ניצול בעלי החיים והפגיעה בהם בימינו הם הקשים בהיסטוריה האנושית, כמותית ואיכותית. אף שהאדם הטיפוסי יודע שבעלי חיים נוצלו ונפגעו לשם הפקת מוצרי צריכה, הוא רחוק מלדעת את הפרטים הקטנים והגדולים: כמה בעלי חיים נוצלו, כיצד הוחזקו, כיצד נפגעו, בידי מי, מדוע ועוד. פער הידע העצום הוא לב הפעילות למען בעלי חיים, בשאיפה לחשיפת מידע ולקיום שיח חופשי ומבוסס עובדות, לאפשר לציבור עמדה מושכלת ולחולל השפעה רגשית ומעשית לטובה.

תעשיית הניסויים בבעלי חיים נהנית מהסתרה כמותית ואיכותית, בחסות חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים). המאמר בוחן את הזיקה שבין החוק לבין חוק חופש המידע ומציע, בשאיבת השראה ממבחני פסקת ההגבלה, שהמטרות המוצהרות בעד ההסתרה עמומות ומחייבות חידוד ושהשקיפות היא כלי הכרחי לבחינתן הביקורתית; שבמקרים רבים אין התאמה רציונלית בין האמצעי, הסתרת פרטים רבים על הניסוי, לבין המטרה, קידום הרפואה והמחקר; ושההסתרה הקיימת רחוקה מלהיות מידתית. הסיבה האמיתית להסתרת המידע היא הסדין האדום ביותר מבחינת חוק חופש המידע: הותרת הציבור בבורוּת, במגמה למנוע מהמידע להוביל לשינוי. מוצע לייצר פרמטרים של סודיות וחשיפה, לחידוד הדיון ולאפשור בקרה אמיתית; לשנות את חוק הניסויים, כך שברירת המחדל תהיה גילוי, ולא הסתרה; ולפרש את סעיף ההסתרה בצמצום ובמגמה לחשיפת מידע ולהגשמת מטרות חוק חופש המידע, מה שעשוי להוביל לצמצום סבלם העצום של מיליוני בעלי חיים.

The post אסף הרדוף – חופש המידע נגד חופש ההסתרה, חופש הביטוי נגד חופש העינוי: ניסויים בבעלי חיים מאחורי דלתות המעבדה appeared first on המשפט.

המאמר יבקש להפנות לעקרון הניהול המשולב של המרחב הימי, שהוא עיקרון דומיננטי במסמכי מדיניות בין לאומיים ובמחקר האקדמי, ולהציג סקירה השוואתית של מודלים שונים ליישומו .לצורך בחינת המודל המוסדי הרצוי לישראל ייסקרו היתרונות והחסרונות של המודלים השונים, ינותחו השיקולים לבחירתו, וישורטטו כיווני חשיבה ליישומו. המאמר הוא קול קורא להמשך דיון באימוץ מדיניות לניהול משולב לחופים ולמרחב הימי בישראל.

The post ציפי איסר איציק – סיכונים סביבתיים במרחב הימי של ישראל – מבט אל האופק הרגולטורי appeared first on המשפט.

המאמר יתמודד עם הבעייתיות הסביבתית הגלומה במינימליות השלטונית המבוססת על הפילוסופיה הליברטריאנית ויתמקד בתאוריה הליברטריאנית של רוברט נוזיק. תוצג ביקורת סביבתית המראה כי הליברטריאניז הוא אנטי סביבתי. לאחר מכן יטען כי בניגוד למה שמקובל לחשוב, מבחינה תאורטית לא רק שניתן לבסס על הליברטריאניז הנוזיקיאני כינון של רגולציה סביבתית מטע המדינה, אלא יש הכרח לפתח רגולציה כזו. המאמר יראה כיצד עקרונות הליברטריאניז של נוזיק מובילי לתמיכה בהתערבות ממשלתית ובפיתוח חקיקה ורגולציה בתחום איכות הסביבה. יהיה בכך כדי להצדיק רגולציה כזו גם במסגרת חשיבה קפיטליסטית המבססת את עצמה על הרעיון הליברטריאני של המדינה המינימלית ומקדשת את הקניין הפרטי.

