מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את המודל למיסוי תאים משפחתיים בישראל נוכח התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו במשקי הבית למן הקמת המדינה ועד ימינו.

המודל למיסוי בני זוג התייחס במקור למשפחות שחיו בתקופה הוויקטוריאנית בבריטניה. מאז חקיקתו תוקן טלאי על טלאי במשך שנים ארוכות, יצר שעטנז בין מודל המיסוי המאוחד לבין מודל המיסוי הנפרד וככזה הוא מעורר קשיים מושגיים ופרקטיים לא מבוטלים. הטענה המרכזית שמאמר זה מבקש לפתח ולקדם היא הצורך בחשיבה מחודשת של המודל שאומץ למיסוי תאים משפחתיים בישראל בשים לב למשטר הרכושי שבין חברי התא המשפחתי, וזאת בניגוד למגמה שעולה משלל תיקוני החקיקה והבהרות רשות המיסים בעשורים האחרונים, אשר הביאו עקב בצד אגודל לכך שכל אחד מבני זוג ממוסה בנפרד מבן זוגו, בדומה ליחידים רווקים, ומתעלם מכך שנישומים אלה מנהלים משק בית משותף עם אחר כיחידה כלכלית אחת. בהקשר זה אף מוצע לבחון מחדש ובאופן ביקורתי את הצורך בהענקת הטבות מס לחברי התא המשפחתי ואת מידת האפקטיביות של הטבות מס אלה; וככל שיימצא שיש מקום לאפשר לבני משפחה הטבות מס שלא מוענקות ברגיל ליחידים רווקים, מוצע לבחון ניודן של הטבות מס אלה בין חברי התא המשפחתי כמו גם הגבלתן ביחס לתאים משפחתיים בעלי אמצעים, בדומה ל"מבחני ההכנסה" המקובלים במערכת הרווחה בישראל.

The post תמיר שאנן – מיסוי משפחות בישראל במאה העשרים-ואחת appeared first on המשפט.

נושא איכות הסביבה זכה בשנים האחרונות למקום של כבוד בסדר היום הציבורי במדינת ישראל. הדיון בנושא זה התמקד על פי רוב בעלויות השליליות שהתנהגויות שונות יוצרות הגורמות לנזקים סביבתיים (עלויות שליליות שהמזיקים או המזהמים נושאים בהן לכל היותר באופן חלקי). עם זאת, למרות ההשלכות החמורות של עישון על איכות הסביבה, הדיון הציבורי בעישון מוצרי טבק התמקד דווקא בנזקים הבריאותיים שמסב העישון על המעשנים. רשימה זו סוקרת בקצרה את הנזקים הסביבתיים והבריאותיים הנובעים מעישון והמטילים עלויות נכבדות על הציבור בישראל. למרות זאת, בדומה למחוקקים במדינות רבות אחרות, גם המחוקק בישראל בחר שלא לאסור לחלוטים עישון של מוצרי טבק. חלף זאת, בחר המחוקק להגביל את העישון בספרה הציבורית ולהטיל מסים ייעודיים שיגרמו להעלאת מחיר מוצרי הטבק, בין היתר, כדי לצמצם את היקף התופעה. ברשימה זו ננסה לבחון עד כמה מסים המוטלים על מוצרי טבק המכונים "מסים מאחים" או "מסים פיגויאנים" או "פיגוביאנים" מסייעים בצמצום היקף התופעה, או לכל הפחות בהטלת עלויות על המזהמים ובכך להפנמת נזקיהם. עוד נדון בהשלכות החלוקתיות הנובעות ממסים אלה.

The post תמיר שאנן וגיא אזולאי – יש לך סיגריות? המס עליהן הורג אותי appeared first on המשפט.

שיטת הפרשנות לחקיקת המס המיושמת כיום בבתי המשפט בעייתית מטעמים שונים. מטרת המאמר היא לבקר את שיטת הפרשנות המקובלת לחקיקת המס, ולתמוך בשיטת פרשנות אחרת, ראויה. הביקורת מתמקדת במשנתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, אשר יישם את שיטת הפרשנות התכליתית. בהתאם לתפיסה פרשנית זאת, נטל על עצמו בית המשפט להילחם בתכנוני מס, בין היתר באמצעות סגירת "פרצות" הקיימות למכביר בחקיקת המס. בשל בעיות רבות בשיטת פרשנות זו, שיטת הפרשנות הראויה בחקיקה בכלל, ובחקיקת המס בפרט, היא הפרשנות המילולית. ראוי היה גם כי שיטת הפרשנות המילולית תלווה בשלושה עקרונות פרשניים מרכזיים: יצירת הרמוניה מיסויית, יישום ההיגיון הכלכלי של דיני המס ופירוש חוקי המס לטובת הנישום.

The post אבי נוב – פרשנות חקיקת מס: בחזרה ללשון החוק appeared first on המשפט.

בתקופה האחרונה אירעו כמה התפתחויות בחקיקה ובפסיקה המצדיקות עיון נוסף בעסקת המקרקעין הנפוצה בישראל – עסקת קומבינציה של מכר חלקי. מדובר בעסקת מקרקעין בה נמכר חלק מן הקרקע תמורת קבלת שירותי בנייה. היינו, בעל הקרקע מוכר את הקרקע לקבלן או ליזם ומקבל בתמורה דירות או יחידות נדל"ן (משרדים, מבנים, וכדומה) בבניין שייבנה. השאלה בדבר מיסוי עסקת הקומבינציה הטרידה רבות את העולם העסקי ואת רשויות המס, ומטרתו של מאמר זה לבחון, בין היתר, את השלכות המס של עסקת קומבינציה של "מכר חלקי" לאור תיקוני החקיקה האחרונים שהתקבלו ופסקי הדין של בתי המשפט בעניין זה.
לשם כך, אבחן תחילה את ההבחנה בין עסקת קומבינציה של מכר חלקי לבין עסקת קומבינציה של מכר מלא. לאחר מכן, אבחן את חבות המס בעסקת מכר חלקי, לרבות לצורך חוק מיסוי מקרקעין, ונפקויות עסקה זו בנוגע למס הכנסה ולמסי רכישה ומכירה.

The post יצחק הדרי – נפקויות המס של עסקת קומבינציה של מכר חלקי appeared first on המשפט.