ספרו של ד"ר יוסי רחמים "אחריות תאגידים כלפי ציבור העובדים" יצא לאור במהלך שנת 2019 והשתלב בספרות המחקרית בנושא תכלית החברה העסקית. ספרו של ד"ר רחמים תרם תרומה משמעותית לשיח התאגידי, זאת באמצעות הצפת הסוגיה הנוגעת למעמדם של מעגלי ההשפעה השונים הקשורים לחברה במסגרת חתירת החברה לתועלת כלכלית ולהשאת רווחים. המחקר שאותו ערך ד"ר רחמים מצליח לתת תמונה רחבה ופתרונות היקפיים, מתוך היכרות מעמיקה עם שוק העבודה ושוק החברות. כעת, כך טוענת מחברת הרשימה, נדרש כי קובעי המדיניות יבחנו את ההצעות הללו ואת אפשרות יישומן.

The post אודליה מינס – תכלית החברה העסקית – הרהורים בעקבות ספרו של יוסי רחמים "אחריות תאגידים כלפי ציבור העובדים" appeared first on המשפט.

The post צבי טריגר – ״אנחנו בני אותה שכבה ארכאולוגית בעתיד״: על לקרוא משפטים בתנ״ך appeared first on המשפט.

The post יורם רבין – "וְאֶת בְנִי נֹאכַל מָחָר: קניבליזם על ציר הזמן המשפטי" / על 'לקרוא משפטים בתנ"ך' מאת דפנה ברק־ארז appeared first on המשפט.

The post אסנת ברתור – על הספר לקרוא משפטים בתנ"ך – על צדק תנכי ומשפט ישראלי מאת דפנה ברק־ארז appeared first on המשפט.

סקירת ספרו של אליעזר בן־שלמה "על ביזיון בית־משפט".

The post אורי שטרוזמן – על ביזיון בית משפט appeared first on המשפט.

סקירת ספרה של שולמית אלמוג "עיר, משפט, סיפור".

The post מיכל אלברשטיין – על מקום המשפט ועגנון כסגנון פרשני appeared first on המשפט.

ברשימה זו אבקש להציע קריאה שונה של הנובלה. בבסיס פרשנות זו אבקש לערער על תפיסת הצדק המקובלת, כאילו מסע לחיפוש ולהשגת צדק הנו נטול כל מניעים וינדיקטיביים-אישיים, וכל כולו בחיפוש אפלטוני, על אני, אחר האמת.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post אסי טבקה – על דם, צדק, נקמה ודמעות appeared first on המשפט.

פשיטת רגל הוא בעיקרו ספר המיועד למשפטן המעשי. הוא מתאפיין בדיון ענייני ותמציתי, המביא בפני הקורא את ״השורה התחתונה״ בנוגע למכלול היבטיהם של דיני פשיטת הרגל – דיוניים ומהותיים כאחד. דרך דיון זו מאפשרת לפשיטת רגל לפרוש בפני הקורא את מלוא היריעה, ובד בבד לשמור על נגישות גבוהה לכלל ציבור עורכי הדין.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post עופר גרוסקופף – פשיטת רגל – אחרי (כמעט) עשרים שנה appeared first on המשפט.

ספרו החדש של פרופ' חיים זנדברג משתלב בקבוצת מחקרים שראו אור בעשור האחרון, המתארים את תהליכי העברת הזכויות במקרקעין בארץ-ישראל, מאז תקופת המנדט, לידי המדינה וגופים ציבוריים אחרים, כמו גם את תהליך הסדר הזכויות במקרקעין, כביטויים לסכסוך היהודי-ערבי ולדו-קיום המורכב של שתי הקהילות האתניות בארץ זו. את רוב ספרו מקדיש זנדברג לתגובה מפורטת למחקריהם של שלושה חוקרים: ד"ר אלכסנדר (סנדי) קידר ותלמידו, ד"ר ג'רמי פורמן – שניהם מאוניברסיטת חיפה, וד"ר אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן-גוריון. בסדרה של פרסומים, גיבשו השלושה נרטיב היסטורי ברור, המתאר את התהליכים המשפטיים האמורים כמהלך רב-זרועי שבמסגרתו פעלו יהודי ארץ-ישראל לנשל את ערבייהָ מחלק ניכר ממקרקעיהם. בעלי עמדה זו רואים את טיפול הממסד הישראלי, על זרועותיו השונות, בקרקעות ערביי ארץ-ישראל כמסכת אחת של התאנויות שנקט הצד היהודי בסכסוך על ארץ-ישראל כדי למקסם את כמות הקרקע שבשליטתו ולמזער את כמות הקרקע שבשליטת הצד הערבי.