The post איתי אליאב – דיני הסביבה בעידן של קפיטליזם: האם ניתן לפתח את הרגולציה הסביבתית בהתבסס על טעמים ליברטריאניים, ואם כן – כיצד? appeared first on המשפט.

נושא איכות הסביבה זכה בשנים האחרונות למקום של כבוד בסדר היום הציבורי במדינת ישראל. הדיון בנושא זה התמקד על פי רוב בעלויות השליליות שהתנהגויות שונות יוצרות הגורמות לנזקים סביבתיים (עלויות שליליות שהמזיקים או המזהמים נושאים בהן לכל היותר באופן חלקי). עם זאת, למרות ההשלכות החמורות של עישון על איכות הסביבה, הדיון הציבורי בעישון מוצרי טבק התמקד דווקא בנזקים הבריאותיים שמסב העישון על המעשנים. רשימה זו סוקרת בקצרה את הנזקים הסביבתיים והבריאותיים הנובעים מעישון והמטילים עלויות נכבדות על הציבור בישראל. למרות זאת, בדומה למחוקקים במדינות רבות אחרות, גם המחוקק בישראל בחר שלא לאסור לחלוטים עישון של מוצרי טבק. חלף זאת, בחר המחוקק להגביל את העישון בספרה הציבורית ולהטיל מסים ייעודיים שיגרמו להעלאת מחיר מוצרי הטבק, בין היתר, כדי לצמצם את היקף התופעה. ברשימה זו ננסה לבחון עד כמה מסים המוטלים על מוצרי טבק המכונים "מסים מאחים" או "מסים פיגויאנים" או "פיגוביאנים" מסייעים בצמצום היקף התופעה, או לכל הפחות בהטלת עלויות על המזהמים ובכך להפנמת נזקיהם. עוד נדון בהשלכות החלוקתיות הנובעות ממסים אלה.

The post תמיר שאנן וגיא אזולאי – יש לך סיגריות? המס עליהן הורג אותי appeared first on המשפט.

השימוש בתקשורת הסלולרית נסמך על שידור וקליטה של אותות אלקטרו-מגנטיים, שהשפעתן הבריאותית נחקרת כבר שנים רבות. באשר לחשיפה ממכשירים סלולריים, הדעות חלוקות, ואילו באשר לקרינה מאתרי הבסיס קיימת הסכמה מדעית נרחבת כי מדובר ברמות חשיפה נמוכות ביותר, ולפיכך האפשרות לקיומם של נזקים בריאותיים נמוכה מאוד. עם זאת, הקמתם של אתרי בסיס סלולריים באזורי מגורים בכלל, ובאזורים הנתפסים כרגישים בפרט, מעוררת לא אחת התנגדות ציבורית. התנגדות זו באה לידי ביטוי במחאות ציבוריות, בפנייה לערכאות, ולא אחת גם בצעדים אלימים. במחקר זה אספנו וניתחנו את כל פסקי הדין בערכאות השונות, שעסקו בקרינה סלולרית. התמונה המצטיירת היא של התנגדות ציבורית חריפה להצבת אנטנות ולהפעלתן, תוך שימוש אינטנסיבי בערכאות מנהליות ובטענות פרוצדורליות כדי להשיג תוצאה מהותית – הרחקת אנטנות ממקומות מגורים. ברוב המקרים, ההתנגדויות נכשלות בהשגת מטרתן. עדיין יש ריבוי תביעות, מיעוט הצלחות והתעסקות מוגברת דווקא באנטנות הסלולריות, המהוות מקור חשיפה הרבה פחות משמעותי מאשר הטלפונים הסלולריים עצמם. המאמר סוקר את הממצאים האמפיריים ומשמעותם, ומאפשר הצצה לקרבי המערכת המשפטית והאינטרסים השונים שהיא מייצגת.

