הוויכוח הציבורי על הרכבו ופועלו של בית המשפט העליון אינו חדש. חלקו של הוויכוח קשור לדרך בחירת השופטים ולהרכב הוועדה הבוחרת אותם התומכים בהרכב הוועדה. על רקע הדיון הפוליטי בנושא מעמדו של בית המשפט העליון ובנושא הוועדה לבחירת שופטים, אנו מבקשים ברשימה זו להציע שינוי במבנה הוועדה ודרך חדשה לבחירת חבריה. רשימה זו חפה מכל תפיסה פוליטית. היא מתבססת על מחקרים עדכניים בתחומים של תורת המשחקים, אינטליגנציה קבוצתית וחכמת ההמונים.

The post אברהם טננבוים וסיון רצון – על הוועדה לבחירת שופטים תובנות מתורת המשחקים, חכמת ההמונים ואינטליגנציה קבוצתית לשיפור הרכבה ונהליה appeared first on המשפט.

מאמר זה מתמקד בבחינת המניעים שהביאו את השופטים, המכהנים בבתי משפט השלום והמחוזי בישראל, לרצות לכהן בתפקיד השיפוטי. המאמר מבוסס על ניתוח אמפירי של דיווח השופטים עצמם לגבי המניעים שהניעו אותם להתמנות, ובכך הוא ייחודי וראשוני מסוגו.

The post משה בר ניב ורן לחמן – "צדק תרדוף" מניעי השופטים בישראל להתמנות לכהונת שופט appeared first on המשפט.

עד כמה השפה של פסקי הדין מתייחסת להקשר הפוליטי והחברתי שבמסגרתו פועלים בתי המשפט החוקתיים? כיצד היא משפיעה על התנהגותם של בעלי הדין הציבוריים והפרטיים המופיעים בפניהם? המחקר מתמקד בניתוח פסקי דין חוקתיים בולטים סביב העולם, תוך שילוב ניתוח איכותני וכמותני.

The post סוזי נבות – הנמקה חוקתית appeared first on המשפט.

חרף האפשרות להעלות לא רק טיעונים עובדתיים בתיקם, אלא גם טיעונים משפטיים שמשליכים על האפשרות להרשיעם, נאשמים רבים מודים בבית המשפט. תגובתו המיידית של בית המשפט היא הרשעתם, אף שייתכן למשל שיסודות העבירה אינם עולים מכתב האישום. התנהלות כזו היא מגמה רחבה , תופעה שהמאמר מכנה "משפט פלילי פיקטיבי". כשאדם מודה ומורשע בעבירה שיסודותיה אינם משתקפים מכתב האישום, עולות בעיות שונות. המאמר מזהה את התופעה ומציע לה פתרונות מכיוונים שונים: התנהלות סנגוריאלית אסטרטגית, רפורמה חקיקתית, מודעות שיפוטית ותשומת לב אקדמית. על מערכת המשפט לעצב את הדין כעניין נורמטיבי ערכי ולא כתוצאה של מומנטום ודינמיקה ביון תביעה לבין סניגורים.

The post אסף הרדוף – פסיביזם שיפוטי ומשפט פלילי פיקטיבי: על הרשעות בלתי יסודיות ובעיית השקר המשפטי appeared first on המשפט.

תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 יצר לראשונה הבניה של שיקול הדעת השיפוטי בענישה מתוך מגמה לצמצם את פערי הענישה. המחוקק קבע את שיקולי הענישה והמדרג ביניהם וכן העניק את מעמד הבכורה לעקרון ההלימה. מאמר זה בוחן את יישומו של תיקון 113 הלכה למעשה על ידי הערכאות השיפוטיות באמצעות ראיונות של תובעים וסנגורים, שאלונים לשופטים, תצפיות בבתי משפט וניתוח גזרי דין.

The post הדר מסורי – תיקון 113 – מצליח לתקן? appeared first on המשפט.

The post דבר העורכת לימור זר־גוטמן appeared first on המשפט.

