הפרסום נשוא רשימה זו, הנו גרסה ערוכה של ההרצאות שהעביר רוזן בהאג בקיץ 2001. למעשה מדובר בספר מבוא למשפט הבינלאומי, המציג, כקודמיו בסדרה, את הפרספקטיבה הייחודית של חוקר מוביל בתחום המשפט הבינלאומי על הדיסציפלינה המשפטית האמורה.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post יובל שני – מסתבך והולך: המשפט הבינלאומי בעידן של תמורות appeared first on המשפט.

"החוקה החיה" – אחד הכינויים לחוקה האמריקנית – אינה מסמך תאורטי בלבד, אלא מסגרת לחיים משותפים, גורם מלכד, של קבוצות שונות בחברה האמריקנית בימים עברו וגם כיום. בנוסף, החוקה האמריקנית הנה החוקה הוותיקה בעולם, והיחידה אשר נמצאת בשימוש רצוף מן המאה השמונה־עשרה ועד היום. שני ספרים שראו אור לאחרונה עוסקים בחוקה האמריקנית משתי נקודות מבט שונות על ציר הזמן: הראשון, הפדרליסט הוא קובץ מאמרים שנכתבו לפני יותר ממאתיים שנים כחלק מן הוויכוח שקדם לכינון החוקה של ארצות־הברית, שהתקיים בשנים 1787–1788. השני, הדמוקרטיה האמריקנית – הממשי, המדומה והכוזב הוא אסופת מאמרים מהעת הזו בעריכתו של פרופ׳ א׳ גוטפלד, פרי עטם של חוקרים מישראל בני זמננו. קריאה בשני הספרים מהווה ניסיון מענין לעמוד על התקוות והמיתוסים שנקשרו בשמה של החוקה האמריקנית בעבר לבין הפעלתה הלכה למעשה בסבך העתים ובעת הזו.

The post יורם רבין – "החוקה החיה" – החוקה האמריקנית בין עבר להווה appeared first on המשפט.

ברשימה זו אבקש להציע קריאה שונה של הנובלה. בבסיס פרשנות זו אבקש לערער על תפיסת הצדק המקובלת, כאילו מסע לחיפוש ולהשגת צדק הנו נטול כל מניעים וינדיקטיביים-אישיים, וכל כולו בחיפוש אפלטוני, על אני, אחר האמת.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post אסי טבקה – על דם, צדק, נקמה ודמעות appeared first on המשפט.

אני סבורה כי ספרו של ד״ר חיים זנדברג על תהליך ההסדר בארץ ישראל ובמדינת ישראל מוסיף תרומה חשובה וייחודית להבנת מאפייני עיצובו של התהליך המשפטי האמור והשלכותיו על דין המקרקעין הישראלי. מחקרו של זנדברג הוא דוגמה יפה לכתיבה משפטית מנקודת מבט חיצונית. בעוד שהחיבורים הקיימים על תהליך ההסדר בוחנים את ההליך המשפטי מתוך ראייה דוקטרינלית־פנימית, השכיל זנדברג להבין כי ״חקר תהליך ההסדר כרוך בחקירת ההיסטוריה של ארץ ישראל – בכלל ושל משפט המקרקעין בארץ – בפרט".

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post יפעת הולצמן־גזית – יסודות מרשם המקרקעין במדינת ישראל appeared first on המשפט.

פשיטת רגל הוא בעיקרו ספר המיועד למשפטן המעשי. הוא מתאפיין בדיון ענייני ותמציתי, המביא בפני הקורא את ״השורה התחתונה״ בנוגע למכלול היבטיהם של דיני פשיטת הרגל – דיוניים ומהותיים כאחד. דרך דיון זו מאפשרת לפשיטת רגל לפרוש בפני הקורא את מלוא היריעה, ובד בבד לשמור על נגישות גבוהה לכלל ציבור עורכי הדין.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post עופר גרוסקופף – פשיטת רגל – אחרי (כמעט) עשרים שנה appeared first on המשפט.

