לפני למעלה מ־20 שנים נחקק בישראל חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. ייחודו של החוק היה בכך שהוא אסר על הפליה בשוק הפרטי ובכך הביא לתחולה של ערך השוויון גם בהתקשרויות שבהן לא מעורבים גופים ממשלתיים או ציבוריים. עם זאת, גם תחת חוק איסור הפליה נותרו בישראל צורות הפליה שאותן החוק אינו אוסר. בראשן ניצבות הפליה במכירה ובהשכרה של מקרקעין והפליה במתן שירות אישי. אף שהוראות החוק לא יצרו הסדר שלילי בענייני הפליה, מאז חקיקתו נוטים בתי המשפט לבחון מקרים של הפליה אך ורק בהתאם להוראותיו, כך שמקרי הפליה שאינם נכנסים בגדר החוק נותרים ללא מענה משפטי הולם. המאמר מציג את הדרכים המשפטיות שבהן ניתן להתמודד גם כיום עם מקרי הפליה שאינם אסורים על פי חוק איסור הפליה ומציע כלים פרקטיים לצורך כך. כלים אלה לקוחים מתוך כל אחד מענפי המשפט הפרטי המרכזיים: דיני הנזיקין, דיני החוזים ודיני הקניין. בתוך כך מוצע גם שימוש חדשני בכלים משפטיים קיימים שעד כה טרם נעשה בהם שימוש בישראל על מנת להתמודד עם הפליה, כמו תנאי חוזה משתמעים בדיני חוזים ועוולת המטרד בדיני הנזיקין.

The post רונן אברהם – בנפרד ועדיין שווה? על דרכי ההתמודדות עם מקרי הפליה הנופלים בנפרד מתחולת חוק איסור הפליה appeared first on המשפט.

התחדשות עירונית (Renewal Urban) מתוארת כהתערבות במאפיינים פיזיים וחברתיים של אזורי מגורים עירוניים שמטרתה המוצהרת היא הבטחה של שיפור תנאי המגורים, ובכלל זה חיזוק הבניינים שאינם עומדים בתקן הישראלי לבנייה מפני רעידות אדמה. ריבוי ה"שחקנים" הפועלים לצורך מימוש הפרויקט, משך הפרויקט, מהותו, מורכבותו ופער הכוחות שבין היזם לבעלי הדירות מעמידים את בעלי הדירות בפני קשיים, מכשולים, סכנות, הפרות, פגיעות, סיכונים וחוסר נוחות. "שומר הסף" שאמור להבטיח את קיום זכויותיהם של בעלי הדירות בפרויקט כה מורכב, ובכלל זה לפעול למענם בנאמנות, במסירות וללא מורא, הוא עורך הדין המייצגם. בעסקאות של התחדשות עירונית עולה הצורך לוודא "ביתר שאת" שבעלי הדירות יקבלו ייצוג משפטי הולם, שיביא למימוש ולמיצוי מיטבי של זכויותיהם המשפטיות. הייצוג של עורך הדין את בעלי הדירות מול היזם הוא מורכב, ממושך וכולל היבטים שונים משפטיים ושאינם משפטיים – מה שמעצים את החובות האינהרנטיות החלות על עורך הדין, חובות הזהירות, הנאמנות והמסירות ללקוח. על אלה מתווסף קושי מהותי הנוגע לאינטרסים הנוגדים של היזם ובעלי הדירות, המחייב זהירות משנה בהימנעות מלהיקלע למצב של ניגוד עניינים. אשר על כן, מטרת המאמר היא לבחון אם המצב הקיים במדינת ישראל בנוגע לייצוג עורכי דין את בעלי הדירות בפרויקט של התחדשות עירונית הוא ראוי ונכון מבחינה חברתית־משפטית. תשובתנו לשאלה זו היא שלילית. מצאנו כי מבחינה פרקטית, קיים "טשטוש" בנוגע לייצוג של עורך הדין בין בעלי הדירות לבין היזם, והגרוע מכל, חוסר מודעות של בעלי הדירות לקיום "טשטוש" זה. עורך הדין, מעצם יחסיו עם היזם, נמצא במודע או שלא במודע בניגוד עניינים מובנה מסיבות רבות, ובין היתר בשל הסדרי שכר הטרחה עימו ורצונו "להתחבב" על היזם כגורם עסקי "חזק". מצב זה, שבו מחד גיסא נמצא עורך הדין בתפקיד מורכב וממושך, ומאידך גיסא מצוי הוא בניגוד עניינים מובנה – אינו ראוי ודורש תיקון נורמטיבי, כמוצע במאמר זה.