מלאכה נעימה עבורי להודות לכל מי שעבד והשקיע כדי שגיליון זה יראה אור. תודה ראשונה לכל כותבי המאמרים, שזיכו אותנו במחקרים מרתקים ופורצי דרך. תודה גדולה לשני עורכי המשנה המצוינים על השקעתם ושקידתם לאורך חודשים רבים. תודה מיוחדת גם לחברי המערכת, תלמידי בית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס ,החוקרים ומשפרים בעבודתם כל מאמר ומאמר מרגע הגשתו למערכת ועד רדתו לדפוס .קריאה מהנה ומחכימה.

The post כרך כד שופטים ושפיטה – דברי פתיחה appeared first on המשפט.

מאמר זה מבקש לבחון את ההתפתחות הנוכחית של משפט העבודה על ציר הזמן ההיסטורי, תקופה שתכונה במאמר ״עידן הגלובליזציה״. תקופה זו מאופיינית בעיקר בהתפתחויות מואצות בתחום הטכנולוגיה, ובשינויים אידאולוגיים, כלכליים וחברתיים. התפתחויות אלו, כך נטען במאמר, השפיעו באופן ישיר גם על אופיו של שוק העבודה המודרני, ועל מעמדו ותפיסתו של משפט העבודה. המאמר מבקש לעמוד על התמורות הרבות שהתחוללו בשוק העבודה המודרני בעשורים האחרונים בעולם בכלל ובישראל בפרט, ואשר עיצבו מחדש את אופיו. מאפייניו החדשים של שוק העבודה המודרני, כך אטען, השפיעו בצורה בלתי-נמנעת גם על מערכת יחסי העבודה בין העובד למעסיק במקום העבודה. מטרתו של המאמר היא אפוא לעמוד על הקשיים שעימם מתמודדים העובדים בשוק העבודה המודרני, אשר הפך אותם לחשופים ולפגיעים יותר. אחת ממסקנות המאמר היא ששוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה מסתמן כשוק רעוע, אשר מתקשה לספק לעובד ביטחון תעסוקתי כבעבר. שוקי המסחר מתנהלים על פי ערכים של יעילות כלכלית וגמישות ניהולית, כל זאת על חשבון פגיעה בזכויות העובדים בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט.

The post יוסי רחמים – שוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה, והשפעתו על משפט העבודה appeared first on המשפט.

המאמר מבקש לתאר ולהגדיר, לראשונה, פרקטיקה גישורית ייחודית – היא הגישור הסמכותי. השיטה העומדת בבסיס פרקטיקה זו פותחה על ידי אחד מכותבי המאמר והיא מתאפיינת בטיפול וביישוב סכסוכים במחלוקות רבות משתתפים וברמת מורכבות גבוהה, המופנות על ידי בית המשפט או הצדדים ובאי כוחם. הגישור הסמכותי מתנהל באופן מעריך, דן במטריה המשפטית לעומקה ועדיין משלב שיח רך המתייחס לרגשות ולאינטרסים ומביא את הצדדים לכדי הסדר, לרוב בתום ישיבת גישור ממושכת אחת.

המאמר בוחן את מאפייני הסמכות הייחודיים להליך בהתבסס על שילוב של תצפיות שנערכו בחדר הגישור ושיקוף של המגשר עצמו ביחס להתפתחות השיטה ורכיביה ומציע שני היבטים חדשים להבנת הסמכות: הראשון, הבאת הצדדים להסכמה ברמת מסוימות ומחויבות גבוהה לסיים את ההליך בהסדר. השני, גיבוש מושג חדש של "סמכות יחסים" (relational authority), הקשורה הן ביחסי הכפיפות בין בעל הסמכות למציית לה, שהם פחות פורמליים ואינם מוסדרים על פי כללים, אלא מתפתחים במהלך האינטראקציה הבין-אישית בין המגשר לצדדים והן בין הצדדים לבין עצמם, כנגזרת של השפעת המגשר בהליך.

