בעשורים האחרונים חלו שינויים רבים באקדמיה בכלל ובאקדמיה המשפטית בפרט. כך, למשל, נפתחו פקולטות ובתי ספר רבים למשפטים, ומספר המוסדות למשפטים יותר מהכפיל את עצמו בעשרים השנים האחרונות. כיום ניתן לרכוש השכלה משפטית באוניברסיטאות ובמכללות; מתוקצבות ושאינן מתוקצבות, בערים גדולות ובפריפריה. בה בעת נעשו שינויים בתכניות הלימודים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים במשפטים. הורחבו שיתופי הפעולה הבין-לאומיים, הועמקה הפעילות הקלינית, ניתן דגש גדול יותר לאיכות ההוראה, נפתחו תכניות בין-תחומיות שונות, והתבססו שיתופי פעולה בין האקדמיה לבין משרדי עורכי דין וגופים משפטיים אחרים.

The post שמואל בכר – "לא-תשבע עין לראות, ולא תמלא-אוזן משמוע": הגיעה העת ל"חדש תחת השמש" בחינוך המשפטי appeared first on המשפט.

במאמרי עם יניב פרידמן מ-2001 מתחתי ביקורת על התנהלות ההוראה והלימוד בפקולטות למשפטים בארץ. מסקנתי העיקרית הייתה שרמת ה"שיעור" במוסד מרכזי בחינוך המשפטי אינה ממצה את הפוטנציאל הגלום בסגל בעל יכולות והישגים אקדמיים מהגבוהים בעולם וגם בתלמידים בעלי יכולות גבוהות ביותר. טענתי שהשיעור, כפי שהתנהל במקרים רבים, אף תרם להטמעת ערכים שליליים כגון עיגול פינות, התכוננות קלוקלת ושטחיות שעלולים לפגוע במקצועיות של עורך הדין או עורכת הדין העתידיים. בין היתר עמדתי על תופעות נרחבות של נוכחות נמוכה במרבית השיעורים, השתתפות נמוכה בשיעור עצמו ועל פי עדות תלמידים רבים, במקרים לא מעטים בהוראה מכנית ובלתי-מאתגרת. ציינתי ששינון "מחברת בחינה" אף מבלי, למשל, לקרוא אפילו פסק דין אחד ומבלי להשתתף אפילו בשיעור אחד, הספיק לעבור את הבחינה, ולעתים בציון גבוה. אדגיש שהביקורת לא התייחסה לתוכני הלימוד: הקלקלה התקיימה בשיעורים "דוקטרינריים" ו"תאורטיים" כאחד. אחד מעמיתיי הבכירים ביותר באחת האוניברסיטאות הגדיר את המצב, באירוניה, כ"הסכם כובל" בין מורים לתלמידים: אנו לא נפריע לכם ואתם לא תפריעו לנו. הגדרתי את המצב הכללי כשערורייתי.

The post יוסף ויילר – עדיין חינוך לשטחיות? מה אומרים הדקאנים appeared first on המשפט.

המאמר עוסק בשבעה נושאים המשקפים את הסוגיות המרכזיות שיש לתת עליהן את הדעת כאשר בוחנים את החינוך המשפטי הישראלי כיום: הפער בין מורי המשפט לבין תלמידיהם; המתח בין כתיבה ומחקר באנגלית לבין אזרחות טובה ומקצוענות; פתיחת המכללות ושאלת השפעתה על החינוך המשפטי; השתלטות הדירוגים והמדידּות על החינוך המשפטי; השינויים הטכנולוגיים והשפעתם על ההוראה ועל הלמידה; והידלדלות כישורי השפה של התלמידים. מטרתו להציע הרהור ביקורתי, אך גם אופטימי, בנוגע לכיוונים שהחינוך המשפטי צועד לעברם, ולכיוונים שלעברם ראוי שיצעד.

The post צבי טריגר ומנחם מאוטנר – דיאלוג על החינוך המשפטי appeared first on המשפט.

