מקובל לתאר את היצירה המוגנת בזכות יוצרים כביטוי כלשהו של רעיון שהוא מקורי ליוצר היצירה. אפיון היצירה כביטוי של רעיון, הוא אחד מעקרונות היסוד של הדין. משמעות עקרון יסוד זה היא כי החלק המוגן ביצירה הוא דרך הביטוי שבה, במובחן מהרעיון הטמון בה. עקרון היסוד שלפיו אין הגנה על רעיון באמצעות זכות היוצרים אלא רק על דרך הביטוי, מעוגן היטב בדין בארץ ובעולם. זכות נוספת שהיא חלק מצרור זכויות היוצרים, ובה נתמקד, היא הזכות לשלוט על ההפקה של "יצירות נגזרות", המבוססות על היצירה, המכונה גם "זכות הגזירה". קושי מרכזי הוא זה הנוגע לקשר שבין זכות הגזירה לבין עקרון היסוד בדבר אי-הגנה על רעיונות בדיני זכויות יוצרים. ההכרה באופייה ובתוכנה של זכות הגזירה כזכות המספקת הגנה מסוימת על מרכיבים בעלי סממנים "רעיוניים" הטמונים ביצירות, מובילה למסקנה כי יש להציב לזכות זו מגבלות וסייגים, וזאת כדי לשמר את אותה מערכת "בלמים ואיזונים" המצויה בדיני זכויות היוצרים. בחיבור זה, דיינו אם נערער במעט את עקרון אי-ההגנה על רעיונות בדיני זכויות יוצרים ונצביע על זכות הגזירה כגורם המרכזי לכך.

The post אורית פישמן־אפורי – זכות הגזירה וההגנה על רעיונות בדיני זכויות יוצרים appeared first on המשפט.

רשימה זו מתמקדת באותו ענף של דיני הקניין הרוחני – יציר כפיה של הפסיקה – העוסק ב"זכויות שידור", דהיינו הזכות לתעד ולדווח דיווח חי ובזמן אמת מאירועי ספורט ומהתרחשויות בידור המוניות נוספות. בפרקים ב' ו-ג' הכותב, יסקור את הבסיס המשפטי הכללי לאכיפתן של זכויות שידור, תוך ביקורת על השימוש בדיני עשיית עושר ולא במשפט כמקור המשפטי לביסוסן. פרק ד' מציג חלופה אחרת, מועדפת על הכותב, של הסדר חקיקתי מפורש ופרטני בתחום. פרק ה' כולל מחשבות ראשוניות בדבר ההשלכות המוסדיות על ענף התקשורת של פרקטיקת מכירת זכויות שידור על דרך של הסדרי בלעדיות. בפרק ו' דן הכותב בקצרה בהשלכות השיקולים אשר מוצגים בסעיפיה הקודמים של הרשימה, על ארגונים ועל התאחדויות בתחום הספורט הממלאים תפקידים, או השולטים במשאבים, בעלי מאפיינים כעין ציבוריים.

The post גיא פסח – זכויות שידור – גלגוליה של סבוניית [פסק הדין בעניין] א .ש.י .ר וחלקה כגורם מעצב בשוק התקשורת. appeared first on המשפט.

העולם החדש שבו אנו חיים, עולם המידע, מתאפיין בתחרות חופשית בין עסקים, המתמקדת במידה רבה בקניין הרוחני של העסקים, המידע בכלל, והקניין הרוחני בפרט, הם הנכסים המרכזיים של כל עסק. דיני הקניין הרוחני, כמו גם דיני התחרות הלא הוגנת ודיני הסודות המסחריים, נמצאים בשנים האחרונות בטלטלה. סיבותיה של הטלטלה הן כמובן הטכנולוגיה המודרנית ואופייה של חברת התקשורת המודרנית, המשנים את הדרך שבה אנו פועלים, חיים, עובדים, מבלים וצורכים סחורות ושירותים בסביבת המידע. בין
החוקרים, הפילוסופים והמשפטנים העוסקים בעידן המידע קיימות מחלוקות עזות בשאלה אם לפנינו מהפכה של ממש המשנה סדרי עולם או שמא לפנינו שינוי והתפתחות מוגבלים בהיקפם ובמשמעותם .כמו כן, הכותב מודע לכך כי עידן המידע מציב סימני שאלה של ממש בנוגע לשאלת הצידוק התאורטי של הגנת הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות יוצרים בפרט. למרות סימני השאלה הכבדים המרחפים על פני כל המבנה הקיים של דיני הקניין הרוחני, על דיני התחרות בנושאים אלה ועל ההגנה המשפטית על סודות
מסחר, יוצא המחבר למסע מפורט, מעמיק ויסודי בפרטי הדינים הנוגעים לכל אלה.

The post יובל קרניאל – תחרות לא הוגנת בעידן המידע על "עוולות מסחריות וסודות מסחר". appeared first on המשפט.