הגישור הסמכותי נבחן על רקע שתי תופעות מרכזיות בעולם הגישור והמשפט: הראשונה, מיסוד שיטות הגישור הקיימות לצד כישלונן להביא לסיומם של תיקים רבים המופנים לפתחן. השנייה, תופעת המשפט הנמוג ומעורבותם ההולכת וגדלה של שופטים בסיום תיקים בדרך של הסדר. מאפייניו הייחודיים של הגישור הסמכותי, כך נטען, מייצרים תפיסה חדשה ביחסים שבין גישור לשפיטה, הנבדלת מהגישור הקלאסי מחד גיסא, ומהאופן בו שופטים מנהלים הליכים מוכווני הסדר בצל סמכותם השיפוטית, מאידך גיסא.

The post עמוס גבריאלי, נורית צימרמן ומיכל אלברשטיין – הגישור הסמכותי: משפט בצל הגישור appeared first on המשפט.

שפיטה בגישת פתרון בעיות, היא שפיטה טיפולית, רואה בהליך השיפוטי תהליך בר השפעה על עיצוב תפיסות רגשיות של צדדים לסכסוך ועל התנהגותם. שפיטה זו מתייחסת לרווחתו הרגשית של המתדיין ופועלת להשגת תוצאות חיוביות, מאחות ומשקמות. שפיטה זו רלוונטית ליישום בעת בירור סכסוכים אזרחיים ופליליים כאחד.

שפיטה טיפולית נוהגת במסגרת בתי משפט פותרי בעיות, עליהם נמנה גם בית משפט ליוצאי הצבא האמריקני. המתכונת בה פועל בית משפט זה מעוררת חשיבה על אפשרויות להחלתה של שפיטה זו בסכסוכים שונים שיסודם בשירות הצבאי.

החלתה של שפיטה טיפולית אינה מוגבלת לבתי משפט מיוחדים. מתוך קריאה להרחיב את היקף השימוש בה ניתן להצביע על יתרונות הטמונים בה, כמו גם על אתגרים וחששות הנלווים ליישומה.  בהתאם למגמה מתפתחת בארצות שיטת המשפט האנגלו-אמריקניות כמו גם בישראל לבחינת הרחבת הטמעתה בשיטת המשפט, עוסק המאמר בהצעת יישומה של שפיטה טיפולית בעת בירור תובענות שמקורן בשירות הצבאי בישראל.

המאמר מציע את החלתה של שפיטה טיפולית ורכיבים נוספים הנלמדים ממתכונת פעולתו של בית משפט פותר בעיות בבירור סכסוכים שעילתם היעדרות מן השירות. הללו עשויים להתוות דרך חדשה, איכותית ויעילה להתמודדות המערכת הצבאית עם סכסוכים אלו. בהקשר אחר,  מוצע להחיל שפיטה טיפולית בעת בירור תובענות להכרה בנכות ולקבלת זכויות מכח חוק הנכים (תגמולים ושיקום). שפיטה זו הולמת לעצב הליך מתחשב ומפגין הוקרה למי שנפגע במהלך השירות הצבאי.

The post קרני פרלמן – שפיטה בגישת פתרון בעיות והחלתה על בירור סכסוכים שמקורם בשירות הצבאי בישראל appeared first on המשפט.

הגישור הפלילי הוא הליך שבו מתקיים דיון בפני שופט מגשר, שאינו השופט שדן בתיק העיקרי, ובמסגרתו הצדדים מנסים להגיע להסדר טיעון, בסיוע בית המשפט. לפני למעלה מתריסר שנים החלה להתפתח בבתי המשפט בישראל פרקטיקה של הליכי גישור פלילי, אשר נערכים בפני שופט מכהן. פרקטיקה זו הלכה והתעצמה בשנים האחרונות, ואף קיבלה פעמים רבות גושפנקה מבית המשפט העליון.

המחבר, אשר במסגרת כהונתו כשופט שימש מגשר פלילי בתיקים רבים בשנים האחרונות, מביא במאמר את ניסיונו בנושא, ואת הבנתו בנוגע לאופיו המיוחד של הליך זה, על יתרונותיו וחסרונותיו. בהליכי הגישור גילה את החשיבות שבשיח גלוי ופתוח של הצדדים, אשר חושף את האינטרסים והעמדות האמיתיים של הצדדים, לאחר שהם מסירים מעצמם את מעטה הלוחמנות האדברסרי.