The post עדי אייל ורונן הראובני – המאבק המשפטי בקרינה סלולרית: העדפת פרוצדורה על מהות – וכישלונה appeared first on המשפט.

מאמר זה מנתח את החוקים והנהלים החלים בישראל בנושא הגנת עצים במרחבים עירוניים. כללי המשפט הנוגעים לעצים בעיר מעוגנים בפקודת היערות המנדטורית משנת 1926 ובחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965. המאמר מתמקד בתיקוני חקיקה שבוצעו בחוקים אלו ב- 2008 ו-2012 שמכוחם הוענקה הגנה לעצים בשלב התכנון של תכנית בנייה חדשה ובשלב הענקת רישיון כריתה או העתקה על ידי פקיד היערות. המאמר מנתח את פרטי ההסדר החקיקתי ומעמדו של פקיד היערות, ובודק את דרך יישום תיקוני החקיקה בחיי המעשה. ממצאי בדיקה אמפירית לגבי השנים 2014-2010 מצביעים על עלייה בכמות העצים שנכרתים ועל קושי בשימור עצים באמצעים ביורוקרטיים של חובת קבלת רישיון. המאמר יבקש להסביר את הממצאים בהתייחסות לקונפליקטים שמתקיימים בזירות הפעולה השונות של פקיד היערות. בשנת 2014 שונו לרעה הסדרי החקיקה לגבי עצים. המאמר ינתח את המציאות המשפטית החדשה ויציע אפשרויות לפעול בזירת השלטון המקומי ובתחום המודעות הציבורית על מנת לייצר דפוסי פעולה איכותיים להגנת עצים.

The post יפעת הולצמן־גזית – ארץ, עיר, צומח: הסדרי המשפט בתחום ההגנה על עצים במרחב העירוני appeared first on המשפט.

The post לימור זר־גוטמן – דבר העורכת appeared first on המשפט.

המאמר בוחן את המוסריות הפוליטית שבתאוריה הפרפקציוניסטית של יוסף רז מן ההיבט הסביבתי. במרכז המאמר עומדות השאלות: האם לפי התאוריה הפרפקציוניסטית של רז, יכולה המדינה לגלות רגישות כלפי בעיות סביבתיות, ואם כן – כיצד? השאלות עולות, בין היתר, לאור טענות של סביבתנים שלפיהן קיים מתח בסיסי בין תפיסות המאפיינות את החשיבה הליברלית לבין הצורך בשמירה על הטבע ועל איכות הסביבה. כך, למשל, נטען כי התמקדות החשיבה הליברלית בפרט האנושי כיחידת הבסיס של החשיבה בתחום המוסריות הפוליטית עומדת בסתירה עם הצורך בצמצום החירויות הנדרש להתמודדות עם אתגרים סביבתיים. לפי טענה זו, כאשר ניתנת חשיבות רבה לבחירה חופשית ולעיצוב חיי הפרט בהתאם לנטיותיו האותנטיות, אין למדינה אפשרות אפקטיבית ולגיטימית לכוון את אזרחיה לאורח חיים בר קיימא מבחינה סביבתית.
המאמר יבחן את התאוריה הפרפקציוניסטית של רז לנוכח טענות ביקורתיות שהועלו נגד הליברליזם מנקודת מבט סביבתית. בתחילה אציג טענות אלה, אבדוק את תקפותן בנוגע לפרפקציוניזם הרזיאני, ואראה כי הן אינן נכונות לגביו. בכך יחולץ הפרפקציוניזם מההאשמה כי הוא אנטי-סביבתי. בשלב הבא אציע גם פרשנות סביבתית של הפרפקציוניזם, והמסקנה הכללית תהיה כי עשייה רחבה יחסית מטעם המדינה למען איכות הסביבה אינה רק מותרת לפי הפרפקציוניזם, אלא אף מתחייבת ממנו.

The post איתי אליאב – התאוריה הפרפקציוניסטית של יוסף רז ומחשבה סביבתית: האם ייתכן פרפקציוניזם סביבתי, ואם כן – כיצד? appeared first on המשפט.