בבוקר 30.11.2023 שני מחבלים רצחו שלושה ישראלים בירושלים. דיווחים ראשוניים העלו שלאזור חתרו באומץ אזרח וחיילי מילואים וקטלו את המחבלים; אלא שלאחר "ירי דו־צדדי" או "ירי בשוגג", האזרח מת מירי חיילינו. בהמשך הבוקר פורסם ריאיון רדיו עם אחד מהחיילים, שאמר שכל חיילי צה"ל מתים לעשות "איקס" (= קטילת מחבל) והשיב בחיוב לשאלה אם עשו וידוא הריגה. עוד דווח שהמשטרה אינה מתכוונת לחקור את האירוע. במהרה הופץ בתקשורת סרטון שבו נראה סיום האירוע. החלו לזרום פרטים, תחילה על האזרח שנורה למוות, יובל קסטלמן, שעצר את המחבלים ואז הבין שהחיילים חושדים שהוא עצמו מחבל. לפי הסרטון והדיווחים, קסטלמן עשה כל שביכולתו להסרת החשד שהוא מסוכן: ירד על ברכיו, זרק את האקדח, הרים את חולצתו, הוציא תעודת זהות, הרים ידיו וזעק שהוא ישראלי. כל זאת – ללא הועיל. לפי החשד, החייל ירה בו בעודו על ברכיו, פגע בלסתו באופן ששלל את יכולתו לדבר ופצעו באופן אנוש. קסטלמן מת מפצעיו תוך זמן קצר.

בחלוף ימים המשטרה הצבאית עצרה את החייל לחקירה. התביעה הצבאית ביקשה מבית הדין הצבאי להאריך את מעצרו ביומיים בחשד להמתה בקלות דעת לפי סעיף 301ג לחוק העונשין. המאמר יצא מפרשה זו כדי לבחון באופן ביקורתי הוויה אנושית של ירי מקרוב לעבר ראשו של אדם שנכנע. המאמר יטען כי בין במסגרת מלחמה ובין שלא, לא ניתן לכנות הוויה כזו "המתה בקלות דעת", וכי לא ראוי לעשות כן. במובן דוקטרינרי, מבחינת יסודות העבירה ירי בראש נכנע אינו יכול להיחשב "המתה בקלות דעת", בשום תרחיש; תחת הדין הנוכחי, לכל הפחות מדובר ב"רצח". הסייג הפסיקתי המכונה "הגנה עצמית מדומה", אם יחול, אומנם עשוי לחלץ את היורה מאחריות לחלוטין; אך בשום אופן אינו יכול להציבו באחריות ביניים, המתה בקלות דעת. מבחינה נורמטיבית המאמר יטען כי ירי בראש נכנע ראוי להשתקף בעבירת המתה ברף המרבי, בניגוד למה שחוק העונשין עושה במפורש או בכלל, וניתן לתיאור בכותרת "הוצאה להורג". המאמר ישער כי הרשויות בהקשרנו פנו להמתה בקלות דעת כבחירה לא נוחה בין קצוות מאוד לא נוחים. המאמר מסיים בהדגשה שהמלחמה אינה משנה את דיני העונשין, אך כן משנה דבר חשוב בהרבה: המוטיבציה של הרשויות לאכוף את הדין.

The post אסף הרדוף – החוק יורד על ברכיו, המשפט מרים ידיים: כיצד הוצאה להורג הופכת, לכל היותר, להמתה בקלות דעת appeared first on המשפט.