המאמר בוחן את תפיסת התפקיד של עורכי דין אשר עברו הכשרה בתחום "גירושין בשיתוף פעולה", אך המשיכו לעסוק בעריכת דין מסורתית. הרקע למחקר הוא שיח ביקורתי ביחס לתפקידו של עורך הדין והתפתחותה של עריכת דין שיתופית, המדגישה פתרון בעיות ושיתוף פעולה במקום גישה אדוורסרית מסורתית. על בסיס 15 ראיונות עומק, הממצאים מצביעים על שלושה חסמים עיקריים שמנעו מהמרואיינים לעבור לעסוק ב״גירושין בשיתוף פעולה״: אי־התאמה למציאות המשפטית בישראל ולמנטליות המקומית; תפיסה דיכוטומית לגבי שילוב בין ליטיגציה להליכים שיתופיים; וחסמים כלכליים. עם זאת, באופן מפתיע המחקר מגלה כי למרות שלא עברו באופן מלא לעריכת דין שיתופית, המרואיינים אימצו תפיסה מקצועית מורכבת, אשר כללה עקרונות "שיתופיים", לפיהם בראש ובראשונה הגעה להסכם בדרכי שלום עדיפה על ניהול הליכים בבית משפט. יתרה מזו, מחקר זה מלמד כי המרואיינים שילבו בהליכי הליטיגציה כלים שיתופיים. ממצאים אלו הם משמעותיים ביותר, שכן הם מציעים כי אין מקום לראות ב"גירושין בשיתוף פעולה" כפרדיגמה נפרדת, המחייבת את עורכי הדין להצליח לעבור את "שינוי הפרדיגמה", בבחינת הכול או לא כלום. לעומת זאת, הממצאים מסמנים התפתחות והתבססות של עריכת דין היברידית הכוללת הפנמה של תפיסת תפקיד חדשה של עורכי הדין ושילוב אקטיבי של כלים שיתופיים בעבודה הליטיגטורית.

The post שירי רגב-מסלם ודנה דרזנין – שבירת פרדיגמות: "גירושין בשיתוף פעולה" בעולם המשפט המסורתי appeared first on המשפט.

בערכאות דתיות בישראל, ניאוף משליך באופן דרמטי על זכויות הצדדים, בעיקר נשים. בערכאות חילוניות, ניאוף ככלל אינו רלוונטי. דיכוטומיה זו הפכה את הניאוף לעוד סמל למאבק בין דת וחילונות, בין "יהודית" ל"דמוקרטית". אילו ניאוף היה פעולה בלתי־פוגענית בעליל, העמדה "הדמוקרטית" או הליברליסטית הייתה קלה להצדקה. אולם ניאוף הוא פעולה פוגענית בעליל. באמצעות מודל הפללה והסדרה נורמטיבי, המאמר בוחן אם ראוי להפליל יחסי מין בהסכמה בין אדם נשוי לאחר שאינו נשוי לו, להסדירם או להתעלם מהם משפטית (להפקירם). בכך הוא מציע שתי נקודות מבט ייחודיות וחדשניות: בחינה נורמטיבית ביקורתית להסדרה המשפטית של הניאוף מזווית חילונית, דמוקרטית וליברלית; ואספקלריה פלילית על סוגיה שכיום נדונה בישראל כמעט רק בדיני המשפחה, ולעתים נדירות נזכרת כלא רלוונטית בדיני הנזיקין ובדיני החוזים. המאמר מצביע על הפגיעות הערכיות הכרוכות בניאוף, על שאלת האכיפה הפלילית הפוטנציאלית שלו, על דמיונו ל"בגידה" מינית גם ללא נישואין, על הסדרה משפטית חלופית ועל החסרונות הכרוכים בכל צורת הסדרה. כמסקנה, המאמר מציע ליצור הסדרה אזרחית, לא של "ניאוף", אלא של "הפרת בלעדיות מינית". בהינתן ציפייה לבלעדיות מינית, בין במסגרת נישואין ובין במסגרת מערכת יחסים רומנטית שאינה מוסדרת בחוק, הפרתה תהיה עשויה לייצר עילה לסנקצייה אזרחית, חוזית או נזיקית.

The post אסף הרדוף – סוגיה ליברלית מופקרת: האם להפליל, להסדיר או להפקיר "בגידה" מינית בנישואין? appeared first on המשפט.

The post צבי טריגר – ״אנחנו בני אותה שכבה ארכאולוגית בעתיד״: על לקרוא משפטים בתנ״ך appeared first on המשפט.

מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את המודל למיסוי תאים משפחתיים בישראל נוכח התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו במשקי הבית למן הקמת המדינה ועד ימינו.

המודל למיסוי בני זוג התייחס במקור למשפחות שחיו בתקופה הוויקטוריאנית בבריטניה. מאז חקיקתו תוקן טלאי על טלאי במשך שנים ארוכות, יצר שעטנז בין מודל המיסוי המאוחד לבין מודל המיסוי הנפרד וככזה הוא מעורר קשיים מושגיים ופרקטיים לא מבוטלים. הטענה המרכזית שמאמר זה מבקש לפתח ולקדם היא הצורך בחשיבה מחודשת של המודל שאומץ למיסוי תאים משפחתיים בישראל בשים לב למשטר הרכושי שבין חברי התא המשפחתי, וזאת בניגוד למגמה שעולה משלל תיקוני החקיקה והבהרות רשות המיסים בעשורים האחרונים, אשר הביאו עקב בצד אגודל לכך שכל אחד מבני זוג ממוסה בנפרד מבן זוגו, בדומה ליחידים רווקים, ומתעלם מכך שנישומים אלה מנהלים משק בית משותף עם אחר כיחידה כלכלית אחת. בהקשר זה אף מוצע לבחון מחדש ובאופן ביקורתי את הצורך בהענקת הטבות מס לחברי התא המשפחתי ואת מידת האפקטיביות של הטבות מס אלה; וככל שיימצא שיש מקום לאפשר לבני משפחה הטבות מס שלא מוענקות ברגיל ליחידים רווקים, מוצע לבחון ניודן של הטבות מס אלה בין חברי התא המשפחתי כמו גם הגבלתן ביחס לתאים משפחתיים בעלי אמצעים, בדומה ל"מבחני ההכנסה" המקובלים במערכת הרווחה בישראל.

The post תמיר שאנן – מיסוי משפחות בישראל במאה העשרים-ואחת appeared first on המשפט.

הכלל הידוע לפיו "מצווה לקיים דבר המת" ניצב בבסיס דיני הצוואות. השאלה אם יש לאפשר לאדם להכתיב, ללא כל הגבלה, באיזה אופן יחולק רכושו לאחר מותו העסיקה הוגים ושופטים מאז ומקדם. חרף המשקל שראוי להעניק לרצונו של המצווה, בשל זכותו לחירות ולאוטונומיה, ניתן להצביע על טעמים המצדיקים הטלת מגבלות על חירות זו, בשל פגיעה בעקרונות אוניברסליים אחרים של צדק ומוסר. מקרה פרטי של השאלה הרחבה בדבר זכותו של המצווה לנסח את צוואתו ללא כל מגבלה היא השאלה אם ראוי לתת תוקף לתנייה בצוואה אשר מדירה יורש הפונה לערכאות כנגד הצוואה (תניית סילוקין). שאלה זו, שהיא בעלת היבטים עיוניים ומעשיים, עומדת בבסיסה של רשימה זו. באמצעות סקירת הדין המשווה, מוצגים ארבעה מודלים שונים לאיזון בין זכותו של המצווה לקבוע תניית סילוקין לבין זכותו של נהנה לפנות לערכאות כנגד הצוואה. בהמשך המאמר נערך ניתוח של הפסיקה הישראלית בסוגיה זו לאור המודלים העיוניים ומוצעת דרך חדשה לסווג את תניות הסילוקין כתניות סילוקין "צרות" או "רחבות".

The post יורם רבין ואלון רודס – תניות סילוקין בצוואה appeared first on המשפט.

במאמר זה נתמקד בממד אחד מתוך המודל בכללותו: ממד המניעה והשימוש בכלי תכנון משפטיים לקראת הזקנה ובמהלכה. בממד זה לא מסתפקת מערכת המשפט בהגנה על הזקנים או בתמיכה באלה המטפלים בהם, אלא מפנה את מוקד ההתעניינות ליצירת כלים משפטיים המאפשרים לזקנים לעצב בכוחות עצמם את חייהם, ולשלוט בקבלת החלטות במצבים שבהם יכולתם הפיזית והמנטלית מתדרדרת. הדיון בממד המניעה והתכנון יחולק לארבעה חלקים: בחלק הראשון תוצג התשתית החברתית והרעיונית שמאחורי ממד התכנון והמניעה בזקנה; בחלק השני יוצגו כלי המניעה והתכנון השונים; בחלק השלישי יוצגו תוצאות מחקר ראשוני שנערך בישראל באשר למידת ההיכרות והשימוש בכלי תכנון ומניעה משפטיים בקרב זקנים בישראל; בחלק האחרון יידונו השלכות המחקר לגבי כיווני מחקר ופיתוח מדיניות לעתיד.