The post דניאלה אסרף ופנינה ליפשיץ־אבירם – ייצוג משפטי במסגרת עסקת התחדשות עירונית: הגיעה העת לשינוי נורמטיבי appeared first on המשפט.

ההבחנה בין הזכות הקניינית לבין זכות החיובית הינה הבחנה יסודית במשפט. בנסיבות של חדלות פירעון היא מסייעת להבדיל בין נושים ולקבוע את מדרג העדיפות ביניהם. במאמר זה אני מצביעה על מגמה שניתן לדעתי לאבחן בעשורים האחרונים, שבמסגרתה מיטשטש הגבול בין קניין לבין חיוב בחדלות פירעון. המגמה מודגמת במאמר באמצעות שלוש סוגיות: הראשונה היא זכותו של נושה מובטח לממש את הנכס המשועבד לטובתו בהליכים המיועדים לחיסולה של חברה. השנייה היא נפקותה של תניית שימור בעלות בהליכי חדלות פירעון. והשלישית היא מעמדו של בעל שעבוד צף בחלוקת נכסי החברה. טענתי היא שאף שבכל אחת מהסוגיות האמורות עשויים להיות טעמים מוצדקים לתמורות המתוארות, נלוות אליהן גם עלויות שיש להביאן בחשבון ואשר לא בהכרח קיבלו התייחסות מספקת בפסיקה ובספרות עד כה. המאמר מנתח את הרציונלים העיקריים בספרות המשפטית לעדיפות של הנושה המובטח, ובאמצעותן מצביע על ההשלכות האפשריות של השינויים המתוארים במעמדו. הניתוח המוצע מאפשר לבחון בצורה יותר מעמיקה ומבוססת את המגמה המתוארת, תוך התייחסות להיבטים הכלכליים השונים שמושפעים על ידה.

The post אודליה מינס – טשטוש הגבולות בין קניין לחיוב בהליכי חדלות פירעון appeared first on המשפט.

המאמר יתמודד עם הבעייתיות הסביבתית הגלומה במינימליות השלטונית המבוססת על הפילוסופיה הליברטריאנית ויתמקד בתאוריה הליברטריאנית של רוברט נוזיק. תוצג ביקורת סביבתית המראה כי הליברטריאניז הוא אנטי סביבתי. לאחר מכן יטען כי בניגוד למה שמקובל לחשוב, מבחינה תאורטית לא רק שניתן לבסס על הליברטריאניז הנוזיקיאני כינון של רגולציה סביבתית מטע המדינה, אלא יש הכרח לפתח רגולציה כזו. המאמר יראה כיצד עקרונות הליברטריאניז של נוזיק מובילי לתמיכה בהתערבות ממשלתית ובפיתוח חקיקה ורגולציה בתחום איכות הסביבה. יהיה בכך כדי להצדיק רגולציה כזו גם במסגרת חשיבה קפיטליסטית המבססת את עצמה על הרעיון הליברטריאני של המדינה המינימלית ומקדשת את הקניין הפרטי.

The post איתי אליאב – דיני הסביבה בעידן של קפיטליזם: האם ניתן לפתח את הרגולציה הסביבתית בהתבסס על טעמים ליברטריאניים, ואם כן – כיצד? appeared first on המשפט.

אני סבורה כי ספרו של ד״ר חיים זנדברג על תהליך ההסדר בארץ ישראל ובמדינת ישראל מוסיף תרומה חשובה וייחודית להבנת מאפייני עיצובו של התהליך המשפטי האמור והשלכותיו על דין המקרקעין הישראלי. מחקרו של זנדברג הוא דוגמה יפה לכתיבה משפטית מנקודת מבט חיצונית. בעוד שהחיבורים הקיימים על תהליך ההסדר בוחנים את ההליך המשפטי מתוך ראייה דוקטרינלית־פנימית, השכיל זנדברג להבין כי ״חקר תהליך ההסדר כרוך בחקירת ההיסטוריה של ארץ ישראל – בכלל ושל משפט המקרקעין בארץ – בפרט".

