צו מוסכם הוא כלי אכיפה סטטוטורי המאפשר לממונה על הגבלים עסקיים (בשמו החדש – הממונה על התחרות) לערוך חוזים רגולטוריים עם גורם מפוקח על רקע הפרות בתחום התחרות. המאמר מבקש לבחון את הצו המוסכם מנקודות המבט של ספרות האכיפה הרגולטורית, הרגולציה ההסכמית, הדמוקרטיה ההשתתפותית והבחירה הציבורית, לשם קידום התאוריה הרגולטורית-משפטית, בפרט בנושא שיתוף ציבור בחוזים רגולטוריים. הטענה המרכזית במאמר היא שרגולציה הסכמית המיושמת בישראל בתחום התחרות לוקה מאוד במידת השקיפות, ההנמקה והשיתוף הציבוריים המאפיינת אותה, באופן אשר עלול לפגוע הן בלגיטימיות שלה והן ביעילותה, וכי ניתן לשפר מנגנונים אלה במידה ניכרת בדרכים המוצעות במאמר. זהו המאמר הראשון בכתיבה המשפטית בישראל המטפל באופן מרכזי ועיקרי בצו מוסכם – מנגנון חשוב בחוק ההגבלים העסקיים (בשמו החדש – חוק התחרות הכלכלית), שעל אף שגילו מתקרב לעשרים שנים, והשימוש בו הולך וגובר בעת האחרונה, הוזנח מאוד בספרות המקומית ובמנגנוני הממשל מבחינה מתודולוגית ותאורטית.

The post שרון ידין – צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם appeared first on המשפט.

סקירת ספרו של י' יגור "דיני ההגבלים העסקיים".

The post מאיר חת – על דיני ההגבלים העסקיים appeared first on המשפט.

החיבור מציג בפני הקוראים ספר בעריכתם של מיכל (שיצר) גל ומנחם פרלמן: ניתוח משפטי וכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים (כרך ראשון). הספר עוסק באופן מעמיק ונרחב בניתוח התאוריה והדין של חוק ההגבלים העיסקיים, התשמ"ח-1988 .החיבור מתמקד בפרקו של ד"ר עדי אייל: "הבסיס הכלכלי לדיני ההגבלים העסקיים". החיבור, בעקבות הפרק, סוקר את המודלים הכלכליים שביסוד דיני ההגבלים העיסקיים – התחרות המשוכללת והמונופול. מתוך הסקירה יוצא החיבור לעיון רחב במושג היעילות הכלכלית, על שתי פניה: היעילות ההקצאתית והיעילות הדינמית. בין שני סוגי היעילות קיים מתח מובנה. השגת אחת מהן עשויה לבוא על חשבון רעותה. מתח זה מודגם באמצעות מוסד הפטנט, שבגדרו מוענקת לממציא "מונופול" על המצאתו. יעדו של הפטנט הוא לקדם תהליכי חדשנות, אך מחירו מתבטא בנגיסה ביעילות ההקצאתית. על כן הפטנט מהווה מקרה מבחן מעניין לעימות בין שני סוגי היעילות. החיבור עומד על שורשיה הרעיוניים של היעילות הדינמית. אין חולק בדבר חשיבותה לצמיחה חברתית. מכאן הצורך לבחון מהו מבנה השוק שבו תושג היעילות הדינמית בדרך מיטבית – תחרות או מונופול. כפי שנראה, הפטנט סוטה ממודל התחרות המשוכללת, על מנת לאפשר לממציא לממן את המצאתו ולהפיק תועלת מפֵרות עמלו. ואולם בה בעת נולד החשש להיווצרותו של מונופול, העלול לאיים גם על המשך התהליך החדשני. דומה כי המנוע לדחיפתם של תהליכי החידוש מצוי באיזון העדין שבין הענקת פטנט לבין שמירה על שוק פתוח ותחרותי.

The post איריס סורוקר – בעקבות הספר: ניתוח משפטי וכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים appeared first on המשפט.