סקירת ביקורת זו מנסה לעשות את הבלתי אפשרי : לתאר בקצרה את תורת הפרשנות הכללית של ברק ואת יישומה של תורה זו בדיני החוזים, כפי שנעשה בשבע-מאות עמודי ספרו. לאחר מכן תציג מספר רעיונות ונושאים שברק עוסק בהם בספרו ותציע דעה שונה.

The post גבריאלה שלו – פרשנות החוזה – תורת ברק appeared first on המשפט.

חיים כהן הוכר כיחיד בדורו והיה לאגדה בחייו. לפני למעלה מעשרים שנה פרש מבית המשפט העליון. בתקופה ארוכה זו שבה חי כאדם פרטי, ללא סמכות שלטונית, גדלה והתעצמה ההערצה כלפיו ונמשכה ללא הפוגה העלייה לרגל לביתו. בחלקה האחרון של רשימה קצרה זו אתייחס לחידה, שאין לה פתרונים, חידת הגדולה המקרינה על סביבתה והופכת אדם לאגדה בחייו.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post דניאל פרידמן – חיים כהן – דברים לזכרו appeared first on המשפט.

לבתי המשפט חלק לא מבוטל בתמורות שחלו בגישה המשפטית לבריאות בחמישים ושלוש שנותיה של המדינה. ההלכה הפסוקה הניבה לא מעט חידושים בעלי חשיבות רבה בתחום הרפואה והמשפט, עליהם מדבר מאמר זה.

The post אליקים רובינשטיין – על הרפואה ועולם המשפט בישראל appeared first on המשפט.

ביום 99. 12. 27 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כתב אישום חמור שעורר הדים רבים במדינה, נגד עופר נמרודי, עורך עיתון מעריב ומי שכיהן כמנכ"ל חברת הכשרת היישוב. על פי כתב האישום המקורי הואשם נמרודי בתשעה אישומים. התביעה, שהצהירה במועד הגשת כתב האישום כי "למעשיו של נמרודי לא היה אח ורע בישראל.. . נמרודי לא בחל באמצעים כדי לשבש, להשחית ולפגוע באושיות שלטון החוק"', חתמה באוקטובר 2001 על הסדר טיעון עם הנאשם, שבו תוקן כתב אישום באופן בו נמחקו מספר סעיפי אישום, תמורת הודאתו של הנאשם ביתר הסעיפים.

The post כפיר מזרחי – מה בין צדק, חקר האמת והסדרי טיעון? appeared first on המשפט.

לראשונה מזה שנים רבות יוצא תיק משפטי שליבתו בשאלות שבבסיס דיני ההגבלים העסקיים מדל"ת אמות בין הדין להגבלים עסקיים והחלטות הממונה. לא זו אף זו , אלא שמקרה זה מגיע לדיון משפטי נרחב, בהרכב של שבעה שופטים, במרומי הערכאות המשפטיות תוך שהכרעתו הנה חידוש פסיקתי מהדהדי. מטרתו של מאמר זה לבחון ולבקר חידוש זה.

The post ליאור אורן – נבל ברשות דיני ההגבלים העסקיים appeared first on המשפט.

הגשת "תובענה ממוכנת" באמצעות תקשורת בין מחשבים וקודם לכן הוספו תקנות המאפשרות המצאת כתבי בי-דין באמצעות מכשיר הפקסימיליה. יתרה מכך, מערכת בתי המשפט המשתדלת לצעוד בקו אחד עם הטכנולוגיה, עברה תהליך של מחשוב (כיום ניתן לבדוק ולקרוא החלטות שונות ופסקי דין שונים באמצעות שימוש ברשת האינטרנט) ובחלק מאולמות המשפט אף מותקנת מערכת לגביית עדות באמצעות שיחת ועידה בווידאו. רשימה זו מבהירה כי דומה שלא נעשה שימוש מספיק במערכת זו בהליכים אזרחיים המערבים ליטיגציה בינלאומית.

The post יחיאל שמיר – גביית עדות באמצעות שיחת ועידה בווידאו בהתדיינות בינלאומית appeared first on המשפט.

