ספרו של ד"ר יוסי רחמים "אחריות תאגידים כלפי ציבור העובדים" יצא לאור במהלך שנת 2019 והשתלב בספרות המחקרית בנושא תכלית החברה העסקית. ספרו של ד"ר רחמים תרם תרומה משמעותית לשיח התאגידי, זאת באמצעות הצפת הסוגיה הנוגעת למעמדם של מעגלי ההשפעה השונים הקשורים לחברה במסגרת חתירת החברה לתועלת כלכלית ולהשאת רווחים. המחקר שאותו ערך ד"ר רחמים מצליח לתת תמונה רחבה ופתרונות היקפיים, מתוך היכרות מעמיקה עם שוק העבודה ושוק החברות. כעת, כך טוענת מחברת הרשימה, נדרש כי קובעי המדיניות יבחנו את ההצעות הללו ואת אפשרות יישומן.

The post אודליה מינס – תכלית החברה העסקית – הרהורים בעקבות ספרו של יוסי רחמים "אחריות תאגידים כלפי ציבור העובדים" appeared first on המשפט.

מאמר זה יסודו במחקר של המדיניות המיושמת על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (להלן: "בית הדין") בכל הנוגע להוצאת צווי מניעה נגד שובתים (להלן: "המדיניות" או "צווי מניעה"). המדיניות נחקרת במאמר לגבי שתי שנות משפט: 1993 – 1994 ו-1996 – 1997 (להלן: "תקופת המחקר"). הטענות העיקריות, על בסיס ממצאי המחקר, הנן כי המדיניות שיושמה על ידי בית הדין בתקופת המחקר הייתה מוטית, וזאת לטובת המעבידים; וכי היה קיים פער משמעותי בין המדיניות המוצהרת של בית הדין, לבין המדיניות שיושמה על ידו הלכה למעשה. בית הדין התגלה בבירור כ"בית דין של משפט", הפועל באופן פורמלי ודווקני ליישום הוראות הדין, ולא כ"בית דין של יחסי עבודה" – הפועל על פי עקרון הדמוקרטיה התעשייתית כמתווך המסייע לצדדים להגיע בהסכמה לפתרון
מחלוקותיהם. בתקופה האחרונה נשמעות טענות, מפי באי כוח של מעבידים, שלפיהן מערכת בית הדין לעבודה נטתה, בזמנו של נשיא בית הדין הארצי גולדברג, להיות מאוזנת, ואילו כעת, בזמנו של הנשיא אדלר, היא נוטה לטובת העובדים. תקופת המחקר מתייחסת לתקופתו של הנשיא גולדברג. לכן ניתן, על בסיס המאמר, לבדוק אם לחלק הראשון של הטענה אכן יש ביסוס אמפירי, לפחות בכל הנוגע למדיניות הנידונה לגבי צווי מניעה נגד שביתות.

The post רפי נץ – מדיניות בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בנוגע לצווי מניעה נגד שביתות appeared first on המשפט.

העסקת עובדי קבלן היא בעיה מורכבת ורב-ממדית. מרבית הפעולות המשפטיות אשר ננקטות למען פתרון הבעיה משויכות באופן טבעי לעולם המשפט בכלל ולמשפט העבודה בפרט. דיני העבודה מספקים מענה חלקי, בעייתי ולא הוליסטי לתמונה רחבה, מורכבת ומלאת דקויות של נשים שהן מהגרות, מוחלשות, חיות בשוליה הכלכליים והחברתיים של החברה הישראלית ומתמודדות עם חסמים של שפה, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, מוצא ומגדר. תובנה זו גרמה לצוות בקליניקה לזכויות נשים לבחור בכלי שאינו נתפס כמשפטי (אף אם תוצריו עשויים להיות כאלה), במושג בעל גוונים תאורטיים ואמורפיים – העצמה. המאמר מבקש לעמוד על הבחירה (הקשה) בפעולת "העצמה" בעשייה קלינית משפטית ועל האופן שבו מתורגם מושג ההעצמה בעשייה זו עבור הקבוצה שמבקשים להעצים, ולא פחות חשוב מכך, עבור העושות במלאכה הקלינית ומניעות את תהליך ההעצמה. הטיעון המרכזי במאמר הוא שעשייה קלינית משפטית עם אוכלוסיות מוחלשות ועבורן מחייבת גישה "הוליסטית" שאינה מסתפקת בפעילות משפטית בלבד, אלא מאפשרת שילוב של כלים משפטיים וא-משפטיים.