העולם החדש שבו אנו חיים, עולם המידע, מתאפיין בתחרות חופשית בין עסקים, המתמקדת במידה רבה בקניין הרוחני של העסקים, המידע בכלל, והקניין הרוחני בפרט, הם הנכסים המרכזיים של כל עסק. דיני הקניין הרוחני, כמו גם דיני התחרות הלא הוגנת ודיני הסודות המסחריים, נמצאים בשנים האחרונות בטלטלה. סיבותיה של הטלטלה הן כמובן הטכנולוגיה המודרנית ואופייה של חברת התקשורת המודרנית, המשנים את הדרך שבה אנו פועלים, חיים, עובדים, מבלים וצורכים סחורות ושירותים בסביבת המידע. בין
החוקרים, הפילוסופים והמשפטנים העוסקים בעידן המידע קיימות מחלוקות עזות בשאלה אם לפנינו מהפכה של ממש המשנה סדרי עולם או שמא לפנינו שינוי והתפתחות מוגבלים בהיקפם ובמשמעותם .כמו כן, הכותב מודע לכך כי עידן המידע מציב סימני שאלה של ממש בנוגע לשאלת הצידוק התאורטי של הגנת הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות יוצרים בפרט. למרות סימני השאלה הכבדים המרחפים על פני כל המבנה הקיים של דיני הקניין הרוחני, על דיני התחרות בנושאים אלה ועל ההגנה המשפטית על סודות
מסחר, יוצא המחבר למסע מפורט, מעמיק ויסודי בפרטי הדינים הנוגעים לכל אלה.

The post יובל קרניאל – תחרות לא הוגנת בעידן המידע על "עוולות מסחריות וסודות מסחר". appeared first on המשפט.

ברשימה זו אציג את המקרה של השוק-שאחרי, ואעמוד על בעיית היעילות שממנה הוא סובל. אבחן את כשלי השוק המאפיינים שוק זה, כגון: עלויות המעבר, בעיית הקהל השכוי, בעיית המידע והחוזה הבלתי מושלם. בתוך כך, תיבדק מידת כוחו של השוק הראשוני לפקח על התנהגות אופורטוניסטית מצד היצרן בשוק-שאחרי. בהמשך אבחן שיקולי יעילות העשויים לתמוך בפרקטיקות מגבילות של היצרן בשוק-שאחרי, תוך פזילה לסוגיה של הסדרים אנכיים והסדרי קשירה. מטרת הרשימה היא להציג ניתוח כלכלי של השוק-שאחרי, תוך הבחנה בין פרקטיקה יעילה לבין פרקטיקה הפוגעת ביעילות. כשלי השוק שמהם סובל השוק-שאחרי עשויים להצדיק התערבות רגולטיבית במקרים מסוימים, וזאת במטרה לאפשר לשוק להשיג יעילות כלכלית.

The post איריס סורוקר – השוק-שאחרי appeared first on המשפט.

ביתר פירוט, אעסוק בנושאים הבאים: ראשית, אבהיר את המונח "אכיפה פרטית", וכן אבהיר מדוע אין די באכיפה פלילית או מנהלית בתחום ההגבלים העסקיים, ומדוע האכיפה הפרטית, חרף קיומן המקביל של האכיפה הפלילית והמנהלית, היא כה חשובה. לאחר מכן אסקור סוגים שונים של אכיפה פרטית: תביעות פרטיות; תובענות ייצוגיות ; ותביעות פרטיות או תובענות ייצוגיות שמוגשות בעקבות הליכים פליליים או מנהליים (Follow-On-Actions). אסקור את מעמדה של האכיפה הפרטית של דיני ההגבלים העסקיים בארצות-הברית(Antitrust) ושל דיני התחרות באיחוד האירופי (שם הייתה בעניין זה רפורמה משמעותית בשנת 2003) ולסיום, אציע כמה הצעות לשדרוג ולעידוד האכיפה הפרטית של הוראות חוק ההגבלים העסקיים בישראל. כאמור, מטרתו המרכזית של חיבור זה, היא להקיץ את האכיפה הפרטית בתחום ההגבלים העסקיים מהתרדמה העמוקה שבה היא שרויה.