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post יפעת הולצמן־גזית – יסודות מרשם המקרקעין במדינת ישראל appeared first on המשפט.

מאמר זה בוחן בראייה ביקורתית את הליך עיקול המיטלטלין בהוצאה לפועל, ועומד על הפוטנציאל הגבוה הטמון בו לפגיעה בצדדים שלישיים תמימים. עיקול מיטלטלין הוא אמצעי גבייה מרכזי במערכת ההוצאה לפועל בישראל, ונעשה בו שימוש נרחב על ידי נושים ובאי כוחם, על אף העלויות הגבוהות שבהן הוא כרוך. מדובר בהליך הטומן בחובו פוטנציאל גבוה לפגיעה בזכויות אדם, באשר הוא כרוך בכניסה כפויה לחצרים ובתפיסה בכוח של מיטלטלין והוצאתם למכירה. לפיכך נקבעו בדין תנאים והגנות שנועדו להבטיח כי צדדים שלישיים תמימים לא ייפגעו בשגגה מעיקול מיטלטלין. ברם, ניתוח נתונים אשר נצברו במחקר שערכה הקליניקה לדיני הוצאה לפועל, בצד נתונים שפורסמו על ידי רשות האכיפה והגבייה, מצביע על כך שההגנות שבדין אינן מספיקות, וכי פגיעה בצדדים שלישיים במהלך עיקול מיטלטלין הפכה חזון נפרץ. המאמר מנתח את הסיבות לכך ועומד, בין היתר, על העובדה שהרציונל המקורי של ההליך – תפיסת מיטלטלין יקרי ערך לשם מכירתם – אינו תקף עוד, וכי הטעם העיקרי שבבסיס ההליך כיום הוא הפעלת לחץ על החייב ועל בני משפחתו. לבסוף מציע המאמר דרכים לתיקון הדין הקיים באופן שיקנה הגנה מספקת לצדדים שלישיים תמימים מפני פגיעה מיותרת בזכויותיהם.

The post אסף דרעי – בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה? זכות הקניין של צדדים שלישיים בהליכי עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל appeared first on המשפט.

ספרו החדש של פרופ' חיים זנדברג משתלב בקבוצת מחקרים שראו אור בעשור האחרון, המתארים את תהליכי העברת הזכויות במקרקעין בארץ-ישראל, מאז תקופת המנדט, לידי המדינה וגופים ציבוריים אחרים, כמו גם את תהליך הסדר הזכויות במקרקעין, כביטויים לסכסוך היהודי-ערבי ולדו-קיום המורכב של שתי הקהילות האתניות בארץ זו. את רוב ספרו מקדיש זנדברג לתגובה מפורטת למחקריהם של שלושה חוקרים: ד"ר אלכסנדר (סנדי) קידר ותלמידו, ד"ר ג'רמי פורמן – שניהם מאוניברסיטת חיפה, וד"ר אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן-גוריון. בסדרה של פרסומים, גיבשו השלושה נרטיב היסטורי ברור, המתאר את התהליכים המשפטיים האמורים כמהלך רב-זרועי שבמסגרתו פעלו יהודי ארץ-ישראל לנשל את ערבייהָ מחלק ניכר ממקרקעיהם. בעלי עמדה זו רואים את טיפול הממסד הישראלי, על זרועותיו השונות, בקרקעות ערביי ארץ-ישראל כמסכת אחת של התאנויות שנקט הצד היהודי בסכסוך על ארץ-ישראל כדי למקסם את כמות הקרקע שבשליטתו ולמזער את כמות הקרקע שבשליטת הצד הערבי.

The post אדם חפרי וינוגרדוב – משטר המקרקעין בישראל בסבך הסכסוך היהודי-ערבי על ספרו של חיים זנדברג, מקרקעי ישראל: ציונות ופוסט-ציונות appeared first on המשפט.