בעשורים האחרונים התבסס ענף מחקרי העוסק בחקר האושר. ענף זה מבקש לבחון את הגורמים המשיאים את האושר האנושי ועל ידי כך לקדמו. להשאת האושר פוטנציאל השפעה חיובי על היבטי חיים רבים. עם אלו נמנים הצלחה אקדמית ומקצועית, שגשוג אישי ובריאות נפשית ופיזית. למרות התבססותו של ענף זה ועל אף הרלוונטיות הרבה שלו למשפט, הספרות המשפטית הישראלית אינה עושה בו שימוש מושכל ושיטתי. כך, למשל, הספרות הישראלית העוסקת בחינוך המשפטי אינה מתייחסת כלל לסוגיית אושרם של נמעני החינוך — הסטודנטים.

מאמר זה מבקש לייבא עקרונות מתחום חקר האושר וליישמם בחינוך המשפטי. לביסוס הטענה כי קידום אושרם של הסטודנטים הוא שיקול רלוונטי בעיצוב מדיניות בתי ספר למשפטים נציג הצדקות ערכיות והצדקות תועלתניות. לאחר מכן נציע מגוון אמצעים העשויים להביא להשאת אושרם של סטודנטים. לטענתנו, אמצעים אלו עולים בקנה אחד עם יעדיו המסורתיים של החינוך המשפטי.

The post נופר אסלמן ושמואל בכר – אושר סטודנטיאלי וחינוך משפטי: לא בבית ספרנו? appeared first on המשפט.

מאמר זה מתמקד בהיבט אחד של החינוך המשפטי: פיתוח של כבוד המחיה המקצועי האישי של תלמידי המשפטים, כלומר כיצד יכולה המרצה למשפטים לסייע לתלמידיה לעבור תהליך עומק של צמיחה, התפתחות, התחברות ליכולות ולחזקות האישיות שלהם, מיצוי פוטנציאל אישי ובניית ביטחון עצמי המושתת על היכרות עצמית מושכלת.

המאמר מציג מגוון של דרכים מעשיות כיצד להנחיל לתלמידי משפטים את ההבנה והאמונה שטקסט משפטי מכיל טיעון שיש בכוחם לחלצו ולהתמודד עמו; שהם מסוגלים לקרוא טקסט משפטי גם ללא הנחיות מפורטות ומגמתיות; שהם מסוגלים ליהנות ולהתעשר מקריאתו של טקסט משפטי קנוני; שרצוי ואפשר להתנסח באופן רהוט; שבעזרת סדרת שאלות ("סוקרטיות") הם יכולים להתמודד עם אתגרים מעוררי חשש; שריבוא פרטים מקצועיים מתחברים לתמונה בעלת היגיון מערכתי; שלימודי המשפטים יכולים להיות קשורים באופן עמוק בחייהם האישיים. המאמר מדגיש את הקשר בין חינוך משפטי לכבוד מחיה מקצועי ואישי ובין לימודי "משפט ותרבות". פרק ד' מדגים הוראה של שיר, של סרט ושל מחזה, שכולם קשורים בעולם המשפט והוראתם עשויה לתרום להתפתחות הסטודנטים. עוד מציע המאמר ביקורת של הוראת המשפטים כפי שהיא מקובלת היום בישראל.

The post אורית קמיר – חינוך משפטי שתכליתו פיתוח כבוד מחיה מקצועי אישי: הזמנה לטיול בארץ הפלאות appeared first on המשפט.