עברות המשמעת של עורכי הדין נחלקות, מבחינת מהותן, לשתי קבוצות עיקריות: עברות שהן הפרה של איסור סטטוטורי מפורש, שנקבע בחוק או בתקנה, ועברות שהן הפרה של סעיף 61(3) לחוק הלשכה, המאגד בתוכו הגדרה אמורפית של "כל מעשה או מחדל", שאינו הולם את המקצוע. סעיף זה ידוע כ"סעיף סל", או כ"עברת מסגרת", אשר לתוכה יוצקים בתי הדין המשמעתיים את התוכן הממשי, באמצעות הגדרת התנהגויות שונות ומגוונות כ"מעשים או מחדלים שאינם הולמים את המקצוע".

The post אסף ניב – הפעלת "סעיפי סל" במקום בו קיימת עברה ספציפית בדין המשמעתי של עורכי הדין appeared first on המשפט.

קיימת בפסיקה מגמה ברורה להעלות את הרף הנורמטיבי ולהחיל חובות מן המשפט הציבורי על גופים פרטיים המוגדרים כגופים דו-מהותיים עקב סמכויות שלטוניות המופקדות בידיהם. האם לא נכון יותר בהקשר זה לראות בהענקת חסינות מפני תביעות לגוף שכזה, ואת העלאת הרף הנורמטיבי- בגדר תרתי דסתרי- כך שאף אם הגוף הדו-מהותי ייהנה מזכויות שונות המוקנות לגופים ציבוריים, אין מקום להעניק לו חסינות מפני תביעה נזיקית מקום שבו הוא הפר את חובותיו כלפי הפרט. המאמר בוחן שאלה זו לאור המגמות השונות הקיימות בפסיקה הן לגבי חסינות המדינה עצמה , והן בנוגע לגופים דו-מהותיים.

The post אברהם וינרוט – חסינות של גופים דו-מהותיים מפני תביעות appeared first on המשפט.

מטרת רשימה זו הנה לחזק ולתמוך בדברי הביקורת שהועלו על ידי פרופ' פרידמן, במיוחד לאור העתירה בבג"צ סיעת המפד"ל שהסתמכה, רובה ככולה על התקדים שנקבע בפרשת מאסלה, ושהוגשה על רקע אישורו של שר החינוך ליתן לגב' שולמית אלוני (שרת ממשלה וחברת כנסת לשעבר) את פרס ישראל על "מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".

The post מאיר הופמן – שפיטות החלטות בעניין פרס ישראל – עד מתי? appeared first on המשפט.

רשימה זו מבקשת להאיר את פסק הדין בעניין יתד ממספר נקודות מבט, והיא כוללת ארבעה חלקים : החלק הראשון עוסק בזכות לקבל חינוך, שהנה רק אחת מתוך מספר זכויות מרכזיות מתחום החינוך. ננסה להראות, כי עניין יתד מהווה צעד חשוב בפיתוחה של זכות זו, אף כי אין הוא מהווה תחנה אחרונה. חוקתיותה של הזכות – קרי : מעמדה החוקתי- הושאר גם הפעם בצריך עיון ; החלק השני של הרשימה עוסק בזכות מרכזית נוספת מתחום החינוך – הזכות לשוויון בחינוך. בעניין יתד עשה בית המשפט שימוש גם בזכות זו כבסיס לקבלתה של העתירה, וחשיבותה של זכות זו מצדיקה דיון נפרד ; חלקה השלישי של הרשימה מבקש להצביע על מגמה מעניינת : בשנים האחרונות ניכרת התפתחות חקיקתית ופסיקתית של זכויות בתהום של החינוך המיוחד. ננסה לעמוד על מגמה זו ולהצביע על הסיבות לה. החלק הרביעי, אף הוא, מצביע על מגמה שפסק הדין בעניין יתד הוא אך דוגמה לה : שימוש הולך וגובר במשפט הבינלאומי הפומבי, לשם ביסוסן של זכויות אדם שונות במשפט הישראלי. באופן פרטני, בעניין יתד נעשה שימוש במשפט הבינלאומי הפומבי לצורך ביסוסה של הזכות לחינוך.

