא עשוי לערוך סוגים שונים של חקירות, בהתאם לסוגי העבירות (מבצעיות, משמעתיות או פליליות). תוצרי חקירות אלו עשויים לשמש ראיות בהליך פלילי. אטען כי מבחינה משפטית, תחקיר שעורך מפקד מהווה, למעשה, את השלב הראשון של החקירה הפלילית. בעוד על תחקיר צבאי מבצעי מושת חיסיון מכוח החוק, על תחקיר צבאי שאינו עונה על הגדרת החוק אין הוראה דומה. אטען כי המצב היום רחוק מלהיות המצב הרצוי, באשר החוקים הקיימים אינם ברורים; ההנחיות בפקודות הצבא כלליות ופתוחות לפרשנות; דה פקטו נמנעים בתי הדין מלהתערב בהתנהלות המפקדים בשטח; ואין די בהלכות הקיימות כדי להגן ולמנוע פגיעה בזכויות הפרט. ברי כי השעה נכונה כעת לקבוע קו גבול ברור, שיגדיר את המותר והאסור בפעולות המפקד כשעולה הצורך בבירור או חקירה העשויים להסתיים בהליך פלילי. לסיום, אציע מתווה להגנה על זכויות הנחקרים בעת ביצוע תחקירים בצבא ואביא הצעות לאיזון הזכויות בסיטואציה מעין זו.

The post יהונתן חסון ז"ל – השפעת התחקור הפיקודי על קבילות הודאות חיילים ועל טוהר ההליך הפלילי appeared first on המשפט.