ספרו של נתן ברון הוא מסע במנהרת הזמן אל שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. המחקר חושף את צפונותיה של מערכת המשפט הארץ-ישראלית בתקופה שראשיתה בשלהי התקופה העות'מאנית ואחריתה במחציתה של תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. החיבור מנתח את מאפייני המבנה והפעולה של מערכת המשפט בשתי חטיבות הזמן שלפני ואחרי ראשית המנדט ומציג את הדמויות המרכזיות שהשפיעו על עיצובה. הספר מחולק לארבעה חלקים. בחלק הראשון מנתח ברון את הרפורמות שעברה מערכת השיפוט העות'מאנית החל ממחצית המאה ה-19 וכלה בשלהי התקופה העות'מאנית. בחלק השני מתמקד ברון בתיאורה של קבוצת משפטנים יהודים שחבשה את ספסלי הפקולטה למשפטים בקושטא בראשית המאה ה-20. קבוצה זו ("קבוצת קושטא") הצמיחה דמויות שבלטו בהמשך המאה ה-20 הן במערכת המשפט והן במערכת הפוליטית הארץ-ישראלית. בחלק השלישי של הספר מתאר ברון את תהליך הקמתה של מערכת השיפוט המנדטורית תוך הבלטת התפקיד המרכזי של פונקציונר בריטי נשכח – מיג'ור אורם ביגלנד קלרק.

The post חיים זנדברג – אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי על ספרו של נתן ברון "שופטים ומשפטנים בארץ ישראל – בין קושטא לירושלים" 1930–1900 appeared first on המשפט.

בחיינו אנו צוברים רכוש, מי מעט ומי הרבה. לצערנו, תוחלת החיים של רכושנו לרוב ארוכה יותר מזו שלנו. רכוש יכול להיות נצחי. לכן כל שיטת משפט קובעת מה יהיה גורלו של רכוש שבעליו מת. השיטה הישראלית קובעת שעם מותנו, יעבור רכושנו ליורשים שלנו על פי הסדר הקבוע בחוק או בצוואה. לא מעט אנשים מעוניינים להעביר את רכושם עוד בחייהם, לרוב לבני משפחתם הקרובים.לכך הסברים רבים ומגוונים. יש העושים זאת כדי לגרום הנאה לבני משפחתם; יש העושים זאת כדי להגביר את הכרת התודה של בני המשפחה אליהם; יש המבקשים להסיר מעליהם עול או למנוע סכסוך בין ילדיהם לאחר מותם. יש העושים זאת מתוך בחירה חופשית ומלאה, ויש העושים זאת בלחץ הילדים. המלך ליר החליט לחלק את רכושו – ממלכתו –בחייו ולהעביר אותה לבנותיו. נחזור אפוא לעסקה של חלוקת הממלכה. ליר מבקש לחלק לבנותיו את ממלכתו תמורת אהבה. בעשותו כן, הוא מציב בפנינו, המשפטנים, אתגר לא פשוט: על איזו עסקה מדובר כאן? האתגר המשפטי שמציב שקספיר ב"המלך ליר" אינו מפתיע. אתגר דומה הציב בפנינו שקספיר גם ב"הסוחר מונציה", מהיצירות ה"חוזיות" המובהקת ביותר שנכתבו אי פעם, שעורר את השאלה כיצד יש להתייחס לחוזה הקובע שבמקרה של אי-פירעון ההלוואה יהיה שיילוק זכאי לליטרת בשרו של אנטוניו. אכן, האזכור של החומר המשפטי במחזותיו של שקספיר בולט במיוחד, עד כי יש כאלה, בעיקר משפטנים, שאולי כדי להוסיף למוניטין המקצוע, הגיעו למסקנה מדעית חד-משמעית, כי לשקספיר הייתה הכשרה משפטית. "המלך ליר" זרוע אזכורים משפטיים, וציר המחזה נסב סביב ה"עסקה" של ממלכה תמורת אהבה, שאת מהותה אנסה לבחון עתה, בעיקר נוכח הקושי שמציב רכיב האהבה בהגדרת העסקה.

The post נילי כהן – על הורים, על ילדים ועל כפיות טובה – העסקה של המלך ליר: ממלכה תמורת אהבה appeared first on המשפט.

בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת גרבוב, מפי השופטת בן-פורת, נקבע, כי אם לא נתקיימו כללי ה"השתק", זכאים צדדים לחוזה שטרם בוצע (Contract Executory) לשנותו בתום לב, גם לאחר שהזכויות שמקנה החוזה הומחו לצד שלישי. פסק הדין עסק בחוזה להקמת מבנים בנמל אילת, שנחתם בין קבלן לרשות הנמלים. הקבלן המחה לגרבוב את זכויותיו לתשלום על פי החוזה. משלא עמד הקבלן בהתחייבויותיו על פי החוזה, הפסיקה רשות הנמלים את החוזה. לאחר זמן, חודש החוזה בין הקבלן לרשות הנמלים, תוך שינויים שגרמו להפחתת סכום חיובה של רשות הנמלים, ולמעשה – לאיפוסו. הנמחה גרבוב תבע את רשות הנמלים על בסיס החוזה המקורי. בדחותה את התביעה, קבעה השופטת בן-פורת מפורשות שאם לא הוסכם אחרת, המחאת זכות על פי חוזה (להלן:"המחאת החוזה") אינה שוללת מהצדדים לחוזה המקורי את הזכות לשנות את תנאיו, לרבות את התחייבויות החייב לפיו, אפילו אם יש בכך פגיעה בזכות שרכש הנמחה על פי ההמחאה. זאת, למרות האמור בסעיף 1 לחוק המחאת חיובים,  בזכות שרכש הנמחה על פי ההמחאה, התשכ"ט-1969, המאפשר עבירות של זכויות הנושה, וממנו ניתן להבין שהנושה המקורי יצא מהתמונה, ואין לו עוד כל נגיעה בחוזה שהמחה. הרשימה מסכמת, בכל הנוגע לחייב ובנוגע לזכות שהומחתה, הנמחה הוא "סוכן גבייה" בלבד, או "שלוח עם כוח לגבות או להקנות את התביעה לשימושו". בדיני היושר, ולפי כללים מודרניים, בהיותו "זכות ראויה" (chose in action), חוב כספי, הנותן עילה לתביעת סכום קצוב, הוא קנייני ועבירותו היא בת 11 הנותן עילה לתביעת סכום קצוב, הוא קנייני (“a piece of property") ועבירותו היא בת-תוקף כלפי צדדים שלישיים. בו בזמן, החוזה שממנו צמח חוב זה אשר הומחה, נותר בגדר התקשרות אישית (“strictly personal“) בין החייב לנושה-ממחה. התקשרות זו אינה מושפעת מן ההמחאה. במסגרת זו ניתנת הצדקה דוקטרינרית לכוחם של הצדדים לחוזה לשנותו לאחר שהומחה ואף אפשר לקבוע את גבולותיו של כוח זה.

The post בנימין גבע – שינויים בחוזה שהומחה בעקבות ע"א 330/75 גרבוב נ' רשות הנמלים. appeared first on המשפט.

המשותף לשכירות, לרישיון ולזיקת הנאה הוא ששלושתם מעניקים זכות לשימוש בנכס שבבעלות אדם אחר. המבדיל ביניהם הוא שהשכירות מעניקה עם זכות השימוש גם את ההחזקה, ואילו זיקת ההנאה מעניקה את זכות השימוש בלבד, בלא ההחזקה. המבדיל את השכירות ואת זיקת ההנאה מן הרישיון הוא, על פי ההשקפה המקובלת, שהשכירות וזיקת ההנאה מקנות זכות קניינית, ואילו הרישיון מעניק זכות אישית בלבד. על רקע דברים אלה, שהם בבחינת מושכלות ראשוניים, נתעוררו שאלות מעניינות שנחלקו בהן  הדעות. נתעממה ההבחנה שבין שכירות לבין זיקת הנאה; הוצב סימן שאלה על קנייניות השכירות; נתגלעו קשיים בדבר קנה המידה שבעזרתו אפשר להבחין בין זכות קניינית לזכות שאינה קניינית; נתעוררו ספקות בשאלה מתי משתכללת שכירות שאינה טעונה רישום במרשם המקרקעין; הועלו הרהורי כפירה בדבר האפשרות לרכוש זיקת הנאה מכוח התיישנות, בדרך כלל, ובמקרקעין מוסדרים, בפרט; וכן נחשפו קשיים באשר לשאלת היחס בין רכישת זיקת הנאה מכוח התיישנות לבין מרשם המקרקעין. לליבון שאלות אלה נועדו הדברים הבאים.