The post יורם רבין וקרן מידר – בית המשפט תוקע יתד: על הזכות לחינוך והזכות לשוויון בחינוך בשדה החינוך המיוחד appeared first on המשפט.

מאמר זה עוסק בשחרור בערובה של כלל אוכלוסיית הנאשמים. מתוך כך הוא עוסק בשתי השאלות העולות בפסיקה בסוגיה זו : השאלה האחת היא, עד כמה יש מקום להתחשב בהתמשכות המעצר, למרות החלטת שחרור בערובה, כטעם להקלה בתנאי השחרור בערובה. השאלה השנייה מוגבלת להליך עיון חוזר, המתקיים תוך 24 או 48 שעות, לפי הוראת סעיף 47 לחוק המעצרים. באשר להליך עיון חוזר "אוטומטי" זה, המתקיים תוך זמן קצר לאחר החלטת השחרור המקורית, השאלה הנשאלת היא, אם על בית המשפט לבחון את החלטת השחרור המקורית בבחינה מהותית, או שמא, לאור הזמן הקצר שחלף, תכליתו של הליך זה היא לבחון, בחינה טכנית, אם לנאשם התאפשר ליצור קשר עם קרוביו בניסיון לגייס את הערובה, וכל כיוצא באלו בדיקות טכניות.

The post בלהה כהנא וחיה זנדברג – מעקב אחר שחרורם של משוחררים בערובה appeared first on המשפט.

מטרתה של רשימה זאת לנסות ולזהות את "טביעות האצבע" של ירושלים בתהליכי הסדר מקרקעין והפקעתם.

The post חיים זנדברג – ירושלים – הסדר והפקעת זכויות במקרקעין appeared first on המשפט.

מינוי מוטב יכול להיעשות לא רק בהוראה בכתב לקרן פנסיה – או לכל קופת גמל אחרת – אלא גם בצוואה. בית המשפט העליון טרם קבע הלכה מחייבת בשאלה אם הוראה בצוואה חייבת להגיע לידיעת קופת הגמל לפני מות המצווה. כל עוד לא ייקבע, בהלכה מחייבת שתצא מלפני בית המשפט העליון או בדבר חקיקה, כי ההוראה בצוואה צריכה להגיע לידיעת קופת הגמל בחיי החבר, תיאלצנה, כנראה, קרנות הפנסיה לחקור אם חבר שמת השאיר צוואה, ואם כן, מה תוכנה בכל הנוגע לקרן. מעול אדמיניסטרטיבי זה תוכלנה הקרנות להשתחרר רק על ידי הוספת הוראה בתקנותיהן המאיינת את כוחו של החבר למנות מוטב.

The post חנה הרדוף – שתי אלמנות וקצבה אחת בקרן פנסיה appeared first on המשפט.

חוזה הוא מכשיר לתכנון . הביטחון החוזי הוא אפוא ערך בעל חשיבות מרכזית. ברור שאין זה הערך היחיד עליו מושתתים דיני החוזים. ברור גם שאין להכיר, בשם הביטחון החוזי, בתוקפם של חוזי עושק או חוזים הפוגעים בתקנת הציבור. אך מן הראוי לאפשר לצדדים, שהגיעו להסכמה שאין בה דופי, ליצור חוזה ברור, שיתרום לא רק לצדדים עצמם אלא למערכת הכלכלית והמשפטית ויחסוך בהוצאות התדיינות.

The post דניאל פרידמן – לפרשנות המונח "פרשנות" והערות לפסק דין אפרופים appeared first on המשפט.