מאמר זה דן בהגבלות שמטילים דיני זכויות יוצרים על השימוש ביצירות להוראה מרחוק. בחינת הסוגיה של שימוש ביצירות לצורכי הוראה בעידן הדיגיטלי מרתקת מכמה סיבות. ראשית, השימוש ביצירות לצורכי לימוד והוראה מהווה מעבדה לבחינת תפקידם ההולך ומתעצם של דיני זכויות היוצרים בעיצוב סביבת המידע, והשלכותיהם על ערכים כגון חופש היצירה וחופש הביטוי, הזכות לחינוך
והזכות לשוויון. שנית, סוגיה זו היא בעלת חשיבות פרקטית עצומה למוסדות העוסקים בחינוך והוראה, ומתמודדים עם המגבלות שמטילים דיני זכויות היוצרים על השימוש ביצירות לצרכים אלו. לבסוף, בחינת המגבלות שמטילים דיני זכויות היוצרים על השימוש ביצירות לצורכי לימוד עשויה לשפוך אור גם על הקשר שבין שינויים טכנולוגיים לבין התפתחות משפטית, ועל הזהירות שבה נדרש המשפט להגיב לשינויים אלו. המאמר, פותח בדיון בחשיבות השימוש ביצירות לצורכי הוראה, ופונה לסקור את הקשיים שמערים המשטר המשפטי הקיים על שימושים בתחום ההוראה בכלל ובסביבה הדיגיטלית בפרט. המאמר מצביע על הצורך בחקיקה אשר תתיר באופן מפורש שימוש ביצירות לצורכי הוראה בסביבה הדיגיטלית, ומגדיר את עקרונותיו של המודל החקיקתי הרצוי.

The post ניבה אלקין־קורן – הוראה בסביבה דיגטלית וזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה appeared first on המשפט.

בשנים האחרונות יש למשפט הבינלאומי הפומבי תפקיד חשוב בהסדרת נושאי הקניין הרוחני השונים. זכויות הקניין הרוחני הן ביסודן זכויות טריטוריאליות המיושמות במדינה מסוימת, אלא שבמציאות הבינלאומית המודרנית התעורר הצורך לאפשר לבעלי הזכויות לשמור על זכויות הקניין הרוחני שלהם במדינות רבות ככל שניתן. האמנות הבינלאומיות בתחום הקניין הרוחני כמעט שלא חייבו מדינות לקבוע בדין הפנימי סטנדרטים מהותיים להגנה על קניין רוחני. מהפך בעניין זה חל עם אימוצו של הסכם טריפס. הסכם זה, מבטא שאיפה ליצירת הרמוניזציה, ולו חלקית, של דיני הקניין הרוחני המהותיים באופן שבו בעלי הזכויות בקניין רוחני יוכלו לשמור על זכויותיהם ולאכפן במדינות רבות ככל שניתן. לראשונה, מחייב הסכם טריפס את המדינות החברות בארגון הסחר העולמי להתאים את הדין הפנימי שלהן לסטנדרטים מינימליים של הגנה על קניין רוחני, הקבועים בהסכם. אולם כפי שנראה, תוכנם של דינים אלה, היקף התפרשותם, ובמידה לא מעטה אף עצם ההצדקה לקיומם, היוו נושא למחלוקת בינלאומית טרם גיבושו של ההסכם. במאמר זה אנו מבקשים להציג מחלוקת זו,לעמוד על מקורותיה ולנתח את השפעתה על עיצוב דיני הקניין הרוחני הבינלאומיים .נתמקד בהיבט מרכזי אחד של מחלוקת זו – מתן הגנת פטנט בתרופות והשפעתה על מדינות מתפתחות.

The post גיל־עד נועם – מדינות מפותחות, מדינות מתפתחות והגנה על קניין רוחני : היבטים בינלאומיים של הגנה על קניין רוחנימדינות מפותחות, מדינות מתפתחות והגנה על קניין רוחני : היבטים בינלאומיים של הגנה על קניין רוחני appeared first on המשפט.

מאמר זה מתאר ומנתח את המצב המשפטי במוקדי הביוטכנולוגיה המרכזיים בעולם ובישראל, כמו גם את הרקע המשפטי להענקת פטנטים על בעלי חיים טרנסגניים. היות ומוקד הוויכוח בנושא זה של פטנטים על בעלי חיים טרנסגניים אינו מצטמצם לשאלה המשפטית של כשירות לפטנט של בעלי חיים אלו ,אלא כלל התנגדות עזה להענקת פטנט כאמור משיקולים אתיים ומוסריים, אנסה להציג טיעון עקרוני בעניין זה של הוויכוח האתי-מוסרי, ולפיו במסגרת מערכת הפטנטים , בהקשר של כשירות לפטנט, אין כלל מקום לנימוקים חיצוניים של מוסר, אתיקה, איכות סביבה וכדומה. את הסיכונים שיש בעצם קיומם של בעלי חיים אלו או בשל השימוש בהם יש לנטרל באמצעות מערכת כללים חיצוניים לדיני הפטנטים. גישות שלוש מערכות המשפט שייסקרו להלן , ארצות-הברית,
אירופה וקנדה, שונות זו מזו ומייצגות כל אחת עמדה שונה כלפי בעיית הכשירות לפטנטים של בעלי חיים טרנסגניים. פירוט כל אחת מהגישות מיועד להביא תמונה שלמה של הבעיה על מורכבותה ועל פניה השונים.

The post מאיר קוגמן – זאב בעור של כבש? ביוטכנולוגיה ובעלי חיים טרנסגניים – אתגר מודרני לדיני הפטנטים appeared first on המשפט.