המשפט הנוהג בארצות שיטת המשפט האנגלו-אמריקניות, לרבות בישראל, עבר בעשורים האחרונים תמורות משמעותיות שעיקרן מעבר מגישה אדברסרית לגישה שיתופית לניהול ויישוב סכסוכים. הליכים לבירור סכסוכים ופתרונם בגישה שיתופית רווחים בשיטה. תפקידיהם של השופטים ושל עורכי הדין התמלאו בתכנים חדשים שמילוים מצריך ידע ומיומנויות להתנהלות איכותית ויעילה בגישה שיתופית, לעתים טיפולית. לפיכך קיים צורך ממשי בחינוך משפטי הולם אשר יעניק למשפטן מידע על תורת יישוב סכסוכים וכלים הנדרשים להתנהלות מקצועית בגישה שיתופית. יתר על כן, חינוך משפטי להתנהלות בגישה שיתופית טומן בחובו גם הבטחה ליתרונות רבים במישור האישי, הפרופסיונלי והציבורי. למרות האמור לעיל, החינוך המשפטי הרווח לא התעדכן כראוי ולא השכיל להתאים את עצמו לנדרש כיום ולרצוי. הפרדיגמה האקדמית ותרבות הלימוד מציגות עדיין את הגישה האדברסרית לניהול ויישוב סכסוכים באופן כמעט בלבדי. החינוך הרווח פוגם בהכנה ההולמת והראויה למשפטן.

המאמר קורא לעדכון החינוך המשפטי בישראל ולשילוב ממוסד של תחום יישוב הסכסוכים. זאת, בדרכים שונות לרבות על ידי קביעת קורס חובה בתחום, הצעת קורסי בחירה ועדכון פעילות קלינית.

The post קרני פרלמן – יישוב סכסוכים וחינוך משפטי הולם/חלופי למשפטן appeared first on המשפט.

דגש מרכזי בחינוך המשפטי מושם על הקניית "ידע משפטי". לעיסוק הרב בהקניית ידע משפטי ביטויים שונים. יש הייררכיה בין קורסים "עיוניים" ל"מעשיים". הקורסים ה"עיוניים" הם מבצרו של נדבך הידע המשפטי בהשכלה המשפטית. הם עוסקים בהיכרות עם סוגיות, עם תאוריות ועם דוקטרינות מרכזיות, אשר ידיעתן נתפסת הכרחית. עקב כך, מה שמעסיק את הסטודנטים הוא בעיקר "לדעת" משפט; אך הם פחות עסוקים ברכישת דרכי חשיבה חיוניות למשפטן וברכישת כישורים מקצועיים הדרושים לו. בשני אלה אתמקד בחיבור זה.

את הדגש שמושם על עצם הקניית הידע אבקש להחליף בהתמקדות בתהליך הלמידה. אטען כי הדגשת תהליך הלמידה תסייע בפיתוח מיומנויות חשיבה משפטית עצמאית, ביקורתית ומופשטת, נוסף על קניית ידע בתוכן המשפטי הנלמד. בנוסף, אטען כי החדרת כישורים מקצועיים לקורסים ה"עיוניים", לא רק תסייע בהטמעת הידע המשפטי, אלא גם תקנה לסטודנטים מיומנויות בשימוש אפקטיבי בידע המשפטי, כמצופה ממשפטן. אבקש לטעון כי חינוך משפטי ראוי אינו רואה בידע המשפטי יעד בלעדי בהשכלה המשפטית, אלא פלטפורמה להקניית מיומנויות חשיבה וכישורים מקצועיים חיוניים למשפטן.

The post רועי כהן – דמות המשפטן בחינוך המשפטי: תהליך למידה משפטי-ליברלי וכישורים מקצועיים appeared first on המשפט.

שנות התשעים של המאה הקודמת סימנו מהפכה של ממש בתחום הוראת מקצוע המשפטים בישראל. עד לתקופה זו נלמד מקצוע זה בישראל באוניברסיטאות בלבד. תנאי הקבלה הגבוהים מנעו מרבים ללמוד משפטים בארץ, ופתחו פתח לתנועה ערה של סטודנטים ללימודי המקצוע בחו"ל. בשנות התשעים הוקמו בתי ספר למשפטים בכמה מכללות פרטיות בישראל, ובשנת 2005 החליטה המועצה להשכלה גבוהה לאפשר למכללות ציבוריות מהפריפריה (בצפון ובדרום) להגיש בקשות לפתיחת תכנית ללימודי משפטים.

The post ירון זילברשטיין ויעל עפרון – לימודי משפטים כתמריץ לשינוי חברתי מגזרי וחוץ -מגזרי: המקרה של סטודנטים ערבים למשפטים במכללת צפת appeared first on המשפט.