The post ישראל דורון ועידו גל – מניעה ותכנון משפטי בזקנה appeared first on המשפט.

בתי המשפט החלו לבדוק באילו נסיבות ניתן להרוג בעלי חיים; עד כמה מוצדק לגרום סבל לבעל החיים; והאם מותר להאכיל חתולי רחוב. אף התקבלו החלטות באשר לשימוש בכלבים לצורך אימון רופאים. לבסוף הגיע גם תור הדיון במעמד בעלי החיים במשפחה, וזאת כאשר בית המשפט נדרש לפסוק בגורלם של בעלי חיים השייכים לבני זוג שנפרדו. למיטב ידיעתנו, זו הפעם הראשונה שבה בית משפט בישראל דן בצורה מעמיקה בסוגיה כגון זו.

The post פבלו לרנר – אצל מי תישאר הכלבה? ההתחשבות ב"טובת החיה" במקרה של סכסוך משפחתי appeared first on המשפט.

המאמר יתמקד בשאלת היחס בין חוזה לרגש או בין חוזה לאהבה, בהקשר של חוזה נישואין ובעיקר הבטחת נישואין; המאמר יבחן אם ראוי לתת תוקף להסכמות פרטיות מסוג זה, ובאיזה היקף; הוא יבחן מה היחס בין הסכמה פרטית בעניין זה לבין ערכיה של החברה.

The post נילי כהן – ירידתה ועלייתה של הבטחת נישואין appeared first on המשפט.

רשימה זו תפתח בהצגת המחלוקות העיקריות שנתגלעו בין השופטים בפסק הדין בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם, 14.05.2006), תוך הדגשת התפיסות השונות שהציעו השופטים ברק וחשין בעניין המנגנונים החוקתיים המאפשרים הגבלת זכויות, ובחינת יישומן של תפיסות אלה בתחימת הזכות לחיי משפחה. בהמשך אתמקד בפסק הדין של השופט חשין, ואבחן היבטים מסוימים של הדיון שמתקיים בפסק דינו. אטען כי מסגרת הדיון, זו שמבחינה בין ישראל ל"אוטופיה", הנה בעלת משמעות קשה ומרחיקת לכת מבחינת האפשרויות שהיא פותחת לשלילת זכויות: מסגרת דיונו מאפשרת להגביל את היקפן של זכויות בשל אינטרסים ביטחוניים מבלי להידרש כלל לבדיקה במסגרת פסקת ההגבלה; היא מסמנת את תושבי השטחים כנתיני אויב ומרמזת ללגיטימיות של שיקולים דמוגרפיים כעילה להגבלת זכויות של אזרחים ישראלים.

The post אייל גרוס – מאוהב לאויב: צדק, אמת, יושר ושכל ישר בין ישראל לאוטופיה בבג"ץ חוק האזרחות appeared first on המשפט.

לאחרונה, ניטש ויכוח מעניין וחריף בין המלומדים יחיאל קפלן ורונן פריי, מחד גיסא, לבין המלומדת יפעת ביטון, מאידך גיסא, לעניין פיצוי נזיקי למסורבות גט, הן אותן עגונות שבעלן ידוע ולא נעלם, אלא שהוא מסרב לתת להן גט. דומני שיש להעלות גישה שלישית לסוגיה, שתעשיר את הדיון ותפרה אותו, ואף תחדד את היישום בפועל של מטרות דיני הנזיקין. הדיון יציג נקודת מפגש מעניינת בין התא המשפחתי לדיני הנזיקין, הקשורה גם למירוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני. חיבור זה יציג גישה המבקרת הן הגישה הפטרנליסטית של קפלן ופרי והן את הגישה הפמיניסטית של ביטון. הגישה שתוצג על ידי היא, שהתביעה אינה צריכה להיות מסויגת באמצעות מחסומים וסייגים, כהצעותיהם של קפלן ופרי, אלא יש לקבלה במלואה באופן עקרוני ולא להצר את צעדי התובעת. עם זאת, גישה זו לא תתבסס על ניתוח פמיניסטי. אטען, כי יש לבחון את הסוגיה דרך המנסרה של מטרות דיני הנזיקין. אדגיש כי לתביעה נזיקית כזו אין ולא צריכה להיות שייכות לדיני המשפחה, דהיינו בעניין זה לדיני הגירושין הנדונים בבית הדין הרבני, אלא רק לאכסניה שבה בחר המחוקק לשכן את התביעה – בית המשפט לענייני משפחה, על מטרתו המרכזית – יישוב סכסוכים במשפחה, בהתבסס על אופיים המיוחד של סכסוכים אלה.