עיון בספרות האקדמית מעלה כי בניגוד להליכי הגישור בתחום האזרחי ובניגוד לדרכים החלופיות ליישוב סכסוכים בהליך הפלילי, הרי נושא הגישור הפלילי אינו מוכר דיו, וטרם זכה לדיון אקדמי ממצה. מכאן נולד הצורך בכתיבת מאמר זה, אשר ינסה לתאר את שיטת הגישור הפלילי, לעמוד על מאפייניה המרכזיים ועל יתרונותיה וחסרונותיה, ולבסוף להמליץ על דרכים לשפר את השיטה בעתיד.

המאמר מציע מסקנות והמלצות לאופן ניהול ראוי של הגישור הפלילי. כך, למשל, השופט המגשר רשאי לעיין בכל חומר רלוונטי ולהציע הצעות לסיום ההליך, לרבות לענישה; נדרשת הפרדה מלאה בין שופט ההוכחות לשופט המגשר; במישור הניהולי על בית המשפט להקצות זמן מספיק לכל ישיבת גישור; במישור השיפוטי יש להבטיח שמירה על הגינות ההליך ולמנוע הפעלת לחץ על הצדדים באופן שעלול להוביל להודאת שווא של נאשמים או לפגיעה באינטרס הציבורי; על מערכת המשפט להקפיד על יצירת הכשרות מתאימות לשופטים בנושא; במבט לעתיד נראה כי השלב הבא בעניין הגישור הפלילי הוא הסדרתו בחוק; יש ליצור סטנדרטיזציה והבניה של השיטה; במישור האקדמי נראה כי קיים צורך במחקר אמפירי בנושא.

הגישור הפלילי, אשר צמח בערכאות הדיוניות, ובהמשך קיבל לגיטימציה והכרה בפסיקת בית המשפט העליון, צבר תאוצה במהלך השנים, וכיום הוא רכיב מוכר ומשמעותי בהליך הפלילי. ניהול מושכל ונכון של הליך הגישור, על פי כללים ברורים, עשוי לתרום ליעילות הדיון, להגינות ההליך ולעשיית הצדק.

The post עמי קובו – הגישור הפלילי appeared first on המשפט.

המאמר עוסק בסוגיה שעניינה אם ובאיזו מידה מערכות תומכות החלטה לשופטים יכולות לסייע בצמצום ההשפעה של הטיות על רקע גזעי בפסיקה. על אף הקושי להוכיח את ההשפעה של הטיות גזעיות בפסיקת בתי המשפט, מחקרים רבים מראים כי הגזע של "השחקנים" השונים בהליך המשפטי – בעלי הדין, הנפגע בהליך הפלילי, עורכי הדין והשופטים – משפיע פעמים רבות על תוצאת ההליך. פסיקות משפטיות המושפעות משיקולי מוצא וגזע פוגעות, כמובן, בשוויון ובצדק. המאמר מציע כלי חדשני, שממבט ראשון נראה כפתרון הולם לבעיה של הטיות גזעיות, והוא השימוש של שופטים במערכות תומכות החלטה. מערכות ממוחשבות אלה, אשר מסייעות לשופטים בקבלת החלטה בתיק שבו הם דנים, אינן מושפעות כשלעצמן מהטיות אנושיות, ולכן סביר להניח כי הן תסייענה לקבלת החלטות שאינן מוטות כלל. אולם, כפי שמראה המאמר, ישנו חשש ממשי כי גם כאשר שופטים ייעזרו במערכות תומכות החלטה, ההשפעה של הטיות על רקע גזעי תחלחל להחלטותיהם. השפעה שכזו עשויה להתרחש במקרה בו עיצוב המערכות והמידע עליו הן מבוססות יהיה מוטה, הן דרך הממשק בין השופטים למערכת תומכת ההחלטה והן באמצעות הסטת ההטיות לשלבים אחרים של ההליך המשפטי. בעקבות כך, המאמר מציע מספר אמצעים היכולים לסייע במניעת ההשפעה של הטיות בעת השימוש במערכות או בצמצומה, ובכלל זה הטמעת כלי של העדפה מתקנת במערכות, אשר יתקן את ההשפעה הקיימת של הטיות.

