מאמר זה מחיל פרספקטיבה של משפט־ותרבות כדי לחשוף ולנתח את תפיסת העולם התנאית המגולמת בדיני הבושת של המשנה, המצויים בפרק ח' במסכת בבא קמא, דיני החובל. כדי לחשוף ולנתח את תפיסת העולם, כלומר את התרבות שעליה מסתמך המשפט שבפרק זה ושלפיתוחה הוא תורם, אנו קוראות את הפרק כיחידה ספרותית שלמה ומתמקדות בסבטקסט שלה. גישתנו זו חושפת שהפרק מבטא יחסי גומלין מורכבים בין שלושה גורמים: התייחסותם של מחברי הפרק לתרבות הדרת-כבוד ובושה (honor and shame culture), תפיסתם את תפקיד המשפט, והבנייתם את משמעותו של הגוף האנושי וערכו.

הניתוח הטקסטואלי המוצג במאמר חושף שההצטלבות משפט־תרבות־גוף בדיני חובל של המשנה מכילה מהלך עמוק ומרחיק לכת, שניתן אף לכנותו מהפכני. אנו מראות שהתנאים מחברי פרק ח' ביטאו בהלכות הבושת שלהם תרבות הדרת כבוד ובושה שכנראה נהגה בחברה שבה חיו והכתיבה את ההתייחסות  לפגיעות גוף; עם זאת ובתוך כך, הם נקטו אמצעים משפטיים מגוונים, מקוריים ודרמטיים כדי לרסן תרבות זו, לרככה ואף להמירה בתפיסת עולם אחרת, המקדשת במקום את הדרת-הכבוד (honor), ערך ליבה אחר בתכלית: כבוד אנושי סגולי טבוע (dignity), ו/או הילת כבוד (כבודו של אדם כמי שנברא בצלם אלוהים). טענתנו היא, אם כן, שהטקסט המשנאי מבטא נורמות חברתיות־תרבותיות ביחס לסכסוכי הדרת-כבוד הקשורים בגוף; הוא מעצב, ממסגר ו"מאלף" נורמות אלה בעזרת שיח משפטי, ובתוך כך מצמצם את תרבות הדרת-הכבוד ומציע תחתיה תפיסת כבוד אחרת, שהיא שוויונית ואוניברסלית. תפיסת הכבוד האחרת משליכה באופן עמוק על תפיסת הגוף, הן בטקסט התנאי והן בריבוא טקסטים הלכתיים שנשענו עליו במהלך הדורות. השיח התנאי המורכב המגולם בפרק ח' מרומם את מעמדו של הגוף תוך כדי עיצוב משפט שהוא שיטתי, אוניברסלי, קונקרטי ולא מטפיזי, המקדם תפיסות של כבוד אנושי טבוע (כבוד סגולי או הילת כבוד).

The post אורית קמיר ויקיר אנגלנדר – תפיסות של גוף וכבוד בדיני בושת במִשְנָה: יחסי גומלין בין תרבות, משפט וגוף appeared first on המשפט.

הטכניקה של יצירת זיופים עמוקים (deep-fake), המאפשרת לכל אחד כמעט לזייף סיטואציה שלא הייתה ולא נבראה, בסרטון, באודיו או בתמונה, מהווה שינוי משמעותי לעומת הזיופים שניתן היה לעשות עד כה. טכניקה זו מאפשרת לנו ליצור העתקים וירטואליים של אנשים ולשתול אותם בדרך פשוטה יחסית במצבים שאותם נרצה. כך, ניתן לבנות אווטארים הנראים אמיתיים ודומים למציאות, למשל, בעולם הווירטואלי כמו המטאברס, או לתקן סצנות בסרטים מבלי שהשחקן יצטרך לשוב ולהצטלם בשנית.

לצד השימושים המועילים שיש לטכניקה זו, ישנה תופעה שהחלה לעלות בשנים האחרונות. החלו לצוץ סרטונים מזויפים בטכניקה זו בעלי אופי מיני ברשת. בסרטונים אלה ישנה בעיקר פגיעה בנשים. תופעה זו מתגברת כמו אש בשדה קוצים, ויש לתת עליה את הדעת מבעוד מועד. אנו קוראים להחיל את החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, שסעיף 3(א)(5א) בו זכה לכינוי "חוק הסרטונים", על סרטונים אלה, על מנת שניתן יהיה לתת לתופעה מענה הולם. אנו טוענים כי אין די בהחלתו הכללית של חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981 במקרים אלה, שכן החלתו של חוק זה בלבד אינה מביאה בחשבון את הפגיעה הקשה בפרטיות בהקשר המיני (בפרטיות המינית) של אותם קורבנות המופיעים בסרטונים מזויפים אלה.

The post דלית קן־דרור פלדמן, קרין נהון, ורדית אבידן ורן גלעד בכרך – זיוף, זיוף עמוק (Deep-Fake), חוק הסרטונים ועקרון הפרשנות המצמצמת: מה הדין? appeared first on המשפט.

המאמר בוחן את שאלת השפעתה של השפה על פרקטיקות ומבנים חברתיים בהסתכלות על מבנה הלידה הישראלי ובניסיון לזהות את תפקידה של השפה בהבניה החברתית של הלידה והדרך שבה השימוש בשפה משפיע על הלידה ומשליך על זכותן של נשים על גופן.

מקרה המבחן שנבחר הוא בג"ץ 5428/17 יעל רום נ' מדינת ישראל, שעסק בהחלטת משרד הבריאות על סגירתם של מרכזי הלידה מחוץ לבתי החולים. ניתוח פסק הדין באמצעות קריאות פמיניסטיות הנוגעות לשפה, ללידה ולמשפט יחשוף כמה שיחים הנאבקים ביניהם על הגדרת הלידה.

הקריאה הביקורתית תדגים אתרים שונים שבהם משמשת השפה כאמצעי להחדרת פרקטיקות אידאולוגיות לתוך התרבות ויצירת מבנים חברתיים אשר מפלים נשים. זיהוי המשמעויות השונות הניתנות להליך הלידה ויחסי הכוחות ביניהן יצביע על הדרך שבה מועדפת משמעות אחת על פני אחרת. העדפה זו מתאפשרת הן באמצעות שימוש אסטרטגי בשפה והן על ידי תיקופה דרך השפה המשפטית.

חשיפת תפקידה של השפה כאמצעי לביסוס תפיסות עולם תאפשר חשיבה על האופן שבו פרקטיקות חברתיות מוטמעות דרך השפה ועל מקומו התרבותי של בית המשפט באישור פרקטיקות אלו. בנוסף, זיהוי חשיבותה של השפה ככלי המבנה ומשפיע על מבנים חברתיים יכול ללמד על הנתיב לשינויים.

The post ענבר מנחם הר־אדיר – לידה, שפה, תרבות: קריאה ביקורתית של בג"ץ 5428/17 יעל רום נ' מדינת ישראל (עניין מרכזי הלידה) appeared first on המשפט.