The post יצחק (צחי) יגור – אכיפה פרטית של דיני ההגבלים העסקיים-פוטנציאל לא ממומש! appeared first on המשפט.

דיני התחרות הם בעלי חשיבות גבוהה הל בכלכלות מפותחות והן בכלכלות מתפתחות. בדיני התחרות יש כדי לתרום רבות לפיתוחן הכלכלי של מדינות ולהשגת "איזון" במישור הסוציו-כלכלי והסוציו-פוליטי. למרות זאת, במשך השנים נוצר מצב של אי-שוויון בנוגע למידת ההתפתחות של דיני התחרות במדינות שונות: בעת שהמדינות המפותחות חוו "חיזוק" והרחבה בניסיונן בתחום, הרי ברוב המדינות המתפתחות, אם לא בכולן, לא נראו חיזוקים והרחבות שכאלו. מצב דברים שכזה, בין השאר, תומך בדעה שמן הראוי ללמוד מניסיונן של מדינות מפותחות בתחום דיני התחרות, במיוחד בעניין אימוץ חקיקה חדשה או רפורמה של דיני התחרות הפנימיים. מטרת מאמר זה היא לדון בהתפתחויות בדיני התחרות באיחוד האירופי, ובהיבטים של דיני התחרות המאפשרים ללמוד מניסיונה של הקהילה האירופית. נפתח בסקירה כללית של מערכת דיני התחרות באיחוד האירופי, נסביר מדוע נכון לדון ולהתחשב במערכת הדינים באיחוד האירופי, ולאחר מכן נעבור לדון בדבר הלקחים שאנו בישראל יכולים ללמוד מהניסיון האירופי.

The post מאהר דבאח – בדרך לרפורמה – סוגיות בדיני ההגבלים העסקיים מה אפשר ללמוד מן הרפורמה בדיני התחרות באיחוד האירופי? appeared first on המשפט.

בהמשך לביקורת הנמתחת על חוק ההגבלים העסקיים, מטרתי ברשימה זה היא לדון, בקצרה, בתיקונים העיקריים הדרושים בו. לא למותר לציין כי סוגיית עיצוב הוראות חוק ההגבלים אינה סוגיה פשוטה כלל ועיקר. אין מודל אחד, אופטימלי , אשר פותר את הבעיות כולן. גם אם נניח כי מטרת שינוי החוק היא הגברת היעילות בהשגת מטרותיו, עדיין לא תמצא "נוסחת קסם" להסדרה כאמור. ישנם כמה כוחות מתנגשים שעל המחוקק לאזן ביניהם. כך, למשל, מחד גיסא, על החוק ליצור כללים ברורים וחד-משמעיים אשר יתוו קווים
אדומים לפועלים בשוק. מאידך גיסא , מחיר הבהירות הנה, לעתים, הכללת-יתר או חסר. דילמה מעין זו קיימת בכל מקום שבו מוחלות חזקות חלוטות. דוגמה נוספת לקושי שמעורר ניסוחו של החוק : מחד גיסא, המחוקק מבקש לוודא כי לרשות האוכפת יגיע מידע מלא על פעולות בעלות פוטנציאל אנטי-תחרותי. לשם כך, על המחוקק לאמץ מנגנונים היוצרים תמריצים שליליים לצדדים להתמזג או ליצור הסדר כובל בלא "קבלת רשות" מהרשות האוכפת. מאידך גיסא, מנגנונים אלו מטילים עלויות כבדות על הצרדים להם, גם במקרים שפעולותיהם העסקיות אינן פוגעות בטובת הציבור. האתגר הוא אפוא למצוא, כלשונו של נשיא בית המשפט העליון (לשעבר) ברק, את נקודת שיווי המשקל הארכימדית המאזנת נכונה בין השיקולים השונים. המאמר מבקש להתמודד עם חלק מקשיים אלו ומציע כמה רפורמות נדרשות על מנת להחזיר את האיזון הנדרש על כנו.