The post יהושע ויסמן – שכירות, רישיון, זיקת הנאה ומה שביניהם appeared first on המשפט.

לצורך פיתוח טכנולוגיות רפואיות מתקדמות, נדרשת לחוקרים גישה לנתוני עתק רפואיים, לרבות תמונות דימות ותכנים נוספים המצויים ברשומות רפואיות של מטופלים. מאגרי רשומות רפואיות מוחזקים בידי קופות חולים, בתי חולים ומוסדות רפואיים אחרים. כללי האתיקה הרפואית ודיני זכויות החולה והפרטיות מסייגים את השימוש המחקרי בתכנים הנמצאים ברשומות הרפואיות ובכך מקשים על מיצוי התועלת הטמונה במידע. לאור התפתחותן של שיטות מחקר המבוססות על נתוני עתק, הצפויות להביא לפריצות דרך ברפואה, חיוני לשחרר את צוואר הבקבוק. במאמר זה נמפה את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, נעיין בשאלת הקניין במידע הרפואי האישי בכלל ובתמונות דימות בפרט, ונציע מודל חדש להנגשת מידע רפואי לחוקרים. המודל מתאפיין בשליטה של המטופל במידע הרפואי המתייחס אליו, ובהכרה בזכותו להנאה כלכלית מהשימוש המשני במידע למחקר ופיתוח. המודל המוצע משוחרר מפגמים הטבועים במנגנונים הקיימים להעברת מידע רפואי לשימוש מחקרי ומסחרי.

The post נחום קריתי, טניה ברסקי, אור גלרט ויובל לנדאו – קניין גופני ולמידה עמוקה appeared first on המשפט.

מאמר זה בוחן את משטר האחריות החמורה החל בדיני זכויות היוצרים ואת מידת התאמתו למציאות בת ימינו. השאלה נבחנת בפרספקטיבה רחבה של המשפט האזרחי הישראלי, תוך התמקדות בדיני הקניין ובדיני הנזיקין, נוסף על דיני זכויות יוצרים. המאמר מצביע על כך שחקיקת חוק זכות יוצרים 2007 סללה דרך להכיר באשם כשיקול תקף, ללא צורך בעריכת שינוי כולל של משטר האחריות החמורה. ניתן להשתמש בכלים המשפטיים הקיימים, בשילוב עם דוקטרינות אשר השתרשו במשפט האזרחי הישראלי, כדי ליישם שיקולי אשם במסגרת הדיון בסעד בגין הפרת זכות יוצרים. בהקשר זה נעשית הבחנה בין סעד הפיצוי לסעד המניעה. מוצע שפסיקת פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים שתותנה בהוכחת אשם מצד המפר. בעניין סעד המניעה מוצע לאמץ עמדה פרגמטית, ולקבוע כי שיקולי אשם יימנו עם השיקולים שבית המשפט יהיה רשאי לשקול בהפעלת סמכותו להימנע ממתן צו מניעה, על פי סעיף 53 לחוק זכות יוצרים.

The post יעל ניסן־אלון – אשם בדיני זכויות יוצרים: נטע זר או שיקול תקף? appeared first on המשפט.

