בדין הפלילי נודעת חשיבות רבה לגילם של השחקנים השונים במשפט. בפרט הדברים נכונים ביחס לנאשם בדין פלילי. למשל, פרמטר הגיל יכול לעשות את ההבדל בין העמדה לדין לפטור מוחלט מאחריות; בין שפיטה וענישה מתוך תפיסה טיפולית שיקומית לבין שפיטה וענישה בראי עקרון הגמול וההלימה; בין חיוב בית המשפט לערב בהליך גורמים סוציאליים וטיפוליים לבין היעדר חובה כזו; ועוד. על אף החשיבות הגדולה שיש לשאלה הנדונה, בחקיקה הישראלית הפלילית לא מעוגנים כללים מפורשים לקביעת גיל של נאשם (כאשר מועד לידתו אינו ידוע).

אומנם, ניתן למצוא בפסיקת בתי המשפט ובספרות המשפטית התייחסות לאופן שבו יש לקבוע את גילו של אדם. אולם, העיסוק שם נוגע בתחום המשפט האזרחי בלבד, ולא ניתן לגזור כללים אחידים שניתן להחילם על המשפט הפלילי. בנוסף, בחינת המצב המשפטי הנוהג בשיטות משפט זרות תלמד כי בחלק מהמדינות הכללים בסוגיה זו נסמכים בעיקר על כלים רפואיים או פסיכולוגיים. עם זאת, יכולת הדיוק של כלים אלו מוטלת בספק, וחסרונותיהם עולים על היתרונות שבהם.

מאמר זה מביא עימו חידוש, כיוון שיוצע בו לראשונה פתרון משפטי הולם וכולל שנועד לתת לבית המשפט הדן בפלילים כלים להתמודד עם מצבים שבהם גילו המדויק של הנאשם נותר עמום. המאמר יקרא למחוקק לעגן חזקה משפטית לקביעת גיל בדין הפלילי, שייחודיותה תתבטא בהתאמתה למשפט הפלילי ולעקרונותיו. חידוש זה נדרש, כיוון שכאמור אין כיום בדין הפלילי מטריה שמעגנת בתוכה כללים לקביעת גיל במקרים של עמימות.

במאמר אעמוד על ההשפעה המכרעת שיכולה להיות לפרמטר הגיל בדין הפלילי; אבחן אם החקיקה בתחום המשפט האזרחי יכולה להציע פתרונות שניתנים ליישום גם בדין הפלילי, תוך שאמקד את המבט בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 (להלן: חוק הכשרות המשפטית). בנוסף, אבחן אם לסוגיה הנדונה ניתן למצוא פתרונות בפסיקת בית המשפט העליון; אפנה מבט למשפט הזר; וכן אבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם של הכלים הרפואיים לקביעת גיל ואבדוק אם ראוי להסתמך על אלו כאשר במשפט הפלילי עסקינן.

בסופו של מאמר זה, אציע כיצד להסדיר את הדין הפלילי הנוהג במצבים שבהם גילו המדויק של הנאשם אינו ידוע.

The post נגה שמואלי־מאייר – עמימות בקשר לקטינות בדין הפלילי – משמעויות והצעות לתיקון appeared first on המשפט.