The post מיכל (שיצר) גל – לקחו של יוסטיניאנוס: רפורמות נדרשות בחוק ההגבלים העסקיים appeared first on המשפט.

הסדרים אנכיים הם הסדרים בין ספק ללקוח, כגון הסדר בין יצרן מוצר לבין מפיץ מוצר, המוכר אותו הלאה; הסדר בין יצרן של חומר גלם לבין יצרן המשתמשבחומר הגלם על מנת לייצר מוצר חדש; הסדר בין ספק תשומה או שירות לבין פירמה המשתמשת בתשומה או בשירות לצורך עסקיה. האבולוציה של ההתייחסות אל הסדרים אנכיים בדיני ההגבלים העסקיים הישראליים יכולה להתחלק לשלוש תקופות עיקריות: התקופה הראשונה מתאפיינת בפרשנות רחבה שלפיה כל ההסדרים האנכיים הם כובלים, ללא קשר להשפעתם
על התחרות. התקופה השנייה באה לידי ביטוי בתגובת הנגד של בתי המשפט האזרחיים לאנומליות של התקופה הראשונה. בתקופה זו הנטייה הייתה להשתמש בפרצות לשוניות בחוק על מנת להכריע כי הסדרים אנכיים לעולם לא יהיו כובלים, שוב, ללא קשר להשפעתם על התחרות. התקופה השלישית, הנוכחית, מתאפיינת בתגובת הנגד של רשות ההגבלים העסקיים לתגובת הנגד של בתי המשפט האזרחיים בתקופה השנייה. ביטויה של תקופה זו ביזמות לתיקון החוק, המבהירות כי הסדרים שאינם בין מתחרים ייחשבו ככובלים רק על סמך ניתוח כלכלי מעמיק של מידת פגיעתם בתחרות.

The post דיויד גילה – תמורות בהתייחסות להסדרים כובלים אנכיים appeared first on המשפט.

תמחור טורפני הוא אחת מן הדרכים שעשוי לנקוט גוף, בעל כוח שוק, לשם סילוקו של מתחרה או לשם מניעת כניסתו של מתחרה חדש לשוק שהוא פועל בו. המושג "תמחור טורפני" מוכר בכמה שיטות משפט, אך ההתייחסות אליו אינה אחידה. אנו נציג כמה גישות לתופעה זו ונבחן לאורן את גישת חוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח- 1988 (להלן: "החוק הישראלי"). ההזדקקות לשיטות משפט אחרות, מקורה בעובדה שכמעט אין פסיקה ישראלית המפרשת את סעיפי החוק הרלוונטיים, אשר בהם עצמם אין כדי להנחות את התנהגותם של אנשי עסקים. המושג "תמחור טורפני" נוגע לאסטרטגיית תמחור מוצרים או שירותים שמטרתה לפגוע במתחרים קיימים בשוק ולסלקם או למנוע כניסתם של מתחרים חדשים על ידי הפחתה חדה במחירים. כאשר המתחרה הנוקט אמצעי זה מצליח
במשימתו, הוא עשוי להחזיר לעצמו את שהפסיד בשל ההפחתה במחירים (הפחתה שנועדה לגרום הפסד למתחרה ולאלצו להסתלק מן השוק), באמצעות העלאת המחירים לרמה חדשה. הדיון בסוגיית התמחור הטורפני במשפט האמריקני ובדיני הקהילייה האירופית עוסק כשאלה מתי יכול תמחור כזה להיחשב ניצול לרעה של כוח שוק המהווה עברה על דיני ההגבלים העסקיים.

The post מאיר חת – גישות שונות לסוגיית התמחור הטורפני appeared first on המשפט.