The post בנימין שמואלי – פיצוי נזיקי למסורבות גט appeared first on המשפט.

קשה היא מצוקתם של מסורב הגט, שאשתו מסרבת לקבל גט, או של מסורבת הגט, שבעלה מסרב לתת לה גט. הם אינם יכולים לממש את רצונם להתגרש מבת או מבן זוגם, ונאלצים לבלות את שארית ימיהם עם אדם שאינם חפצים בו אך קשורים עמו בקשר נישואין. קשה במיוחד מצוקת הנשים, מסורבות הגט. אישה מסורבת גט שחיה חיי אישות עם גבר שאינו בעלה, עוברת עברה שתוצאותיה חמורות מאלה הקיימות כאשר גבר נוהג בדרך דומה. מציאות החיים בחברה מתירנית יוצרת חשש מפני תקלות חמורות כאשר אנשים יבחרו לחיות חיי אישות עם בן או עם בת זוג לפני שהשתחררו מקשר הנישואין. מציאות זו עלולה לגרום, בין היתר, להולדת ילדים ממזרים. במאמר זה נעמוד על אפשרות פתרונה של מצוקת מסורבות הגט באמצעות מזונות שהם קנס, אשר מטרתם היא השפעה על בעל סרבן גט, שעקב הלחץ הכלכלי יסכים לתת גט. מזונות אלה קרויים "מזונות עונשיים" או "מזונות הפחדה".

The post יחיאל ש' קפלן – פתרון מצוקת מסורבות הגט באמצעות מזונות עונשיים appeared first on המשפט.

באנו אל היכל המשפט וברצוננו להבין את אשר נעשה בהיכל מכובד זה של החברה הישראלית. זאת נעשה דווקא בין השבילים הנפתלים של תחום "דיני המשפחה" בישראל, תחום קרוע ומאוחד כאחד, בין דתיות לבין חילוניות, בין התקדמות בינלאומית לבין שמרנות מקומית, הגענו לצומת דרכים בתחום זה, צומת המערב שני נושאים מורכבים מאוד: נושא השינוי בתפיסת מושג "התא המשפחתי" ונושא "טובתו של הילד" – צומת אליו הוביל אותנו פסק הדין בעניין ברנר-קדישי. פסק דין זה עוסק בשאלת האימוץ של שתי נשים החיות כזוג נשוי לכל עניין ודבר, ודן למעשה בשאלת סמכות הרישום של פקיד הרישום במשרד הפנים. מאמר זה יוצא מפסק דין זה ומנסה להבין את השלכותיו, ותו לא, מכאן שבדיון זה נפסע צעד אחר צעד במבנה הלקות מאותו עולם מושגי בו אנו עוסקים: נפתח ב"קדם משפט", בו נתוודע לסיפורים המשפטיים הרלוונטיים לענייננו זה, נמשיך ב"המשפט", בו ננסה להבין באיזה דיון משפטי עסקינן ובאיות, אולי, היינו אמורים לעסוק, ונסיים ב"לאחר משפט", בו ננסה להבין את משמעויות אותו פסק דין.

The post חנן גולדשמידט – "תעודת הזהות המפוספסת של משפחת ישראלי" – השלכות משפטיות של הפסיקה בנוגע לאימוץ על ידי זוג חד-מיני appeared first on המשפט.

הדרישות והציפיות המגדריות מעצבות את זהותם והתנהגותם של בנים וגברים כמו גם את תפקידם כאבות. בנים וגברים נדרשים להימנע מהתנהגויות שנחשבות "נשיות" וכאשר הם הופכים לאבות, עיקר תפקידם הוא כלכלי: הם נדרשים לשמש כמפרנסים העיקריים של המשפחה. המדיניות המשפטית והסדרי העבודה בישראל שמעודדים עבודה מרובת שעות מושפעים מנורמת "הגבר כמפרנס" ובמקביל גם מחזקים אותה. מאמר זה יאיר זווית נוספת ויצביע על המחיר האישי והמשפחתי אותו משלמים אבות רבים כיום – בין אם הם מצליחים לעמוד בדרישת "העובד האידיאלי" ובין אם לאו. חשיפת המורכבות הקיימת בחייהם של אבות עובדים תאפשר לגבש מדיניות כוללת ואפקטיבית שתסייע להורים לשלב בין עבודה למשפחה בהתאם לצרכיהם.