השאלה העומדת במרכזו של מאמר זה הנה : האם על-אף שהתיישנה עילתו החוזית של לוי בגין הפרת ההסכם על ידי שמעון, לא התיישנה עילתו של לוי מכוח סעיף 10 לחוק התרופות ? מאמר זה מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון תיסקרנה התשתיות העובדתית והמשפטית הניצבות במרכזה של הלכת יופיטר, לרבות ובמיוחד הקביעה נשוא מאמר זה. בחלקו השני תוצג הבעייתיות בהלכה זו. בחלקו השלישי של המאמר תיסקר הפרשנות למונח "עילת תובענה" לעניין סעיף 6.

The post אלון ריחני – התיישנות העילה החוזית בגין הפרת חוזה: ממועד הפרת החוזה או ממועד גרימת הנזק appeared first on המשפט.

רשימה זאת בוחנת את הניסיון שהצטבר בהפעלתו של חוק חופש המידע בשנים הראשונות לקיומו . הבחינה תיערך בנוגע לשלושת הגורמים הקשורים בהפעלתו של החוק : הציבור, בעל הזכות, הרשות הציבורית, בעלת החובה הקורלטיבית למסור את המידע ובתי המשפט שתפקידם, מחד, לעצב את גבולותיה של הזכות לקבלת מידע, ומאידך, לכפות על הרשויות את מסירת המידע לציבור במקרה שהרשות אינה עושה זאת אף שהיה עליה לעשות כן. המחקר לקראת רשימה זו כלל הן מחקר משפטי קונבנציונלי (בדיקה וניתוח של חקיקה ופסיקה) והן מחקר שדה (בדיקה של המציאות בשטח).

The post הלל סומר – חוק חופש המידע: הדין והמציאות appeared first on המשפט.

ניתן לצפות, כי השאלה הראשונה בפי כל שופט חדש (אם לא בקרב השופטים כולם) תהיה היכן ניתן למצוא וללמוד את הכללים שעל פיהם חייבים לנהוג השופטים ? על אף חשיבותו הרבה של נושא זה, קשה לומר שיש בידינו תשובה נאותה לשאלה זו. ואם חשבנו כי יש בידינו תשובה בדמותם של כללי אתיקה שיפוטית, תשנ"ג-1993 ,והם המחייבים את השופטים, באו פרשת הורביץ ופרשת יצחק והעמידונו על טעותנו.

The post מרדכי בן דרור – כיצד קובעים כללים להתנהגות שופטים appeared first on המשפט.

במאמר זה ינותחו מספר נושאים הקשורים למינוי שופטים ובכלל זה עקרון הרשות השופטת המשקפת, התכונות הנדרשות מהשופט (מיומנות מקצועית, מזג אישי והתנהגות אישית), כשירות השופט, משוב על ידי עורכי דין, שימוע מוקדם על השקפות ולא רק על כישורים ומיומנות מקצועית, ערך השקיפות בהליך המינוי, סוגיית המינוי בפועל לראשונה לשפיטה ומינוי כפועל לדרגות גבוהות יותר.

The post שמעון שטרית – תהליך מינוי שופטים: הליכים ואמות מידה appeared first on המשפט.

עמדם של חוקי-היסוד כחוקה של מדינת ישראל. טענתו העיקרית היא כי ההכרה במעמד החוקתי של חוקי-היסוד התבססה על הכרעה ערכית, שלפיה ראוי להגביל את כוחה של הכנסת בדרך של החלת ביקורת שיפוטית על החקיקה, בצד ההערכה כי לשם השגת הכשר ציבורי לכך מוטב להסתמך על מגבלות שנקבעו על ידי הכנסת עצמה.

The post אמנון רובינשטיין וברק מדינה – החוקה של מדינת ישראל appeared first on המשפט.

״תרבות״ נתפסת כיום כמכלול בר הבחנה של משמעויות, הנצרכות, מופצות ונדרשות בתהליך אנושי משותף. אוסף ההתנהגויות המזהה קהילה – במרחב או בזמן – מובחן ככזה על בסיס המשמעויות והפרשנויות האפשריות שהוא מעניק לפעולה, לסמל, לדינמיקה ולהקשר. מערכת הסמלים התרבותית, המתורגמת למדרג הייררכי – ערכי או אחר – היא אשר מאפשרת יצירת דיסציפלינה של משמוע, קרי: פרספקטיבה המעניקה משמעות, השונה מזו הניתנת בפרספקטיבות אחרות.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post שי בידרמן – הסביר, השונה ומה שביניהם: משפט ותרבות פופולרית בסדרה "סיינפלד" appeared first on המשפט.