The post אדם חפרי וינוגרדוב – משטר המקרקעין בישראל בסבך הסכסוך היהודי-ערבי על ספרו של חיים זנדברג, מקרקעי ישראל: ציונות ופוסט-ציונות appeared first on המשפט.

ספרו של נתן ברון הוא מסע במנהרת הזמן אל שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. המחקר חושף את צפונותיה של מערכת המשפט הארץ-ישראלית בתקופה שראשיתה בשלהי התקופה העות'מאנית ואחריתה במחציתה של תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. החיבור מנתח את מאפייני המבנה והפעולה של מערכת המשפט בשתי חטיבות הזמן שלפני ואחרי ראשית המנדט ומציג את הדמויות המרכזיות שהשפיעו על עיצובה. הספר מחולק לארבעה חלקים. בחלק הראשון מנתח ברון את הרפורמות שעברה מערכת השיפוט העות'מאנית החל ממחצית המאה ה-19 וכלה בשלהי התקופה העות'מאנית. בחלק השני מתמקד ברון בתיאורה של קבוצת משפטנים יהודים שחבשה את ספסלי הפקולטה למשפטים בקושטא בראשית המאה ה-20. קבוצה זו ("קבוצת קושטא") הצמיחה דמויות שבלטו בהמשך המאה ה-20 הן במערכת המשפט והן במערכת הפוליטית הארץ-ישראלית. בחלק השלישי של הספר מתאר ברון את תהליך הקמתה של מערכת השיפוט המנדטורית תוך הבלטת התפקיד המרכזי של פונקציונר בריטי נשכח – מיג'ור אורם ביגלנד קלרק.

The post חיים זנדברג – אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי על ספרו של נתן ברון "שופטים ומשפטנים בארץ ישראל – בין קושטא לירושלים" 1930–1900 appeared first on המשפט.

ספרה המרתק והמהנה מאוד לקריאה של דפנה ברק-ארז עוסק בשינויים שחלו בהסדרה המשפטית בישראל של גידול החזיר ומכירתו, תוך ניסיון להתחקות אחר התהליכים החברתיים-תרבותיים שהביאו לשינויים אלה. ברק-ארז עוקבת, באמצעות מחקר היסטורי מעמיק ופרטני, אחר השינויים שחלו, משלהי תקופת המנדט ועד ימינו אלה, בהיקפם של האיסורים המשפטיים על גידול החזיר ומכירתו, ובפרשנות שניתנה להם בפסיקתם של בתי המשפט. היא מנסה להתחקות אחר שינויי העומק החברתיים, הכלכליים והתרבותיים שהובילו לשינויים בחוק ובפסיקה. בחלקה הראשון של רשימה זו אעמוד בקצרה על הנושאים העיקריים הנדונים בספר. בחלקה השני אבחן את עמדתה של ברק-ארז, שלפיה בסוגיית איסורי החזיר, גילו בתי המשפט עמדה של ניטרליות ערכית, ורק שיקפו, פחות או יותר, את השינויים התרבותיים שחלו בחברה הישראלית. אטען כי למעשה אי-אפשר להסביר כראוי את ההתפתחויות המשפטיות שחלו בסוגיית איסורי החזיר מבלי לעמוד על הכרעות נורמטיביות, ושנויות במחלוקת, שאימץ בית המשפט העליון בהקשר זה.

The post יעקב בן שמש – על Outlawed Pigs, מאת דפנה ברק-ארז appeared first on המשפט.

הספר נשוא רשימה זו, "המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום" מאת ארנה בן-נפתלי ויובל שני, הנו מן המשובחים בתחום המשפט הבינלאומי הפומבי. הוא מצליח הן במשימה של הדגשת מהפכת ההומניזציה של המשפט הבינלאומי הפומבי ושימת הפרט במרכז, והן במשימת היפוך דרך החשיבה על המשפט הבינלאומי והעצמת אלו הקשובים לכלליו. הוא עושה זאת באופן מעורר פליאה תוך שהוא מעמיד לרשות הקורא עושר ביבליוגרפי וניתוח מקורי. כבר מראשיתו מזמין הספר את הקורא לצאת למסע מעורר של חשיבה ביקורתית על תחום שעד כה במודע או שלא במודע נדחק אל מחוץ לתודעתו, תחום אשר כאמור מהפכה מתרגשת עליו. לא נותר לי אלא להמליץ בפניכם להקדים ולצאת למסע מאתגר זה.

The post איריס קנאור – הדקדוק הפנימי של היחסים הבינלאומיים appeared first on המשפט.