The post רותי לזר – "הן נראות עצובות יותר": סיפור על העצמה וחושך appeared first on המשפט.

בחלק הראשון של המאמר, יציג הכותב את עיקרי הרקע לסוגיית זכויות עובדים בעת חילופי מעבידים בדין המצוי. בחלק השני של המאמר יתאר וינתח באופן ביקורתי את התגלגלות הפרשה שנדונה בפרשת רמת"א בבתי הדין לעבודה ובבג"ץ. מכיוון שפסק דינו של בג"ץ ארוך ומורכב, נסקור בפירוט רב יחסית את עמדותיהם של השופטים קודם להבאת עמדתנו שלנו. בחלק השלישי של המאמר יבקש הכותב לשרטט קווים מנחים להסדר חקיקתי אפשרי של סוגיית מעמד העובדים בעת חילופי מעבידים.

The post פרנסס רדאי וגיל־עד נועם – זכויות עובדים בעת חילופי מעבידים בעקבות בג"ץ הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ appeared first on המשפט.

הדרישות והציפיות המגדריות מעצבות את זהותם והתנהגותם של בנים וגברים כמו גם את תפקידם כאבות. בנים וגברים נדרשים להימנע מהתנהגויות שנחשבות "נשיות" וכאשר הם הופכים לאבות, עיקר תפקידם הוא כלכלי: הם נדרשים לשמש כמפרנסים העיקריים של המשפחה. המדיניות המשפטית והסדרי העבודה בישראל שמעודדים עבודה מרובת שעות מושפעים מנורמת "הגבר כמפרנס" ובמקביל גם מחזקים אותה. מאמר זה יאיר זווית נוספת ויצביע על המחיר האישי והמשפחתי אותו משלמים אבות רבים כיום – בין אם הם מצליחים לעמוד בדרישת "העובד האידיאלי" ובין אם לאו. חשיפת המורכבות הקיימת בחייהם של אבות עובדים תאפשר לגבש מדיניות כוללת ואפקטיבית שתסייע להורים לשלב בין עבודה למשפחה בהתאם לצרכיהם.

The post יפעת מצנר־חרותי – "צריך לעבוד על זה": בחינת יחסי הגומלין בין נורמות של גבריות, אבהות ודרישות שוק העבודה appeared first on המשפט.

מאמר זה מבקש לבחון את ההתפתחות הנוכחית של משפט העבודה על ציר הזמן ההיסטורי, תקופה שתכונה במאמר ״עידן הגלובליזציה״. תקופה זו מאופיינית בעיקר בהתפתחויות מואצות בתחום הטכנולוגיה, ובשינויים אידאולוגיים, כלכליים וחברתיים. התפתחויות אלו, כך נטען במאמר, השפיעו באופן ישיר גם על אופיו של שוק העבודה המודרני, ועל מעמדו ותפיסתו של משפט העבודה. המאמר מבקש לעמוד על התמורות הרבות שהתחוללו בשוק העבודה המודרני בעשורים האחרונים בעולם בכלל ובישראל בפרט, ואשר עיצבו מחדש את אופיו. מאפייניו החדשים של שוק העבודה המודרני, כך אטען, השפיעו בצורה בלתי-נמנעת גם על מערכת יחסי העבודה בין העובד למעסיק במקום העבודה. מטרתו של המאמר היא אפוא לעמוד על הקשיים שעימם מתמודדים העובדים בשוק העבודה המודרני, אשר הפך אותם לחשופים ולפגיעים יותר. אחת ממסקנות המאמר היא ששוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה מסתמן כשוק רעוע, אשר מתקשה לספק לעובד ביטחון תעסוקתי כבעבר. שוקי המסחר מתנהלים על פי ערכים של יעילות כלכלית וגמישות ניהולית, כל זאת על חשבון פגיעה בזכויות העובדים בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט.

The post יוסי רחמים – שוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה, והשפעתו על משפט העבודה appeared first on המשפט.