מאמר זה עוסק ביצירה ספרותית שנכתבה לפני כמאה וחמישים שנה , החושפת אמיתות שונות אודות תופעת המשפט ואודות כוחה רב-הפנים – אמיתות שהן רלוונטיות גם כיום.

The post עופר דרורי – סיפורו של בארטלבי, והמשפט כחווה ולילית appeared first on המשפט.

הנחת המוצא של רשימה זו היא כפולה : ראשית, אחת ממסגרות הכוח המובהקות העוסקות בשיפוטי גוף היא המערכת המשפטית, במיוחד שעה שהיא עוסקת בעברת האונס . שנית, שדה היצירה והשיח האמנותי עוסק אף הוא בייצוגים ובאינטרפרטציות של הגוף, אך בניגוד לשיח המשפטי- עושה זאת מזווית שיותר משהיא מהווה ביטוי לכוח, היא מבטאת ביקורת על הכוח ומאבק נגד המגבלות שהוא מטיל. על יסוד הנחות מוצא אלו, רשימה זו מציגה את העימות הבלתי נמנע המתחולל בין שני שדות שיח אלה.

The post אירה כהן – תראה את הגוף – תבין את הכאב appeared first on המשפט.

ברשימה זו אעסוק בקריאה נרטיבית של מספר פסקי דין שעסקו בנושא ואעמת את אופן עיסוקם עם האופן בו מעמידה את הנושא הסופרת בתיה גור בספרה ״אבן תחת אבן", ספר הנטווה סביב סיפורה של שולה מלט ז״ל. עימות זה חושף את המתח השורר בין לפחות חלק מהמשפחות השכולות לבין המדינה בכל הקשור בהנצחת יקיריהם.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post גלית ברונשטיין – כולם היו בנינו? שיח שכולים ושיקולי השכול appeared first on המשפט.

ט אייכמן לא חדל לעורר עניין מאז יציאתו לאור כספר ב-1963 ,וככל שנקפו השנים התפנו הפרשנים להתמודד באורח פרטני וצלול יותר, הן ברמה היסטוריוגרפית והן ברמה מושגית, עם מה שנתפש כאתגריו הבולטים והחשובים : סוגיות הפוליטיזציה של המשפט, הביקורת על היודנראט ורעיון הבנליות של הרוע. לשונה של ארנדט הובנה , גם על ידי אלו שהיטיבו להנהיר את כוונותיה ודרשו את הקשרים העזים בין השאלות שהעלתה בדו"ח ליצירה ההיסטורית והפנומנולוגית שקדמה לה (כגון מקורות הטוטליטריזם והמצב האנושי), ככלי לביטוי רעיונותיה, כלי ש"החליקה" או הרעה בשימושו, משתלחת, בוטה, לא רגישה.

The post מיכל בן־נפתלי – חנה ארנדט: מעבר לעונג המלנכוליה – דו"ח על מצב הלשון appeared first on המשפט.

מאמר זה מנתח שני מקרים המתמקדים בשלב לימינלי של ניסיון למצוא את המקום הנכון, מקום ההגשמה העצמית. שני המקרים מצויים באותה נקודת מפגש נזכרת לעיל, בין חירות לשוויון. המקרה האחד הוא בדיוני-ספרותי והשני שאוב מעולם המשפט הישראלי בן ומננו. גיבור ספרו של ז'וזה סאראמאגו, תולדות המצור על ליסכון. התהליך השני, בא לידי ביטוי בבג"צ 95/6698 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראלי, עתירתה של משפחה ערבייה שביקשה לגור בעשוב קהילתי המאוכלס יהודים.