The post יפעת מצנר־חרותי – "צריך לעבוד על זה": בחינת יחסי הגומלין בין נורמות של גבריות, אבהות ודרישות שוק העבודה appeared first on המשפט.

עבודת יחידות הסיוע עם בתי המשפט לענייני משפחה היא זירה מרתקת לבחינת המפגש שבין השדה המשפטי לטיפולי. במאמר זה יוצגו עיקרי הממצאים שעלו מעבודת מחקר מעמיקה בנושא. חידושה המרכזי הוא בחשיפת מרחב חדש, המרחב ה"משפטיפולי", שנוצר במרוצת שנות העבודה המשותפות של הפרופסיות. המרחב מורכב ממופעים משפטיפוליים המתרחשים בנקודות זמן שונות ובמינונים משתנים של משפטי וטיפולי. המפגשים מראים, כי החיבור הבינתחומי במרחב הוא חיבור מיטיב אף לא אחיד, ונע על רצף. הבנת איכויות הקשר הבינתחומי במרחב עשויה לסייע להמשך פיתוחו הראוי, תוך יצירת מתווים, הסדרים ומודלים ייחודיים נוספים שיגשימו את הרעיון המרכזי שעמד בבסיס הקמת ערכאת המשפחה כערכאה החותרת ליישוב סכסוכים באופן העולה בקנה אחד עם רווחת הצדדים.

The post הילה מלר־שלו – המרחב ה"משפטיפולי": מופעי המפגש בין ה"משפטי" ל"טיפולי" בעבודת יחידות הסיוע ובתי המשפט לענייני משפחה appeared first on המשפט.

המאמר מתמקד בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991. בוחן אם חוק
זה נותן מענה ראוי לתופעת ההתעללות וההזנחה והאם יש מקום לעצב הסדר
משפטי חלופי שיאפשר הגנה טובה יותר או יכולות התערבות ראויות יותר.
ההתמקדות בחוק למניעת אלימות במשפחה נעשתה הם משום שהחוק מאפשר
שימוש בהתערבות טיפולית והן משום שהחוק ניתן ליישום גם במקרים של זקנים
שאינם "חסרי ישע".
הטענה המועלית במאמר זה היא שהמענה שניתן על ידי חוק למניעת אלימות
במשפחה אינו מספק, השימוש בהוראת הטיפול אינו שכיח, וכפועל יוצא במקרים רבים התעללות שמופנית כלפי זקנים על ידי צאצאיהם נמשכת. על כן, יש מקום להציע הסדר חלופי שייתן מענה ראוי יותר לתופעה זו.

The post מיכאל (מיקי) שינדלר וישראל (איסי) דורון – התעללות והזנחה כלפי זקנים שאינם חסרי ישע מצד צאצאיהם: עיון ביקורתי בהתמודדות החוקית במסגרת חוק למניעת אלימות במשפחה appeared first on המשפט.

מאמר זה מציע התבוננות במודל ובממצאי המחקרים הנזכרים בראי תורת
המשפט הטיפולי. להתבוננות זו ערך בכמה היבטים. הראשון, התבוננות זו
תורמת להערכת המודל. היא מסייעת לחזק את הבסיס הרעיוני של המודל ומתוך
כך מחדדת את ההיבטים הטיפוליים הקיימים בו ועומדת על חשיבותו. השני,
התבוננות זו מאפשרת להציע אימוץ רעיונות נוספים ודרכי פעולה הנלמדים
מתורת המשפט הטיפולי. המוצע מסייע לעמוד על מקומות שבהם תורת המשפט
הטיפולי יכולה לתרום להמשך החלת המודל המעוגן בתקנות באופן איכותי
ויעיל. השלישי, הניסיון שנצבר ביישום המודל הישראלי יכול להעשיר את הדיון
הבין־לאומי העוסק בתורת המשפט הטיפולי ובהטמעתה במערכות בתי משפט
שונות. מסקנות הדיון עשויות לתרום גם להעשרת ההבנה בעניין השתתפות ילדים
בבירור סכסוכים הנוגעים להם אשר מתנהלים בהליכים חלופיים לשפיטה.

The post תמר מורג וקרני פרלמן – יישמע קולי – תורת המשפט הטיפולי ושיתוף ילדים בבתי המשפט למשפחה בישראל appeared first on המשפט.