The post קרן ילין־מור – הטיות על רקע גזעי בהחלטות שיפוטיות ומערכות תומכות החלטה לשופטים appeared first on המשפט.

המאמר ממקד את הדיון בהטיות אשר מבוססות על מגדר. הוא בוחן, ראשית, אם מגדר השופט משפיע על האופן שבו נתפסת הכרעתו, לאמור: האם הכרעות שיפוטיות של שופטים נתפסות באופן שונה מהכרעות שיפוטיות של שופטות; ושנית, האם מגדר המתבונן משפיע על האופן שבו הוא תופס את ההכרעה השיפוטית, דהיינו האם הכרעות שיפוטיות נתפסות באופן שונה על ידי גברים ונשים. יתר על כן, המאמר ממקד את הדיון בהקשר המיוחד של הכרעות בעלות נגיעה מגדרית (תיקי אונס). הוא בוחן אם תפיסת הכרעות שיפוטיות זהות בעניין בעל נגיעה מגדרית מושפעת ממגדר השופט, ממגדר המתבונן (במערכת המשפט) או משילוב של השניים. לצורך בדיקת ההשערות השתמשנו במערך מחקר ניסויי, כאשר שני המשתנים הבלתי-תלויים הם מגדר השופט ומגדר המתבונן או המעריך, והמשתנים התלויים הם תפיסות המתבוננים לגבי מאפיינים שונים של ההכרעה השיפוטית.

The post רונן פרי, אורן גזל-אייל וחן טובול – הטיות מגדריות בתפיסת הכרעות שיפוטיות appeared first on המשפט.

המאמר סוקר התפתחות של מהלך מתודולוגי ייחודי המכוון להבנת תופעות המתרחשות באולמות בתי המשפט. שאלת המחקר, העומדת בבסיס המהלך, נגזרה מנתונים לגבי ההליך המשפטי הנמוג ומהעובדה שפסק דין מנומק ניתן בפחות מעשרה אחוזים מהתיקים המוגשים לערכאה ראשונה בישראל. מטרת המחקר היא להבין את מקומן של הפשרות בתהליך השיפוט ואת תפקידו של השופט כמציע וכמייצר פשרות, שבמידה רבה מייתרות מתן החלטה שיפוטית.

המחקר נערך בשלוש מדינות: איטליה, אנגליה וישראל, כשעיקר המחקר התבצע בישראל אשר בה היו מרוכזים מרב המשאבים. המחקר מומן על ידי ה– (ERC (European Research Council ונמשך חמש שנים.

תהליך בניית כלי התצפית המקורי בו נעשה שימוש במחקר, נפרס על פני השנה הראשונה של המחקר, כאשר כלי תצפית הותאם לצרכי המחקר ולמאפייני השדה. החוקרות בצוות שהוקם הגיעו מדיסציפלינות שונות ומתחומי ידע מגוונים, והן שילבו מתודולוגיות איכותניות וכמותניות בצורה היברידית. ידע מסוגים שונים נאסף ונותח בשיטות מגוונות. המאמר מוקדש לתהליך בניית המתודולוגיה הספציפית למחקר בעל היקף כזה, הנערך בזירת ייחודית, שהיא אולם בית משפט, בשלוש ארצות בהן נהוגות שלוש שיטות משפט שונות. מבנה הזירה, "השחקנים" השונים, החקיקה והתקדימים, ההקשר החברתי והתרבותי שמשפיע על הנעשה באולם, כל אלה יוצרים זירה עשירה בתופעות, שהמתודולוגיה המשולבת אשר נבנתה בתהליך המפורט במאמר זה מאפשרת לפענח ולזקק לכדי תובנות רבות פנים.

The post עידית רונן, נורית צימרמן, מיכל רון, מיכל אלברשטיין ורונית כהן – תצפיות על פעילויות שופטים באולם בית המשפט: דיון מתודולוגי מפרספקטיבה איכותנית appeared first on המשפט.