The post יופי תירוש – על קציר וליסבון כמקומות לימינליים במאבקים למימוש עצמי ולשוויון appeared first on המשפט.

השוואה נרטיבית בין ת"פ 93/305 מ"י נ' דרעי, לבין ת"פ (ת"א) 96/329 מ"י נ' אולמרט.

The post ארנה בן נפתלי, אסף ברם והילה תירוש – איך זה שכוכב אחד מעז… למען השם? appeared first on המשפט.

למרות השוני הרב המבדיל בין הספרות לבין המשפט, הקשר שביניהם בולט לעין . אם נתבונן לרגע בשתי הדיסציפלינות נוכל לראות, כי בשתיהן משמשים השפה והטקסט מושא לפרשנות, ובה בעת גם כלי שכנוע בידי מפרש הטקסט המבקש לטעון טענה כלשהי ביחס אליו. מאחר שמעטים הם הטקסטים הסובלים פרשנות אחת ויחידה, מתנהלים באורח שכיח בין השחקנים השונים בתוך כל אחת משתי הדיסציפלינות קרבות איתנים על השאלה : פרשנותו של מי תגבר, פרשנותו של מי היא זו אשר תשכנע יותר.

The post עופר דרורי – על משפטנות משכנעת בורחס סיפור סיפורים appeared first on המשפט.

סוקרטס הועמד לדין על כך שלא עבד את האלים של המדינה (אתונה) ועל כך שהשחית את הנוער. משפטו הפך לאחד מן המשפטים המפורסמים בהיסטוריה. מפורסם , לא מפני שהשפיע באופן מכריע על החברה בה נערך ואף לא מכיוון שהוביל לתמורות מרחיקות לכת בתורת המשפט. משפטו של סוקרטס הוא משפט מפורסם, בעיקר מפני שהדיאלוגים של אפלטון הפכו לאחד הטקסטים החשובים ביותר של תרבות המערב.

The post שי פרוגל – משפטו של סוקרטס appeared first on המשפט.

ספרו של א'ב' יהושע הכלה המשחררת נוגע בשני התחומים המקצועיים שלי – אקדמיה ומשפט. הגיבור, יוחנן ריבלין, הוא פרופסור להיסטוריה, וא'ב' יהושע מציג אותו בחולשותיו בצורה סלחנית, נעימה, ואת האקדמיה בצורה משעשעת, כפי שאכן ראוי לעשות לפעמים.

The post נילי כהן – שחרורן של יוסטיציה וקליו – הרהורים על משפט והיסטוריה אגב "הכלה המשחררת" appeared first on המשפט.

גיליון נושא זה של "המשפט" עניינו בבחינת מספר מן האופנים בהם המשפט מכונן תרבות ומתכונן על ידה . שורשיו המודרניים של העיסוק בקשרים שבין תרבות לבין משפט מצויים בשינויים שחלו הן בלימודי תרבות והן בתורת המשפט, שינויים שעיקרם בהוצאתם של שני תחומי המחקר הללו מן הארון הדיסציפלינרי בו היו מקופלים (במחלקות לאנתרופולוגיה או לספרות מזה ובפקולטות למשפטים בעלות אוריינטציה פוזיטיביסטית מזה) אל דוכניו הפתוחים של הדיון הבינתחומי. צמרותיו של דיון זה בתובנה כי המשפט משקף תפיסה תרבותית מסוימת, אותה הוא מציג כראויה ואולי אף מובנת מאליה, אלא שלא היא : זו אינה התפיסה היחידה האפשרית, והצגתה ככזו משרתת אינטרסים מסוימים , אינטרסים של התרבות הדומיננטית, ופוגעת באחרים. שילוכה של תובנה וו עם ההכרה כי המשפט הוא גם אחת הזירות בה מתנהלים מאבקים תרבותיים וגם האתר המוסמך להכריע לגביהם , מצביע על אתגר מרכזי העומד כיום בפני מערכת המשפט.

The post ארנה בן נפתלי – הקדמה לסימפוזיון: המשפט ומחוזות התרבות appeared first on המשפט.