תהליך מעניין מסתמן בעת האחרונה אצל שופטי בית המשפט העליון, בכל הנוגע לסוגיית דיני ההפקעות. תמצית הטענה היא שבית המשפט העליון, שבאופן מסורתי היה במשך שנים "חלוקתי" מאוד, קרי אפשר למדינה ליטול מקרקעין בקלות יחסית ולחלק אותם מחדש, עמד להחליף, בעקבות חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובהתאם לרוחות שנשבו מכיוון האקדמיה, את כסותו ה"חלוקתית", שנראתה כשמרנית מדי, ולהמיר אותה בכסות אחרת, ליברלית-קפיטליסטית, פחות חלוקתית ויותר "קנייניסטית", קרי מגנה על קניין הפרט. והנה עוד בטרם התרגלו השופטים לכסותם החדשה, כבר בחרו כמה מהם לחזור אל כור מחצבתם החלוקתי, אפשר משום שחשו, גם בעקבות רוח שנשבה מכיוון האקדמיה, כי האפנה החדשה אף היא – שמרנית. שבים הם אפוא אל הסגנון החלוקתי, אך הפעם החלוקתיות עצמה היא הבון-טון, היא "הדבר". וכמו בענייני אפנה, יש כאלה שמובילים את האפנות החדשות עוד בטרם אחרים הסתגלו לאפנות הישנות. כפי שנראה להלן, אנו נמצאים כיום בעיצומו של ויכוח בין שתי האסכולות באשר למשקל שיש
לייחס לכל אחת מהן בפסיקת בית המשפט.

The post חיים זנדברג – הפקעות, אחריות חברתית והגנת הקניין הפרטי בעיני בית המשפט העליון. אגב דין וחשבון הועדה הבינמשרדית לשינוי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 appeared first on המשפט.

ספרו של דגן הוא "לא רגיל", וזאת מכיוון שלהבדיל מספרי משפט אחרים היוצאים לאור בארץ, אשר מחבריהם בוחנים ומנתחים את הוראות החוק והפסיקה מבעד לעדשת המיקרוסקופ, דגן משקיף בספרו הנוכחי על הוראות החוק והפסיקה, בנושאים שבהם הוא דן, ממעוף הציפור. עניינו של דגן אינו בניתוח דקדקני של הוראה זו או אחרת מתחום דיני הקניין. מבטו מכוון אל מגמות היסוד הבאות לידי ביטוי בהוראות הדין, אל התאוריות שבבסיס הוראות החוק ואל העקרונות שהנחו את המחוקק או את השופט, בבואם להכריע בנושאים קנייניים.

The post יהושע ויסמן – על ספרו של פרופ' חנוך דגן "קניין על פרשת דרכים" appeared first on המשפט.

ברשימה זו ננסה לעמוד על ההגנה שמעניקה הערבות בפועל לרוכש הדירה, אל מול הסיכונים הניצבים בפניו, החל משלב ביצוע תשלומי התמורה ועד לשלב העברת הזכות בדירה על שמו של הרוכש. נדון בנוסח הערבויות הניתנות לרוכש ובבעיות הכרוכות בו, וכן במסגרת ההגנה שמעניק החוק היום לרוכש הדירה, ונציע דרכים לפתור את הקשיים הקיימים בעניינים אלה.

The post עמיחי קרנר ואמיר בכר – ערבות מכוח חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)- יעדים, כשלים ופתרונות appeared first on המשפט.

בתקופה האחרונה אירעו כמה התפתחויות בחקיקה ובפסיקה המצדיקות עיון נוסף בעסקת המקרקעין הנפוצה בישראל – עסקת קומבינציה של מכר חלקי. מדובר בעסקת מקרקעין בה נמכר חלק מן הקרקע תמורת קבלת שירותי בנייה. היינו, בעל הקרקע מוכר את הקרקע לקבלן או ליזם ומקבל בתמורה דירות או יחידות נדל"ן (משרדים, מבנים, וכדומה) בבניין שייבנה. השאלה בדבר מיסוי עסקת הקומבינציה הטרידה רבות את העולם העסקי ואת רשויות המס, ומטרתו של מאמר זה לבחון, בין היתר, את השלכות המס של עסקת קומבינציה של "מכר חלקי" לאור תיקוני החקיקה האחרונים שהתקבלו ופסקי הדין של בתי המשפט בעניין זה.
לשם כך, אבחן תחילה את ההבחנה בין עסקת קומבינציה של מכר חלקי לבין עסקת קומבינציה של מכר מלא. לאחר מכן, אבחן את חבות המס בעסקת מכר חלקי, לרבות לצורך חוק מיסוי מקרקעין, ונפקויות עסקה זו בנוגע למס הכנסה ולמסי רכישה ומכירה.

The post יצחק הדרי – נפקויות המס של עסקת קומבינציה של מכר חלקי appeared first on המשפט.